מי שמבין שאנטישמיות היא תופעה ייחודית, יודע שחייבים להילחם בה בכל מקום; מי שמאמין שזהו רק סימפטום של שנאה כללית, מאפשר לה להטשטש בתוך שיח פוליטי רחב
ביום שבת האחרון, גזען קיצוני בשם רוברט באוורס פרץ לבית הכנסת 'עץ החיים' בפיסטבורג, ורצח ביריות 11 בני אדם. בימים שלאחר הפיגוע הנתעב, השתלטו על השיח שני נרטיבים שונים בנוגע לאנטישמיות. התפיסה הראשונה הדגישה את הטבע הייחודי של תופעת האנטישמיות, ואילו השנייה מנסה לטשטש אותו.
תומכי הנראטיב הראשון טוענים כי אנטישמיות היא סוג מיוחד של רשע, הקשור בקשר הדוק למחשבה הקונספירטיבית לפיה היהודים רקמו משחר הימים מזימה זדונית לשלוט בעולם. הנראטיב השני לעומת זאת גורס כי אנטישמיות היא רק עוד חלק אחד בתוך התופעה הרחבה של קיצונית ושנאה הרווחת ברחבי העולם.
באופן מעניין למדי, הסיפור הראשון סופר דווקא על ידי הנשיא טראמפ, אדם שבעבר לא בדיוק גינה תופעות של גילוי קיצוניות מימין (יש לציין כמובן שהתקפות על יהודים היו הרבה לפני טראמפ, ובמקרה הזה אף היורה עצמו התבטא שטראמפ "לא מספיק אנטישמי"). וכך אמר טראמפ לאחר הטרגדיה:
אנחנו חייבים לעמוד יחד עם אחינו ואחיותינו היהודים כדי להביס את האנטישמיות ולחסל את כוחות הרשע. במהלך המאות, יהודים סבלו מרדיפות נוראות…אלה שמבקשים להרוס אותם, מבקשים להרוס אותנו"
מנגד, הסיפור השני סופר בסדרת ציוצים שפרסם הנשיא לשעבר ברק אובמה, שכתב: "אנחנו אבלים על האמריקנים שנרצחו בפיטסבורג. כולנו חייבים להילחם בעליית האנטישמיות ורטוריקת השנאה נגד אלה שנראים, אוהבים או מתפללים אחרת. ואנחנו חייבים להפסיק לעשות את זה קל כל כך להשיג נשק עבור אלה שרוצים לפגוע בחפים מפשע".
אז למה שני הנרטיבים השונים האלה כל כך חשובים? מכיוון שהם אומרים משהו על אמריקה, ועל הדרך שבה אנו נלחמים באנטישמיות.
פינה חמה ליהודים
אם אנטישמיות היא אכן תופעה נפרדת מסתם שנאת זרים רגילה הרי שאמריקה, אחת המדינות הידידותיות ביותר ליהודים אי פעם, היא סיפור הצלחה כביר. היה זה הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון שאמר ליהודי העיר ניופורט: "יהי רצון שילדי זרע אברהם המתגוררים בארץ ימשיכו להיות ראויים ולזכות ברצון הטוב של שאר התושבים. שכולם ישבו לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד".
אמריקה אמנם סבלה לאורך ההיסטוריה משלל צורות של גזענות, סקסיזם וקנאות, אך תמיד שמרה פינה חמה ליהודים. המסורת היהודית-נוצרית שעל יסודותיה נבנתה המדינה אפשרה את ההכרה שבארץ האדם החופשי והמחשבה החופשית, חשיבה אנטישמית קונספירטיבית היא אויבת החירות.
לכן אם התפיסה המנוגדת של אנטישמיות קובעת כי מדובר בתת-סעיף בלבד בתוך תופעה רחבה יותר של שנאה, הרי שהיחס של אמריקה ליהודים הוא אנומליה. חריגה מהתקן של הגזענות האמריקנית. אחרי הכל, יהודים לא ניתנים לזיהוי על ידי מין או גזע. הם יכולים להשתלב היטב כמעט בכל קהילה.
