55 שנים לאחר שנכנסו לתוקף, הגיע הזמן לבטל את מכסות ייצור הביצים של המועצה לענף הלול ולפתוח את השוק לתחרות חופשית
בשנת 1963 נרצח נשיא ארה"ב ג'ון קנדי, האלבום הראשון של הביטלס ראה אור, ומרטין לותר קינג נשא את נאום 'יש לי חלום'. באותה השנה, הוקמה בארץ ישראל בחוק 'המועצה לענף הלול', אשר בין תפקידיה הרבים "לתכנן את היקפו של גידול העופות להטלה, לפיטום ולהדגרה, בהתאם להנחיות שר החקלאות בדבר התכנון ולהסדירו".
מעצמות עלו ונעלמו, מהפכות חברתיות וכלכליות התרחשו בכל העולם, אבל גם בסוף שנת 2018, כבכל שנה מאז 1963, הוגשו על ידי משרד הכלכלה לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק, הקובעות בין היתר כי בשנת 2019 יוטלו בישראל 2.44 מיליארד ביצים בדיוק, מחולקות בין המגדלים השונים באמצעות מכסות.
למעט מונופול ממשלתי מוחלט, קשה לדמיין שיטת תכנון פוגענית יותר מזו הנהוגה בישראל וכוללת כמובן גם הגנות מפני יבוא שעלול להוריד את מחירי הביצים לצרכן. ויש מאיפה לייבא. ישנן לפחות 150 מדינות בעולם בהן מחיר הביצים לצרכן נמוך מזה שבישראל, כאשר בחלק גדול מהן הוא פחות מחצי.
ערכה התזונתי של ביצה מוכר כבר מזמנים קדומים, וכבר בגמרא בברכות (מ"ד:) אומר רבי ינאי בשם רב כי: "כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו", כלומר, עדיף לאכול ביצה על פני אותו הנפח של כל מזון אחר. אבל ממשלת ישראל בחרה דווקא בביצים כמקור הכנסה ציוני, ובאמצעות 'חוק הגליל' שהתחיל בשנות השמונים כעניין זמני והוארך לאחרונה בעשור נוסף מבטיחה סבסוד מיוחד לגידול ביצים בגליל דווקא. במשך שנים ארוכות ניתנה עדיפות בסבסוד ובמכסות למגדלי ביצים בגליל, כך שעיקר גידול הביצים עבר לשם.
אז בכל פעם שאתם מכינים חביתה לילדים, בין חמישה לעשרה שקלים מתגלגלים בנקישה מהכיס שלכם לחברים ממועצת הלול וליזמים הציוניים הנלהבים, שמעדיפים משום מה גידול ביצים בגליל על פני גידולן בעוטף עזה, בגבול ישראל-מצרים, בבקעה או ברמת הגולן.
אז מה נשתנה משנת 1963 ועד היום? כדי להחיל את התכנון על משק הלול גם בשנת 2019 נדרשת חתימה של שר החקלאות. היום יומה האחרון של השנה והוא עדיין לא חתם. מוזמנים להצטרף אלי מכאן בקריאה נרגשת לשר החקלאות: אחרי 55 שנות תכנון, שחרר אותנו, את הילדים שלנו, ואת החקלאים החפצים לגדל כמה תרנגולות שירצו בכל מקום בארץ מעולה של מועצת הלול ומערך התכנון הריכוזי שלה. או כמו שאומרים הביטלס, Let it be. שחרר, כבוד השר.
עו"ד מאיר רובין הוא מנכ"ל פורום קהלת
ויפה שעה אחת קודם. כל שיטת המכסות ובמועצות זה שרידים נוראיים ממשטר סוציאליסטי עם תכנון מרכזי. לא מאמין איך ממשלת ימים עדיין נותנת יד לתהליך כל כך לא דמוקרטי. יש פה פגיעה בחוק חופש העיסוק ובחופש של האזרח לבחור במה לעסוק וכמה לייצר. פשוט הזוי.
איראן ורוסיה הם לא דוגמה.
מר אורי אריאל.
אנא שחרר אותנו ממך.
הצבעתי לבנט ושקד, וקיבלתי אותך כעונש.
די. לך הביתה אחרי כ- 16 שנים בכנסת.
לא יודע מה עשית שם, חוץ מלקלקל.
התאמתך לשמש כשר בישראל, כמו שמתאים לי להיות רקדן בלט בבולשוי, ובאותו זמן לשיר אופרה.
