ההכרעה בבחירות הקרובות תהיה בין כוחות אנטי-דמוקרטיים שמבקשים להפיל את שלטון הימין, לבין הרצון של אזרחי ישראל
הודעת היעמ"ש אביחי מנדלבליט הערב (חמישי) כי החליט להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בכפוף לשימוע תיתן כנראה את האות לפסטיבל תקשורתי שטרם נראה במקומותינו. בימים ובשבועות הקרובים, ולמעשה עד ליום הבחירות עצמו, נשמע ללא הרף בכל ערוצי התקשורת מדוע ראש הממשלה צריך להתפטר. טענה זו לא תושמע רק בידי יריביו הפוליטיים המתמודדים מולו בבחירות, אלא גם ובעיקר מפי שלל פרשנים ומומחים למיניהם.
אך האם נתניהו באמת צריך להתפטר, גם לאחר שיוגש נגדו כתב אישום? התשובה היבשה והעקרונית על פי החוק הישראלי היא לא מהדהד. סעיפים 17 ו-18 לחוק יסוד הממשלה קובעים באופן חד משמעי כי כהונת ראש ממשלה תופסק רק לאחר פסק דין סופי.
נזכיר שוב שמדובר בחוק יסוד, עובדה שכמובן ידועה לגדודי הפרשנים המשפטיים שימלאו את האולפנים הערב, אך לא תפריע להם לדרוש את התפטרות נתניהו ללא שום הסמכה בחוק. להפך – יצירת תקדים של התפטרות ראש ממשלה עם הגשת כתב אישום ובניגוד לחוק הכתוב ישרת את השמאל הישראלי היטב.
מדוע להתאמץ בשכנוע של העם וניסיונות חוזרים וכושלים לנצח בבחירות, כאשר אפשר פשוט לנהל מסע צלב משפטי נגד מנהיג הימין, ולהטריד את ראש המדינה המסובכת בעולם בחקירות והדלפות עד שיפול? במילים אחרות, כל אבירי שלטון החוק לכאורה מקדמים מהלך לא חוקי שמהווה מדרון חלקלק מאוד בעל השלכות מסוכנות על הדמוקרטיה בישראל.
הפיכה שלטונית
לכך יש להוסיף כמובן גם את חזקת החפות, הקובעת שאדם הוא בגדר זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, ונתונה לו הזכות להתגונן ולהציג ראיות לחפותו. זוהי נקודת המוצא הבסיסית בכל הליך משפטי פלילי עבור כל נאשם, מאחרון האזרחים ועד ראש הממשלה.
רק לאחרונה ראינו כיצד היועמ"ש החליט לסגור את התיק נגד השר חיים כץ לאחר שימוע שנערך לו, ולמרות שגם אז הוכרז בקול תרועה על כתב אישום. משום מה בכל הקשור לחקירות נתניהו חזקת החפות נעלמה לה מזמן, מבחינת המאשימים אותו בתקשורת ובמערכת המשפט נתניהו אשם בכל מקרה.
ניתן היה לראות זאת כבר מהרגע בו נפתחו החקירות בתיקים השונים, חלקן על סמך שמועות או כתבות בעיתון וחלקן לאחר חיפוש קדחתני והפיכת כל אבן, כפי שהודו גם בפרקליטות ובמשטרה. גם המשאבים הבלתי הגיוניים שהשקיעה מערכת אכיפת החוק מבחינת כוח אדם וכספים, ושלל הפרשיות האחרות הקשורות לפולטיקאים אחרים אבל כלל לא נחקרו, מעידים על כך שבחקירות נתניהו המטרה סומנה מראש והיא קידשה את כל האמצעים.
האכיפה הבררנית הזו מעידה באופן מובהק כי מדובר בחקירות פוליטיות ותו לא, ולכן התפטרות של ראש ממשלה בנסיבות כאלה תהיה משולה לניצחון הפקידים על רצון העם, ניצחון הדיפ-סטייט על נבחרי הציבור ולמעשה סוג של הפיכה שלטונית. אפשר לקרוא לזה בהרבה שמות, דמוקרטיה היא לא אחד מהם.
