הלינץ' שלא היה: הסיפור ההזוי על ג'סי סמולט ותקשורת השמאל

ב-29 בינואר, אתר הרכילות TMZ חשף את הסיפור המזעזע על כך שג'סי סמולט, שחקן שחור ואיש קהילת הלהט"ב, הותקף באכזריות בשיקגו. שני גזענים לבנים הכו אותו, שפכו עליו חומר מלבין, וקשרו חבל מסביב לצווארו. לפני שעזבו את הזירה, הם צעקו לעברו: "זו מדינת MAGA!", קריאה המתייחסת לסיסמת הבחירות של הנשיא טראמפ – Make America Great Again. ברשת MSNBC אף דווח כי התוקפים חבשו את הכובע האדום המפורסם שכה מזוהה עם טראמפ והסלוגן.

העובדה שרק לפני מספר שבועות נתקלנו בסיפור דומה, בו הכותרות הסנסציוניות על תקיפה גזענית לכאורה של אדם ממוצא אינדיאני בידי תלמידי תיכון תומכי טראמפ התחלפו במהרה בעובדות שונות לחלוטין, לא הפריעו למבזקים הראשונים על תקיפת סמולט להתפשט כמו אש בשדה קוצים. בתוך שעות מהדיווח ב-TMZ, שורה ארוכה של פוליטיקאים וידוענים התייחסו לסיפור, העצימו את הנרטיב על תקיפה גזענית ואת האמונה שאמריקה היא מקום מסוכן למיעוטים, באינספור כותרות וכתבות ברחבי העולם.

כך למשל, הסנאטור הדמוקרטי ומי שרואה בעצמו מועמד לנשיאות בשנת 2020 קורי בוקר תיאר את ההתקפה כ"ניסיון לינץ' מודרני", וטען שיש לקדם עוד חוקים נגד פשעי שנאה. הסנאטורית מקליפורניה קמלה האריס, שנחשבת כיום לאחת הדמוקרטיות המובילות במרוץ לנשיאות, חזרה על דברים דומים. ננסי פלוסי הגדירה את ההתקפה כ"עלבון לאנושות", וחברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז תקפה את כלי התקשורת שהעזו להגדיר את האירוע כפשע שנאה "אפשרי" בלבד. עמיתתה ראשידה טלאיב כתבה כי "הימין הקיצוני צד והורג את האנשים שלנו".

גם אנשים בתעשיית הבידור, רבים מהם חברים של סמולט, התנפלו על הסיפור בשיניים חשופות. הזמרת ג'אנל מונאה פרסמה תמונה שלה יחד סמולט וכתבה כי "היום זה סיכון יום-יומי רק להיות שחור"; גרייס ביירס, המשתתפת לצידו בסדרה 'Empire', כתבה כי "שנאה, אי-שוויון, גזענות ואפליה ממשיכים לזרום בעורקי האומה", והראפר T.I אמר כי ההתקפות על שחורים לא יפסקו "עד אשר אנחנו נתקוף בחזרה".

כלי תקשורת רבים מיהרו לנצל את התקרית. המגזין GQ פרסום טור דעה בו נטען כי "ההתקפה הגזענית וההומופובית" על סמולט היא "השלב הסופי של אמריקה הלבנה". בכתבה אחרת בעיתון בקליפורניה נכתב כי אלו שהטילו ספק באמינות התקרית "מפיצים תיאוריות קונספירציה".

מתקפה מאורגנת

אך במהלך סוף השבוע האחרון החלו להגיע דיווחים קצת שונים, הפעם מתוך משטרת שיקגו. בתחילה דווח על כך שסמולט אינו משתף פעולה עם החקירה, מה שהוביל שוב לגל של כותרות נגד כל מי שהעז להטיל ספק במה שהתרחש.

הפעיל השחור דריי מק'קסון צייץ למיליון העוקבים שלו ותקף את הכתב המקומי שדיווח ממקורות במשטרה. צ'אד גריפין, נשיא ארגון Human Rights Campaign, אמר כי "זה בדיוק היחס ממנו חוששים קורבנות של פשעי שנאה ולכן הם לרוב שותקים". שניהם סירבו להגיב לשאלתי האם היו בקשר כלשהוא עם סמולט.

