מקיר הברזל עד כיפת ברזל: ישראל חייבת לחזור להכרעה

שבועות אחדים לפני ששניהם פרשו מתפקידם, הטיל שר הביטחון לשעבר ליברמן על האלוף לשעבר יאיר גולן לגבש "תפיסת ביטחון" מעודכנת לצה"ל. הנחייתו של ליברמן היתה שצה"ל חייב לחזור ולהכריע אויב קטן ולהביא אותו למצב של ייאוש ולא להגיע למצב של מלחמת לבנון השנייה ומבצע 'צוק איתן'.

בלעדי: האלוף יאיר גולן התבקש על ידי ליברמן לגבש "תפיסת ביטחון" ממנה עולה – צה"ל חייב לחזור ולהכריע אויב קטן ולהביא אותו למצב של ייאוש ולא להגיע למצב של מלחמת לבנון השנייה ומבצע "צוק איתן" @ela1949 #חדשותהשבוע pic.twitter.com/JXuV5hKtk2

— כאן חדשות (@kann_news) November 9, 2018

מילת המפתח במשפט זה הינה "הכרעה", אשר נדמה כי נשמטה מהלקסיקון של תפיסת הביטחון הישראלית בשנים האחרונות. על אף פרישתו של ליברמן, המשימה שהוטלה על האלוף גולן היא הזדמנות לסקור ולהבין את חשיבות תפיסת הביטחון, שאמורה להיות אסטרטגיית העל של המדינה.

תורת האסטרטגיה עוסקת בהכנת הכוחות המזויינים של האומה למלחמה, בקביעת תכנית המלחמה לרבות יעדי המערכות, מועדיהן ומקומן, ובהבאת הכוחות לשדה המערכה בתנאי עדיפות מקסימלית על האויב. זוהי הגדרת האסטרטגיה על פי מילון המונחים הצבאיים של צה"ל.

האסטרטגיה ממוקמת בתוך אומנות המלחמה לפי המדרגות הבאות: הטקטיקה, האופרציה, האסטרטגיה ומעל לכולן אסטרטגיית העל. בניגוד למדרגות הראשונות, האחרונה מורכבת בין השאר גם משיקולים מדינתיים – מטרות, רצונות ושיקולים פוליטיים, תקציביים ואחרים שאינם צבאיים. לכן יעודה העיקרית של אסטרטגיית העל היא דאגה לכך שהדרג המדיני הוא זה שמקבל בסופו של דבר את ההחלטות הלאומיות, ולא דרג צבאי שפועל על דעת עצמו.

אסטרטגיית העל כוללת בתוכה גם את בניין הכוח הלאומי ואת אופן הארגון של הכוחות המזויינים, בהתאם למשאבים ולמטרות הלאומיות של המדינה. לא מדובר כאן רק בפן הצבאי, אלא גם בחיזוק העורף, יכולות כלכליות, בריתות שונות והיעדים לעתיד. כלומר, אסטרטגיית העל תגובש תוך שקילת יעדי המדינה בתחומי הביטחון אך גם בתחומי הכלכלה והחברה, וממנה ייגזרו המשמעויות הצבאיות והמבצעיות.

למדינה יכולים להיות שיקולים נוספים מלבד הניצחון המבצעי, כגון השלכות המלחמה, מחירה במשאבים, ויחסי הגומלין בהקצאת משאבים אלו. כך הגדיר קלאוזביץ את הקשר בין השניים: "להביא מלחמה או אחת ממערכותיה לסיום מוצלח דורש תפיסה שלמה של המדיניות הלאומית. ברמה זו האסטרטגיה והמדיניות משתלבות, והמצביא הוא בעת ובעונה אחת כמדינאי".

קיר הברזל

תפיסת הביטחון הישראלית נשענת על שלוש תקופות שונות וזאת בהתאם לאיומים השונים על מדינת ישראל. מ-1920 ועד 1947, תקופה אשר כללה את מאורעות תרפ"א ותרפ"ט בהם נרצחו עשרות יהודים, האיום המרכזי היה ערביי הארץ.

