למרות שהחוק מסמיך במפורש את שר האוצר להפחית תקציבים לגופים המקדמים הסתה לטרור ושלילת קיומה של ישראל, במשרד טוענים כי מדובר ב"פעילות שולית"
משרד האוצר אינו מתכוון לבצע שינויים בהקצבות מימון ציבורי עבור מוסדות שאירחו אירועים שונים של ארגוני שמאל קיצוני. כך עולה ממכתב ששלח אתמול (שני) היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, כתשובה לפניות ארגון 'בצלמו'.
סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, שתוקן במסגרת "חוק הנכבה", קובע כי שר האוצר רשאי להפחית את הסכומים המועברים לגופים בתקציב המדינה, במקרה בו אותו גוף מקדם פעילות הכוללת את אחד מהסעיפים הבאים: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; או מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.
למרות זאת טוענים במשרד האוצר כי שלל אירועים שנערכו בשנים האחרונות במוסדות מתוקצבים אינם עומדים בעילות אלה, על אף שהובעה בהם למשל תמיכה באסירים ביטחוניים, קידום רעיון השיבה או סרבנות גיוס.
מסינג מתייחס במכתבו למספר תלונות שהוגשו על ידי ארגון 'בצלמו' בנוגע לאירועים שנערכו במוסדות מתוקצבים. כך למשל, לגבי הסרט "נאילה והאינתיפאדה" המספר על נשים בעזה "הנאבקות נגד הכיבוש" והוקרן בתיאטרון יפו טענו במשרד האוצר כי אמנם הסרט כולל ביקורת על מדינת ישראל והתייחסות לפעולות בגינן נעצרו הנשים, אך אין בעצם הקרנתו "פעולה של הסתה לאלימות". תיאטרון יפו קיבל בשלוש השנים האחרונות סכום של כחמישה מיליון שקלים מכספי המדינה.
במקרה אחר בו הועלתה בתיאטרון תמונע הצגה על חייה של דארין טאטור, שנידונה בשנה שעברה לחמישה חודשי מאסר בגין הסתה ותמיכה בטרור בפרסומים שהעלתה ברשת הפייסבוק, ביניהם שיר שכתבה בשם "התנגד להם, התנגד עמי", הכיתוב "אני השהיד הבא" ופוסט המצטט את קריאת הג'יהאד האסלאמי לאינתיפאדה.
לגבי הצגה זו קבעו במשרד האוצר כי "אין בעצם העיסוק בחייו של אדם, אף אם הורשע בעבירה מסוימת, כדי לעלות את עילות ההפחתה וביניהן הסתה לאלימות או טרור". תיאטרון תמונע צפוי לעבור בקרוב למבנה חדש בן 2,400 מ"ר השייך לעיריית תל-אביב.
אירוע נוסף המוזכר במכתב הוא כנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב בשנה שעברה במסגרת "יום הנכבה" ותחת הכותרת "הזיכרון הפלסטיני מול המחיקה הציונית", לגביו טענו באוצר כי "עצם תיאור הנרטיב הפלסטיני ההיסטורי אינו עולה כדי ציון יום הקמת המדינה כיום אבל" ו"לא בהכרח יגיע כדי שלילת מהותה של המדינה היהודית".
בנוגע לאירועים שהתקיימו במוסדות מתוקצבים בשיתוף עם אירגוני שמאל קיצוני כמו 'שוברים שתיקה' ובהשתתפות סרבני גיוס השיבו באוצר כי "אין בדיון בסוגיית הסרבנות כדי לקיים את עילת ההפחתה", גם במקרה בו מוצגת באירועים אלה תמיכה באקט זה. בנוסף אומרים באוצר כי "גם אם תתקבל הטענה כי בחלק מהאירועים יש התייחסות פוגעת או מבזה כלפי חיילי צה"ל הרי שאין בכך כדי לקיים את עילת ההפחתה".
