תנועת ה'בלקסיט' סוחפת אחריה המוני שחורים צעירים שהחליטו לתמוך במפלגה הרפובליקנית: "אנחנו יכולים לחשוב עבור עצמנו ובוחרים בערכים שמרניים"
בלקסיט הוא רנסנס. בלקסיט הוא האקזיט של שחורים מהמפלגה הדמוקרטית. זה האקזיט של שחורים מהתקרבנות קבועה, האקזיט השחור מהרעיון השקרי שאנחנו שונים משאר אזרחי ארצות הברית"
זו הייתה תשובתה של הפעילה הפוליטית קאנדס אוונס בראיון לרשת 'פוקס', כאשר נשאלה על מהות התנועה השמרנית החדשה בקרב שחורים בארצות הברית, שזכתה לכינוי בלקסיט (Blexit). בחודשים האחרונים ערכו חברי התנועה מספר אספות גדולות ברחבי המדינה, וזכו לתשומת לב גדלה והולכת ברשתות החברתיות.
אוונס מספרת כי הקמפיין לא מיועד לבחירות האמצע של הקונגרס שיערכו היום ,אלא לבחירות 2020. עד אז היא מתכננת לעשות אירועים גדולים בכל הערים הגדולות באמריקה, אשר לטענתה ניזוקו על ידי המפלגה הדמוקרטית: "יש הרבה אזרחים שמעוניינים לשנות את חייהם, אבל התקשורת משקרת להם…כשהם יקבלו את ההחלטה הזאת צריכה להיות תנועה שמחכה להם, ובלקסיט תהיה שם". המטרה עליה הצהירו ראשי התנועה היא להניע עזיבה המונית של גברים ונשים שחורים מהמפלגה הדמוקרטית, עד הבחירות לנשיאות בעוד שנתיים.
https://www.youtube.com/watch?v=8GS_qOf_i2s
אוונס ושחורים אחרים חברו לארגון Turning Point USA, שמטרתו לקדם עקרונות שמרניים כמו שוק חופשי, חירות הפרט, וממשלה מצומצמת. לטענתם, מדיניות הרווחה הדמוקרטית גרמה לעידוד תחושות הקורבן בקרב שחורים ולחיזוק הנרטיב לפיו גזענות עדיין רווחת בארה"ב. מדיניות זו רק הזיקה לאפרו-אמריקנים והביאה להתפרקות המשפחה השחורה.
בנוסף לאנשי הבלקסיט, קמפיין אחר שתופס תאוצה הוא Vote Dem Out (משחק מילים על 'הצביעו אותם החוצה' וקיצור שמה של המפלגה הדמוקרטית), ותנועת #walkaway שמטרתה לעודד ליברלים לעזוב את המפלגה הדמוקרטית.
כישלון הדמוקרטים
בנוסף לתנועות השמרניות השחורות והצעירות שצומחות בשטח, המעבר ההמוני של אפרו-אמריקנים למחנה טראמפ מתרחש גם הודות למדיניות הנשיא. לפני כשלושה חודשים, הודה הכומר דרל סקוט בראיון טלוויזיוני כי טראמפ הוא הנשיא הכי פרו אפרו-אמריקני שהוא ראה בימי חייו.
דמויות בולטות אחרות בקהילה השחורה חלקו לטראמפ שבחים על ההתקדמות שהשיג ברפורמה בבתי הסוהר, ועל הרצון שלו לסייע לשחורים להרים את עצמם מעוני, אך לאו דווקא דרך מדיניות רווחה. עד עכשיו המדיניות של טראמפ הביאה לאבטלה נמוכה בקרב שחורים, עלייה של 3% בשכר, ולקיצוץ של 4 מיליון בני אדם מקרב אלה המקבלים תלושי מזון.
