עסק ביש: תרזה מיי עמוק בתסבוכת הברקזיט

ביום חמישי האחרון הגיחה תרזה מיי הגיחה ממעון ראש-הממשלה ברחוב דאונינג 10, לאחר ישיבת קבינט סוערת בת חמש שעות, והצהירה כי התקבלה "החלטה משותפת" לאשר את טיוטת הסכם הברקזיט לנסיגה מהאיחוד האירופי.

בעבר, ראש הממשלה נהגה לומר בהקשר של ברקזיט כי "שום עסקה עדיפה על עסקה גרועה". אך הצעתה הנוכחית איננה עסקה גרועה, היא עסקה גרועה מאוד. למרות זאת, מיי אמרה כי טיוטה זו הינה "הטובה ביותר שיכלו להשיג במשא ומתן", ולאחר מכן – כשהיא נוטשת את הטיעון הקודם שלה – הזהירה שהחלופות היחידות הן "אף עסקה" או "אין ברקזיט".

בלשון המעטה, ניתן לומר שטיוטה זו הינה רחוקה מהברקזיט עליו העם הבריטי הצביע לפני כשנתיים. בזמן שחלף מאז, נמוגו התקוות של עזיבת איחוד המכסים והשוק המשותף, והחזרת השליטה על הסמכות השיפוטית והגבולות. שני שרי קבינט התפטרו כבר כתגובה לעסקה, כולל שר הברקזיט, דומיניק ראב. בנאום התפטרותו הסביר מדוע אינו יכול היה לתמוך בהצעה:

תנאי ההצעה מסתכמים לכדי יצור-כלאיים של איחוד המכסים ומחויבויות של שוק יחידני. מעולם לא הסכימה מדינה דמוקרטית להיכבל כך באמצעות משטר נרחב הנכפה מבחוץ, ללא שום שליטה דמוקרטית על החוקים שייושמו, או על היכולת להחליט על הסדרי הפרישה. הסדר זה נלקח עתה גם כנקודת הפתיחה למשא ומתן עתידי על שותפויות כלכליות. אם נקבל זאת, דבר זה ישפיע בחומרה כנגד בריטניה בשלב השני של השיחות"

דיווחים לא-רשמיים טוענים שאחד-עשר שרי קבינט התנגדו בזמן הישיבה וייתכן שהתפטרויות נוספות בדרך. מיי עומדת כעת מול האתגר העצום של העברת ההסכם דרך בית הנבחרים. אך ההתקפות מגיעות מכל עבר.

אי אמון

ראשית, מכיוון תומכי הברקזיט. ג'ייקוב ריס-מוג, יו"ר קבוצת המחקר האירופית (ERG) ותומך ברקזיט עיקש, ניסח מכתב לעמיתיו חברי הפרלמנט המתאר תמונה בה הטיוטה "תוביל לכך שבריטניה תעביר סכום של 39 מיליארד לאיחוד בעבור מעט או כלום בתמורה".

לדבריו, הנוסח שהציגה מיי "מתייחס שונה לצפון-אירלנד מאשר לשאר בריטניה", ו"ינעל אותנו בתוך הסכמי המכס וחוקי האיחוד". בנוסף, טיוטת מיי סותרת את מצע המפלגה השמרנית שהתקבל בשנת 2017.

ריס-מוג קורא להצעת אי-אמון בהנהגתה של מיי, אשר תוכל לעלות לסדר היום אם 48 חברי פרלמנט יתמכו בה. הוא אף שוחח עם עיתונאים והצהיר שגם אם מיי תנצח הצעה כזו, זה עדיין יראה "שאין אנו מוכנים להצביע בעבור עסקה זו ושאל לממשלה לקבלה".

צעד התאבדותי

המתקפה השניה מגיעה מכיוון מפלגת האיחוד הדמוקרטי מצפון-אירלנד (DUP), אשר עליה מסתמכים חברי מפלגת השמרנים לביסוס הרוב הפרלמנטרי שלהם. בניסיון לפתור את בעיית הגבול הקשיח, העסקה החדשה מציעה הסכם מכסים זמני מול האירים.