כל זה התרחש בעידוד ורוח גבית מהתקשורת ומהפגנות השמאל המאורגנות שנועדו להלך אימים על מנדלבליט, ולא הותירו לו למעשה ברירה אלא להחליט כפי שהחליט. כל החלטה אחרת שלו הייתה מובילה לקמפיין עוד יותר אישי נגדו והוא כנראה ביקש לבחור בדרך הקלה.
היום הגורלי
אך הנקודה החשובה ביותר בסיפור היא העיתוי בו הוא מתרחש. החלטה על כתב אישום נגד ראש ממשלה והחלטת ראש ממשלה להתפטר הן החלטות דרמטיות בכל זמן ובטח ובטח בתקופת בחירות, אז הן מקבלות משמעות רבה עוד יותר. המשמעות היא שבחירתו של העם נפגעת בשל הליכים משפטיים שעשויים להיות נגועים פוליטית, שעשויים להתמשך חודשים ארוכים בטרם קבלת החלטה סופית.
בעבר הפרקליטות דווקא הקפידה לעצור חקירות של נבחרי ציבור בטרם הבחירות, בדיוק מן הסיבה שבזמן כה קצר לא ניתנת לנאשם הזכות להשמיע את עמדתו, בעוד ההאשמות נגדו הושמעו והודלפו במשך תקופה ארוכה ללא הפסק. לכן ההודעה על הכוונה להגיש כתבי אישום במועד קצר כל כך לפני הבחירות היא התערבות גסה הפוגמת בהליך הדמוקרטי.
ברור שהחל מרגע ההודעה כל מאמצי השמאל יופנו לנושא כתב האישום ולניסיון להפעלת לחץ על נתניהו. כל מערכת הבחירות מרגע זה תעסוק רק בדבר אחד, ונקודת המוצא של נתניהו תהיה מתוך התגוננות ובקרב מאסף נגד התקשורת כולה. גם הציבור הישראלי אשר זכה לפמפום אינסופי על כל פרט קטן מהחקירות יצטרך לקחת את המצב המשפטי בחשבון, וכמובן המפלגות שיצטרכו להחליט לאחר הבחירות על מי להמליץ לנשיא לראשות הממשלה.
כל זה מוביל בהכרח ליום הבחירות הקרב, שהפך להיות גורלי מאי פעם. כאשר אתם הולכים להצביע בקלפי בעוד מספר שבועות, ההצבעה שלכם לא תהיה רק עבור מועמד כזה או אחר. ההחלטה בבחירות האלה היא בין כוחות אנטי-דמוקרטיים שמבקשים להפיל את שלטון הימין, לבין ההכרעה של אזרחי ישראל. הבה נקווה שיום הבחירות יהווה תזכורת הכרחית לאחד העקרונות הבסיסיים בכל משטר דמוקרטי – ממשלה מחליפים רק בקלפי, ולא בחדרי החקירות ובאולפני הטלוויזיה.
אשמת חברי הכנסת שביטלו את החסינות שלהם.
גם לאחר שנתנו לשופטים למשל חסינות מלאה שעברה לתובעים. למשל לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים: בחשש מפני 1. הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, 2 שיבוש בפעולת ולריבוי תביעות סרק ואיבוד זמן ומשאבים. 3. עיוות שיקול הדעת. 4. עומס כבד על הקופה הציבורית והצפת בתי המשפט בתביעות 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית אחת בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" לרבות בורר – חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ….. להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"…
השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תכול מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות נחוק כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא נעשה חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות לא חלה על המעבידה, המדינה, או הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים.
סוף…לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים – זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרנית שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי.
נתניהו נקי כשלג. בתיק המתנות, כבר נקבע תקדים אולמרט שאין בעיה בלקבל מתנות, ונתניהו קיבל ייעוץ בעניין זה מעו"ד וינרוט באופן המסיר ממנו את היסוד הנפשי הפלילי. בתיק מוזס, הרי ברור שנתניהו עבד על מוזס ולכן הקליט אותו בעצמו, ובין כך לא יצא מזה כלום. בתיק אלוביץ, הרי המיזוג קיבל את אישור הדרג המקצועי, מי שטוען שהייתה בו הטבה של מליארדים מנסה לעבוד עלינו במצח נחושה, הרי אלוביץ הגיע לסף פשיטת רגל, ומי שממשיך ומספר שנתניהו קיבל בתמורה סיקור אוהד בוואלה, בטוח שכולנו מטומטמים או חיים על הירח.
