בזמן שישראל עסוקה במערכת הבחירות, ירדן והרשות הפלסטינית רוכשות שליטה משמעותית במקום הרגיש ביותר בירושלים
גורמים בוואקף בירושלים אישרו אתמול כי ניתן להבחין בסימנים המצביעים על כוונות ליצור הסדר חדש ומתואם בין ישראל לירדן בסוגיית שער הרחמים. על פי הדיווחים, מתקיימים מגעים כדי להשאיר את המתחם פתוח ולהגביל את היקף התפילות בתחומו או להפכו לספרייה במקום בית תפילה.
גורמים אלה אומרים ל'מידה' כי מוסכם על ישראל וירדן שיש להכיל את האירועים בשער הרחמים, והם סבורים כי החלטת בית המשפט השבוע שלא להאריך את צו הסגירה למתחם לבקשת משטרת ישראל הוא צעד מתואם שפועל בכיוון ההסדר.
למרות קיום המגעים בדרגים מדיניים גבוהים, ברשות הפלסטינית פועלים כדי לנצל את האירועים להגברת הנוכחות במערכת קבלת ההחלטות סביב המסגדים. הרשות קוראת להמונים לקיים תהלוכות מחאה, והמופתי של ירושלים מאיים כי העיר נמצאת לקראת אינתיפאדה החדשה.
ועם האוכל בא התיאבון: לפני ימים אחדים הציע מחמוד הבאש, בכיר ברשות ומקורבו של אבו מאזן, למנות לתפקיד שר לענייני הוואקף את השיח' הירושלמי מוסטפה טוויל. הבאש סבור כי באמצעות מינוי אישיות ירושלמית דתית המקורבת לוואקף בהר, תוכל הרשות הפלסטינית לחזק את אחיזתה בו, ובהמשך לצירופה למועצת הואקף על ידי המלך באחרונה.
גורמים בירושלים מעלים חשש כי דווקא משום שמתקרב הסדר לסוגיית שער הרחמים, פועלים בשעות האחרונות גורמי פת'ח ומוראביטון מטעמה של התנועה האסלאמית ליצירת הסלמה. וגם לטורכיה, שמממנת את פעילות האחים המוסלמים בהר, עניין רב ביצירת הסדרים אחרים, שמערערים על הסמכות הירדנית ובירדן ערים למגמה זו מצד הטורקים.
לנצל את ההסלמה
גורמי פת'ח בירושלים פועלים כדי לנצל את ההסלמה גם להפגנות נגד תוכנית עיריית ירושלים לבניית עשרות אלפי יחידות דיור, שאושרה רק בימים האחרונים. הצילומים המתעדים כניסה של שוטרים בנעליהם לתוך המתחם וטענות בדבר מניעת הלוויה במתחם על ידי המשטרה –כל אלו מנוצלים כעת ברשתות החברתיות כדי להביא להסלמה במזרח העיר.
חאתם עבד אלקאדר, מבכירי פת"ח שצורף מטעם הרשות למועצת הוואקף, טרם נתן את הסכמתו להסדר המתגבש בין הוואקף וירדן לבין ישראל. זו אינדיקציה ראשונה למשמעות הנובעת מהצטרפותה של הרשות הפלסטינית לתוך מועצת הוואקף וניסיונותיה לעכב את ההסדר. עוד צורפו למועצה תושבי מזרח ירושלים המזוהים עם הרשות הפלסטינית, ובראשם השר לענייני ירושלים עדנאן חוסייני וחאתם עיד, בכיר בפת"ח.
למעשה, הרשות הפכה לשותפה בהסדר המתגבש וכל זאת עוד בטרם הצגת 'עסקת המאה' האמריקנית ואף שהוסכם בעבר כי סוגיית ירושלים תיפתר רק בהסדר הקבע. הפלסטינים כבר הקדימו את ישראל ואת ארה"ב והם נוכחים בעיר ובמסגדים, כמו גם מדינות ערביות ואסלאמיות.
קצה הקרחון
סוגיית שער הרחמים, כמו סוגיית המגנומטרים, היא רק קצה קרחון של תופעת אובדן הריבונות הישראלית במזרח ירושלים, בה פועלים כוחות וזרמים תת קרקעיים שונים: טורקיה הודפת את ירדן ומעלה להר את חמאס והתנועה האסלאמית, ירדן נהדפת לאחור, והרשות הפלסטינית אוכפת את עצמה על השטח ומנצלת כל אירוע. גם איחוד האמירויות, הקטארים, המרוקאים – כולם מסייעים בפעילות נדל"ן בעיר כדי להפגין נוכחות ולקבוע עובדות בשטח. ירושלים מתחלקת ונראה כי בישראל העסוקה במערכת הבחירות ערים לכך.
ב־2003 סגרה ישראל את מתחם שער הרחמים, בשל פעילות גורמי חמאס אך כעת, לראשונה מזה 16 שנים, התחדשה הפעילות הפלסטינית במתחם שער הרחמים, שהופך למסגד קבוע תוך קבלת הכשר משפטי ישראלי למעשה.
מבצע ההשתלטות על מתחם שער הרחמים תוכנן היטב. ב-18 בפברואר, מיד בתום הישיבה הראשונה של מועצת הוואקף המתרחבת שלתוכה הכניס המלך את הרשות הפלסטינית, ניגשו אנשי המועצה לטבילת האש הראשונה ופתחו את שער הרחמים.
בעקבות מבחן ראשון זה העלו כלל המעורבים במתחם את גובה הלהבות ללא תגובה ישראלית משמעותית, עד לפתיחת המתחם ל-40 אלף מתפללים, רבים מהם הגיעו באוטובוסים של התנועה האסלאמית מצפון הארץ. שבוע לאחר ישיבת הוואקף, בלילה שבין חמישי לשישי, התגודדו אלפי מתפללים בכניסה למתחם ולאחר מכן פרצו אותו, תוך עימותים עם כוחות המשטרה.