די. מספיק.
אלוהים – גאל אותנו מאורי אריאל.
תודה אלוהים.
מדמוני אסף
מושב נאות-הככר
צודק. השר אריאל בהיותו שר חקלאות לא עדה דבר פרט להרס החקלאות. אני מאוד מקווה שהפעם לא ייבחר. צריך לקרוא לציבור לא לבחור בבית היהודי כל עוד הסכנה הזו נמצאת שם
צודק. השר אריאל בהיותו שר חקלאות לא עדה דבר פרט להרס החקלאות. אני מאוד מקווה שהפעם לא ייבחר. צריך לקרוא לציבור לא לבחור בבית היהודי כל עוד הסכנה הזו נמצאת שם
צודק. השר אריאל בהיותו שר חקלאות לא עדה דבר פרט להרס החקלאות. אני מאוד מקווה שהפעם לא ייבחר. צריך לקרוא לציבור לא לבחור בבית היהודי כל עוד הסכנה הזו נמצאת שם
מאיר. השלום והברכה
כבן לאמא שמתפרנסת בזקנתה רק מהלול, אני מבקש לומר כך: מההיבט הכלכלי והתחרותי אתה בהחלט צודק. אך כיום רוב רובם של הדור הוותיק בגליל מתפרנסים מהלולים ומהסובסדיה, וזו היא פרנסתם היחידה (מטעים נשארו רק אצל מיעוט). והמשך שמירה על הענף פירושו המשך פרנסה בכבוד לאלפי משפחות שיסדו מושבים בגליל. תוכל לראות זאת כהוקרה של העם למתיישבים אלו. אולי עוד 30 40 שנה ניתן יהיה לשנות את מבנה הכנף.
פתיחת השוק לתחרות הכרחית, אבל צריך להיות תהליך מדורג תוך שמירה על כל אותם המגדלים המבוגרים הרבים של ענף זה . יש לקחת בחשבון שהם נפגעו מהשיטה הקומוניסטית הזו שהשאירה אותם עם רווחים קטנים וללא פנסיה.
עם כל הכאב, אי אפשר לקחת בני ערובה את כל תושבי ישראל עבור קבוצה קטנה של אנשים. שלא לדבר על השכבות החלשות שבשבילם הוזלה כזאת משמעותית הרבה יותר.
מדוע אי אפשר להביא נתונים מדוייקים וצריך להשתמש בדמגוגיה?
כיצד נעשתה ההשוואה הבנלאומית? (מה גודל הביצים)? כיצד כשעושים לילדים חביתה, עוברים כ"כ הרבה שקלים עודפים, כשקרטון של 12 ביצים עולה בסביבות עשרה שקלים (פחות או יותר, תלוי בגודל).
מי ערב שביצה מיובאת תעלה פחות מביצה ישראלית? אולי הפער ילך לכיס היבואנים והמשווקים, כפי שקרה עם יבוא הבשר?
והשאלה הכי חשובה שלא ניתנה עליה תשובה – מי ישלם על ניפגעי הסלמונלה מהביצים שיובאו לפני מספר שנים מאוקראינה? האם מנכל פורום קוהלת מוכן להתיצב בפני משפחותיהם ולשכנע אותן שרק המחיר הוא מה שחשוב?
תראו מי מדבר על דמגוגיה.
א. כיצד נעשתה ההשוואה? תרנגולת היא תרנגולת. בכל מדינה יש מן הסתם אותה התפלגות של גדלי בייצים ולכן זה לא רלוונטי וכל מה שיש להסתכל עליו הוא הממוצע.
ב. כיצד עוברים כ"כ שקלים? אם מחיר קרטון הוא בין 10-20 ₪ והמחיר בארץ הוא פי 2 משאפשרי אז אכן 5-10 שקלים הולכים לבזבוז בגלל הועדה הזו.
ג. מי ערב שביצה מיובאת לא תהיה זולה והכסף ילך ליבואנים? אף אחד כי אין עם זה בעיה. למה למגדלים מגיע הבטחת הכנסה יותר מליבואנים? אם כבר מגיע למי שמצליח לעזור לאזרחים בדמות הוזלה לקבל רווח.
ד.מי ישלם לנפגעי הסלמונלה? היבואן כמובן. מי שפוגע באנשים שיפצה אותם. בשביל זה יש למשפחות אפשרות לתבוע אותו. שים לב שבמידה והיבואנים יהיו מודעים לזה הם ידאגו בעצמם לביקורת ושוב אין צורך בהתערבות של המדינה.
