שמונה שנים לאביב הערבי: ארדואן מנסה לבחוש גם בלוב

לאחר שהצליח להפוך לגורם בעל השפעה בסוריה, להקים בסיסים צבאיים בעיראק, בקטאר, ובסומליה ולהניח בסודאן את הבסיס לשיתוף פעולה כלכלי, הנשיא הטורקי ארדואן פנה בשבועות האחרונים לאפיק פעולה נוסף – שיגור מטעני נשק ללוב, שנועדו כנראה לסייע לארגונים אסלאמיים הקשורים ב'אחים המוסלמים'.

שלטונות המכס בעיר הנמל ח'ומס במערב לוב חשפו בימים בחודש שעבר שני מטענים של נשק ותחמושת שהוחבאו בשתי מכולות שהגיעו מטורקיה. במכולה הראשונה נמצאו 3000 אקדחים מייצור טורקי, רובי ציד ותחמושת, ובשנייה 4.2 מיליון כדורים, גם כן מתוצרת טורקיה.

ח'ומס היא נמל משני קטן במערב המדינה, כמאה ק"מ מזרחית לטריפולי ולא הרחק מהגבולות עם טוניסיה ואלג'יריה. סביר כי המטענים הופנו לנמל קטן זה בהנחה שהפיקוח שם פחות קפדני מאשר בנמל הגדול של טריפולי הבירה, ובהתחשב בסוגי הנשק ברור כי המטענים לא היו מיועדים לצבא סדיר אלא לארגונים חמושים לביצוע פעולות טרור.

מאז אירועי 2011 שהביאו להפלתו של קדאפי נמצאת לוב תחת אמברגו על יבוא וייצוא נשק עליו החליטה מועצת הביטחון, וחידשה אותו לשנה נוספת ביוני האחרון. מאז גם נמשכת בה מלחמת אזרחים והשליטה עליה מחולקת בין שתי ממשלות יריבות.

ממשלת ההסכמה הלאומית המוכרת על ידי האו"ם יושבת בטריפולי הבירה בראשות פאיז סראז', ואחרת הפועלת מטוברוק והנמצאת תחת שליטתו של גנרל ח'ליפה חפתר, מפקד הצבא הלאומי הלובי, המושל דה-פקטו של מזרח לוב והמחזיק את הכוח הצבאי העיקרי במדינה.

בנוסף פועלות ברחבי המדינה מיליציות חמושות אסלאמיות ואחרות שחלקן תומך בסראז' וחלקן פועל באופן עצמאי ללא שום מרות. גם ארגון המדינה האסלאמית עדין פועל בשטח אף כי כוחו נחלש לאחר שסולק מן הערים הגדולות.

אנקרה מכחישה

עם פרסום הידיעה על חשיפת הנשק פרצה בלוב סערה פוליטית ותקשורתית. שני הממשלים היריבים הגיבו מיידית ודרשו הסבר למטענים שהגיעו מטורקיה. סראז' הורה על עריכת חקירה יסודית ועל פנייה לשלטונות טורקיה, וח'ליפה חפתר קרא למועצת הביטחון לגנות את טורקיה על הפרת האמברגו והאשים אותה בגרימת כאוס במדינה על ידי תמיכה בקבוצות טרור חמושות.

משלחת האו"ם ללוב, המנסה לשמור על ניטרליות ולתווך בין שני הצדדים, לא יכלה להתעלם מן המתרחש ומצאה את עצמה נאלצת להגיב. ב-22 בדצמבר פרסמה המשלחת הודעה כי הגעת מטעני הנשק מדאיגה שכן לוב זקוקה ליציבות ושלום ולא ליותר נשק. המשלחת הדגישה את חשיבות הציות לאמברגו וכי האו"ם הקים מיד פאנל של מומחים לבדיקת המשלוחים.

טורקיה התעלמה בתחילה מן האירוע ומתגובות שני הצדדים, אך לא יכלה להתעלם מהודעת משלחת האו"ם. עוד באותו יום היא שיגרה ללוב את שר החוץ שלה, מבלוט קאווסוגלו, שהגיע במפתיע לטריפולי לביקור בלתי מתוכנן. הוא נועד מיד עם שר החוץ וראש המועצה העליונה (פרלמנט זמני) ולפגישת סיכום עם ראש הממשלה סראז'.

הבכיר הטורקי ניסה לצמצם את ממדי האירוע והאשים מדינות ערביות שבשמן לא נקב בשיגור טנקים, טילים ומל"טים ללוב. הוא התכוון כנראה למצרים, המשתפת פעולה עם גנרל ח'פתר לשמירה על הגבול המשותף בין שתי המדינות מפני חדירת טרוריסטים אסלאמיים. יצוין שבדו"ח של האו"ם שפורסם לאחרונה נאמר שתריסר מדינות מספקות נשק לשני הצדדים תוך הפרה של האמברגו. טורקיה נמצאת ברשימה זו.