אך בקריאה מעמיקה יותר ניתן לראות שלצפון-אירלנד תהיה מערכת יחסים "עמוקה" יותר עם האיחוד האירופי, אשר לה השלכות משמעותיות על שלמות האחדות הבריטית ותהווה צעד התאבדותי פוליטי בעבור מפלגת האיחוד-הדמוקרטי. נייג'ל דודס, מנהיג המפלגה בווסטמינסטר, הוסיף: "אם דבר זה משמעותו קבלת חוקים וכללים שהתקבלו בבריסל, ולא בלונדון או בלפאסט, הרי שדבר זה אינו מתקבל על הדעת".

קבוצה שלישית המתנגדת למיי הם השמרנים הסקוטים, אשר ביחד עם הדאגה לאחדות הממלכה מביעים דאגה עמוקה בהקשר לרגולציה על תעשיית הדיג. שלושה-עשר חברי פרלמנט סקוטים הצהירו בצורה ברורה שלא יצביעו להצעתה של מיי, אלא אם יוענקו זכויות דיג באופן אוטומטי.

הקבוצה הרביעית מורכבת ממספר חברי פרלמנט ממפלגת הלייבור, המאמינים שהדרך היחידה לפתור את המצב הנוכחי הוא לגשת למשאל עם נוסף בנוגע לברקזיט. זהו גם קו המחשבה של ג'ו ג'ונסון, שר התחבורה לשעבר מטעם השמרנים, אשר התפטר בשבוע שעבר בהסבירו שביטול הברקזיט כליל יהא עדיף על פני ההסכם הנוכחי.

מבוי סתום

אז מה על תרזה מיי לעשות בשלב זה? העובדה היא שזו אשמתה שלה שהחלופות האחרות – כגון "אף עסקה" – אינן מעוררות תיאבון. מיי העבירה את השנתיים האחרונות במסמוס ועיכוב המשא ומתן, וכשהיא נכנעת מול כל הסחת דעת ופשרה.

היא החלה בדיונים עם האיחוד מעמדת חולשה: ניסיון לרצות את כולם חוץ מאשר את אלו שברצונם ברקזיט נקי. יתרה מכך, מיי נכשלה מלכתחילה להתכונן למקרה של "אף עסקה", אשר אינו דומה למצב של "חוסר יחסים עתידיים" עם האיחוד האירופאי. כפי שהסבירו הכלכלן ג'רארד ליונס והפרשן ליאם האליגן, בספרם על הברקזיט:

שרים בממשלה התירו את התגבשותו של נרטיב הטוען שמסחר תחת חוקי ארגון הסחר העולמי יהיה "הרסני". זו היא שטות גמורה. בריטניה סוחרת כיום תחת חוקים אלה עם ארה"ב – שותפת המסחר הגדולה ביותר שלנו. רוב הסחר העולמי מתקיים מחוץ לאזורי סחר חופשי רשמיים, תחת חוקי ארגון הסחר. אם כן, בתיאור אפשרות ישימה למדי זו "כהרת אסון" על ידי מתנגדי הברקזיט, אל לממשלה להיות מופתעת כאשר מספר רב של חברי פרלמנט ומצביעי הישארות באיחוד, מודאגים עתה מההיתכנות של עזיבת האיחוד "ללא-עסקה", אפילו במצב של מבוי סתום אל מול האיחוד"

פשרה משפילה

אם מיי הייתה מביעה חזון קונקרטי ומתכננת למקרה של "אף עסקה", המדינה לא הייתה שרויה עתה במצב זה. האמת היא שבנקודה זו, בריטניה באמת אינה מוכנה "לאף עסקה", שתהיה דומה יותר להליכה על קצה צוק כלכלי. נראה שבבריסל ידעו זאת היטב, מה שמסביר את ניסיון האיחוד לדחוק בבריונות את מיי לקבל פשרה משפילה שכזו.

מאז תוצאות משאל העם ביוני 2016, ישנו מסע פוליטי מתמשך להכשיל את הברקזיט. 17.4 מיליון איש שהצביעו לעזוב את האיחוד האירופי רואים זאת כבגידה ובצדק. ההנהגה הרופסת של תרזה מיי איפשרה זאת, ובאמת שקשה לראות דרך החוצה. נסיונה האחרון של מיי הינו עסקה בה אף אחד לא חפץ, ואף אחד לא הצביע בעבורה. היא גרועה הרבה יותר מלהישאר באיחוד האירופאי.

הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'. מאנגלית: גידי גולן.