Black lives have never mattered to Democrats. Black votes always have. Remember that when they send their celebrities knocking at your door”. #BLEXIT pic.twitter.com/9xg7mE4nvS
— Candace Owens (@RealCandaceO) November 5, 2018
במהלך הקמפיין לנשיאות בשנת 2016, טראמפ פנה לשחורים עם המסר: "מה לעזאזל יש לכם להפסיד". הוא טען שהמפלגה הדמוקרטית נכשלה במשך עשרות שנים בערים רבות בהן שלטה ברחבי ארה"ב, והביאה אותן למצב של אבטלה גבוהה, עוני, חינוך גרוע ומספר מקרי רצח מטורף.
לאחר הניצחון בבחירות, ובדומה מאוד למה שעה הנשיא רייגן לפני 35 שנה, החל טראמפ לשרטט מחדש את המפה הפוליטית האמריקנית, ומדינות שלא הצביעו עבור המפלגה הרפובליקנית במשך עשרות שנים עברו מכחול לאדום. הצלחתו של טראמפ בהגעה לקהלים חדשים הולכת ושוברת את המיתוס לפיו הרפובליקנים הם מפלגה השונאת מיעוטים, נשים והומוסקסואלים, ובחירות האמצע היום יהיו מדד חשוב לכך.
Trump Approval Today Back at 50%
Black Voter Approval at Record High.https://t.co/mazBCW77nY pic.twitter.com/gQiNHhJmhX
— Rasmussen Reports (@Rasmussen_Poll) October 29, 2018
סקר של חברת רסמוסן שנערך לאחרונה הראה כי טראמפ זוכה כיום לתמיכה של 40% בקרב אפרו-אמריקנים, וזאת לאחר שבבחירות לנשיאות עצמן זכה רק בשמונה אחוזים מקולות השחורים. בתקשורת המיינסטרים מיהרו לדחות את הנתונים האלה, ובצדק. הרעיון שבני מיעוטים עוברים בהמוניהם למחנה הרפובליקני הוא מדאיג מאוד עבור אלה שחשבו כי המפלגה הדמוקרטית תוכל לבנות לנצח על ההצבעה שחורים, לטינים, הומוסקסואלים ועוד. למרות ניסיונות ההכחשה, גם ב-CNN הודו לאחרונה כי מדובר בתופעה אמיתית, אם כי עדיין מנסים להמעיט מחשיבותה.
מי שיחרר את העבדים?
השחורים נחשבו במשך שנים ארוכות כתומכים מובהקים של המפלגה הדמוקרטית. מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, מצביעים שחורים הצביעו לדמוקרטים בשיעור של 80% ומעלה, כאשר השיא היה עבור ברק אובמה (ב-2008 ו-2012) שזכה לשיעור של 93% ו-95%. מדובר בתופעה כה רווחת עד שהדמוקרטים התרגלו לבנות עליה בכל מערכת בחירות, ומועמדים רפובליקנים אפילו לא התקרבו לאזורים מסוימים בהם יש ריכוז גבוה של אוכלוסייה שחורה, מכיוון שחשו שאין להם סיכוי.
אולם שחורים לא תמיד הצביעו לדמוקרטים, ונציגים שחורים לא תמיד היו בהכרח מהמפלגה הזו. מאז שהחלו אפרו-אמריקנים שחורים לבחור ולהיבחר לאחר מלחמת האזרחים, היו 144 חברי בית נבחרים שחורים ועשרה סנאטורים. כל החברי הקונגרס השחורים (21 במספר) עד 1935 היו מהמפלגה הרפובליקנית – מפלגתו של אברהם לינקולן שיצא למלחמה כדי לשחרר את העבדים.
מ-1935 עד 2011 כל חברי הקונגרס השחורים היו דמוקרטים, למעט ארבעה. מאז 2011 יש לרפובליקנים שלושה חברי קונגרס וסנאטור שחור אחד, אך רוב השחורים עדיין שייכים למפלגה הדמוקרטית. "השדולה השחורה" בקונגרס שמורכבת מ-48 חברים, כולם מהמפלגה הדמוקרטית למעט חברת קונגרס רפובליקנית אחת, מיה לאב מיוטה.
מה גרם למהפך?
