גנץ התחיל לדבר אבל לא אומר כלום, מרצ חיה בסרט ויאיר מפנה כתף לציפי. המפלגות מחממות מנועים לקראת המאני-טיים
לחצו כאן למרכז הבחירות של 'מידה' – כל הפרשנויות, הסקרים והחדשות מבחירות 2019
1. ישראל לפני הכל?
בני גנץ שבר השבוע שתיקה ארוכה אבל לפחות לפי מה שנראה כרגע, התוצאות הן לא מה שגדוד היועצים סביבו ציפה לו. זה החל כבר ביום שני, בזירה שנראה שתהיה בית לצלמים רבים בשבועות הקרובים – מחוץ לביתו של גנץ בראש העין לשם הגיעו פעילים דרוזים כדי למחות על חוק הלאום. גנץ הגיח לכמה דקות מביתו עבור המצלמות והצהיר כי "יפעל לתיקון חוק הלאום".
המשפט הקצר הזה גרר תגובות סוערות במערכת הפוליטית, ובימין מיהרו להאשים את גנץ בשמאלנות עם כותרות שתפסו את רוב היום. הוא עצמו אגב התקפל די בשקט כבר באותו ערב כאשר "מקורביו" מסרו שהוא דווקא "תומך בחוק הלאום" ו"אין בכוונתו לשנות בהכרח את החוק", והתשלום הגיע די מהר: בסקר חדשות 2 שהתפרסם בהמשך השבוע, מפלגת גנץ חוותה לראשונה ירידה של שלושה מנדטים.
אך הבשורה הגדולה באמת הגיעה אתמול בבוקר, עם סרטון ראשון באורך 17 שניות שלמות מבית 'חוסן לישראל', בו גנץ סוף סוף פנה אל העם המשתוקק למוצא פיו וחיבר משפט שלם: "בשבילי, ישראל לפני הכל. הצטרפו אלי ונצא לדרך חדשה. כי צריך אחרת, ונעשה אחרת".
אכן מילים מהדהדות שיחקקו לנצח, אבל מה הן בעצם אומרות? האם באמת גנץ ישים את "ישראל מעל הכל?"; האם גם כאשר לקח סיכון בסג'עייה על חשבון לוחמי גולני, כפי שהוא עצמו הודה ואף התגאה בכך, שם גנץ את ישראל לפני הכל או שמא את חיי האויב? ומה עם הכוונה לשנות את חוק הלאום, שמגדיר בפשטות את ישראל כמדינה יהודית כפי שהתכוונו מייסדיה וכפי שחלמו דורות של יהודים, האם גם זו ישראל מעל הכל לפי גנץ?
2. הרוב של תמי
מי שעוד הצהירו השבוע על כוונתם לשנות את חוק הלאום היו אבי גבאי שמאבד רלוונטיות מיום ליום, יאיר לפיד וציפי לבני. לגבי שני האחרונים רחשו בתקופה האחרונה שמועות חזקות על איחוד.
מבחינת לבני, שמחפשת נואשות מפלגה חדשה להצמד אליה ולגרור אותה למטה, הדבר היה מובן. מהצד של לפיד, שעד עכשיו עובד לא רע בסקרים, הפלרטוט הזה היה קצת פחות ברור ולא פלא שהוא שם לו קץ השבוע. ככל שיום הבחירות יתקרב והסקרים יתחילו להלחיץ באמת, כנראה שיצוצו חיבורים אחרים שונים ומשונים.
מפלגה אחרת שהשיקה את הקמפיין שלה השבוע הייתה מרצ, כאשר היו"ר תמר זנדברג הכריזה בגאווה כי "רוב הישראלים חושבים מרצ", הצהרה אופטימית אבל לא ממש קרובה למציאות.
אמנם בימיה הראשונים, אי שם בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים, מרצ זכתה להצלחה נאה בקלפי, אבל החל מ-2003 היא לא מצליחה להשיג יותר משישה מנדטים וגם בסקרים האחרונים היא נעה סביב חמישה.