מי יתמוך בפדופיל?
לדעתי, הוא סתם מחפיץ נשים ומזלזל בהן:
https://www.youtube.com/watch?v=R6E4HwqKmmo
השאלה החשובה יותר היא האם יסכים האיש להתעמת מולה אצל מומחה פוליגרף נטראלי בארה״ב שלא יהיה חשד שעריכת הבדיקה מוטה, או שיתחמק מהסכנה.
עצם האיום בהגשת תביעה על הוצאת דיבה אולי היא במטרה למנוע שכדור השלג הזה יגדל ויתגלו עוד מקרים מהעבר הרחוק וא אף הפחות רחוק.
סטיה מוזרה. התערטלות בפני נערות וילדות. ילדה בת 7!
מוכן להשאיר את הממשלה כפי שהיא, רק להחליף את ראש הממשלה עד שיחזור ממסע הוכחת חפותו.
אני פשוט רוצה ראש ממשלה במשרה מלאה.
החוק כאן הוא לא רלוונטי, הדרישה היא תעסוקתית-מוסרית, בחרתי בו כדי שידאג לי ולעם שלי, ואם הוא לא יכול, מכל סיבה שהיא, אז שיעשה את מה שצריך בשביל העם.
למה להתפלפל על סעיפי חוק? פשוט דרשו מנבחר הציבור שלכם לעבוד בשבילכם. זה חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה.
באמת לא אכפת לכם בשמאל אם מישהו אחר יעמוד בראש הליכוד והבעיה שלכם היא רק עם נתניהו? השמאל הולך בכל הכוח על הראש של נתניהו, כי יודעים שם שאף מנהיג אחר לא יהיה נמרץ ונועז כמו נתניהו ושכל מנהיג ימין אחר השמאל יוכל להפיל או לגרור לצד שמאל בקלי קלות, כמו שהשמאל עשה לציפי לבני, דן מרידור, רוני מילוא ובני בגין. להגיד "נחליף את ביבי בגדעון סער או באיילת שקד והכל ימשיך אותו דבר" או "אנחנו לא נגד הימין ולא נגד ביבי אלא רק נגד ראש ממשלה במשרה חלקית" – זה היתממות של נחשים ארסיים. בשביל כנופיית 'רק לא ביבי' גם חתולה בחצאית יותר טובה מנתניהו. הם לא יכולים לנצח אותו ולשבור את עוז רוחו ונחישותו ולכן הם ממליצים לאנשי הימין לבחור כחלון / סער / שקד – דחלילים שלהם שממילא נעמדים דום לפקודת השמאל. בדיוק כמו דן מרידור, אריאל שרון ואהוד אולמרט.
מסקנות המאמר מופרכות לחלוטין.
א. הבחירות הקרובות הן לא בין כוחות אנטי דמוקרטיים לבין אזרחי ישראל (הכוונה כנראה לנתניהו ותומכיו) אלא בין מספר רשימות שמציעות לציבור לייצג אותו בכנסת (כולם אזרחי ישראל). תן קרדיט לציבור שידע לבחור את נציגיו בצורה עניינית. ממילא אלה שחושבים שנתניהו חף מפשע לא יתרשמו מהחלטת היועץ המשפטי, ואלה שחושבים שהוא אשם החליטו זאת עוד לפני היועץ המשפטי. כל השאר (אלה שהנושא פחות מעניין אותם או שאין להם דעה בנושא) יצביעו לרשימה שהכי מתאימה להם (תזכורת: חוץ מהליכוד וכחול לבן יש עוד אפשרויות להצבעה).
ב. אם ממשלה מחליפים רק בקלפי, זכותם של אזרחי ישראל גם להחליף את הממשלה הנוכחית והעומד בראשה בבחירות בין אם הסיבה היא שהם חושבים שראש הממשלה מושחת ובין אם הם לא אוהבים את מדיניותו.
