"מסר ברור למהגרים הלא חוקיים": איטליה אישרה חוק הגירה חדש ומחמיר

הפרלמנט האיטלקי אישר לפני כשבועיים חוק הגירה וביטחון חדש וקשוח, שיאפשר גירוש קל יותר של מהגרים שביצעו פשעים ושלילת האזרחות של מחבלים מורשעים. החוק אושר ברוב של 396 מול 99, וזאת לאחר שעבר בחודש שעבר גם בסנאט. הנשיא סרג'יו מטרלה הכריז על כניסת החוק לתוקף ביום ה-3 בדצמבר.

החוק החדש, שקודם על ידי שר הפנים מתאו סלביני, כולל מספר הוראות חשובות. אחת ממטרותיו העיקריות של החוק היא להגביל את מספר המהגרים שזוכים למקלט באיטליה. כדי להשיג את המטרה הזו, הסעיף הראשון בחוק מבטל את אשרות התושבות הניתנות בשם "הגנה הומניטרית", שניתנו לאלה שלא היו זכאים למעמד של פליט.

תחת השיטה שהייתה נהוגה באיטליה עד היום, התנאים לקבלת הגנה הומניטרית היו מעורפלים וקלים לניצול. כמעט כל מהגר שהגיע לאיטליה היה יכול לטעון להגנה כזו, שתוקפה היה שנתיים וסיפקה לו גישה לעבודה, תנאים סוציאליים ודיור.

במסגרת החוק החדש, ממשלת איטליה תעניק מקלט רק לפליטים אמיתיים ממלחמה או לקורבנות של רדיפה פוליטית. החוק גם מציג סדרה של אישורי שהייה מיוחדים מסיבות בריאותיות או אסונות טבע, שתוקפם יהיה בין שישה חודשים לשנה. תקופת ההמתנה לקבלת אזרחות הוארכה מ-24 חודשים ל-48.

סעיף נוסף בחוק מתיר לרשויות האיטלקיות לכלוא מהגרים לתקופה מירבית של 180 יום (לעומת 90 יום בחוק הישן), הדרושים עבור תהליך וידוא הזהות של המהגר. בנוסף לכך, מהגרים יהיו יכולים להיות מעוכבים למשך 30 יום נוספים במרכזי הקליטה בגבול. מהגר אשר יחזור לארץ המוצא שלו, אפילו באופן זמני, יאבד את כל זכויותיו.

בנוסף, החוק קובע תקציבים מוגדלים לטובת תהליך הגירוש והיישוב מחדש של מהגרים ומנגד מקצץ בכספים המוקצים למערכת הקבלה והמקלט.

מדינות בטוחות

סעיף חשוב אחר בחוק הוא סעיף מספר 7, המרחיב את רשימת הפשעים שבגינם יישלל מעמדו של פליט או מבקש מקלט. פשעים אלו כוללים כעת איומים או אלימות כלפי עובד ציבור, תקיפה גופנית, מילת נשים ומגוון של עבירות גניבה. בסעיף 14 נקבע כי אזרחות איטלקית תישלל מכל אדם שאינו יליד איטליה והורשע בפשעים הקשורים לטרור, על פי החלטתו של שר הפנים ובאישור הנשיא.

כמו כן כולל החוק שורה של סעיפים לחיזוק הביטחון והמלחמה בטרור כמו למשל הגברת הפיקוח על השכרה של רכבים מסחריים ומשאיות, בעקבות שורת פיגועי הדריסה באירופה בשנים האחרונות.

סעיף 7 מגדיר גם רשימה של מדיניות בטוחות בהן מתקיים משטר דמוקרטי ולא נמצא איום ברדיפה פוליטית, עינויים או תנאים בלתי אנושיים. מהגרים שהגיעו מהמדינות שנמצאות ברשימה יצטרכו להוכיח שהם עומדים בפני סכנה ממשית במולדתם. סעיף נוסף מגדיר גם מקרים בהם "אזרח זר יוכל להיות מוחזר לאזורים מסוימים במולדתו בהם לא נשקפת לו סכנה".