לפי התיאוריה הזו, ההצלחה של היהודים אינה מתרחשת הודות לסובלנות של האמריקנים, אלא בזכות הנטייה המתמדת שלהם לשפוט אדם לפי צבע עורו ולא על פי אישיותו. לכן כאשר יהודים הופכים למטרה, זוהי רק הקנאות האמריקנית הישנה שפורצת לה שוב.
מלחמה או פיוס
מי שמבין שאכן אנטישמיות היא תופעה ייחודית, יודע שחייבים להילחם בה בכל מקום בו היא קיימת. לעומת זאת, מי שמאמין שזהו רק סימפטום של שנאה כללית מאפשר לייחודיות לשקוע בתוך שיח פוליטי רחב יותר של מבני כוח וזכויות יתר.
ניקח לדוגמה את הרציחות האנטישמיות של יהודים בישראל. לפי התיאוריה הראשונה, רצח כזה הוא תוצר של אנטישמיות אסלאמית קיצונית – כזו שאינה נובעת בהכרח ממניעים סוציו-אקונומיים, אלא משנאת יהודים. לכן מותו של יהודי בפיטסבורג מידי לבן קיצוני נגרם בשל אותו עקרון כמו מותו של יהודי בירושלים מידי מחבל של חמאס.
התיאוריה השנייה גורסת כי רצח של יהודי בירושלים אינו קשור דווקא לזהותו היהודית של הנרצח, ובכל מקרה שונה לחלוטין מרצח של יהודי בפיטסבורג. הפתרון שמציעה התפיסה הזו הוא לא מלחמה באנטישמיות, אלא ניסיון לטפל בגורמים שעומדים מאחוריה. התיאוריה הראשונה מובילה אפוא להתנגדות נחרצת לטרור הפלסטיני ולשנאת היהודים באיראן; התיאוריה השנייה מובילה למדיניות פייסנית וניסיון למשא ומתן עם הטרור הפלסטיני והשנאה האיראנית.
אותו היגיון תופס גם לגבי האנטישמיות באירופה. התיאוריה הראשונה תטען כי מדובר באותה שנאה עתיקת יומין ליהודים ביבשת; תומכי התיאוריה השנייה יאמרו שמדובר בתוצאה של המדיניות הישראלית.
המושב האחורי
כדי להבין את אמריקה כמו שצריך, וכדי להילחם באנטישמיות כמו שצריך, אנחנו חייבים להבין שהתיאוריה הראשונה היא הנכונה. התיאוריה השנייה היא שגויה, ולמעשה היא עצמה מזינה את האנטישמיות: אם שנאת יהודים היא לא דבר כזה מיוחד, אז למה היהודים תמיד בכותרות? זה בוודאי בגלל הכוח וההשפעה שצברו תוך ניצול המבנה הלא-שוויוני של החברה. כאשר מאבק באנטישמיות עומד בסתירה למאבק בשנאה הכללית בחברה, הראשון תמיד ידחק למושב האחורי.
התיאוריה הראשונה מכירה בטבע המופלא של אמריקה: מדינה שנוסדה על בסיס חופש דת וסובלנות. נכון שסטינו מן השליחות הזאת לעתים קרובות למדי, אך היהודים באמריקה הם עדיין סיפור הצלחה.
יתרה מזאת, התיאוריה הראשונה מכירה בעובדה שאנטישמיות היא משהו שונה, ולכן צריכים להתייחס אליה ככזו. זה כמובן לא אומר שהאינטרסים של היהודים צריכים לעמוד לפני אלה של קבוצות אחרות – אימרה כזו תהיה אתנוצנטרית ואידיוטית. אבל זה כן אומר ששנאת יהודים לא יכולה להיות מרוסנת על ידי תפיסות מדיניות פרוגרסיביות כוללניות. בשנאת יהודים חייבים להילחם באשר היא נמצאת.
בן שפירו הוא העורך הראשי של אתר Daily Wire. הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'
מן המפורסמות היא שיש פשעים נגדנו, ולהבדיל פשעים שאינם נגדנו, ואין בכלל שום קשר או מקום להשוואה בין השניים.