בהודעה שפרסמה לשכתו של ראש הממשלה סראז' אחרי שיחותיו עם השר הטורקי נאמר כי הוא הכחיש את מעורבותה של אנקרה בשיגור מטעני הנשק והדגיש כי פעולה זו אינה מבטאת את מדיניותה.

שתי המדינות הסכימו לפתוח מיד בחקירה משותפת. אחד מחברי המועצה העליונה (פרלמנט זמני) של לוב, פתחי אל מג'ברי, הגיב כי ביקור צ'בושואלו נועד לכסות על שיגור המטענים שיועדו לקבוצות טרוריסטים הפועלים מחוץ לחוק והוסיף כי הפרלמנט ידון בנקיטת צעדים נגד טורקיה וידרוש חקירה בינלאומית.

פעולה שיטתית

גם באלג'יריה השכנה הגיבו בחומרה, וגורם ביטחוני אמר כי שיגור מטעני נשק למערב לוב מכוון לזעזע את היציבות באזור. עוד הוסיף כי מבחינת אלג'יריה מדובר ב"הכרזת מלחמה" ו"צבאנו נמצא בכוננות גבוהה".

יוזכר כי ארגוני אלקעידה והמדינה האסלאמית פעילים באזורי הגבולות בין לוב, טוניסיה ואלג'יריה ולעיתים קרובות יש דיווחים על קרבות במקומות אלה. מטעני נשק המגיעים בחלקם דרך הים התיכון מוצאים את דרכם גם לארגונים הפועלים במאלי, ניז'ר וצ'אד.

מיד אחרי נפילתו של קדאפי ב-2011 התייצבה טורקיה לצדן של המפלגות האסלאמיות בלוב בראשות 'האחים המוסלמים', שהשיגו רוב בבחירות הראשונות לפרלמנט באותה שנה. היא המשיכה את תמיכתה בהן גם לאחר הפסדן בבחירות של 2012, אף כי הן דחו את תוצאות הבחירות והקימו פרלמנט  אלטרנטיבי.

מפלגות אלה נתמכו על ידי תנועת "שחר לוב", שבמסגרתה פעלו האירגוניים האסלאמיים החמושים. הפרלמנט הנבחר שהיה קורבן להתקפות של  "שחר לוב" נאלץ לצאת מטריפולי וקבע את מושבו בטוברוק ליד הגבול עם מצרים.

ב-2014 נתן פרלמנט טוברוק את ברכתו לגנרל ח'ליפה חפתר להקים מחדש את הצבא הלאומי הלובי, שהפך כאמור  לכוח העיקרי במדינה. תחת פיקודו של חפתר טיהר הצבא את מזרח לוב מן הארגונים האסלאמיים, שחרר את מתקני הנפט הגדולים של המדינה השוכנים באזור סירת וראס לאנוף והחזיר אותם לחברת הנפט הלובית. מפקד המיליציה שהובסה ברח לטורקיה.

מעורבותה האפקטיבית של טורקיה לטובת הארגונים האסלאמיים במלחמת האזרחים שהתפתחה בלוב נחשפה במקרה ב- 2013, כאשר שלטונות המכס ביוון מצאו נשק מתוצרת טורקיה בספינה שהפליגה ללוב וחיפשה מחסה ביוון בגלל סערה.

מאז נתגלו מספר מקרים דומים שהצביעו על פעולה שיטתית של טורקיה להעביר נשק לאותם הארגונים. המצרים יירטו בדצמבר 2013 ארבע מכולות של נשק על ספינה שהגיעה מטורקיה ושיעדה היה לוב. ב- 2014 היו לפחות עוד שלושה מקרים: הצבא הלובי עצר באוגוסט ספינה שהובילה נשק מטורקיה ועמדה להיכנס לנמל דרנה שהייתה מבצרה של ארגון 'אנצאר אל שריעה' הארגון הג'אדיסטי הלובי הגדול באותה עת; בנובמבר היוונים שוב מצאו נשק באוניה שהפליגה מאוקראינה ומסמכיה הראו כי פניה מועדות ללוב, ובדצמבר עצרו שלטונות לוב ספינה קוריאנית שיצאה מטורקיה ונשאה נשק למיסרטה, עיר מושבן של מיליציות חמושות.

טריקת דלת

להתערבות הטורקית בלוב לצד הארגונים האסלאמיים היבטים מגוונים. בינואר 2017 הודיע ארגון 'אנצאר אל שריעה' על מותו של מנהיגו מחמד אל-זאהאווי בבית חולים בטורקיה, לשם נשלח לטיפול רפואי בעקבות פציעתו בקרבות עם הצבא הלובי בפיקודו של ח'ליפה חפתר.

