היום שאחרי קדאפי: לוב מפולגת ושקועה בכאוס מדמם

אם המערב לא יתעורר בקרוב, הוא יגלה חממת טרור נוספת על סף דלתה של אירופה

לוחמי הממשלה הזמנית בבאני וואליד בזמן מלחמת האזרחים | ויקיפדיה

ביום ה-15 בחודש אוגוסט האחרון, בית המשפט בטריפולי גזר עונש מוות על 45 נאשמים, בעוון השתתפות בירי על תושבים שברחו מהעיר במהלך הקרבות לפני כשבע שנים. כל ארבעים וחמשה הנידונים למוות השתייכו בעבר לכוחות הביטחון של מועמר קדאפי.

באותו היום בדיוק, בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) פרסם צו מעצר נגד מחמוד וורפאלי, מפקד בכיר בצבא לוב. על פי כתב האישום, וורפאלי היה "אחראי באופן ישיר – בין אם בפקודה ובין אם רצח בעצמו – למותם של 33 בני אדם באזור בנגאזי, בין 2016 ל-2017".

שני המקרים האלה מדגימים היטב את המצב השורר בלוב מאז קריסת משטר קדאפי ב-2011: מדינה בה קבוצות של חמושים מוציאות להורג אזרחים באופן קבוע וכמעט ללא ענישה.

נכון להיום, קרנו של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) בלוב נמצאת בשפל בעקבות תבוסותיו בקרבות בסירת ובנגאזי, כאשר מספר לא ידוע של אנשי דאעש לא פעילים נמצא כנראה באזור באני וואליד. באופן מעשי בשטח, המדינה מחולקת לשתי ממשלות: הראשונה היא ממשלת ההסכמה הלאומית בראשותו של פאיז סראג', שבסיסה בטריפולי והיא זוכה לתמיכה מצד האו"ם. השנייה היא ממשלת בנגאזי בראשות הגנרל ח'ליפה חפתר, המורכבת ברובה מאנשי הצבא ומקבלת סיוע ממדינות ערביות כמו מצרים ואיחוד האמירויות.

מלחמות הנפט

אבל השחקן המרכזי בזירה הפוליטית הלובית, וגם בתחרות בין שתי הממשלות, היה ונשאר הנפט – מוצר הייצוא מספר אחת של המדינה. בשנה האחרונה לשלטונו של קדאפי, לוב ייצאה 1.6 מיליון חביות נפט ביום. הייצוא נח באופן ניכר במהלך שנות המלחמה, ורק בסוף השנה שעברה טיפס חזרה עד לשיעור של 1.2. מיליון חביות ביום.

האו"ם ונציגיו בלוב מאפשרים את ייצוא הנפט דרך חברת הנפט הלאומית הנמצאת בטריפולי, אך בנוסף לכך ממשלת חפתר הגיעה להסכם עם איחוד האמירויות לפיו היא מייצאת 850 אלף חביות דרך חברות בבעלות האמירויות הפועלות בבנגאזי. בעבר האשימו באו"ם כי איחוד האמירויות מספק ציוד צבאי לכוחותיו של חפתר ובכך מפר את האמברגו הבינלאומי שהוטל עליו.

בחודש יוני האחרון, כוחותיו של חפתר תפסו את שדות הנפט בסירת וראס לאנוף, שהיו שייכים לחברת הנפט הלאומית. כתוצאה מכך, ייצוא הנפט מהנמלים האלה הופסק. מספר שבועות לאחר מכן ניסה האו"ם להוביל שיחות פיוס בין שתי הממשלות היריבות, אך דרישתו של חפתר לעמוד בראש הצבא המאוחד הכשילה את המהלך. נכון להיום הסכסוך נמשך.

חממת טרור פעילה

התוצאה של מצב זה היא מכריעות לגבי הסיכוי למצוא פיוס כלשהוא בין הפלגים בלוב. המדינה למעשה מחולקת לשני חלקים, ושום פתרון לא נראה באופק.

המצב הכאוטי הוא זה שמאפשר את היווצרות מובלעות הטרור בכל רחבי המדינה, השואבות השראה מדאעש ואל-קאעידה. לכן העולם צריך לוודא שלוב לא הופכת לעוד חממת טרור פעילה בסגנון אפגינסטן, ממש על סף דלתה של אירופה.

מכיוון שכרגע אין שום כוח משמעותי בשטח איתו יכול האיחוד האירופאי להגיע להסכם שיעצור את זרימת המהגרים מאפריקה, נראה שלוב תמשיך לשמש כשער היציאה של אלפים רבים נוספים בדרך לאירופה. ההשלכות של המשך ההגירה ההמוני יהיו קשות וסבוכות עבור אירופה.

השאלה עמה האו"ם, מדינות אירופה ומדינות המערב בכלל צריכות להתמודד היא אחת: באיזה מצב העולם יחליט שהגיעה העת להתערבות נוספת בלוב על מנת לעשות סדר במהומה, לפני שהיא תגלוש לחלקים אחרים על פני הגלובוס? ככל שתמצא תשובה לשאלה זו בהקדם, כך ייטב לכולם.


סא"ל (במיל') ד"ר מרדכי קידר הוא חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. שירת במשך 25 שנה באגף המודיעין כמומחה לפוליטיקה ותקשורת ערבית.