אם נתניהו והליכוד יפסידו בבחירות (ולא יהיו זיופים) זה יהיה באופן דמוקרטי לחלוטין.
ג. לא הבנתי: האם לדעת הכותב אדם שלא מזדהה עם מדיניותו של נתניהו צריך להצביע לליכוד רק בגלל שהמלצות היועץ הן מהלך אנטי דמוקרטי?
כן אם הדמוקרטיה חשובה לך.
פרסום ההחלטה בעיתוי מכוון – בטרם שימוע ובטרם בחירות, על מנת להשפיע על הבחירות, הוא עוד אקדח מעשן לפוליטיזציה של המערכת המשפטית .
הדרג המשפטי לא היה מחויב לעשות זאת. להיפך, בג"צ כבר פסק בפרשה דומה ב 2006 : "ראוי לשקול אפשרות להקדים את מועד השימוע או להימנע בעתיד מהצהרה להגיש כתב אישום טרם שימוע ובכפוף לשימוע, ולבכר תחת זאת החלטה על הגשת כתב אישום לאחר שימוע. כך ניתן יהיה להימנע מהכרזה שיש לה לעתים קרובות תוצאות קשות".על הבחירות שבפתח כתב:" זו תקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל בית המשפט לנהוג בה באיפוק ובריסון" .
להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע" מנוגדת לעקרון המשפט המינהלי שלפיו שמיעת הנאשם צריכה להיות "בלב פתוח ובנפש חפצה".כאשר היועמ"ש מגבש דעה מראש על הגשת כתב אישום ונותן לה פומבי,אין לו כבר לב פתוח וגם לא נפש חפצה. הטיעון המתחסד שרוצים לגלות לציבור הבוחרים את מי הם בוחרים – הוא שערורייתי. מי מינה אותם להתערב בבחירות?
לא רק פיגוע פוליטי אלא גם פיגוע בדמוקרטיה. האכיפה סלקטיבית, הפרסום המכוון טרם בחירות הורסים את אמון יותר מחצי מהעם כלפי מערכות המשפט והאכיפה וללא אמון הצבור הן תקרוסנה.
שמי, התיקים האלו פתוחים כבר איזה 3 שנים.
נתניהו ביקש להקדים את הבחירות. הן היו צריכות להתקיים בכלל בסוף השנה.
אם היה אפשר לשלוח מסר לראש הממשלה, הוא היה של חמלה, עידוד ועמידה איתנה מאחוריו. ממש רחמים עליו.
אל תרחם עליו, תחפש אנשים שבאמת ראויים לרחמים.
אז אדרבא, בואו ספרו בדיוק מה הראיות שיש נגד נתניהו, יקרא הציבור וישפוט.
עזבו סיפורים, רוצים לשמוע הקלטות, לקרוא מסמכים.
למשל, האם באמת יש סמס של נתניהו לחפץ: ״תבקש מאלוביץ׳ ראיון טוב ומפנק בבוקר הבחירות יום שלישי בבוקר!!!!״
הראיון אגב הופיע בכותרת ״נתניהו בראיון לוואלה: ציפי מחזיקה את הרצוג בגרון״.
תבינו, כולנו יודעים מי זה נתניהו דרך התקשורת. אף אחד כאן לא פגש אותו.
אם נתניהו השפיע על התקשורת, האם אנחנו באמת מכירים אותו?
לציבור לא הוצגה עד היום ראיה אחת לשחיתות של נתניהו: התקשורת צילמה אותו במשך שנתיים עולה ויורד מצוללת, והנה מסתבר שנקנו צוללות בהתאם לצרכים הביטחוניים ובאופן מקצועי ביותר. מתנות ללא תמורה? לא שחיתות! בקשות של נוני מוזס שנתניהו לא נענה להן? לא שחיתות! "סיקור חיובי" של נתניהו בוואלה שמתבסס על 5 כתבות אוהדות לעומת 200 כתבות מנגחות? לא שחיתות! הענקת זיכיון ל"בזק" לאחר שהמהלך הומלץ ואושר על ידי גורמים מקצועיים שנים לפני שנתניהו נכנס לתמונה? לא שחיתות! אז למה יש המלצות משטרה ופרקליטות שלא מחזיקות מים? כי המטרה היא לא מלחמה בשחיתות אלא מלחמה בבנימין נתניהו ובשלטון הימין.