אינך מסוגל לברר נתונים לפני שאתה כותב?
בארץ מחיר קרטון של 12 ביצים (מחיר מפוקח) נע למיטב זיכרוני בן 9.5 שקלים לבין 12.3 שקלים (לפי סיווג הגודל). היקרות יותר הן ביצים "מיוחדות" (אומגה שלוש, חופש וכו')שאינן רלוונטיות לדיון. אין ערך להשוואות הבנלאומיות אם לא מביאים פרטים מדוייקים. לפי הטבלא למעלה, מחירי הביצים הישראלים די סבירים בהשוואה עולמית. עדיף שאם ישנו פער, אז הוא יכנס לכיסם של כמה מאות מגדלים, ולא לכיסם של קומץ יבואנים (אם כי סביר שהפער יגרף בידי רשתות השיווק).
בכל המדינות המפותחות ישנה רגולציה כזו או אחרת (מטעמי בריאות הציבור וצער בעלי חיים) על גידול הביצים, |(צפיפות הלולים, אנטיביוטיקה במזון, וכו') שמשפיעה על המחיר באותה מדינה. ישאל לא שונה בכך ממדינות מפותחות אחרות. אני בטוח שגם המגדלים הישראליים יכולים להוזיל מחירים אם הרגולציה תניח להם להגדיל צפיפות ולהכניס אנטיביוטיקה והורמונים במזון התרנגולות.
כרגע מי שמשלם את מחיר הסלמונלה המיובאת הוא משרד הבריאות והחולים ומשפחותיהם. לא מעשי לתבוע יבואן קטן שמיבא משלוחים מזדמנים באופן חד-פעמי – הוא יכריז על פשיטת רגל.
הפער במחיר הביצים הוא חלק זניח בהתחשב בסיכון הבריאותי ועלות הטיפול בו. הרעלות ואף תמותה ממזון לא מעובד הן נפוצות ביותר, ורק אזכיר את נזקי מחלת ה"פרה המשוגעת" בבריטניה לפני כעשור.
א. אתה צודק לגבי הנתונים אבל זה לא סותר את הטיעון שישנו בזבוז עקב כפיית עובדות על השוק. הרי אם באמת ייבוא יהיה יותר זול הוא עדיף ואם לא אז למה צריך לכפות על אנשים לבחור בייצור מקומי? הם יבחרו לבד!
ב. זה שכל המדינות האחרות עושה שטויות לא אומר שצריך ללכת בעקבותיהן. אתה מסכים לכל דבר שהילדים שלך דורשים ומנמקים ב"לכולם יש"? חוץ מזה-איזו שהיא מדינה צריכה להיות הראשונה שתעשה שינוי כדי שהשינוי יקרה-למה לא אנחנו?
ג. אתה סותר את עצמך-אם מדובר על "קומץ יבואנים" שמסתמכים על משלוחים מזדמנים באופן חד-פעמי" הם לא יוכלו לפגוע בפרנסתם של המגדלים המקומיים. אז לא ברור לי למה אתה רוצה להעדיף את המגדלים?
ד. אתה מתעלם מהטיעון במאמר שישנה העדפה למגדלים מהגליל על פני שאר הארץ. מה ההצדקה לזה?
ה. לגבי הבעיות הבריאותיות-כפי שכתבתי אפקט ההרתעה מכסה את זה. אם אכן המדינה מאפשרת לעבריינים להתחמק מאחריות באמצעות פשיטת רגל(והיא לא, ע"ע ענבל אור) זו בעיה חמורה. אבל זה לא מצדיק לדפוק את הכיס של כולנו, ובעיקר החלשים, בעלות הביצים ומוצרים רבים אחרים.
1. אם אנשים בוחרים לבד, אז למה "הסתירו" את היבוא מאוקראינה ותורכיה באמצעות אריזות זהות לחלוטין ? (הבדל יחיד בסימון של אות קטנה על חותמת הביצה). נשמע כמו ניסיון הונאה של הציבור, וממילא מחיר הביצים המיובאות היה זהה למחיר הביצים הישראליות.
2. הנימוקים שלך לגבי "להיות ראשונים" ראשונים לא משכנעים – אם מדינות אחרות לא עושות זאת, כנראה שיש סיבה טובה להמשך הרגולציה.
