ספינים, גֵנים ואינדיאנים: הסיפור האמיתי על אליזבת וורן

רוצים לראות איך הטיה תקשורתית נראית?

אליזבת וורן, הסנאטורית ממסצ'וסטס, פרסמה אמש (שני) את בדיקות ה-DNA שערכה בניסיון להוכיח כי היא אכן ממוצא אינדיאני ילידי כפי שטענה מעל כל במה, כולל בוויכוח מתוקשר עם הנשיא טראמפ. תוצאות הבדיקה הראו שייתכן כי לוורן ישנו מוצא אינדיאני רחוק, אך הוא מהווה רק חלק שולי ולא רלוונטי מהמטען הגנטי שלה ובכל מקרה התקיים לפני דורות רבים מדי כדי להיות משמעותי.

למעשה, תוצאה זו מוכיחה כי וורן הטעתה במשך שנים ארוכות את מעסיקיה, את הסטודנטים שלמדו אצלה ואת הציבור כולו לגבי המורשת המשפחתית שלה. אך למרבה הפלא, התקשורת האמריקאית נאחזה באלפית האחוז האינדיאני שהתגלה בתוצאות, והתייחסה אליהן דווקא ככאלה שמצדיקות את טענותיה של וורן ומזכות אותה.

למעלה זה למטה. שחור הוא לבן. זהו הקוד החדש של העיתונאים באמריקה בימינו, שמוכנים לקדם כל שקר גס כל עוד הוא עשוי להזיק במעט לנשיא.

דבקה בשקר

אז הנה העובדות. במשך תקופה ארוכה מאוד של הקריירה המקצועית שלה, וורן הציגה את עצמה כאישה אמריקאית ילידית. היא השתמשה בתיאור הזה לצד שמה במדריך המשפטי החשוב ביותר שמשמש דיקנים למשפטים וחברי ועדות מינויים באוניברסיטאות. מעסיקיה לשעבר – כמו אוניברסיטת פנסילבניה ובית הספר למשפטים בהרווארד – הציגו את וורן כחברת סגל השייכת למיעוט אתני. בהרווראד אפילו התגאו במינויה כ"מינוי הראשון מסוגו של "Woman of color".

וורן סיפרה בראיונות כיצד הוריה נאלצו להתחתן בסתר מכיוון שמשפחת אביה התנגדה לנישואיו לאימה, אישה ממוצא אינדיאני בת שבט הצ'ירוקי. היא אפילו פרסמה כמה מתכונים בספר בישול מיוחד שאסף מאכלים אינדיאניים, למרות שבהמשך התגלה כי את חלקם היא העתיקה משף צרפתי ידוע.

בקרב חוגי האקדמיה הפרוגרסיבית, הצגה מוטעית של המוצא שלך היא לא עניין פעוט. בראשית שנות התשעים, אוניברסיטת הרווארד הייתה תחת לחץ ציבורי כבד לגוון את סגל ההוראה שלה. אני יודע, אני הייתי שם. אני זוכר את ההפגנות, את הכנסים ואת המתח ששרר בקמפוס. אני גם זוכר את ההגעה של וורן להרווארד כחוקרת אורחת.

ההשוואה הטובה ביותר למסכת ההטעיה של וורן – במיוחד בסביבה האקדמית האובססיבית לזהויות – היא פוליטיקאי שמשקר לגבי השירות הצבאי שלו. וורן היא הגרסה האקדמית של ריצ'רד בלומנטל, הסנאטור הדמוקרטי מקונטיקט שבמשך שנים הציג את עצמו במערכות בחירות כאילו הוא נלחם בווייטנאם למרות שבסך הכל היה חייל מילואים בוושינגטון בזמן המלחמה. אבל הוא לפחות התנצל.

שמרנים ביקרו את וורן ובצדק על שקריה ודרשו לבחון את טענותיה לעומק, אז מה וורן יכלה לעשות? היא לא יכולה לשנות את העבר, אבל היא כן יכלה להתנצל בתירוץ כלשהוא ולהמשיך הלאה. האפשרות השנייה הייתה לדבוק בשקר המשפחתי, ולרתום לשם כך עיתונאים במסגרת המאבק בטראמפ. מן הסתם, וורן בחרה באפשרות השנייה.

סטנדרטים כפולים

בהודעה החגיגית אמש, וורן טענה שבדיקות ה-DNA אכן מאשרות שבעורקיה זורם דם אינדיאני, ולא שכחה לירות חיצים בטראמפ, שהבטיח בעבר כי יתרום מיליון דולר לצדקה אם היא אכן תוכיח זאת. נאמנה לתפקידה, התקשורת לקחה לחלוטין את הצד של וורן. בוושינגטון, כתבים שאלו את הנשיא האם הוא מתכוון לעמוד במילתו, והכותרות ברוב הערוצים והעיתונים בחרו לצטט מילה במילה את המסרים ממחנה וורן.

https://twitter.com/APEastRegion/status/1051802107572039680

אבל מה התוצאות אמרו באמת? מסתבר כי הן דווקא מאשרות את הטענות של מבקריה של וורן. המורשת האינדיאנית שלה היא כה קלושה עד שצריך לחזור בין שישה לעשרה דורות אחורה כדי למצוא לה סימן. תוצאות כאלה לא מאפשרות לה בשום אופן לעמוד בקריטריונים של חברות בשבט אינדיאני, ובטח שלא לטעון למעמד ילידי בקורות החיים שלה. זו פשוט רמאות. למעשה, אם לוקחים את התוצאה הרחבה מהבדיקות שמראה כי יתכן שהיה לוורן אב קדמון אינדיאני לפני עשרה דורות, זה אומר שהיא כאלפית (1024\1) אינדיאנית.

מחקר מקיף שהתפרסם לפני מספר שנים גילה כי הגנים של אמריקאים ממוצא אירופאי מורכבים מ-98.6% גנים אירופאים, 0.19% גנים אפריקאים, ו-0.18 גנים אינדיאנים. בקרב אמריקאים שחורים נמדדו 73.2% גנים אפריקאים, 24% אירופאים ו-0.8% של גנים ממקור אינדיאני. כלומר, לפי ההגדרה של וורן כל האמריקאים הלבנים הם גם שחורים, והאמריקאים השחורים הם גם לבנים.

במילים אחרות, אליזבת וורן היא לא בת שבט הצי'רוקי. היא אישה אמריקאית לבנה רגילה, שבדומה לכל אמריקאי ממוצע נושאת בדמה קצת ערבוב של גנים מהעבר הרחוק. תארו לעצכם סיפור דומה בו פוליטיקאי מהמפלגה הרפובליקנית היה נתפס בשקר כה גס – כיצד הכותרות היו נראות במקרה כזה? כנראה שכאשר אתה שייך למחנה הנכון, גם הסטנדרטים שנדרשים ממך הם שונים.

למרבה האירוניה, וורן בחרה במקרה הזה דווקא בגישה בה נוהג לרוב הנשיא טראמפ. היא הולכת עם הטענה שלה עד הסוף, לא מתנצלת ולא נסוגה. אם וורן בחרה להתנהג כמו טראמפ, אפשר גם לצפות מהתקשורת שתתייחס אליה כמו שהיא מתייחסת לטראמפ. האם זו בקשה מוגזמת מדי?

הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'. מאנגלית: אמיר לוי