"כוחות אנטי דמוקרטיים שמבקשים להפיל את שלטון הימין" … סליחה?
האם שלטון הימין תלוי בכך שרק נתניהו יעמוד בראשו? בפרפרזה- "הימין זה אני"…
אפשר ורצוי להחליף את נתניהו במישהו אחר, שלא מצטייר בציבור כמסואב, שירוץ בראש הליכוד וגם ינצח- גדעון סער, למשל.
איזו בחירה נוראית גדעון סער הוא קודם כל איננו כלל ימני. אבן הבוחן החשובה ביותר היא יחסו לרודנות המשפטית. הוא כמו דן מרידור היה נגד שינוי שיטת בחירת השופטים וטען ששופטים חייבים לבחור את ממשיכיהם בשם הדמוקרטיה. איזו צביעות! גם ראובן ריבלין טען כך וגם בני בגין – כל ה0מולנים בליכוד. אני בספק אם אתה איש ליכוד. נראה לי שאתה 0מולן המדבר אילו למען הליכוד. מי שצריך להיות ראש הממשלה אחרי נתניהו הוא יריב לוין הנהדר.
זה שהשמאל אוהב להתחזות לימין כדי להסביר לאנשי הימין למה נתניהו הוא המנהיג הכי גרוע שיכול היה הימין למצוא לעצמו – זה ידוע. אבל מעניין למה השמאל ממליץ לימין בחום על המנהיגות של גדעון סער: אולי משום שגדעון סער פעל לחסימת חקיקה לאומית בוועדת השרים לענייני חקיקה; אולי משום שהוא חוקק את החוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים כך שיוגדל כוחם של השופטים בוועדה על חשבון כוחם של נציגי ממשלות ישראל. אולי משום שבכהונתו כשר החינוך הוא העביר תקציבי חינוך מיו"ש למגזר הערבי, וקידם תוכניות לימודים מסוג תוכנית לימודי הערבית של "קרן יוזמות אברהם" המפארת טרוריסטים בחסות
ה"דו קיום".
לפי המקורות הבאים סער בהחלט ראוי להנהיג את השמאל על שירותיו הנאמנים לשמאל בתחפושת ימנית:
http://rotter.net/forum/scoops1/31773.shtml#7
http://rotter.net/forum/gil/21645.shtml
https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/8319
ביבי ממש לא ימין, להפקיר את עוטף עזה ולשלם כסף לחמאס במדיניות "החלה" פי אלף גרועה יותר
מכל חלום הזוי שיכול לעלות בראש של שמאל קיצוני.
פתאום הוא נזכר שיש עם ?
פתאום הוא נזכר שנעשה עוול לאישים שונים.
המדינה תשרוד גם בלי ביבי, אין ספק, עשה גם המון דברים טובים,
אם כי אני אפילו לא מסוגל להיזכר באחד.
אבל יש כמה דברים שביבי עשה שלא אשכח :
מחירי דלק וחשמל בשמיים.
משטרה/בתי משפט לחלוטין מנותקים מהעם.
קיצוץ מסיבי בפנסיות.
מצלמות מהירות
ועוד….
אז אתה אומר שלמען שלטון החוק צריך לאפשר לראש ממשלה לעבור על החוק ?
הכותרת אינה מדויקת, אפשר ונכון להחליף ממשלה בגלל שחיתות או מחדלים חמורים. הבעיה היא שההאשמות נגד נתניהו הן פשוט אבסורדיות. התופעה היא ששונאי נתניהו כלל אינם מתעניינים בפרטים של ההאשמות. לדידם, די בכך שהמשטרה והפרקליטות, ועכשיו גם היועץ המשפטי החליטו על אשמת שוחד. תומכי נתניהו מתעניינים בפרטים ומה שמתגלה הוא לא פחות מתפירת תיקים חסרת רסן והיעדר שיקול דעת הגון והוגן. מכיר הרבה אנשים שהצביעו בבחירות קודמות ללפיד או למחנה הציוני, ועכשיו מתכוונים להצביע לנתניהו בדיוק בגלל הרדיפה המשטרתית והמשפטית. הטון של נתניהו ותומכיו לא צריך להיות התבכיינות של קורבן אלא הוקעה רציונלית ומשכנעת של התנהלות המשטרה, הפרקליטות והתקשורת.