מדוע השחורים הצביעו למפלגה הרפובליקנית ומה גרם למעבר למפלגה הדמוקרטית? ג'ון לינץ', נציג אפרו-אמריקני רפובליקני ששירת בבית הנבחרים בשלהי המאה התשע-עשרה, הסביר שהיה קשה לשחורים להצביע לדמוקרטים (המפלגה שיצרה את חוקי ג'ים קרואו הגזעניים והולידה את הקו-קלוקס-קלאן), משום שהרגישו שבכך הם נותנים תמיכה לעוולות ולחוסר הצדק מהם סבלו.
השפל הגדול שפקד את ארה"ב בשנות השלושים גרם למעבר ההדרגתי של המצביע השחור למפלגה הדמוקרטית. למרות שרוב השחורים עדיין הצביעו לרפובליקנים בבחירות של 1932, מדיניות ה'ניו-דיל' של רוזוולט סייעה להם לשקם את חייהם אחרי השפל הגדול ולמצוא פרנסה. ב-1936 רוזוולט קיבל 75 אחוזים מהצבעת השחורים.
לאחר מלחמת עולם השנייה הנשיא טרומן החליט לסיים את הפרדה בין שחורים ללבנים בצבא, וחתם על החלטות נשיאותיות נוספות בנושא. השחורים המשיכו מעבר לצד הדמוקרטי, אם כי הנשיאים הרפובליקנים אייזנהואר (1956) וניקסון (1960) זכו בנתח נאה מהצבעת השחורים, שהגיעה עד ל-39%. לשם השוואה, אילו היו הרפובליקנים מקבלים אחוזים כאלה היום, הם היו מנצחים בקלות את הבחירות לנשיאות וגם זוכים לרוב בקונגרס.
הנשיא הדמוקרטי לינדון ג'ונסון, שכיהן בין 1963 ל-1969 העביר בתקופתו כמה חוקים משמעותיים הקשורים לזכויות האזרח, שקיבעו למעשה את ההצבעה השחורה למפלגה הדמוקרטית. תרמה לכך העובדה שהמועמד הרפובליקני לנשיאות ב-1964, בארי גולדווטר, הצביע נגד חקיקת זכויות האזרח, לא משום שהוא התנגד לרעיון שוויון זכויות לשחורים, אלא משום שהוא חשב כי החקיקה לא הייתה בסמכות הממשל הפדרלי. למעשיו היו תוצאות , והוא קיבל רק שישה אחוזים מהצבעת השחורים.
מאז ועד היום לא היה מועמד לנשיאות מהמפלגה הרפובליקנית שקיבל יותר מ15% מקולות השחורים. האם דונלד טראמפ יהיה הראשון לעשות זאת ב-2020?
גדעון ישראל הוא נשיא מרכז ירושלים וושינגטון
הניסוי החברתי הכי מתקדם של השמאל מתקיים בקהילות השחורים בארה"ב. הם בוחרים כמעט כגוש אחד לדמוקרטיה כבר כמה עשרות שנים ומקבלים סיוע קהילתי והטבות כלכליות שמכוונים אותם להתנהל לפי הרעיונות החברתיים של השמאל. לרוב הנשים הצעירות שם יש יותר מילד אחד, שאין להם מושג מיהם האבות ואינן מעוניינות להתחתן שכן אז יפסידו כל מיני תשלומי סעד. כמובן שרובן עניות מרודות, ילדיהן הולכים לבתי הספר הכי ירודים בארה"ב ואחוז גבוה מהם בכלא, חברים בכנופיות, סתם פושעים קטנים או סתם אנשים טובים חסרי כל השכחה שנדונו לחיי עוני. הניסוי נכשל טוטאלית בסופו של דבר השחורים לא יסכימו יותר להיות שפני נסיון של המפלגה הדמוקרטית
אפשר כבר להפסיק עם המונח המזויף הזה, ׳אפרו-אמריקאים׳? הרי זה ביטוי מגושם, מכוער, לא טבעי ונודפת ממנו צחנה של ניו-ספיץ׳ שמאלני דלוח. אפשר פשוט לקרוא להם ׳שחורים׳, כמו שהם קוראים לעצמם, כמו שאני ׳לבן׳ ולא ׳אירו-אסיאתו-אמריקאי׳.