3. יש בעיות רבות בחסמי תקינה (אי הכרה בתקינה זרה) כלפי מוצרים מיובאים, שפחות מסוכן לווותר עליהם מאשר על חסמי תקינה במזון לא מעובד שעלול להיות סכנה בריאותית.
4. המערכת המשפטית הישראלית (במשפט אזרחי) לא מתפקדת היטב, כל משפט לוקח שנים רבות ותוצאותיו תלויות בגחמותיו של השופט. הניסיון לשכנע יבואנים לערוך בדיקות איכות עצמית באיום משפטי הוא לעג לרש. כדוגמא, היבוא העצום של מוצרי חשמל סיניים זולים שמתקלקלים בקלות. רק קומץ לקוחות מבחינים בן היבואנים האמינים שמחליפים ומתקנים לבין היבואנים ה"עלומים" שלא נותנים שום שרות (גם אם החוק מחייב). אולם, כאן, אין שום סכנה בריאותית (אם רשת החשמל הביתית תקינה).
5. ישנן בעיות חמורות בהרבה, כמו הרגולציה המופרזת על יבוא תרופות ותוספי מזון. תרופות מקבילות זולות בהרבה מיוצרות במדינות כמו הודו ורוסיה בחברות ראויות, אך לא ניתן ליבאן באופן חוקי.
בסוף תמיד נתפסים באנשים הלא נכונים את שוק הפטם שחררו ממכסות לפני כעשור וחצי האם מחיר הפטם (עופות ) זול יותר ממש לא למרות שהחקלאים מקבלים היום לקג פטם חמישה שקלים לקג המחיר בסופר הוא בממוצע עשרים שח לקג מחיר ביצה הוא כ שלושים אג לביצה למגדל מדוע המחיר בסופר הוא שקל בקיצור צריך לטפל בכל הספסרים בדרך ו"לא לחקלאים שעוברים קשה לפרנסתם
אריאל יעוף הבייתה אחרי הבחירות
שימוש בביצים מלולי סוללה (כמו שמופיע בתמונה) כרוך בהתעללות בתרנגולות הכלואות בתאים קטנים מאד למשך כל חייהן. העיסוק בשאלה האם 10 שקלים זה יקר לקרטון ביצים אינו ראוי.
או בקיצור אריאל שחרר לנו את הביצים !
אני מקווה שלכולם ברור איזו שטות וחוסר אחריות היתה בכתיבת הבקשה :" שחרר אותנו מתיכנון הספקת הביצים לאזרחי המדינה" . ולאלה שעדיין לא ברור :
1. חייבת להיות הגנה ממחלות על המזון המסופק לאזרחים.
2. הספקת הביצים צריכה להיות רצופה למשך כל השנה וכל השנים.
3. חייב להיות פיקוח וטרינרי בזמן הגידול וההספקה.
4. תלות ביבוא לצורך הספקת מזון לאזרחים משמעותו אזרחים רעבים וחולים. !
5. אין מוצר יותר בסיסי לקיום מאשר מזון.
6. הספקת מזון ומים זו המחוייבות הראשונה והבסיסית ביותר של המדינה לאזרחיה.
עמי היקר, כיוון שאתה היחיד שכותב כאן בעיצומו של "משבר הביצים לפני פסח", אני ממש לא מבין איך הנקודות שהבאת רלוונטיות לנושא:
1,3- צודק, אבל אין קשר. הכתבה בנושא הכמות המוגבלת של ביצים שהמדינה מתירה בכלל לייצר.
2- אספקה רציפה: נו, אין אספקה, השיטה לא עובדת.
4- הייבוא מוגבל, ולכן אין ביצים= אזרחים רעבים (לפחות לחביתה :))
5- כאילו דא, אבל אז מה?
6- אני חושב שכאן הגענו לנקודה הבסיסית שכנראה לא נסכים עליה, לדעתי, רוב הכותבים והקהל באתר זה, ואולי אני טועה, לא סבורים שתפקידה של המדינה לספק לאזרחים מים ומזון.
אפשר לחלוק על הסברה הזו, אבל בכל מקרה אין ספק שבכל הנוגע לאספקה נורמלית של ביצים לפסח, המדינה נכשלה ב"מחויבות הבסיסית" שלה.
בכל מקרה, מקווה שיש לך לפחות קרטון אחד מלא לפסח, ושיהיה לך חג שמח.