הפשעים נגדנו חייבים להיפסק, ומייד, בכל אמצעי שיידרש.
הפשעים שאינם נגדנו (אם קיימים בכלל?) הם עניין למשא ומתן.
אתה גאון, אם היה לי כוח הייתי עושה לתגובה שלך קופי פייסט לכל הכתבות פה
ה' יתן לך כוח.
מה לעשות וההיסטוריה היהודית היא יחודית?
שינאת זרים ומוזרים היא חלק מהטבע האנושי ותמיד קיימת, מזרים מפחדים, ולכן מעלילים עליהם ומנסים להרחיקם (דוגמה טובה לכך היא העלילות על הצוענים שהם חוטפי ילדים).
לאנטישמיות יש מרכיב נוסף על שנאת הזרים הרגילה, מרכיב הקנאה בהצלחתם. מאז ימי הביניים היהודים באירופה ביקשו חסות אצל השליט המקומי, ונדחקו לעבודות בזויות כדוגמת מלווים בריבית. השכלת היהודים והארגון הקהילתי שלהם גרם להצלחה כלכלית חברתית בכל התרבויות בהם פעלו, ויחד עם הקירבה לשליט הם הפכו "בולטים בעין" ומושא לקינאה וכעס (בניגוד לפחד). בנוסף, היהודים היו מעורבים פוליטית בכמויות גדולות במיוחד בארגונים קומוניסטיים (בעבר), סוציאליסטיים, ובתקופתנו בארגונים ליברלים.
בארצות הברית פעלה האנטישמיות הראשונה (האנטישמיות ה"טיבעית") עד המחצית השנייה של המאה העשרים – ונמנע מיהודים להתקבל למועדונים חברתיים מיוחסים, וננקטו פעולות להגביל את מספרם במוסדות לימוד יוקרתיים.
בחמישים השנה האחרונות, ההצלחה של היהודים בארה"ב היא מסחררת, בתחומי התרבות, האומנות, המדע, והכלכלה, והם אף בכל זרועות הממשל, ובמיוחד פועלים בחזית תנועות הליברליות (זכויות האזרח למיניהם). וזה גורם לקנאה על הצלחתם ולשינאה איומה (בסגנון מה חוצפת המיעוט הקטן הזה שמנסה לנהל לנו את החיים). הרצח האחרון בוצע בגלל היהודים שמעורבים בארגון הייאס שהחליט להביא לארה"ב מהגרים מוסלמים.
אכן, השמאל היהודי – מיעוט קטן אך צעקני וצדקני,בעל שאיפות מגלומניות.
"אמריקה אמנם סבלה לאורך ההיסטוריה משלל צורות של גזענות, סקסיזם וקנאות, אך תמיד שמרה פינה חמה ליהודים". מעניין מה יוליסס גרנט ימ"ש חשב על המשפט הזה כשחתם על צו 11 (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%95_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96_%D7%98%D7%A0%D7%A1%D7%99).
ממה שידוע לי מעולים מאיראן, "שנאת היהודים באיראן" – זה מושג שלא ממש קיים. היהודים באיראן, אלו שלא מתערבים בשלטון ולא מקושרים על ישראל באופן כלשהו, מוגנים ומכובדים, ככל האפשר, ע"י הממשל האיראני. השנאה שיש באיראן, לפחות השנאה המוצגת באופן רשמי, היא כלפי מדינת ישראל והיהודים שבה. אותה שנאה אגב, לא קיימת כלפי יהודים החיים במדינות אחרות. כדאי להבחין בדקות הזו.
השנאה כלפי היהודים, מצד הנוצרים, קיימת לא בגלל הצלחתם של היהודים. היא קיימת כי כל עוד יש יהודי אחר בעולם, דתי או חילוני או רפורמי, הרי שיהדותו הופכת את נוצריותו של האנטישמי לשקר. כל עוד היהדות קיימת, הנצרות היא שקר, וכך גם האיסלאם. כל עוד היהודים קיימים, הברית הישנה בתוקף, והברית החדשה הינה שקר.
