חיסול המדען הסורי: יריית אזהרה לאיראן

חיסולו של המדען הסורי הבכיר עזיז אסבר בראשית היה הפתעה גדולה לציר הרשע של איראן-סוריה-חיזבאללה. אמנם ארגון מורדים סורי המכונה "גדודי אבו עמארה" נטל אחריות על החיסול, אך אף אחד בעולם הערבי לא קונה את הסיפור הזה.

ד"ר עזיז אסבר היה מנהל "המרכז למחקרים מדעיים" בעיר מסיאף במחוז חמאת, והוא נהרג כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן במכוניתו. על פי הדיווחים מסוריה, בפיצוץ נהרג גם נהגו האישי.

ערוץ 'אל-מיאדין' הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה העריך כי אסבר חוסל על ידי "ארגון מודיעין זר", אך נמנע מלציין שמות. ההערכה בקרב מומחי מודיעין בעולם הערבי היא כי המוסד הישראלי עומד מאחורי החיסול. הפרשנים הערבים מודים כי איראן וסוריה הופתעו מרמת המודיעין המדויק ומיכולות הביצוע.

ד"ר עזיז אסבר היה מקורב מאוד לנשיא סוריה בשאר אסד, והיה המתאם בין המשטר הסורי לאיראן ולחיזבאללה בכל  הקשור לפעילות העברות הנשק האיראני לסוריה ופיתוחו, כולל פיתוח של הנשק הכימי בצבא הסורי. הוא היה אחראי לייצור טילים בסוריה, וגם על ייצור רכיבים שיאפשרו הקמת מפעלים לייצור טילים בלבנון. כמו כן, עסק אסבר בשיפור יכולת הדיוק של הטילים הסורים לטווח בינוני.

בניית המפעלים לייצור טילים בלבנון נועדה למנוע את השמדת הטילים המיועדים לארגון חיזבאללה, וזאת בעקבות התקיפות הרבות שביצעה ישראל נגד שיירות שניסו להעביר נשק איראני מסוריה לחיזבאללה, כולל נשק "שובר שוויון".

התכנון האיראני הוא להקים בלבנון מפעלים לייצור טילים מדויקים עבור חיזבאללה וחמאס, שיכולו להשתמש בהם לפגיעה בישראל בעת הצורך.

המדיניות הישראלית היא למנוע הקמת בסיסים איראנים בסוריה עבור המיליציות השיעיות והיועצים הצבאיים ממשמרות המהפכה, וגם לעצור את השיירות שמנסות להעביר נשק מאיראן ללבנון דרך סוריה או עבור הצבא הסורי עצמו.

מדוע חוסל ד"ר עזיז אסבר?

עדיין לא התבררו כל הנסיבות שבהן חוסל המדען הסורי, אולם האצבע המאשימה מופנית לעבר ישראל. האשמה זו מתחזקת גם בעקבות המעורבות הישראלית (על פי מקורות זרים) בחיסול מדעני הגרעין האיראניים ומהנדסי החמאס מוחמד א-זווארי בתוניסיה ופאדי אלבטש במלזיה.

אם אכן ישראל היא שעומדת מאחורי החיסול, ניתן להסיק מכך כמה מסקנות חשובות:

א. ישראל מודאגת לא רק מהנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה, אלא גם מהאפשרות שסוריה תשקם את יכולותיה הצבאיות והטכנולוגיות שהיו קיימות לפני מלחמת האזרחים, ואף תפתח יכולות חדשות שירתיעו את ישראל.

ב. ישראל איננה מסתפקת עוד בהפצצות מן האוויר של מטרות איראניות בסוריה, אלא עוברת למלחמה חשאית נגד מטרות סוריות הקשורות לאיראן וחיזבאללה. במצב החדש, גם מפקדים איראניים בכירים השוהים בשטח סוריה לא יהיו חסינים מפגיעה.

ג. ישראל רואה בניסיון האיראני-סורי להתחיל בפרויקט שיהפוך את הטילים למדויקים יותר סכנה גדולה לביטחונה והיא נחושה לנסות למנוע אותו.

ד. ישראל העבירה באמצעות חיסולו של ד"ר עזיז אסבר תזכורת לאיראן ולנשיא בשאר אסד מהם "הקווים האדומים" שלה בכל הקשור לתעשיות הנשק הסורי. מהבחינה הזו, החיסול תורם לחיזוק ההרתעה הישראלית.

מלחמת האזרחים בסוריה עומדת על סף סיום בניצחונו של הנשיא בשאר אסד בסיוע רוסיה, איראן וחיזבאללה. "ציר הרשע" ניצח למורת רוחה של ישראל, אך אין הדבר אומר שישראל תשלים עם התוכניות של איראן ואסד לאיים עליה.

ישראל  מתייחסת לסוריה כחלק בלתי נפרד מהאיום האיראני על ביטחונה, והיא תמשיך לפגוע בתעשיות הצבאיות הסוריות בכל דרך אפשרית כדי למנוע מהן להשתפר ולהתפתח. חיסולו של ד"ר עזיז אסבר הוא המשך להתקפות האוויריות המיוחסות לישראל על מתקני "המכון ללימודים ומחקרים מדעיים", והמסר הישראלי לאיראן ולסוריה הוא ברור – עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.

יוני בן מנחם, מזרחן, משמש כחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.