"פעילות שולית"
בנוגע לשני אירועים אחרים שנערכו בתיאטרון יפו, אירוע תמיכה בדארין טאטור ומופע "מחברות מהכלא" בו הקריאה השחקנית עינת וייצמן מכתבים של אסירים ביטחוניים ביניהם הח"כ לשעבר באסל גטאס שהבריח טלפונים למחבלים כלואים, השיבו במשרד האוצר כי הסכומים אותם הוציא התיאטרון על האירועים היו נמוכים ולכן הסכום שניתן להפחית מהתקציב המוענק לו הוא "מזערי".
טענה זו תמוהה במיוחד לאור העובדה כי משרד האוצר עצמו היה זה שהציע להגביל את הסכום אותו ניתן לקזז והעמיד אותו על פי עשרה מגובה ההוצאה על אירוע או מסוים. כעת לפי טענת היועמ"ש הסעיף הזה בחוק לא מאפשר לבצע את הקיזוז בתקציב המוסד על אף שהאירועים אותם אירח עוברים לכאורה על החוק.
בסיום המכתב קובע היועמ"ש מסינג כי "טענות כלליות בדבר פעילות ארגון כלשהו אין בהן בלבד כדי להביא להפעלת המנגנון הקבוע בחוק", אלא נדרש כי פעילות מסוימת או אירוע מסוים תעלה בקנה אחד עם אחת מהעילות לעיל, "וזאת מבלי לחוות דעה באשר לפעילות הכללית של אותם גופים". כלומר, לא רק שהאוצר מפרש את החוק בצורה ליברלית ביותר כפי שנראה לעיל, אלא גם זהות הארגון המבצע אינה חשובה, אפילו אם מדובר בארגונים קיצוניים הפועלים נגד ישראל.
עוד מציין יועמ"ש האוצר כי "שלילת התמיכה מכוח סעיף 3ב לחוק אינה מיועדת לפעולה שולית או זניחה, אלא רק לפעולות שעולות כדי אחת מעילות ההפחתה". האם הקרנת סרט על מחבלות או אירוע תמיכה בסרבנות נחשבת כ"פעולה שולית"? לפי משרד האוצר, התשובה חיובית.
בג"צ בעד השמאל הקיצוני
בתוך כך, בית המשפט העליון קיבל לפני כשבועיים את עתירת 'הפורום לדו קיום בנגב' וקבע כי על עיריית באר שבע להקצות מבנה ציבורי עבור פעילות העמותה. העירייה החליטה בשנה שעברה על הפסקת החוזה מול העמותה בעקבות אירועים פוליטיים שנערכו במקום.
בחודש מאי האחרון קבע בית המשפט המחוזי כי הפורום הפר את ההסכם עם העירייה, וציין כי "ההחלטה לבטל את ההסכם היא חוקית, עניינית ומוצדקת". השופט אליהו ביתן הדגיש כי "אין מדובר בסוגיה של חופש ביטוי אלא בסוגיה חוזית".
כפי שדיווחנו בעבר ב'מידה', ב’פורום דו קיום בנגב’ מאשימים את ישראל ב”טיהור אתני“, “אפרטהייד“, “עונש קולקטיבי“, “אפליה“, ו”גזענות“. הפורום מבקש להגביר את הזהות ה”פלסטינית” של הבדואים בנגב ומבצע דה-לגיטימציה נגד ישראל בעולם, בניסיון להשפיע על ממשלות אירופה ובוועדות האו”ם להתנגד למדיניות ממשלת ישראל בנושא הבדואים. לפני כשנתיים, במהלך אירועי אום אל-חיראן, פרסמנו ב’מידה’ כי בטרם פרוץ האירועים האלימים קראו בפורום להתנגד לפינוי היישוב הבדואי הלא־חוקי. בתשע השנים האחרונות זכה הפורום לתרומות בסך 1.5 מיליון שקלים מהקרן החדשה.
כעת כאמור החליטו שופטי העליון מזוז, עמית וגרוסקופף לקבל את ערעור העמותה ולבטל את ביטול ההקצאה. יחד עם זאת הדגישו השופטים כי העירייה זכאית להמשיך ולבחון את פעילות העמותה ואת עמידתה בתנאים.
תגובות
פנינו למשרד האוצר בבקשת תגובה והיא תפורסם מיד עם קבלתה.