׳אפרו-אמריקאים׳ כך השחורים בארה"ב מכנים את עצמם. זו לא הנצאה של העיתון הזה.
אפשר לקרוא להם כושים. אין בזה שום גנות. דווקא כינוי על סמך צבע עור מקטלג
"כושים" הוא לא מונח מדויק לשחורים ככלל, אלא רק לאלו שהגיעו מכוש (שכבר איננה קיימת). זה דומה לכינוי כל הלבנים "רומאים".
מה גם ש"כושים" נחשב כמקבילה העברית ל"niggers" – מונח תמים כשלעצמו (פירושו "שחורים"), אבל נתפס כעלבון חמור.
כושי שם לגיטימי כמו nigro.
כושון שם גנאי ומקבילו באנגלית nigger.
השיחדש של ה pc משמש כמגרסת זהויות ודינו לעבור מן העולם
כל גזע, עם, קבוצה, רשאית להחליט באיזה שם היא רוצה להתקרא ואיזה מין השמות פוגעניים עבורה ובהתאם לכך אחרים יכולים לקרוא או לא לקרוא להם
כל החברי הקונגרס השחורים (21 במספר) מ- 1970 עד 1935 היו מהמפלגה הרפובליקנית – מפלגתו של אברהם לינקולן שיצא למלחמה כדי לשחרר את העבדים.
מ-1935 עד 2011 כל חברי הקונגרס השחורים היו דמוקרטים, למעט ארבעה.
כל החברי הקונגרס השחורים (21 במספר) מ- 1870 עד 1935 היו מהמפלגה הרפובליקנית – מפלגתו של אברהם לינקולן שיצא למלחמה כדי לשחרר את העבדים.
מ-1935 עד 2011 כל חברי הקונגרס השחורים היו דמוקרטים, למעט ארבעה.
קצת מוקדם להתלהב רסמוסן הוא הסקר היחיד שנותן אחוז כזה לרפובליקנים. ובכלל הוא הולך נגד הזרם גם בשאר הפרמטרים. כל הסקרים נותנים אפילו במדינות רפובליקניות לחלק ממועמדי הסנט הדמוקרטים יתרון. ובכלל בפלורידה הולך להיבחר מושל סוציאליסט. כרגע עד שיוכח אחרת אמריקה בדרך לשליטה של הדמוקרטים גם אם זה לא יקרה היום. אם לא יקרה שינוי דרמטי
אל תתלהב מרסמוסין, אלא מהכתבה של CNN
חרפה – עברו 5 דורות מאז שיחרור העבדים.
במצב נורמאלי היות והשחורים מונים 10% מהאוכלוסיה הסיכוי ששחור יתחתן עם שחורה הוא 10%.
הסיכוי שגם הילד שלו יתחתן עם שחור הוא 1%
הסיכוי שהנכד שלו יתחתן עם שחורה הוא פרומיל
הסיכוי שהנין שלו יתחתן עם שחורה הוא מאית האחוז.
הסיכוי שהילד של הנין שלו יתחתן עם שחורה הוא אלפית האחוז.
סטאטיסטית היו אמורים לחיות היום באה"ב כ300 שחורים ו3000 לבנים וכל שאר ה330 מיליון היו צריכים להיות מגזעים מעורבבים!
רומנטיקה ובניית משפחה זה לא סטטיסטיקה. רוב האנשים רוצים לחיות עם בני זוג שדומים להם מבחינת הרקע התרבותי. גם שיעור הנישואין בין אסיאנים ולבנים בארה"ב נמוך הרבה יותר משיעור הנישואין בין לבנים ללבנים ובין אסיאנים לאסיאנים. ה-PC מודד את הכל במטרים ובקילוגרמים, גם אהבה, משיכה, קרבה וחיבה.
אני כבר נשוי לפולנייה (שזה די דומה).
זה שאנשים תופסים אנשים בעלי צבע עור שונה כשונים מהם תרבותית מעיד על גזענות.