בעקבות דיווחים נוספים משיקגו שרמזו על כך שסמולט כנראה שילם לשני אחים ממוצא ניגרי כדי שיארגנו את "המתקפה" עליו שהייתה קשורה כנראה לעניינים אישיים, נתן השחקן ראיון ראשון ומלטף בתכנית 'Good Morning America'. המראיינת רובין רוברטס נמנעה כמובן משאלות קשות והשיחה התמקדה בעיקר ברגשות במקום בעובדות. "אני מרגיש כאילו אם הייתי אומר שהחשודים הם מוסלמים, מקסיקנים או שחורים, אז מי שמטיל בי ספק היה תומך בי", אמר. האסטרטגיה הייתה ברורה: אם אתה מעז להטיל ספק, סימן שאתה מונע על ידי גזענות.

אבל עכשיו, לאחר שהגרסה של סמולט לאירועים נראית מרוסקת לחלוטין, כמה מאותם קולות שזעקו מעל כל במה רק לפני שבועיים, נדמו לפתע. בראשית השבוע, הסנאטור בוקר (שמיהר לזעוק על "לינץ'") אמר כי הוא לא מתייחס להתפתחויות עד שכל המידע יתפרסם. במקום זאת, הוא העדיף להסיט את הראיון לסיסמאות מעורפלות על "עליונות לבנה".

תרבות ההתקרבנות

אז למה ג'סי סמולט החליט לביים התקפה נגדו ולטעון כי היא נעשתה ממניעים גזעניים? עבורי, התשובה די ברורה. תרגיל ההונאה של סמולט הוא פשוט עוד סימפטום למחלה שאחזה באמריקה, בה תרבות ההתקרבנות הפכה למיינסטרים.

אנחנו היום נמצאים במצב בו החברה שלנו מעריכה הרבה יותר את הקורבן ולא את הגיבור או הנדיב. עלינו להתייחס לקורבן או לקבוצות קורבנות בכפפות של משי ולהאמין להם ללא תנאי. ה"חוויה" אותה עברו מעניקה להם חוכמה אינסופית, וכל מי  שמנסה לברר את האמת מוקע מיד כקיצוני. גם העובדה שזיוף של פשע שנאה לעתים רחוקות מוכר כפשע בפני עצמו מעניקה תמריץ נוסף לקורבנות המדומיינים.

כל אדם הגיוני שאינו מושפע מהפאניקה התקשורתית היה אמור לגלות סקפטיות כלפי הסיפור של סמולט כבר מההתחלה. השחקן כבר הודה בעבר על שנאתו לנשיא טראמפ ולתומכיו, אותם השווה לחברים ב-KKK. לא היה זה פלא אם כן שזו בדיוק הדמות אותה בחר כתוקף בתסריט שהגה במוחו, כולל החבל והקללות הגזעניות לכאורה. העובדה שבשמאל קנו את התיאור המגוחך הזה ללא היסוס היא רק עוד דוגמה לניכור של הפרוגרסיביים בערים הגדולות, שכנראה מעולם לא נתקלו באדם עם דעות שונות משלהם. עבורם, תמיכה בטראמפ היא פשוט מילה נרדפת לרשע.

ד"ר ג'ייסון מאנינג, מרצה באוניברסיטת מערב וירג'יניה וממחברי הספר 'עליית תרבות ההתקרבנות', אמר בשיחה איתי כי הונאות של פשעי שנאה נפוצות במקרים של סכסוכים בין קבוצות. "פעמים רבות אלה שממציאים סיפורים על כך שהותקפו בפשעי שנאה אפילו לא חושבים שמדובר בהאשמות שווא. הם רואים את זה כניסיון למשוך תשומת לב לבעיה אמיתית. במצב שבו החברה שלנו מעלה על נס את הקורבנות, לשקר ולטעון שהיית קורבן הופכת להיות אפשרות אטרקטיבית יותר", הוא מסביר.

אפשר להמשיך ולשער מה באמת הניע את ג'סי סמולט להגות תוכנית כה מסובכת וחסרת הגיון רק בשביל לזכות בתגית הקורבן, אבל אולי שורה אחת שכתב על עצמו בחשבון הטוויטר שלו מספקת את התשובה: "אני כאן פשוט בשביל לעזור להציל את העולם".

אנדי נו הוא כתב ועורך בכתב העת 'Quillette'. הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'