שי גליק, מנכ"ל ארגון 'בצלמו' מסר בתגובה: "הזוי שמשרד האוצר בראשות השר מתעקש לממן אירועים שהוא בעצמו קבע שהסיתו לטרור. החלטת יועמ"ש האוצר מהווה הכשר לאינספור אירועי תמיכה בטרור כפי שקבע היועמ"ש בעצמו וכן להאדרת מחבלים ,קריאה לסרבנות ותמיכה בחרם והאדרת הנרטיב השקרי של הנכבה. בכך עיקר לגמרי יועמ"ש האוצר את החוק וביצע בו וידוא הריגה. נפעל לחוקק מיידית חוק נאמנות בתרבות שימנע את תיאטרון האבסורד הזה".
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: " בית המשפט הבהיר שהעמותה חייבת לקיים את הוראות ההסכם ונוהל ההקצאות, ולפעול על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שלא לקיים פעילות פוליטית במקלט. בית המשפט הבהיר גם שהעירייה רשאית ומוסמכת לפקח על הפעילות שתתקיים במקלט ולהפעיל שוב את סמכויותיה ככל שתסבור שהפעילות עומדת בניגוד לעקרונות ולהנחיות. אנו מכבדים את החלטת בית המשפט העליון ונפעל בהתאם להוראות הדין והפסיקה".
היחידים שמופתעים מהעניין הם מי שלא ערים למימדים של מדינת העומק שבנה כאן הסמול בזמן שממשלות הליכוד לדורותיהן – המכונות בטעות "ממשלות ימין" – ישנו. במקרה של משרד האוצר יש כמובן גם את כחלון שהוא מקרה מובהק של סמול סוציאליסטי שהתחפש לימין.
כחלון אינו שמאל סוציאליסטי ואינו ימין חברתי.
הוא פשוט כחלוניסטי בעל חכמת רחוב, מפקיר את האינטרס הציבורי ומשחד בוחרים בקנה מידה לאומי
רציתי ללכת לישון וקורא את הכתבה וכועס מאוד מתי לכל הרוחות ידיחו או יעמידו למשפט את כל היועמ"שים הבוגדניים שמרשים לעצמם לסגל פרשנות משפטית או מעשים לשלילת קיומה של המדינה שמשלמת לו משכורת חודשים ועבודה קבועה ולא איכפת לו.
הגענו למצב כל הזוי וחסר בושה שכבר אפשר לשים …… על המדינה שתשרף אפילו או שתעלם ועוד אפשריות. מה קורה לאזרחי המדינה שחובשים כבייכול כובעים של שומרי סף והם עצמם חצו את סף תהום האבסורד והבוגדני עייף לא יודע עבור שומרי הסף שבזים למדינה שרבים חרפו נפשם ורבים לא שבו לביתם וקבריהם מפוזרים בכל הישובים בשביל נרתמנו להגן על אזרחים באמת סוג ז שחובשים כובעים של שומרי סף
ברור, רק חגיגות הטיהור האתני של הפלסטינאים מפלסטינה ("מלחמת העצמאות") ראויים להאדרה. חס וחלילה שמישהו יעז לציין את האירוע.
זכויות הם לא על תנאי, אחרת הן לא היו נקראות זכויות.
תארו לכם שממשלת ארה"ב הייתה מקצצת תקציבים לאזרחי ארה"ב האינדיאנים כי הם מעיזים להצטער על עולמם שחרב עם בוא המתיישבים האירופאים.
מי שלא רוצה שיבוצע בו טיהור אתני, מוטב שלא ינסה לבצע בשכניו רצח עם.
וזה בדיוק מה שאנחנו חוגגים ביום העצמאות. לא את חורבן הערבים, אלא את הצלתנו מהם וממה שהם זממו לעולל לנו.
אבל בעצם חבל על ההסברים שלי. הרי ברור שגם אתה יודע את כל זה. אלא אם כן תהליך נטילת החרטא הקשה שעבר עליך, נטל בטעות גם את כל התאים האפורים שבמוחך.
הערבים אשר ישבו על אדמת ארץ ישראל בתקופת המנדט (להלן, הפלסטינאים מפלסטינה) קיבלו מדינה משלהם על ארץ ישראל – זוהי מדינת ירדן
עד עכשיו שלחתי תגובה אחת היום על מה אתם מדברים????