לו, ח"ו, היהודים היו נעלמים מהעולם, הנוצרים היו פונים לשינאת המוסלמים והמוסלמים פונים לשינאת הנוצרים, מכיון שהם מתחרים זה בזה על הברית עם הקב"ה.
לכן אי אפשר להילחם באנטישמיות, אלא פשוט להעלים אותה ע"י העלמת כל היהודים באשר הם.
מה שהופך את המאמר לשטות מוחלטת.
לא מדויק. השנאה היתה גדולה מאוד בשנות משטר השאה בשל השגשוג והשוויון של היהודים ובשל המורשת השיעית, שהיא עוינת ליהודים יותר ללא השוואה לעומת הסונים. כיום העמידו אותם במקומם, כל העשירים והמצליחים עזבו לחו"ל . על כן השנאה התפוגגה במידה רבה אך לא נעלמה. יש עדיין אנטישמיות רבה ובזמן אחמדינג'אד היתה הכחשת שואה חזקה, שעדיין חוזרת שוב ושוב. מי שחושב שבתנאים כאלה היהודי רגוע טועה. כאמור, בזמן השאה היתה שנאה רחבה וארסית שמקורה בין השאר באנשי הדת. כיום אנשי הדת בשלטון וחלק מהלאמת הדת היא יצירת מצג של סובלנות ופיצול היהדות בין המשטר הציוני ליהודים סתם. ממילא הם מחזיקים ביהודים במצב יחסית נוח כחלק מן המדיניות הכוללת שלהם, נכון שיהודים רבים לא נתקלו בגילויי עוינות והם אינם צריכים כמו בתקופת השאה להסתיר את יהדותם. אחרים סובלים יותר (בהאים ועוד).
מציע לך בחום לקרוא את גואן פיטרס , מאז ומקדם , שם היא חושפת את השקר של החיים הנעימים של היהודים בארצות ערב . שקר גס שאין בו שמץ של אמת ..
עובדה , 90 אחוזים מכלל יהודי ארצות ערב ברחו ברגע הקמת המדינה , אז אם היה כל כך טוב , למה ברחו ??
השינאה כלפי "בית הכנסת" הנ"ל לגיטימית.
גם אני שונא אותם.
אני לא מצדיק רצח אבל כן מצדיק הוקעה שלהם
אני מקווה שהגיל הממוצע של הנרצחים מאפיין את הגיל הממוצע של חברי התנועות הרפורמיות 76.5 כשהצעירים שבחבורה בשנות החמישים לחייהם היו חוסים במוסד לבעלי מוגבלויות שיכליות ומקווה שהם בתהליכי פשיטת רגל.
השינאה שלי נובעת מ:
1. הם לא בית כנסת ובטח לא שמרני (קונסרבטיביות מילולית זה שמרנות בפועל זה ההיפך).
2. שנית הם אירגון פוליטי רדיקלי בשרות דיקטטורות איסלמיות אכזריות ציניות המנסות להחליש ולפורר את הדמוקרטיה האמריקאית מבפנים:
לשם כך אותן דיקטטורות:
1. מסייעות לאירגונים המתחזים לאירגונים דתיים וחברתיים.
2. משתלטות על השיח האקדמי והתקשורתי ומנחילות שיח זהויות ורלטביזם – שכל כולו עירעור על הצדדים החיוביים בדמוקרטיה המערבית ושיכנוע המיעוטים שהם מוחלשים, יצירת פרוד עוינות והתססה.
3. מנצלים בצורה צינית אידיוטים שימושיים.
4. מעוותים את הדת והמוסר ונושאים שם ה' למטרות פוליטיות.
5. מעודדים הגירת מסתננים פרימיטיבים (מוסלמים) ובמקביל מעודדים הקלות בענישה על פשיעה.
6. מעודדים פירוק התא המשפחתי והמסגרות הקהליתיות (הדתיות).
7. מעודדים סילוק ממוקדי הכח של הגורמים החיוביים בחברה (אפלייה מתקנת).