בלי להכנס לגוף הטענות שעם רובם אני מסכים,
לגבי ה-"עיתוי" חשוב להזכיר ששכל הנראה ביבי תזמן את הבחירות בדיוק לתקופה זו בגלל שידע על ההודעה המתקרבת…
כך שטענה זו לכאורה מתבטלת מעיקרה…
אני מבדיל בין שחיתות אישית לבין שחיתות ציבורית. עד כמה שאני מבין, נתניהו לא שלח יד בכספי ציבור.
קשה לעמוד מהצד ולהתעלם מכספי הציבור נשרפים בגלל חוסר יעילות בשירות הציבורי ומערכת הביטחון, על משכורות מנופחות ולא הגיוניות שהן תוצאה של כוח הוועדים… זה מרגיז אותי מאוד שמחפשים את נתניהו במקום להתעסק בשחיתות הממוסדת במגזר הציבורי, שהיא הרבה יותר חריפה, ומשפיעה על האזרח הרבה יותר מאשר שחיתויות אישיות של ראש הממשלה, שלא משפיעות במאום על חיי האזרחים. אי אפשר לעמוד מנגד להאשמות האלה ולא לראות את התרומה האדירה של נתניהו לישראל, ואת היותו האיש הראוי והמוכשר ביותר לכהן כראש ממשלה.
כשמי שעומד בראש הפירמידה מתנהג בגלוי לכאורה בצורה מושחתת זה נותן לגימיטציה לכל עובדי המגזר הציבורי להתנהג באותה צורה. זאת עיקר הבעיה. מעבר לזה שהוא כן השתמש בכספי המדינה למטרות אישיות לכאורה אבל זה באמת בקטנה. מנדלבליט אמר שראש ממשלה צריך להיות זהיר. כשאתה נותן דוגמא אתה צריך להקפיד.
ונניח שהוא יתפטר. ונניח שלאחר השימוע או עם פסק הדין יוכיח שהוא זכאי.מה יקרה אז???
האם הוא יוכל לחזור ולהיות ראש ממשלה גם ללא בחירות? ודאי שלא. כך שהמטרה של שונאיו הושגה.
ונניח הוא יתפטר והליכוד בראשות מישהו אחר (כץ או סהר). ירכיב את הממשלה הבאה ,האם הרדיפה תתחדש? ודאי. הליכוד הוא הסמרטוט האדום לפני השור….
את אולמרט לא הייתה בעיה לביבי ולימין בכלל
לתקוף כנגד החוק, ועכשיו אותם אנשים בוכים
שטוענים נגדם את אותם הטענות.
צביעות כזו מעולם לא נראתה פה
כל אידיוט רואה מה קורה כאן, הפיכה שלטונית של השמאל ממש מול עיננו. ואנחנו חסרי אונים (עד שנגיע לקלפי ונשיב מלחמה). מזכיר את השילטון הקומוניסטי ופשעיו. שי ניצן דיקטטור וגם אנשי ימין פוחדים פחד מוות ממנו ומהפרקליטות. כשהפרקליטות מסמנת מישהו, הוא גמור. חייבים לנצח בבחירות ולהדיח אותו לכל הרוחות.
כל פארארנואיד את מתכוונת…
משה, אתה בטוח שלא קוראים לך מויסיי? כי פגשתי כמוך בעיקר ברוסיה הסטאלינסטית, שם תויג כל חושף שחיתות ומזימה אפלה כפרנואיד ולעתים קרובות אושפז במוסד לחולי נפש.