משפטנים בעד חיסולה של ישראל2
באשר לפגיעה ביכולת להרגיש טוב כאשר נכנסים לאולמו של שופט כי יקבלו שירות ראוי, הפוך ברק ארז הפוך, מי שפוגע הם לא אחרים משופטים עצמם כשאינם מאפשרים לבעלי דין לקבל את יומם בבית המשפט. התנהלותם המחפירה הזו היא שהורסת כל אמון בבית המשפט.
לגבי המדינאים לפי הטענה: מקבלי ההחלטות צריכים להפנים שהביקורת של בית המשפט נועדה לשפר את החלטותיהם ואם ימתחו ביקורת על כך הם יכרו בור לעצמם, בדמות אובדן האמון גם בהם. השופטת דפנה ברק ארז כמו רוב שופטי בית המשפט העליון רואה עצמה כבעלת עליונות מוסרית ובעלת זכות מובנית לשפוט מוסרית את המדינאים. את "העליונות המוסרית" הזו רואים למשל בדרך השפיטה. חשודים נעצרים לשנים עוד לפני שמתחיל המשפט ובמשך כל מהלכו, באם גם השופטים הודו שאין אשמה הרי שזו ההתנהלות ועל אומללים אלו לקבל זאת ללא כל פיצוי. אלא שרוב החשודים מורשעים ובינהם חפים רבים האומללים אף יותר. אחוז ההרשעות בארץ אינו דומה לשום מדינה אחרת דמוקרטית וגם בין המדינות הבלתי דמוקרטיות! לדוגמא באירן שיעור ההרשעות נמוך יותר. בג"ץ נוצר באנגליה במאה 17 כדי למנוע מעצרים שרירותיים של אזרחים. על השלטונות היה לנמק חוקית את צו המעצר. בג"ץ הישראלי עושה את ההפך המוחלט, הוא מחזיר לכלא את מי ששלטונות הכלא החליטו לשחרר.
את המוסר של בית המשפט רואים גם במדיניות שהוא כופה על הדרג המדיני על האסונות שבית המשפט מביא. ב -1992 בית המשפט עצר גירושם של 415 מחבלי חמאס ללבנון. ב-2004 נסעה משפחת חטואל בגוש קטיף. מתוך בניין שבג"ץ אסר להרוס ירה עלייה המחבל ורצח את משפחת חטואל. בג"ץ אסר על הרס הבניין בשם כל מיני ערכים לא ברורים וכך התבצע נרצחה משפחת חטואל. דמה של משפחת חטואל על הידיים של בג"ץ. בג"ץ כפה שינוי תוואי של גדר בטחון נגד כל שיקול בטחוני למען נוחות הגישה של פלאחים ערביים לשדות על חשבון חייהם של ישראלים. בג"ץ נענה לאירגונים עוכרי ישראל בהגישם עתירות נגד פעולות צה"ל המונעות רציחתם של ישראלים. למשל איסור על נוהל שכן – שליחת שכן להאיץ פנוי בניין בטרם הריסתו וכך לחסוך בחיי אדם, גם נענה לעתירות שהפריעו לצה"ל בפעילות לחימה. בג"ץ מתעלם מחוק איסור הסתננות ודואג להשאיר את המסתננים מאפריקה בישראל ומתעלם מזכויות תושבי דרום תל אביב. בג"ץ ממהר לפסוק הריסת בתים ליהודים ומתנגד להריסת בתים למחבלים. ישובים לערבים בלבד כן, ישובים ליהודים בלבד לא.