8. מעודדים הטלת מיסוי על הסקטורים היצרניים והורדת התחרותיות לטובת סיוע סוציאלי לבטלנים ולנפגעי הפשיעה וחוסר הסולידריות אותה הם יצרו.
עכשיו אני מבין את ההתנהלות של בנט:
http://rotter.net/forum/scoops1/455807.shtml
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/381740
http://rotter.net/forum/scoops1/497487.shtml
https://www.davar1.co.il/47011/
השמאל היהודי, כמו השמאל העולמי הוא ארגון אינטרנציונלי-קוסמופוליטי, אנטי לאומי, אנטי פטריוטי.
התנועות צועדות בעקבות מארקס שטען שפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל!
מדינות לאום פטריוטיות חיבות להגן על עצמן מפני תנועות אלה שנועדו להרוס את הלאום, הדת, ובסופו של דבר את המשפחה.
תנו לי רק לראות שהבנתי:
"התיאוריה השנייה היא שגויה, ולמעשה היא עצמה מזינה את האנטישמיות: אם שנאת יהודים היא לא דבר כזה מיוחד, אז למה היהודים תמיד בכותרות? זה בוודאי בגלל הכוח וההשפעה שצברו תוך ניצול המבנה הלא-שוויוני של החברה."
כלומר: שנאת יהודים היא לא מיוחדת -> אבל יהודים כל הזמן בכותרות (נגיד….) -> אם כך כנראה שיש בהם בכל זאת משהו מיוחד (שליטה באמצעי ההון והתקשורת) -> אנטישמיות.
נזרום לבינתיים…. אבל אז:
"התיאוריה הראשונה [והנכונה, על פי שפירו] מכירה בעובדה שאנטישמיות היא משהו שונה, ולכן צריכים להתייחס אליה ככזו." כלומר: שנאת יהודים היא מיוחדת. אם שנאת יהודים היא מיוחדת הרי שהיהודים מיוחדים. ואם להגיד שהיהודים מיוחדים (משמאל) גורמת לאנטישמיות, למה להגיד שהיהודים מיוחדים (מימין) לא גורמת לאנטישמיות?
תשובה פשוטה וברורה.
בתור מיעוט חסר מדינה מפוזר בין מדינות לאום, סבלו היהודים מהפליה משפטית ושלטונית. בנקל התעמרו בהם, עד פגיעה בנפש וחסרה הייתה אוזן שלטונית קשבת למצוקתם.
הפתרון שהגו אנשי ההשכלה היהודים, היה לקדם רעיונות ליברלים שיחזקו את הפרט על חשבון הלאום. עד כדי מחיקת סממני הלאום, הגבולות והדת. ככל שידם מסגת קידמו בנחישות לא מבוטלת רעיונות קומוניסטים סוציאליסטים וליברלים. עד היום הזה. תוך כדי פגיעה ברוח הלאום והמולדת השורשיים כלכך שבלעדיהם אין יחוד תרבותי, אין ביטוי לאומי, אין מסירות והקרבה. כל אותם דברים שמייחדים את החברה הישראלית ציונית ושבקו חיים במדינות אירופה הגוססות. היהודי הציוני בניגוד מוחלט לאחיו היהודי הליברלי, הבין באופן חד משמעי שקיומו של כול לאום באשר הוא, מחייב מדינה, עבודה עצמית, צבא לאום, תרבות היסטורית, קשר דם, וערבות הדדית. רעיונות השוויון האזרחי עטפו את יהודי אירופה באשליית האדם הנאור והתוצאה, שואה. הציונות שדגלה באדם ה״פרימיטיבי״, הלאומן, הטריטוריאלי, השבטי, הובילה את עם ישראל, לתקומה היסטורית. שלא יתפלאו יהודי השמאל בארץ ובעולם שהם סופגים רגשות עזים של דחייה מחסידי מדינת הלאום. יהודים אילו תוקפים את מדינות הלאום לרבות ישראל בכל דרך אפשרית, בכל מחיר. יש להטיח כלפיהם את האמת הטהורה, כן, הציונות היא גזענית, ישראל היא מדינה יהודית, נוסדה אך ורק על ידי רצון ונחישות יהודית, בעבור יהודים. עבודה עברית, הגנה לאומית תרבות יהודית. שלטון יהודי שיקבע את גורלו ועתידו של העם היהודי ומורשתו. מיום הקמת המדינה לא יהיה עם או זר שיקוף על היהודי את רצונו. לא גרמני ולא צרפתי ולא פלסטיני באשר הוא. כמו הגרעין האיראני הניסיון להפוך את ישראל לרב לאומית, הוא סכנה קיומית. כך באירופה, כך בארצות הברית.