אל"מ (במיל') ד"ר דן גוטליב למד משפטים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן. הוא שירת בחלקים שונים באפריקה והתמחה בענייני היבשת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. לפני מספר ימים ראיתי וידאו על חמש המדינות הצומחות ביותר בעולם ב- 2018 על פי קרן המטבע הבינלאומי. 4 מדינות מאפריקה יחד עם הודו היו ברשימה. ובכן במקום הראשון עומדת ללא מתחרים "לוב". המדינה המוזכרת למעלה במאמר.
    הוידאו מופיע באתר ביזפורטל, מדור וידאו, כתבה "חמש מדינות הצומחות".
    כעת השאלה למי לתת יותר כבוד ?

    1. לוב איננה מדינה במובן המקובל אלא קונצרן לשאיבת נפט מבארות דרך צינורות אל אוניות.
      הפעלת מסוף הנפט = צמיחה פנומנלית.
      שיתוק מסוף הנפט = קריסה כלכלית.

      אפריקאי שהמשכורת שלו עלתה מ10$ ל11$ = צמיחה של 10%
      אמריקאי שהמשכורת שלו עלתה מ10,000$ ל10,001$ = תצמיחה של 0.01%

  2. כתוב בתנך בנביאים זה על העולם כולו-כי הנה חושך יכסה עמים וערפל לאומים….. זה תהליך של מיצוי עולמי. גם המערב עצמו אלילי כנעני פגני. הפירמידה העולמית כולה הפוכה שוקעת כאוסית. התנך צפה וחזה זאת. אצלנו לא רוצים להבין להיתפקח לייצר אידיאל לשוב הבייתה לתנך ללאומיות העיברית שלנו.
    בימינו אלה האמונה הכי רלוונטית היא הנבואה. ליקרוא כל הזמן את סיפרי הנבואה. הם בני המאה 21 וקדימה. אמונת קדם העיברייה זה מהמילה קדימה היא צפתה וחזתה שנגיע למצב הזה. לא קל ביכלל לחיות היום ואפילו כואב ומצער. העולם כולו מוזר משוגע ברח מבית משוגעים. נורא הזוי. המכניקה של תוכנה חומרה היא כמו משל. אומנם אנחנו בעידן השכל האדיר המוח אבל שכחו שיש משהו נוסף במוח וזה מחלות רוח. וזה מיתפשט החולי הרוחני. רוחות רוחות מנשבות והם כנעניות. אבל הם יסתיימו יבואו רוחות טובות רוחות יצירה בריאה בראשית שניקראות רוחות קדם רוחות אלוה. המוח והנשמה והלב. כשהנשמה תתחיל ליצמוח יבואו עיתים טובים.

  3. אשמח לקרוא:
    למה ארה"ב ואירופה הפילו את קדאפי?
    למה הרוסים אפשרו להם?

    1. בעיניי ה"מומחים" מהמערב הדיקטטורות של מזרח אירופה שקרסו לפני 30 שנה והפכו לדמוקרטיות נראו דומות לדיקטטורות הערביות.
      היתה אצלם הרגשה שהאביב הערבי דומה להתמוטטות הקומוניזם במזרח אירופה והם לא חשבו שמדובר בקדימון להשתלטות דאע"ש.
      היו להם גם אינטרסים – הם קיוו שהממשל החדש יהיה זקוק לכסף ויפריט בזול את שדות הנפט.

  4. הרוסים לא יכולים לעשות כלום נגד ארהב.ואירופה בגלל ארהב.ומצד שני מי שהפיל את קדאפי זה אירופה בגיבוי ארהב ואובמה.אבל לדעתי אין מה לעשות אי אפשר להציל את העולם.המצב אבוד.

  5. העולם המערבי לא יכול לשנות את העולם.הוא ניסה ונכשל.גם אם העולם המערבי מוכן לשלם מחיר דמים.זה לא יועיל.כי יש חברות שלא מוכנות לקבל דמוקרטיה וזכויות אדם.חברות מוסלמיות או לא דמוקרטיות לא ניתן לכפות עליהן אורח חיים תרבותי.ארהב הפסידה בויטנאם.אפגניסטן.לבנון.סוריה.עיראק.יש עמים שלא ניתן לשנותם.כדי לעשות שינוי חייבים לפצל את העולם לפי שבטים.עמים ודתות.ואז כל עם יחיה באדמתו.לצורך כך יש שכל מדינות העולם יתאחדו כדי לממש שלום בעולם.וכן שכל מדינה תסייע בפועל.ויש לזה מחיר רב.של חיי אדם.ממון.איבוד חלקי מולדת.פיצול מדינות.טרור וכאוס רב ומלחמות רבות.עד שיהיה אור בקצה המנהרה.מדינות המערב חייבות לאחד כוחות ולצרף את ברזיל.רוסיה.סין.הודו.כדי לסייע.מדינות המערב חייבות להכיר בכוחות הנוספים בעולם.ולתאם עימם שיתוף פעולה וכך יחד יוכלו להשפיע ולהפוך את העולם לבטוח.לצערי חלק מהמדינות בעולם לא מעוניינות להקיז דם וממון.וחלק לא מתפקדות.וחלק עוינות.וחלק ידם במעל ובמצב.וחלק לא רוצות לחלוק שיתוף פעולה.ולכן זה המצב.לסיכום- אין מציאות שעמים יחיו בשלום זה לצד זה באותו אדמה.ולכן תמיד יהיו מלחמות עד לפיצול.וגם זה יהיה רק תחילת הפתרון.כנקודת מוצא לפתרון.אירופה בבעיה עקב המוסלמים וכנראה שנגזר עליה כליה.