למותר לציין כי איש לא הסמיך את בית המשפט לפקח על המדינאים, את זאת עושה העם הבוחר לפחות כל ארבע שנים במיצגיו. בית המשפט במדינה דמוקרטית צריך להתבסס על עקרון החוקיות ולא על ערכיהם הפרטיים של השופטים. בית המשפט צבר כוח מוחלט במסווה משפטי, דוקא את זאת יש לרסן. דוגמא התערבות בעניין הבניה ביהודה ושומרון. הערכאה היחידה הדנה בעתירות בנוגע לבנייה בלתי חוקית הינה בג"ץ – בית הדין הגבוה לצדק המורכב משופטי בית המשפט העליון. בית המשפט העלין אינו דן ואינו עוסק בראיות, כך מתקבלות החלטות שיפוטיות בלי עדויות או בחינת ראיות או חקירות נגדיות. מה שקובע שם בלעדית הם תצהירים וסיכומים. בתור הערכאה היחידה פסק הדין סופי ולא ניתן לערער עליו, זאת בניגוד מוחלט לעקרון היסוד של שתי ערכאות . אלו הם תנאים שלא רק שאינם דמוקרטים אלא הם פאשיסטים גם אם אינם מכוונים להעצים את כוח המדינה והעם אלא להחלישו.
משפטנים בעד חיסולה של ישראל3
מערכת המשפט הינה ערלת לב לכאב האזרחים בישראל אשר עבורם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו קיים בין כותלי בית המשפט כיון שרוב השופטים הם חסרי מצפון ואנושיות וכמובן הגינות . את כל מידת החסד והרחמים שלהם הם מפנים כלפי מחבלים ,כלומר בית המשפט העליון לקח לעצמו כוח פאשיסטי אך לא לטובת המדינה והעם אלא לרעתו ולטובת אויביו. מה שלא עושה את אופן פעולתו פחות טוטליטרי פאשיסטי. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפריהם את שבועתם. בדמוקרטיה "שלטון על העם על ידי העם ולמען העם לא ימוגר מעל פני האדמה" כפי שאמר נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בית המשפט העליון הסמיך את עצמו להתערב בכל תחום "לפקח" על מדינאים ואילו עליו אין שום פיקוח על אופן עבודתו. בתלונות על שופטים מטפל הנציב מטעם בית המשפט העליון. את שלטון עלית למען עצמה לפי רצון האויבים יש למגר לפזר לאלתר!
זוהי מערכת משפט שהשתלטה על המדינה ומקיימת שלטון רודני חסר מעצורים. מאפייני הרודנות: הרודן נוטל לעצמו סמכויות בכוח או בערמה. בכוח כפי שבית המשפט בישראל עושה בעזרת הפרקליטות וזו בעזרת המשטרה מטילה חיתתה על כל מי שאינו נושא פוליטית חן, או בערמה כמו אהרון ברק אשר הציג עצמו כדואג לדמוקרטיה ובקש לחוקק חוקים להם החליט לקרא חוקה ובעטיה החליט שהיא מאפשרת ל.התערב במדיניות. בייניש באדיקות רבה הראתה חוק זה בכל התערבות בנושאים לא לה.
בתור רודן, בית המשפט אינו רואה עצמו ואינו מתנהג כמי שכפוף לחוק ועל אחת כמה וכמה לא נתון לבקורת ציבורית או כל סמכות אחרת זולת הוא עצמו. כרודן, בית המשפט פוסק בכל עניין משעמעותי ועל פי הערכים שלו בלבד ותכופות בניגוד לערכי החברה או רובה. כרודן שופטיו משכפלים עצמם מעבירים את סמכותיותיהם לבני דמותם. כרודן בית המשפט הופך ליותר ויותר כוחני כדי להבטיח את המשך כוחם וזכויות היתר החוקיות המשפטיות והכלכליות של היושבים בו ושל יורשיהם. המערכת המשפטית הפכה לממשלת על באמצעות ההפיכה החוקתית השיקרית ללא כל סמכות או רשות מהכנסת. במדינות דמוקרטיות נורמליות אין לשופטים דריסת רגל בכל הקשור לבחירת שופטים. אצלנו הם הקובעים. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפרים את שבועתם.
עוד לא ראיתי כתבות שמבקרות את הימין ואת נציגיו החיוורים
כן ראיתי כתבות שמאשימות את הקרן ואת הפקידים ואת כל העולם ואשתו השמלאנית.
רק דבר אחד שכחתם, בניגוד לימין הרופס על כל מפלגותיו, לשמאל יש אגנדה מאוד ברורה וראשיה יעשו הכל כדי ליישם את האגנדות שלהם. (ודי בצדק)
במקום להאשים את השמאל שהוא מקדם את רעיונותיו בלי להתבייש, תתחילו לקטול את הסמרטוטים מהימין.
