שמונה שנים לאביב הערבי: תוניסיה גולשת לאנרכיה

תוניסיה השוכנת לחופי הים התיכון הייתה חביבת המערב. מאז עצמאותה ב-1956 היא מוכרת כמדינה ערבית ליברלית יחסית, בזכות הרפורמות בתחומי החברה והכלכלה שיזם נשיאה הראשון, חביב בורגיבה.

בעקבות אירועי 2011 והדחתו של הנשיא זיין אל עאבדין בן עלי, מדינות המערב הזרימו לקופת המדינה כ-10 מיליארד דולר בתקווה לעודד את תוניסיה להמשיך את דרכה לעבר יישום מלא של ערכי הדמוקרטיה ולצמיחה כלכלית שתהווה דוגמא לשאר מדינות ערב. אלא שתוניסיה לא עמדה במשימה, ושבע ממשלות שהתחלפו מאז לא הצליחו להביא מזור לכלכלתה הכושלת.

בשנה האחרונה, על רקע המצוקה הכלכלית הגוברת והסבל של האוכלוסייה, פרץ גם משבר פוליטי חמור שערער את אושיות השלטון. היריבות בין הכוחות הפוליטיים המרכזיים רק מתחדדת לקראת הבחירות לנשיאות ולפרלמנט האמורות להתקיים בנובמבר 2019, וגם האיום של ארגוני האסלאם הרדיקלי גבר לאחרונה.

חוסר יציבות

כזכור, ארועי "האביב הערבי" התחילו בתוניסיה ומשם התפשטו למרבית מדינות ערב. המערב ראה באירועים אלה את "המהפכה הערבית הגדולה" ורצה להאמין שהיא תשחרר את עמי ערב מן העריצות ותוביל לדמוקרטיה ולפיתוח כלכלי.

אלא שתקוות אלה נגוזו במהרה. בשלב ראשון, במקום השליטים שהודחו, הגיעו לשלטון מפלגות של "האחים המוסלמים". הן אומנם הודחו תוך זמן קצר, אך המדינות גלשו למלחמות אזרחים הנמשכות עד היום כמו בלוב, סוריה ותימן, ולמתקפות טרור של ארגונים אסלאמיים קיצונים כמו זו במצרים.

לזכותה של תוניסיה ייאמר כי היא הצליחה למנוע את הידרדרותה למלחמת אזרחים וגם לעצור – אם כי לא לגמרי – את מתקפות הטרור האסלאמי.

מפלגת 'נהדה' של "האחים המוסלמים" שהגיעה לשלטון בבחירות 2011 עודדה את השפעתם של גורמים קיצוניים, שגררו את תוניסיה אל סיפה של מלחמת אזרחים אחרי ההתנקשות בחייהם של שני אנשי אופוזיציה ממפלגות השמאל ב-2013.

יציבותה הפוליטית הועמדה אז בסכנה, וב- 2014 החליטה המפלגה לוותר על השלטון. נראה שהשיקול המרכזי שלה היה לאו דווקא טובת המדינה, אלא להימנע מגורל דומה לזה של "האחים המוסלמים" במצרים שסולקו בכוח מן השלטון על ידי הצבא.

בבחירות 2014 זכתה ברוב בפרלמנט מפלגת 'נידא” תוניס' – מפלגה חילונית שהקים הנשיא באג'י קאיד סבסי ב-2012 בעת שהיה ראש ממשלה. 'נהדה' הגיעה למקום שני ושתי המפלגות הקימו קואליציה וגיבשו חוקה ליברלית במונחים של העולם הערבי, תוך השמטת הסעיף לפיו "השריעה היא מקור ראשי לתחיקה". אלא שקואליציה זו לא הצליחה להתמודד עם בעיות הכלכלה שהחריפו במקביל להתעמקות השחיתות.

מתקפה חזיתית

על רקע זה גובש ב-2016 הסכם קרתגו 1 להקמת ממשלת איחוד לאומי בה חברות שש מפלגות שבראשה הועמד איש 'נידא' יוסף שאהד, בעל ניסיון פוליטי עשיר ומי שהוכר כאיש ישר וחרוץ. שאהד החליט לתקוף חזיתית את הבעיות שעל סדר היום. הוא הקים וועדה מיוחדת לבדיקת השחיתות ובכך זעזע את המנהיגות של מפלגתו שכמה מבכיריה היו מעורבים בפרשות שונות. גם 'נהדה' לא הייתה מרוצה מחיטוט בענייניה.

במקביל חתם על הסכם עם קרן המטבע הבינלאומית לקבלת הלוואה של 2.93 מיליארד דולר עד ל-2020 והסכים לתנאיה הקשים לייעול הסקטור הציבורי, לביטול סובסידיות, ולפיחות הדינר התוניסי – גזרות שגרמו להעלאת מחירים, להתמרמרות האוכלוסייה ובעיקר להתנגדות איחוד האיגודים המקצועיים הנחשב לכוח הפוליטי-כלכלי המרכזי בתוניסיה.