למש: משה אתה יותר טיפש מהטיפשות עצמה ויותר חצוף והחוצפה
סליחה אם פגעתי. זה בסדר גמור לחשוב שכולם רודפים אחריך, יש הרבה שחושבים ככה. יכול להיות שהכל קונספירציה מורכבת ומסובכת או שנתניהו הוא לא בדיוק מה שהוא מתיימר להיות והאשמות נכונות.
האם יצאת באופן דומה להגנתו של מר אולמרט כאשר מר נתניהו מספסלי האופוזיציה דרש את התפטרותו? או כאשר מר ארדן קבע שאין הוא יכול במצבו להמשיך לכהן כראש ממשלה? לא מספיק "נאה לדרוש" צריך גם "נאה לקיים" אבל במפלגה שאיבדה את הדרך ; את המצפן הערכי; שבה הישרדותו של "המנהיג" היא מעל הכל אין סיכוי שיקיימו את שדרשו מאחרים
מעניין שבאתר מידה אין אף מילה על "זהות" של פייגלין .מפלגה בהרבה יותר קרובה לערכים של האתר , ושל הקפיטליזם ממפלגת וועדי העובדים של הליכוד.
וידוי:
אני מצביע ל"זהות" כבר עשרות שנים, כי אני יודע שהם לא יעברו את אחוז החסימה. כי אני בוטח רק באנשים שכולם יודעים שהם לא רציניים, שהם עושים פרובוקציות כדי להיות בכותרות של התקשורת האנטי-ציונית ושהם לא מקדמים במאום את האינטרס של המחנה הלאומי – רק עושים מהומה ובלגן שיוצרים לאנשי הימין דימוי של מתלהמים וקיצוניים. והסיבה שאני מצביע תמיד ל"זהות" היא שאני רוצה לשרוף הצבעה על מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה.
ביבי הוא לא ימין ביכלל. כאילו מה לאומי בו. ישראל מנוהלת ברוח אהרון ברק והגמרא מיזה שיבעים שנה והוא אפליקציה שלהם הוא והליכוד. אהרון ברק ירש זאת ממפאי.
לפי ארץ ישראל המילה ימין קשורה בנבואה. זה משהו אחר לגמרי. מי שמבטא את הלאומיות העיברית זה התנך. בתנך היו 3 ענפים עיקריים .לפי התנך הימניות הלאומיות ביטאו אותה הנביאים והנביאות הם היו ימנים. אחרי זה היתה המלוכה ואחרי זה הכהונה שהיתעסקה בצרכי העם בבית המיקדש. הסדר העיברי בימינו הולך לפי התנך. 3 ענפים הובילו את התנך כולו במשך רבות שנים. היום הכהונה נישארה. הכהן אהרון ברק וכהני הגמרא. הם נורא היו חשובים לגלות הכהונתיים. אבל פה בארץ הימניות זו הנבואה. סימן ששבנו סימן לעליית הנבואה. היא באמת ימנית היא אידיאל ענק ניפלא שליווה אותנו מאברהם הנביא עד יציאתנו לגלות. אין באמת ימין היום. זה למעשה תעתיק של הגלות. העתקה מושלמת של עולם הגלות. זה יצירה חדשה אבל היא ישנה איך אומר המישפט היפה. זה צליל עתיק שבא מין העתיד. איך עתיק ועתיד זו הנבואה. היא העתיד. אותו צליל עתיק שבא מין העתיד זו הנבואה. בה פנטזית ישימון פנטזית העתיד פנטזית העולם. זה החזרת שילטון אלוהים לאדמה חיבור למעשה שמים וארץ בפועל ממש.
היום החומרנות מלהטטת. כה חזקה מטעה. אבל היא הרעיון שלנו. ישראל כולה חומרנית רפליקה ישומית חומרנית. נורא עצוב על מה שקורה לנו.
המערכת המשפטית בנתה את כוחה בהדרגה. אם פעם הם היו יכולים להגיש כתבי אישום ובמשפט היו מתבררות העובדות והאדם היה מורחק אבל בסופו של דבר מזוכה. היום יושבים שופטים מאותה מערכת שהנפיקה את כתבי האישום הכוזבים. הם יודעים מה תפקידים והם יבצעו אותו עד הסוף
למען שלטון החוק והדמוקרטיה, תחליפו בעצמכם במועמד ראוי את העבריין המושחת מבלפור
אתה כנראה לא רציני. או בעל זכרון קצר. אני זוכרת שהחליפו ממשלה גם בשלוש יריות בגב. אתה לא זוכר את זה?