בספטמבר 2018 הוציא התובע הכללי הלובי פקודת מעצר ל-826 טרוריסטים אסלאמיים והתברר כי רובם ברחו לטורקיה או לקטאר, שתי המדינות הידועות בתמיכתם בתנועת 'האחים המוסלמים' ובארגונים הנובעים ממנה.

קטאר התחילה לשגר נשק לארגונים האסלאמיים בלוב כבר באוגוסט 2011, מיד לאחר שטריפולי הבירה נכבשה על ידי המורדים ועבד אל חכים בלחאג', מראשי התנועות האסלאמיות בלוב, מונה כמושל הצבאי של העיר. היו גם ידיעות כי חלק מן הנשק מוברח ללוב דרך סודאן, ששימשה באותה עת נקודת מעבר לנשק וטילים שהוברחו מאיראן לחמאס.

חשיפת מדיניות התמיכה הטורקית בגורמים האסלאמיים הגדילה את האיבה בין ארדואן לגנרל חפתר, שצבאו היווה את המעצור המרכזי של התפשטות האסלאם הפוליטי בלוב. חיל האוויר הלובי אף איים ליירט מטוסים טורקיים שיכנסו למרחב האווירי, והפרלמנט של טוברוק איים להפסיק את הסחר הבילטרלי עמה.  הסחר ההדדי בין שתי המדינות מסתכם ב- 2-3 מיליארד דולר וההשקעות הטורקיות בלוב לפני תחילת מלחמת האזרחים הסתכמו  בכ- 15 מיליארד דולר.

בשנתיים האחרונה השתנה מעט המצב. טורקיה חששה כי התחזקותו הצבאית והפוליטית של חפתר ומאמצי האו"ם לפיוס ועריכת בחירות עלולות להביא את הגנרל לעמדה שלטונית חשובה היכולה לסכל את מאמצי החדירה שלה ללוב.

על רקע זה הוזמנה בספטמבר 2017 משלחת מפרלמנט טוברוק לפגישה עם ארדואן באנקרה. אמנם שני הצדדים החליפו ביניהם דברי נועם, אלא שנראה שלא הגיעו לכלל הסכמה, שכן החשדנות של חפתר כלפי טורקיה נמשכת.

בנובמבר 2018 השתתפה טורקיה בוועידת פאלרמו שנועדה לקדם הסדר פוליטי בלוב ביוזמת איטליה. חפתר הגיע לשם ברגע האחרון אחרי בקשות חוזרות ונשנות של איטליה, אך סרב לנוכחותו של הנציג הטורקי בישיבה עם סראז' שהייתה שיאה של הוועידה. הטורקים פרשו בטריקת דלת, וכמה שבועות לאחר מכן נחשף מטען הנשק האחרון בנמל ח'ומס.

ארדואן ממשיך

מהלכיה של טורקיה באזור כמעט ואינם מעוררים תגובה, והתקשורת המערבית מדווחת על מדיניות ההתפשטות של ארדואן בפרופיל נמוך, אם בכלל. נראה שלטורקיה מספר יתרונות חשובים. ראשית כל, מיקומה הגיאו–אסטרטגי בין אסיה לאירופה והיותה חברה בנאט"ו ושותפה להגנת המערב (אם כי יחסיה הקרובים עם רוסיה פגעו בתדמית זו).

לאחרונה נוסף גורם חדש בעל משמעות – התחייבותה של טורקיה (תמורת 5 מיליארד דולר) לעצור את זרם הפליטים ממדינות האסלאם לאירופה. על כל זאת יש להוסיף את חולשתה האינהרנטית של אירופה וחוסר האונים שלה מול הכאוס במזרח התיכון, וגם התעלמותה ממדיניותו האגרסיבית של ארדואן. נסיגתה של ארה"ב מהאזור גם היא ללא ספק מעודדת את ארדואן להמשיך.

בשלב זה נראה שטורקיה הצליחה לקבע את נוכחותה הצבאית והכלכלית באין מפריע באזורים הרגישים ביותר של המזרח התיכון, וזה כמובן אינו סוף פסוק. יש להניח שחשיפת מטעני הנשק בלוב תשכח, שהרי המערב נמנע מלהתערב והאו"ם ימצא דרך להימנע מלגנות את טורקיה. לכן אין אפוא לצפות  שארדואן יירתע מלהמשיך במדיניותו להאדרת עוצמתה של טורקיה ולהוכחת עליונותו של האסלאם.

צבי מזאל כיהן כשגריר ישראל במצרים, רומניה ושבדיה ובתפקידים בכירים במשרד החוץ, וכיום משמש חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. המאמר התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.