הפגנות נגד מדיניות הצנע פרצו בינואר 2018 עם כניסתם לתוקף של חוקי הידוק החגורה. הן דוכאו ביד קשה אחרי שהותקפו ונשרפו בנייני ציבור. היה אף מי שניצל את הכאוס וניסה לשרוף את בית הספר היהודי בג'רבה.

במהומות ששטפו את המדינה לפחות אדם אחד נהרג, עשרות שוטרים נפצעו ומאות מפגינים נעצרו. ההפגנות נמשכו כמעט לכל אורך השנה ופגעו במרקם החיים של האזרח. בין היתר הושבתו האוניברסיטאות שהיו סגורות במשך שישה חודשים. הדיכוי האלים של ההפגנות הביא את משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם לשגר אזהרה לממשלה כי יש לתת לאזרחים להפגין ולהביע את דעתם באופן חופשי. האיגודים המקצועיים ארגנו מספר שביתות שהאחרונה שבהן ב- 23 בנובמבר שיתקה כל מוסדות הסקטור הציבורי.

המצב מחמיר

נראה שנחישותו של ראש הממשלה לשינוים מרחיקי לכת בכלכלה ומאבקו בשחיתות קוממו עליו אויבים גם בתוך מפלגתו. ככל שהמצוקה הכלכלית גדלה והתרבו ההפגנות ברחוב, המדינה נכנסה לתחושה של הליכה לעבר הבלתי נודע. בחודש מאי האחרון, בעקבות סדרה של הפגנות נוספות ולאחר שבמסגרת המאבק בשחיתות נעצר אחד מן הטייקונים הגדולים בתוניסיה ומקורבו של הנשיא סבסי, קראה מפלגת 'נידא תוניס'  לראש הממשלה להתפטר.

איגוד העובדים תמך בקריאה זו, אבל להפתעת רבים מפלגת 'נהדה' הודיעה על התנגדותה לפיטורו בטענה כי תפגע ביציבות המדינה. מאחר שיש צורך ברוב פרלמנטרי כדי לפטר ראש ממשלה ולא ניתן היה להשיג רוב כזה, המשיך שאהד ביישום מדיניותו העצמאית. הוא חזר ואמר כי יקדם את מדיניותו הכלכלית כפי שתוכנן, והאשים את מנהיגי המפלגה בהריסתה ופגיעה בתפקוד מוסדות המדינה.

משם הלך המצב והחמיר. שני הצדדים המשיכו להחליף ביניהם האשמות חמורות שגרמו לפגיעה באימון הציבור במערכות השלטון. ביולי השעתה 'נידא תוניס' את ראש הממשלה מחברותו במפלגה, והנשיא בעצמו קרא לשאהד להתפטר או להעמיד את עצמו למבחן בהצבעת אמון בפרלמנט. הוא סירב. בספטמבר הודיע הנשיא כי הברית עם 'נהדה' הגיעה לקיצה ובכך פגע עוד יותר בתפקוד הקואליציה, אם כי לשאהד יש בינתיים תמיכה מספקת כדי לסכל את הפלת ממשלתו.

הקואליציה נמצאת כעת במצב אבסורדי. מפלגת 'נהדה', המתחרה הגדולה של 'נידא תוניס' תומכת בראש הממשלה ואילו זו האחרונה שהסמיכה אותו כראש ממשלה מפוצלת, כאשר חלק מחבריה עדין תומכים בו נגד הנהגת המפלגה.

בתנאים אלה מתקשה ראש הממשלה להעביר חוקים חדשים וליישם את הרפורמות הכלכליות שעל ביצוען התחייב בתמורה להלוואה של קרן המטבע. עם זאת, שאהד מפגין אופטימיות וחוזר ואומר כי בשנת 2019, עם השלמת יישום הרפורמות, המצב הכלכלי ילך וישתפר 2020. קרן המטבע מצדה הודיעה כי היא מצפה לצמיחה של 2.4% ב- 2018 העומדת להסתיים, אך המתיחות במדינה נמשכת על רקע של אינפלציה של 8% ואבטלה של כ-30% בקרב הצעירים.

הבחירות הקרבות לפרלמנט ולנשיאות המתוכננות לנובמבר 2019 הן ללא ספק פתח לפריצת המשבר והתמשכותו.  מקורות במפלגת 'נידא תוניס' טוענים ששאהד מתכוון להעמיד את עצמו כמועמד לנשיאות, בהנחה שמדיניותו בתחום הכלכלי תביא לתוצאות חיוביות. כלומר, הוא עשוי להיות מתחרה מסוכן לנשיא או לבנו שאחד מהם אמור להיות המועמד המוסכם של המפלגה, ומכאן כנראה האובססיביות נגד שאהד שנחשפה בקרב הנהגת המפלגה.