בתגובה לכך קמו ארגוני שמירה וביטחון במטרה להגן על הישוב ולגרום לערבים להבין שבכוח הזרוע הם לא יצליחו להכריע את היהודים. זוהי תפיסה שנגזרה מתוך מאמרו של זאב ז'בוטינסקי, "קיר הברזל".

במאמרו מ- 1923 טען ז'בוטינסקי כי הישוב היהודי חייב להישען על עצמו בלבד להגנה ולא על חסדיהם של כוחות חיצוניים שיגנו עליו, וזאת בניגוד לתפיסה אשר קראה לחסות צבאית בריטית או הסכמות עם הערבים.

בהמשך גם מנהיגים אחרים כמו דוד בן-גוריון אימצו את הראייה כי רק בעזרת כוח צבאי יהודי עצמאי תוכל מדינת ישראל לשרוד בין ים אויביה. גיבושו של כוח המגן העברי הושפע רבות גם מהשתתפות חיילים מארץ-ישראל במלחמות העולם, וכמו כן מפעילות המחתרות היהודיות.

הכרעה יוצרת הרתעה

בתקופה השנייה שבין 1948 ל-1995 האיום המרכזי היו צבאות המדינות הערביות השכנות, אשר מיד עם הכרזת המדינה פלשו לישראל. בהתבסס על  לקחי מלחמת העולם השנייה, בן-גוריון הבחין אז בין שני כוחות: כוח המחץ הצבאי, כלומר מספר הטנקים, החיילים והמטוסים ועלות אחזקתם, וכוח העמידה – כלומר פוטנציאל הייצור.

בשנת 1953 פרסם בן-גוריון מסמך המפרט את תפיסת הביטחון של ישראל, לפיה היעד האסטרטגי העליון הינו השלמה של המרחב עם קיומנו. המטרה היא הפסקת אש – לא ניצחון – לאחר מלחמה קצרה שתעבור מהר לשטח האויב.

מאחורי תפיסתו של בן-גוריון עמד העיקרון לפיו לישראל עומד היתרון איכותי, וזאת אל מול היתרון המספרי של אויביה. הוא האמין כי בהעדר כוח צבאי גדול ונחיתות מספרית אל מול האויב, יש להתמקד בצבא איכותי ובכך לייצר יתרון על פני אויבי המדינה. יתרון זה יושם בין השאר על-ידי פיתוח טכנולוגי צבאי ואזרחי, פיתוח עתודות אקדמאיות וכן הצאת משאבים לטובת בניין כוח איכותי בדגש על חיל האוויר והמודיעין.

כנגזרת מכך החליט בן-גוריון כי הגיוס לצבא צריך להיות חובה, מהלך שאמנם מנצל את כוח האדם שברשותו בצורה האולטימטיבית, אך מנגד יוצר נטל כלכלי על מדינה צעירה. בראש מעייניו עמד הנושא הביטחוני, אך מעבר לצורך הצבאי בן-גוריון דיבר רבות גם על ההשלכות החיוביות של בניית החברה דרך הצבא.

עקרון חשוב נוסף במשנתו של בן-גוריון היה עקרון ההרתעה – יצירת מצב בו מדינה חוששת לפעול נגד ישראל עקב העלות הצבאית, הכלכלית והחברתית שבמהלך זה. הוא האמין כי מדינת ישראל, המוגבלת מבחינת מרחב תמרון ועורף אזרחי, תילחם בסבבים של מערכות ועל כן כל מלחמה צריכה להיגמר במחשבה על המלחמה הבאה.

ההרתעה מבוססת על מענה צבאי התקפי ומהיר, מעבר מהגנה להתקפה ודחיפת המערכה מהצד הישראלי אל הצד של האויב. בכך נוצרת אצל האויב התודעה כי תקיפת ישראל אינה משתלמת ותגמר בהפסד.