תגובתך יפה וממצה את העיקר.
בהחלט!!
האנטישמיות היא בעייתו של מר בן שפירו, כותב המאמר. ברוך השם, היא כבר אינה בעיה שלי וגם לא בעייתם של מרב קוראי אתר "מידה". אני יכול להזדהות עם מר שפירו ולגלות אמפתיה כלפיו, באותה מידה שהוא אולי מזדהה אתי במאבקיי הלאומיים בארץ ישראל ומגלה אמפתיה כלפיי – לא יותר, לא פחות. יאמרו לי חכמי הרזים שאנטישמיות היא מסוכנת גם למדינת ישראל. ייתכן, אך הישראלי יתמודד עם האנטישמיות הלוקסמבורגית (למשל) כפי שצרפת מתמודדת עם הפרנקופוביה האנגלית – כאומה גאה וחמושה מול אומה גאה וחמושה אחרת. מר בן שפירו הלוקסמבורגי (כמשל) יתמודד עם האנטישמיות הלוקסמבורגית כמיעוט מפורז הנתון לחסדי שלטונות לוקסמבורג. בטריטוריה הישראלית, ילדיי ימשיכו לפקוד בבטחה את בית הספר ואת הקמפוס האוניברסיטאי גם כשלוקמבורג תשנא אותנו. בניו של מר שפירו הלוקסמבורגי יעדיף להישאר בבית. לכן, אני מציע למר שפירו פתרון בדוק אלף מונים יותר לאנטישמיות ממלחמתו חסרת הסיכוי בה: עלייה.
במילים אחרות , אלה מהסוג הראשון רוצים להלחם באנטישמיות ושנאת היהודים , ואלה מהסוג השני מנסים למנף את המקרה על מנת לקדם מלחמה בסוג מאוד שונה של שינאת זרים , " איסלמופוביה "
איסלמופוביה הינה עוד נסיון נואל של מוסלמים לקחת משהו שייך למשהו אחר ולנכס אותו לעצמם.
מעתה כל מי שיבקר את האיסלאם והתנהגות של מוסלמים יוקע ישר כ איסלמופוב , ברמה שגם אם מוסלמי רוצח יהודים , שהרי לטעון שאותו מוסלמי הינו אנטישמי – זוהי איסלמופוביה !!!
המוסלמים מומחים בלנכס לעצמם נכסים פיזיים ורוחניים של עמים אחרים
הם נכסו לעצמם את כל המזרח התיכון וכעת רוצים לנכס את אירופה
הם נכסו לעצמם את הכנסיה הגדולה ביותר בעולם בזמנו – איה סופיה והיום היא מסגד
הם נכסו לעצמם את היסטוריה של עם ישראל , טוענים שהם המשך ישיר של הכנענים ומה לא ..
הם נכסו את השם פלשטינאים , שבפועל זה שם בכלל עבור האיזור שניתן על ידי הרומאים להשפיל יהודים.
הם נכסו לעצמם את העיר הקדושה ביותר בנצרות והאיסלם , ירושלים וכל זה בגלל מה ? – סיפור על סוס עם כנפיים בדימיון , תחשבו על זה , מי אמר שהסוס לא בעצם נחת במרכז פריז , או אולי בגבעת הקפיטול?
במילים אחרות הסוג השני מחבק חיבוק דוב שמסתיר אנטישמיות גדולה מאוד