למרבה האירוניה, הקמפיין של מרצ הושק בדיוק באותו יום בו התפרסם מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל-אביב, שמצא כי שלושה אחוזים בלבד מהציבור היהודי בישראל היו מעוניינים לראות ממשלת שמאל. איך זה קרה? אולי תמר זנדברג צריכה לשאול את עצמה ואת חבריה את השאלה הזאת.
3. משחק מסוכן
אי אפשר לסכם את השבוע מבלי להתייחס ל"פרשה המשפטית" המדוברת שנחשפה ותפסה את מירב הכותרות. נראה שגם במקרה הזה, כמעט כרגיל, התקשורת יצרה סערה גדולה יותר ממה שיתברר לבסוף, אך חשיפה נוספת שהתפרסמה אתמול מסבכת מעט את העניינים.
כפי שפרסם חיים לוינסון ב'הארץ', המידע המפליל על אפי נוה הגיע לידי המשטרה דרך כתבת גל"צ הדס שטייף, שקיבלה את הטלפון של אפי נוה, פרצה אותו בעזרת מומחה וזכתה לחסינות תמורת מסירתו. בפרקליטות הצבאית חששו כי כתבת הפלילים של התחנה עברה על החוק, ולאחר התייעצות עם פרקליטות המדינה הוחלט למסור את הטלפון ולעשות שימוש בחומרים שנמצאו בו, "עקב החשיבות הציבורית שלהם".
בחודש מרץ האחרון נשא המפכ"ל לשעבר אלשיך נאום בנכס שדרות ובו אמר כי כל אדם שמתכוון לבצע פשע "צריך להיזהר מהמזכירה והנהג שלו". אמירה מסוכנת זו עברה מתחת לרדאר בין כל ההדלפות על חקירות נתניהו, ונראה שהדס שטייף הקפיצה את חזון מדינת השב"כ של אלשיך כמה וכמה מדרגות.
החשדות נגד אפי נוה הם חמורים ואם אכן פשע ראוי שייענש במלוא חומרת הדין, אבל השיטה של תפירת תיקים לכאורה באמצעות תרגילים מלוכלכים על גבול הפלילים היא פסולה מכל וכל, ומרתיחה הרבה יותר כשהיא מגיעה מצד אבירי "שלטון החוק".
לחצו כאן למרכז הבחירות של 'מידה' – כל הפרשנויות, הסקרים והחדשות מבחירות 2019
אני לא בקי בדיני מחשבים, אבל בכלל לא בטוח שהדס שטייף (בהנחה שכל הסיפור שמספרים הוא נכון) עברה על החוק.
די ברור שאם אשתו של נווה חטטה לו בטלפון כדי למצוא עם מי הוא בגד בה זה לא עבירה על החוק. בוודאי שלא סביר להעמיד אותה לדין על זה. ולכן אם היא שטפה את התקשורת עם הממצאים שלה לא בטוח שמדובר בעבירה על החוק.
ברור שלשטייף מגיע פרס ישראל במובן של פרס מכלל אזרחי ישראל. הווטרגייט הישראלי. וכל השאר שולי. אם בעקבות הפרשה תשונה שיטת הבחירה לעליון זו תהיה תוצאה חשובה מעבר לכל הערכה
אף מילה על ההתעללות החמורה בנערים שבינתיים הם חשודים בלבד כנגד כל חוק, תקנה או זכויות אדם שנעשתה על ידי השב"כ, המשטרה ובאישור הפרקליטות ושופט או שניים או יותר?
שום מילה על מקומם של גואמי ה"חוק" האלו בכלא? שום מילה על ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכות פלילית כנגד אלו שפשעו?
הפעם אפילו לא טענו שהנערים הם פצצה מתקתקת. אז מה בעצם הסיבה לפסיחה על כל הסעיפים?
הסיבה היא שאין מי שיכול לעצור היום את שעטת "שומרי הסף". אין מי שעומד באמת בדרכם ואין מי שיבוא עימם חשבון אחרי שכל ההגנות כשלו.
אני לא מרחם על אפי אם פשע שיילך לכלא.
אבל לאנשים יש זכות לפרטיות.