לבסוף הציג בן-גוריון את עקרון ההכרעה לפיו מדינת ישראל אינה שואפת לנצח או להשמיד את אויביה עקב ההבדלים ביחסי הכוחות, ועל כן מטרתה היא להגיע להכרעה צבאית מהירה ככל שניתן ויצירת רצון אצל היריב לעצור את הלחימה. הכרעה מהירה כזו תיצור אצל האויב גם את ההרתעה העתידית.

מהכרעה להגנה

התקופה השלישית בהתפתחות תפיסת הביטחון של ישראל החלה ב-1995 ונמשכת למעשה עד ימינו, כאשר האיום העיקרי בה אינו איום קומי כבעבר אלא מגיע בעיקר מצד ארגוני הטרור הנחשבים לאיום נסבל. מתוך כך עלו גם עקרונות חדשים ללחימה.

אם בעבר התגובה הלא מידתית בה נקטה ישראל נולדה מתוך האיום הקיומי, כאשר מדברים על איומים שאינם קיומיים משתנה גם הצורך בתגובה מידתית. עקרון המידתיות מצטרף גם לצורך לקבל לגיטימציה לפעולותינו מן הקהילה הבינלאומית וכתוצאה מכך נולדה המערכה הרכה – מלחמה שלא נמדדת רק בכוח, אלא גם באפקטים פסיכולוגיים וניצחון בדעת הקהל.

גם עקרון ההרתעה השתנה מכיוון שיש קושי להשיג אותו בהצלחה מול ארגוני טרור, שאין להם מה להפסיד והם אינם מתנהלים כמדינה, אלא אם בוחרים לפעול בשיטת הסיכול הממוקד ופגיעה בבסיס התמיכה של הארגון. עקרון ההכרעה שליווה את ישראל בשנותיה הראשונות השתנה גם הוא עם שימת דגש על פיתוח אמצעים הגנתיים כמו 'כיפת ברזל' במקום אמצעים התקפיים.

דגשים חשובים אחרים הם בפיתוח יכולת איסוף המודיעין עבור פעולות בסדרי גודל קטנים, ויכולת מענה גמישה יותר לאיומים המשתנים באופן תדיר. גם  המחשבה על היום שאחרי מטרידה את המדינאים, שמתקשים לספק לה תשובות לכן לרוב נמנעים מפעולה.

אז מה עכשיו?

מכל האמור לעיל עולה התמונה העכשווית לפיה העקרונות אשר ליוו את ישראל במלחמות מול צבאות ערב השתנו לחלוטין במאבק מול ארגוני הטרור,  ובמהלך התקופה הזו חל שינוי יסודי בכמה מהעקרונות הבסיסיים עליהם הוקם צה"ל.

לכן גיבוש תפיסת ביטחון חדשה לישראל צריך למעשה לכלול חזרה לחלק מן התפיסה הישנה, ובעיקר את ההבנה כי אמנם איום הטרור יכול להיחשב ל"נסבל", אך הוא עדיין איום רציני שגובה חיי אדם רבים.

כדי לבסס מחדש, בכל שדרות הפיקוד, את משמעות החתירה לניצחון יש להחזיר את עקרון ההכרעה בהכנסת לתפיסת הביטחון של ישראל. עקרון זה צריך לעמוד מעל עקרונות אחרים כמו המידתיות והלגיטימציה, ובכך ישראל תאפשר לעצמה ליצור גם הרתעה חזקה יותר שתגבה מארגוני הטרור מחירים גבוהים.

גם אם אויבי ישראל וטבעם השתנו במהלך השנים, דבר אחד צריך להיות ברור כפי שהיה תמיד – במלחמה המתמשכת מול אויביה המנצחת היחידה חייבת להיות מדינת ישראל.

דניאלה טראוב הייתה סגנית שגריר ישראל באירלנד, ובימים אלה מסיימת תואר שני בדיפלומטיה ובטחון באוניברסיטת תל-אביב