מספיק לבכות על איזה דיפ סטיט ועל חייזרים ועל כל מיני רוחות רפאים.
ביבי לא פותח את שוק התקשורת לתחרות בגלל הפקידים?
בנט לא מיישם את שיטת השוברים בגלל הדיפ סטיט?
למה לא מפנים את חאן אל אחמר בגלל משפטנים?
לקראת הבחירות, המטרה העיקרית שלנו היא לפורר את הימין: לשכנע אלפי מצביעי ימין שהליכוד שמאלני ושצריך להצביע למפלגות קטנות כמו "עוצמה יהודית", "זהות", "האמונה", "תקומה". המנהיגים של המפלגות האלה אפילו לא מנסים לעבור את אחוז החסימה ולהיות חלק מהממשלה הבאה. תפקידם הוא רק לבזבז אלפי קולות ימניים על מפלגות הפח, לגרום לקולות ימניים להיזרק לפח, להקטין את הליכוד ואת הבית היהודי ולסלול את הדרך שלנו לשלטון כדי להמשיך בהסכמי אוסלו ובהתנתקויות. מנהיגי מפלגות הפח שלנו מתפרנסים יפה מהג'וב הזה, אבל כמובן שאנחנו לא מממנים אותם בגלוי אלא רק דרך תורמים פרטיים. לכן, מגיבים יקרים שלנו, תפקידכם הוא לשכנע כמה שיותר בוחרי ימין שהליכוד ונתניהו הם בעצם שמאל, לדחוף אותם להצביע למפלגות ה"ימין" של מרזל, בן ארי ופייגלין וכך להגדיל את כוחם של לפיד, בנט-שקד, יעלון וגנץ.
צודק לגמרי. במקום ליילל על כל העולם אפשר היה לפעול אבל המצב כנראה נוח לנתניהו.
ולכל המגיבים הפבלוביים שיטענו שזו תגובה שמאלנית סמוייה – אשמח לשמוע פעם אחת התייחסות עניינית במקום שינון של דברים לעוסים ומשעממים
אני קורא את שניכם.וסתם שואל.לטענתך כל ראשי המפלגות שלא נבחרים הם שתולי שמאל וממומנים בסתר.כלומר.אלי ישי.גופשטיין.בן ארי.וכל השאר.כולם מושתלי שמאל הרוצים בהחרבת המדינה.תראה אם תטען שצריך להצביע ליכוד כי הצבעה למפלגות קטנות מיותרת כי הם לא יעברו ואז השמאל מרויח הטיעון הגיוני.למרות שעדיין ניתן להצביע לבית היהודי שכן יהיה בכנסת ויחבור לליכוד.אבל הטיעון שלך המשמיץ המכליל והמטנף מוכיח לי שכוונתך לא טהורה.ולא אני לא מצביע לאף אחת מהמפלגות הקטנות.ואני מקווה שהם יתאחדו כדי שבאמת הקול לא ילך לשמאל.
אני, חבר מרצ רשום, תורם ל"עוצמה יהודית" ול"זהות": ככל שיותר קולות ימין יתבזבזו על מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, כך יגדלו סיכויי השמאל להרכיב קואליציה אחרי הבחירות. זו הסיבה שהרבה חברי מרצ כמוני תורמים כסף ל"עוצמה יהודית" ול"זהות". חבל שהקרן החדשה מנועה מלתרום להם, אחרת היינו רואים גם אותה ברשימת התורמים ל"עוצמה יהודית" ול"זהות".