לא ברור אם לאשה מותר לחטט בטלפון של הגרוש שלה, ולחדור לפרטיות שלו, ולמכור את המידע לעיתון.
(כמו שיש פסיקה שלגבר אין זכות לצלם את אשתו שוכבת עם המאהב אפילו אם זה בבית שלו).
אפילו לא ברור לי אם ח"כ או שר שנותן לעוזר פרלמנטרי חומר לשמור האם אין עליו סוג של חסינות דיפלומטית
בענין גנץ תפס המאמר טפל והניח עקר—- הצהרה כעין גבלסית הצהיר בני גנץ:
"הם [הנציגים הנבחרים של רוב היהודים] ירו בגב של אחינו הדרוזים".
גם בלי האסוציאציה הספונטנית לאותם שקדמו לגנץ בהמציאם את "היהודים שתוקעים סכין בגב הגרמנים", פשיטא שההצהרה של גנץ מלבה שנאת חנם.
|
עכשו נותר רק לחכות עד שגנץ יגנה את נתניהו על "פלגנותו וסכסכנותו".
אפי נווה עבר עבירה חמורה? מה שונה מעשהו של אפי נוה שדאג למינוי עבור שותפה למיטה ממעשהו של אהרון ברק דאג למינוי עבור אישתו? מין תמורת מינוי – הפסול תלוי בזה האם המין הוא במסגרת נישואין או מחוץ לנישואין? ובכלל מה ההבדל בין מינוי עבור שותף למיטה למינוי עבור שותף לאליטה ברחביה? כל שיטת החבר מביא חבר רקובה. אפי נווה הוא דג רקק בביצה הרקובה הזאת – זה שחבר שהוא הביא קשור במין מחוץ לנישואין – דבר שמגביר מאוד את האופי הרכילותי של הנושא – לא משנה את העובדה שההתנהלות שלו היא ההתנהלות המקובלת בקרב השופטים.
חדש = טוב?
לי נראה שחלק נכבד מהבוחרים בישראל חושבים שכל מה שחדש גם טוב יותר מהקיים. העובדה היא כל מיני מפלגות קיקיוניות שקמות לפני הבחירות ומבטיחות שאם יבחרו בהן יהיה טוב אבל לא מסבירים בדיוק מה זה "טוב". כמו כן המפלגות כנ"ל גם דיקטטוריות בנפשן. קם אדם ומציע מפלגה אבל הוא מחליט מי ייצג את המפלגה בכנסת. אין בחירות מקדימות לקביעת נציגי המפלגה רק אחד מחליט. מה שמדהים בכל העניין הזה זה ציבור הבוחרים שאוכלים את כל הסיפור הזה.
מה עם מפלגת הגימלאים לאן נעלמה? מה עם מפלגת לפיד סיניור? (מפלגתו של האבא של). מה עם המפלגה של יאיר לפיד? מה בדיוק הכשרונות שלו? האם יוכל לעמוד לדיון של ממש עם ראשי העולם? כל מה שאני יודע עליו שהוא לא יקים קואליציה עם נתניהו. כנ"ל גם גבאי. אז מה עוד יש? מה עם מפלגת ליברמן? מילא הוא בא מרוסיה אז דיקטטורה זה לא חדש עבורו אפשר להבין. מה עם כחלון? מה הוא עשה בכלל חוץ מאשר משהו עם פלאפונים? והאחרון חביב גנץ. כבר אמרו עליו שהוא ממנזר השתקנים אז לא אחזור על זה. חוץ מזה הוא הפקיר חייל למות בקבר יוסף ועשה עוד כמה שטויות עם גולני כך מספרים וגם אשתו מציקה לחיילים אז למה מישהו יהיה מוכן להצביע עבורו?
מה עם הדתיים? זה נראה לי דיקטטורה של הרבנים. איך יש להם זמן בכלל להבין מה קורה פה אם כל הזמן הם קוראים בגמרא? מעניין מה כתוב שם אולי צריך לבדוק פעם.
בכל אופן נראה שזה שיש שילטון בארץ זה ממש נס. מי שלא מאמין לנסים כדאי שיתחיל.