הם שומעים אותה מוזיקה ואוכלים אותם המבורגרים ולומדים באותן מערכות חינוך וצופים באותה טלויזיה והם בני אותה דת ודוברים אותה שפה ונתונים לאותה מערכת חוקים ועובדים באותן עבודות כבר 150 שנה.
כשהשחורים הגיעו להארלם מהחוות בדרום ארה"ב זאת היתה שכונה של יהודים איטלקים ואירים.
האיטלקים האירים והיהודים השתלבו בחברה האמריקאית והשחורים לא.
אתה כותב: "האיטלקים האירים והיהודים השתלבו בחברה האמריקאית והשחורים לא".
האם המסקנה האפשרית היחידה מהעובדה הזאת היא שיש "גזענות" מצד האמריקאים הילידיים?
ואולי המסקנה היא שלשחורים יש "יכולת השתלבות נמוכה" בחברה האמריקאית?
https://www.youtube.com/watch?v=OozeGZQwyBM
אתה צודק בדברייך – השחורים הם האשמים במצבם העלוב ב70 השנים האחרונות (לפני זה הם באמת סבלו מאפלייה).
נשיא שחור לא יכול להיבחר ללא תמיכה לבנה – והעובדה שזה קרה פעמיים מעידה שהחברה הלבנה האמריקאית ליברלית למופת.
לנוצרים בארה"ב אין בעיה להתחתן עם יהודים או עם בודהיסטים וללבנים בארה"ב אין בעיה להתחתן עם אסיאתים ואינדיאנים.
השחורים בארה"ב (ברובם) הם הגזענים והם הנחשלים.
לא, אתה הוא הצודק כל כך:
השחורים הם בטח האחרונים שאשמים במצבם העלוב ב-70 השנים האחרונות, כשכל קבוצות המהגרים (סינים, הודים, מזרח אירופים) שהגיעו בעשרות השנים האחרונות לארה"ב בתנאי פתיחה גרועים הרבה יותר (בלי אנגלית כשפת אם, בלי קרובי משפחה תומכים, בלי "אפליה מתקנת" בקבלה ללימודים אקדמיים) מתקדמים מבחינה כלכלית וחברתית ומשאירים את השחורים מאחור.
אם בצרפת שני הנשיאים שקדמו למקרון היו נשואים לנשים שצעירות מהן בגיל – סימן שגם הנשיא הנוכחי נשוי לאשה צעירה ממנו בגיל. מה, לא ככה? איך זה יכול להיות? בדיוק לפי אותו חוק הברזל הסטטיסטי ש"נשיא שחור נבחר פעמיים בתמיכה של לבנה – והעובדה שזה קרה פעמיים" מעידה שהחברה הלבנה האמריקאית היא גזענית.
נכון, לנוצרים בארה”ב אין בעיה להתחתן עם יהודים או עם בודהיסטים, אבל ליהודים ולבודהיסטים דתיים בהחלט יש בעיה להתחתן עם נוצרים אמריקאים, בגלל הפער התרבותי (ולא בגלל "גזענות"!), וגם מרבית הלבנים בארה"ב לא נוטים להתחתן עם אסיאתים ואינדיאנים, בגלל הפער התרבותי. העובדה שהם עוד פחות נוטים להתחתן עם שחורים מלמדת על גודל הפער התרבותי בין לבנים ושחורים ולא על "גזענות".
"גזענות" היא מפלטו של הנבל המתקרבן.
האסייתים והאינדיאנים מונים 2-3% מהאוכלוסיה באמריקה ולכן אך טבעי שרוב האמריקאים הלבנים לא יתחתנו איתם.
ביהדות קיימת בעייה תאולוגית להתחתן עם בני דתות אחרות ובכל זאת למעלה מ50% (ויש אומרים 70%) באמריקה מתחתנים עם גויים.
ולענייננו – גזענות ופער תרבותי הם שני מאפיינים של אותו דבר הם מאפיינים של מנטאליות פרימיטיביות ואינם סותרים זה את זה.