משפטנים בעד חיסולה של ישראל1
הממסד המשפטי בישראל – בית המשפט והפרקליטות סנגוריה ציבורית ומרצים למשפטים הוא זרוע מרכזית לביצוע מטרות 'הקרן לישראל חדשה' – זהו שמה האמיתי שכן זהו התרגום מ: The new Israel fund על פי כללי התחביר של השם והתואר, ולא כפי שהיא מציגה את עצמה בשם 'הקרן החדשה לישראל. תרגום שגוי זה איננו מיקרי, הוא נועד להטעות ולהסתיר את הכונה האמיתית של האירגון והיא לשנות את אופיה של מדינת ישראל, לבטל את אופיה היהודי ולהפכה למדינת כל אזרחיה ומסתנניה. משפטנים אלו שייכים למשפחה הסודית כפי שהם מכנים את עצמם. כאשר מדובר בהם עצמם אין חובת מנהל תקין ושקיפות. הממסד המשפטי הפך לכוח פוליטי מוסווה החותר תחת אוישות הדמוקרטיה (אהרון ברק נהג לצעוק תוך הקשת אצבעו בשולחן שפוגעים באושיות הדמוקרטיה) מבלי להיבחר על ידי הציבור מבלי לתת לו דין וחשבון או אף לשאת באחריות. כל זאת תוך גניבת דעת על ידי הסתרת כוונותיו האמיתיות.
מאז אהרון ברק, בית המשפט העליון הביא את "הדמוקרטיה המהותית" – שהיא מערכת הערכים של היושבים בו ולשיטתם הם המחייבים בלא להתחשב בבחירת רוב העם. כלומר לשיטתם דמוקרטיה אין פירושה שלטון העם לפי הכרעתו וכפי שמתגלה אף לא למענו. לפי שופטי בית המשפט העליון יש להפעיל "דמוקרטיה מהותית" לפי אותם ערכים "נכונים". הקובעים במדינת ישראל הם אותם חברי עלית הבוחרים את עצמם ולהם זכות לכפות את רצונם על העם. שופטי בית המשפט העליון קובעים על פי השקפת עולם פרוגרסיבית השוללת כל גישה יחודית של נאמנות ללאום לתרבות. גישתם הינה אוניברסליסטית מנוגדת אף אם בדרך זו מקדמת את הגישה היחודית של המתחרה האויב. כל זה ללא כל קשר לעובדות או לצדק. את החלטות בית המשפט לפי תורתם זו, על הציבור לקבל כדבר מקודש! גישה זו בישראל נתקבעה בימיו של אהרון ברק וממשיכיו, לפי נאוה ברק ארז:
לגבי ביקורת על בתי המשפט לפי הטענה: "ביקורת על בתי המשפט צריכה להטריד את כל מי שחרד לחוסן הלאומי והדמוקרטי… ביקורת על היושרה הבסיסית והשיקולים של השופטים או הפרקליטות, פוגעת באמון הבסיסי במערכות השלטון"… לשיטתה ממש מסוכן לבקר את בית המשפט או הפרקליטות. עוד לשיטתה צריך לתת אמון ללא סייג באגפים שלטוניים אלו. הדוצ'ה תמיד צודק… לדבריה ביקורת על שופטים "פשוט הורסת את התשתית הדמוקרטית של המדינה". זוהי בורות מוחלטת וחמורה בענין יחסי אזרח ורשויות בדמוקרטיה. עוד טוענת "הדבר הזה פוגע במתדיינים, ביכולת לשמר מערכת משפט שהיא עצמאית, וביכולת של אנשים להרגיש טוב כשהם נכנסים לאולמו של שופט ולהרגיש שהם יקבלו שירות שהם ראויים לו". השופטת מרים נאור אף טוענת שהמבקרים צריכים להענש (מגיע לי עונש). תפיסה פאשיסטית סותמת פיות זו לגופים ציבוריים בכלל וכלפי מערכת המשפט בפרט דורשת חסינות מפני ביקורת עניינית. לידיעתה של השופטת נאוה ברק ארז כמו גם מרים נאור הזכות לבקר ולבחון את מוסדות השלטון היא מיסודות המשטר הדמוקרטי. התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אוסר על שלוש הרשויות לפגוע בחופש הביטוי ולהגביל את הזכות לבקר את השלטון. בישראל ישנו חוק זילות בית המשפט האוסר להעליב שופט ומה זה להעליב? גם לבקרו קשות! עליה להפנים שמי שפוגע באלו הם שופטים עצמם ובאי יכולתם לקבל ביקורת ובחוסר קיומו של פיקוח חי צו ני! על בית המשפט.