הזיכון שלך די חלש כי נראה ששכחת את כל הסקרים שהראו שרבין היה מובס או את הבחירות שנערכו במאי 1996, בהן הפסיד שמעון פרס.
ואני לתומי זכרתי ששמעון פרס אמר על הדף עם "שיר לשלום" שהיה בכיס חולצתו של רבין: "שלושה כדורים פילחו את ליבו ואת הדף שעליו היה השיר".
http://rotter.net/forum/gil/6217.shtml
מי שפועל נגד הדמוקרטיה הם בנימין נתניהו וחבר מרעיו הרומסים את שלטון החוק ושומרי הסף. דמוקרטיה זה יותר מבחירות. שלטון העם נרמס בקניית שלטון בכסף. מצער שמערכת העיתון, שחרטה על דגלה את החירות וערכי הליברליות נופלת למלכודת שטמנו לה!
שחיתות איננה מערכי הימין ואין צורך לצאת להגנת המושחתים (לכאורה)! מי שהקדים את הבחירות, אם כדי לסקל את המהלך החוקי ו/או כדי להסתיר את התכנית המדינית האמריקנית, היה בנימין נתניהו בעצמו. כל ההתעסקות בענייניו האישיים של מר נתניהו, נועדה להסתיר את כשלונו בתפקידו כראש ממשלת ישראל. ואת העדר החזון המדיני נוכח התוכנית האמריקנית הנרקמת סביבנו.
צריך לשמוע יותר ויותר קולות כמו שלך. אלא שלצערי הרב אלה שלהם הרשות נתונה להשמיע קולות כגון מילותיך, נוהגים בחוסר איזון בהזמינם לפנאלים אנשים התומכים בדיעותיהם ומתוך ארבעה לדוגמא, ישב אחד החושב אחרת ותוך שניות יש עליו מתקפות. רוצה לומר שלא יסמאו את עינינו ולא יסתמו את אוזנינו, אנחנו קשובים לכל תהליך וקוראים את החוקים שעולים וברגע האמת נצביע על פי תחושתנו. מה שנעשה בטלוויזיה שממנה ניזונן (כמעט, להוציא חרדים) כל אזרח בישראל הוא לא דמוקרטיה זו דיקטטורה. לדחוק אדם לקיר ולשסות בו את מתנגדיו, לסקול אותו באבנים עד זוב דם, או עד שנשמתו תנפח , מטאפורית, זו דיקטטורה בעיני.
אנשי ימין שבאים להתארח או מתראיינים
לרדיו וטלויזיה.הם נותנים לגיטימציה.בזה שהם מגיעים הם כאילו מכירים בהם.כדי שהם יכבדו דעה אחרת.יש ברירה אחת לא להתראיין אצלם בכלל.יש כיום עיתונים ותקשורת ימנית והציבור הימני צריך להתנתק ממערכת השמאל.ואם בכל זאת חשוב להתראיין אצל המדיה השמאלנית אז אני מציע ככה ברגע שאיש ציבור ימני מתראיין לרדיו והשדרן מתקיף אותו הוא מיד מנתק.
ברגע שאיש ציבור ימני מגיע להתראיין בטיוי והמקהלה נובחת הוא פשוט קם.הם יראו כל כך עלובים כשהם לבד.כמו תקליט ששחוק.והימין משחק לידם.נתחיל בזה שימנים קונים ידיעות איך זה נראה? לא סיוע לשמאל?
דמוקטטורה של המשפח הסמול בעזרת הקרן להשמדת ישראל
פוליטיקאים אפשר להחליף בקלפי, עוכרי דין, אי אפשרנ
פוליטיקאים אפשר להיליף בקלפי, עו״דינים לא!!!
מי שיכול לפייק-אשמה הוא רק הריבון. לבטל את שלטון המצרים של הבלתי קרואים ולהחזיר אותו לריבון=העם.