גזענות זה לא רק כשאנשים מוצלחים מתנשאים על אנשים לא מוצלחים. ישנה גזענות הפוכה שאנשים כושלים מתנשאים על אנשים מוצלחים. הרי גזענות היא לא רציונלית. (התנשאות והתבדלות כנגד אנשים מסיבות לא ענייניות). והרי גזענים הם אנשים טיפשים.
ולכן אין סיבה שלא יקרה שאנשים כושלים יהיו גזענים כלפי אנשים המוצלחים מהם.
לדוגמא הגזענות הגרמנית והסלאבית של ביריונים שיכורים כלפי היהודים שהיו הרבה יותר משכילים ומוצלחים מהם (למעלה מ100 פרסי נובל). והגזענות הערבית כלפי יהודים שהם לא מוכנים למכור ליהודים נכסים או שבנותיהם יתחתנו עם יהודים.
קיימת גם גזענות וגם פער תרבותי בין השחורים לבין הלבנים בארה"ב.
המבחן האולטימטיבי הוא הקהילות ההודיות/פקיסטניות.
ההודים והפקיסטנים אינם לבנים ואינם נוצרים ונראים חיצונית די אותו דבר.
ההודים שהם הינדים מצליחים להשתלב בתרבות המערבית ומגיעים לראש הסולם החברתי כלכלי – דבר שמעיד שהתרבות המערבית כיום אינה גזענית.
הפקיסטנים שהם מוסלמים מידרדרים לפשע ולעוני מה שמעיד על הפער התרבותי עליו דיברת. הפקיסטנים גם מסרבים להתחתן עם לבנים מה שמעיד שבנוסף לפער תרבותי הם גם גזענים.
כמה שנים עוד אפשר יהיה להיתלות באמתלות כמו "גזענות" או "דיכוי נשים" אחרי שכל מוסדות הלימוד ומקומות העבודה במערב פתוחים לשחורים ולנשים ושני המגזרים האלה נהנים מ"אפליה מתקנת" גם בתנאי הקבלה וגם בתמיכה כספית, ובכל זאת אינם מגיעים (בממוצע כמובן) להישגים של גברים לבנים? כמה שנים עוד יטחנו לנו במוח שהחושים הבריאים שלנו מטעים אותנו כשאנו חשים שיש הבדלים בין שחורים ללבנים או בין נשים לגברים? כמה שנים עוד יהנדסו לנו את התודעה שאם אנחנו מרגישים שיש הבדלים כאלה אנחנו בטח גם שונאים שחורים או נשים ועלולים להעלות לשלטון יורש רוחני של היטלר?
חדשות מרעננות.
הכושים תפסו פוזה נצחית של מופלים לרעה וזה עלה להם ביוקר.
מאחל להם להתרומם מעל מצבם העגום
נרד לקרקע המציאות בטקסס 16% מהאפרו הצביעו לקרוז כך שהדרך עדיין ארוכה ארוכה
ב-1960 הנשיא היה קנדי ולא ניקסון כפי שנכתב
לשים בסל אחד שחורים, בני מיעוטים והומוסקסואלים זה לא פחות ממחריד.
לשפוט אנשים לפי צבע עורם או מוצאם האתני הוא מעשה פסול ומטופש, ואין לזה הצדקה.
לעומת זאת להדיר קבוצה של אנשים עם אידאולוגית שמד לחברה האנושית, החותרת בגלוי להחרבת המוסר ולריטוש המושג משפחה נורמטיבית, הדבר רצוי מאוד ונדרש מאוד, מאחר ולא בבודדים הסובלים ממחלה ונדרשת להם עזרה עסקינן, אלא בהתאגדות כוחנית וחולנית החותרת תחת האושיות הכי בסיסיות של האנושות הנורמלית, ויש לעצור אותם.
מה שמחזיק את אמריקה זו התלכדות מול הדת הנוצרית וערכי המשפחה זה כולל לבנים ושחורים.
זה מה שאין באירופה ולכן היא מתפוררת.
יהודים הם זניחים (2%) וגם מוסלמים הם זניחים