עוד קובע החוק הגדרה חדשה לבקשות מקלט שיימצאו "בלתי מבוססות". בקטגוריה זו נכללים מהגרים שסיפקו הצהרות לא עקביות או מסרו מידע ומסמכים שגויים, אנשים שמסרבים לתת טביעת אצבע, אשים שכבר עומד נגדם צו גירוש, או כאלה שמהווים סכנה לסדר ולביטחון. גם מהגרים שנכנסו לשטח איטליה באופן לא סדיר ולא הגישו מיד בקשת מקלט, לא יהיו זכאים לה.

חוק וסדר

במסיבת העיתונאים בה הוצג החוק אמר שר הפנים סלביני כי החוק החדש יביא סדר, אחידות וקריטריונים ברורים למערכת מקלט לא מתפקדת אשר לדבריו "יצאה מכל שליטה על חשבון העם האיטלקי". סלביני הוסיף עוד:

עלינו לקבל את אלו שנמלטים ממלחמה, אבל אין לנו מקום למהגרים כלכליים. אנחנו שולחים מסר ברור לכל המהגרים הלא חוקיים בכל הארצות וגם למבריחים – עליכם למצוא עבודה חדשה. מי שנמלט ממלחמה הוא אחי, אבל מי שמגיע לפה כדי למכור סמים וליצור מהומה חייב לחזור לארצו"

סלביני גם הגיב למבקרי החוק בתקשורת ובשמאל האיטלקי שהאשימו אותו בפגיעה בזכויות אדם. "אני תוהה אם אלה שמתנגדים לחוק טרחו בכלל לקרוא אותו. אני לא מבין מה הבעיה: החוק מגרש עבריינים ומחזק את המלחמה בפשע ובהברחות", אמר.

מתאו סלביני הוא מנהיג מפלגת 'הליגה הצפונית' המרכיבה את הקואליציה ביחד עם מפלגת חמשת הכוכבים לאחר הבחירות שנערכו בקיץ האחרון. הממשלה החדשה הציגה תכנית פעולה מקיפה שתתמודד עם תופעת ההגירה הבלתי חוקית והצהירה כי תגרש כחצי מיליון מהגרים לא רשומים.

איטליה היא השער העיקרי לאירופה עבור מהגרים שמגיעים בדרך הים. בשנת 2016 הגיעו בדרך הזו לאיטליה בלבד 181,436 מהגרים, ובשנה שעברה 119,369. הערכות מדברות על כ-700 אלף מהגרים שנחתו באיטליה בחמש השנים האחרונות. מאז שסלביני נכנס לתפקיד המספרים צנחו בחדות ומאז תחילת השנה הנוכחית נרשמו 23 אלף מהגרים בלבד.

איטליה לא מצטרפת להסכם ההגירה של האו"ם

בתוך כך, סלביני הודיע כי איטליה לא תחתום על הסכם ההגירה החדש של האו"ם שייחתם היום (ה-10 בדצמבר) במרוקו. איטליה גם לא תשלח נציגים שישתתפו במעמד. גם ראש הממשלה ג'וזפה קונטה התייחס לעניין לפני כשבועיים: "אמנת ההגירה של האו"ם היא מסמך שמעלה סוגיות הנוגעות לכל אזרח. לכן אנחנו סבורים שהוא צריך לעלות לדיון בפרלמנט לפני שתתקבל החלטה סופית, כפי שעשו מדינות אחרות".

מדינות מערביות אחרות שהודיעו שלא יחתמו על ההסכם כוללות את אוסטרליה, אוסטריה, בולגריה, קרואטיה, צ'כיה, הונגריה, ישראל, לטביה, פולין, סלובקיה, סלובניה, שווייץ וארצות הברית.