יתרה מכך, נראה שמפלגת 'נהדה' סבורה כי יש לה סיכוי לנצח בבחירות 2019 ולחזור לשלטון – במיוחד אם מפלגת 'נידא תוניס' תמשיך להיות מפולגת ולא תשכיל להתאחד מחדש. בוועידה הכללית של 'נהדה' במאי 2016, הודיע מנהיגה ראשד ע'נושי כי מעכשיו והלאה מפלגתו תתנתק מהאסלאם הפוליטי ולדת לא יהיה מקום בשיקולים הפוליטיים שלה.

ביטוי לכך ניתן כאשר המפלגה צרפה אזרח יהודי בעיר מונסטיר למועמדיה למועצת העיריה בבחירות המוניציפליות שהתקיימו בחודש מרס. אלא שכוונות לחוד ומציאות לחוד. 'נהדה' הביעה את התנגדותה לחקיקה ליברלית לגבי מעמד האישה, וארגנה הפגנות נגד החוק המשווה את הירושה בין גברים לנשים.

בשלב זה ועל רקע המשבר הואטו ההכנות לבחירות, ומתעכבת השלמת ההרכבה של המוסדות האמונים על כך. מקורות עיתונאים דיווחו כי הנשיא סבסי שוקל לדחות את הבחירות לנשיאות ל- 2021, כנראה כדי להבטיח כי אף אם תזכה “נהדה” בבחירות לפרלמנט הנשיא ימשיך לקדם את האג'נדה הליברלית שלו.

משבר ביטחוני

על המצוקה הכלכלית והמשבר הפוליטי התווסף מחדש הנושא הביטחוני, כאשר ב- 30 באוקטובר מחבלת פוצצה את עצמה במרכז תוניס הבירה ליד עמדות של אנשי ביטחון וגרמה לפצועים רבים. הייתה זו תזכורת כי ארגוני האסלאם הרדיקלי, אלקאיעדה והמדינה האסלאמית, ממשיכים לראות בתוניסיה מטרה חשובה במיוחד על רקע המדיניות הליברלית של הנשיא.

בשנת 2015 הייתה תוניסיה קורבן לגל של פיגועים בעיר הבירה ובעיירת הנופש סוס, שגבו את חייהם של עשרות אזרחים מקומיים ותיירים. היו גם כמה התקפות של מחבלי המדינה האסלאמית בגבולות עם לוב ואלג'יריה, והתקשורת דיווחה לאחרונה כי ההיתקלויות באזורים אלה נמשכות.

נראה אם כן שהטרור האסלאמי ממשיך לאיים על תוניסיה, ממנה התגייסו לשורות המדינה האסלאמית בסוריה יותר מתנדבים מכל מדינות ערב, ומספרם הוערך בכ- 3000. על רקע המצב הכלכלי והפוליטי המעורער האריך הנשיא את מצב החרום במדינה, שמעניק לשלטונות סמכויות נרחבות כגון הטלת עוצר, איסור על שביתות, איסור על התכנסויות ועוד.

באוקטובר האחרון נוצר מוקד עימות חמור נוסף, בין המפלגות החילוניות ל'נהדה'. קבוצה של עורכי דין, המכנה את עצמה "הגנת הקדושים שוכרי בלעיד ומחמד בראהימי", בדקה מחדש את רצח שני אנשי האופוזיציה האלה ב- 2013.

הרצח מעולם לא פוענח ובמשפט שהתנהל בזמנו הואשם אדם בשם מצטפא ח'אדר בהעלמת ראיות ונשפט לתקופת מאסר של שמונה שנים, אך במסמכים החדשים שנמצאו יש עדות לכאורה על מעורבותה הישירה של 'נהדה' ומנהיגה ראשד ע'נושי ברצח. על פי המסמכים, הקים ח'אדר (בהנחיית ע'נושי) ארגון סודי בתוך המפלגה בעת היותה בשלטון במטרה לערער את היציבות ,כפי שעשתה תנועת 'האחים המוסלמים' בשנות ה-40 במצרים.

הארגון של ח'אדר עקב אחרי מתנגדי “נהדה”, התחבר למספר שופטים, הקליט בסתר פוליטיקאים למטרות סחיטה והאזין לשגרירויות ארה"ב ואלג'יריה – כל זאת במטרה להכשיר את הקרקע לתפיסת השלטון בכוח. החומר החדש הוצג בפני בית הדין צבאי של תוניסיה ונבדק בימים אלה.

אם אכן יימצא בסיס להאשמות ותוכח בבית המשפט כוונתה של “נהדה” לתפוס את השלטון, יהיה על הממשלה והפרלמנט לשקול האם לאסור על פעילותה או אף לפרקה. יש להניח כי “נהדה” תתנגד ותגייס את פעיליה ותומכיה להגנתה – מה שיכול להביא למלחמת אזרחים ולסבך את כל מדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון, שם יש לאחים המוסלמים מפלגות אחות ומיליוני תומכים.

צבי מזאל כיהן כשגריר ישראל במצרים, רומניה ושבדיה ובתפקידים בכירים במשרד החוץ, וכיום משמש חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. המאמר התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.