חשש מסעודיה
מי שהעניק תמיכה ועידוד להשתלטות על שער הרחמים היה בית המלוכה הירדני, שלו מעמד היסטורי כשומר המקומות הקדושים בירושלים. גורמים מקומיים ציינו כי מה שהביא את המלך לפעול בנחרצות היה חשש מ'עסקת המאה' של ממשל טראמפ, שמציבה את ערב הסעודית במרכז הבמה.
מגורמים בעיר נמסר ל'מידה' כי עבדאללה חושש שהתוכנית עלולה לתת לסעודיה מידת השפעה וכוח במקומות הקדושים בעיר ירושלים על חשבונו, וכדי לאפשר לעגלת עסקת המאה להתגלגל קדימה. לכן לפי גורמים בוואקף וברשות, עבדאללה מבקש ליצור חזית משותפת כדי למנוע זאת, גם במחיר צירופה של הרשות לוואקף. נציין כי לפני כשנה מנעה ירדן יציאה של משלחת משפחות ואנשי דת מירושלים לסעודיה, בכוונה לבקש סיוע נגד ההשתוללות הטורקית בירושלים.
הצעד של הכנסת הרשות הפלסטינית לתוך הווקף ולתוך הר הבית הוא צעד דרמטי וחריג בעיני האוכלוסייה המזרח-ירושלמית. הם מתייחסים לכך כצעד הגדול ביותר שביצע בית המלוכה הירדני מאז התנתקותו משטחי הגדה המערבית.
ברוך ידיד הוא איש עסקים ויזם, סא"ל במיל. ומייסדה של חברת עירון – "שירותי יעוץ בע"מ" לפיתוח מנהיגות אישית, חברתית ועסקית. בשירותו הצבאי שימש בין היתר כיועץ לענייני ערבים בפיקוד מרכז ובמפקדת מתאם הפעולות בשטחים.
שורש הבעיה שלכרסום זה יש שותפים בישראל מפלגות שמאל, בית המשפט העליון והתקשורת
באופן עקרוני אתה צודק.
אך זה מראה גם על לחץ ופניקה מצד המוסלמים.
שאלה למחשבה – אם צריך להביא אנשים לטיול מהצפון,
איפה כל המיליונים שהשמאל והרשות אומרים שהם קיימים?
דוגמה – חוק המואזין – כבר לא שומעים מואזינים בירושלים,
לא בגלל שיש חוק. יש שתי אפשרויות – או שכולם ישנים,
או שכולם… כמה שנים אפשר לצעוק לתוך מקום ריק?
אכן בית המשפט העליון מאפשר לשמאל השתמש בחוק הנותן סמכות לפסילת רשימות ואנשים לחיסול יריבים פוליטיים. השופט פוגלמן מדבר על הסרת מסכות של יהודים ומה עם הסרת מסכות של ערבים? אין יהודי גזען, כי מהות הגזענות היא יצירת בסיס לשנאת יהודים ואחר כך לחיסולם. הגזענות היא רוע. אין בכל הדברים שאמר בן ארי שמץ של רוע אלא של הגנה מפני רוע. אין לאפשר לבית המשפט העליון לאפשר חיסול של יריבים פוליטיים באמצעות החוק ויש לבטלו
לא בגלל שישראל עסוקה בבחירות, אלא בגלל שביבי כל פעם נכנע בהנחיית "מערכת הבטחון".
אם אין לחץ חזק על ביבי מימין, הוא רץ להיכנע.
נתניהו לא רץ להיכנע. סתם תעמולה בסגנון הבולשביקי המצוי. נתניהו הוא ראש ממשלה חזק אולי רק שמיר לא נפל ממנו. אבל אני רוצה להתייחס לפארסה המתרחשת עכשיו בבית המשפט העליון. החוק הנותן סמכות לבית המשפט לעליון לפסול רשימה או אדם מריצה לכנסת הוא חוק רע ומסוכן. הוא חוקק בשעתו ככל הנראה כדי לשמש כלי לפסול את תנועת החירות. היום הוא אנכרוניסטי ואין לו הקבלה בארצות מערביות אחרות. הוא משמש לחיסול יריבים פוליטיים באמצעות בית המשפט. אם זנדברג מגיעה לבית המשפט וזעקת הגזענות בגרונה, היא לא עושה זאת מתוך דאגה מוסרית וערכית אלא המטרה לחסל יריב פוליטי. אם פוליגמן מדבר על נשף המסכות של ד"ר בן ארי והוא לא מוצא נשף מסכות במפלגות הערביות זאת מפני שהטיעון נשף מסכות לא נועד לחיסול התופעה אלא לחיסול היריב הפוליטי. אסור לנו לתת כח גדול כל כך בידי בית המשפט. בנפשנו הדבר
אין לך מושג מה קורה בירושלים.
שער הרחמים – זה פירור לעומד הפסדים של הפלסטינים בירושלים רבתי.
הדבר היחיד – שזה גורם לתגובות + צילומים טובים.
ירושלים = המקום הכי בטוח בעולם לטייל, לחיות, לעבוד להנות!
המטרה: הפלת נתניהו
השיטה: תקיעת טריז בין ביבי לבין תומכיו
הפתיים: אידיוטים שימושיים בימין שמאמינים לכל בלוף
הסוכנים: ממומני הקרנות להשמדת ישראל המתחזים לאנשי ימין
המטרה: החלפת נתניהו במנהיג שמחוייב למדיניות ימין אמיתית.
השיטה: חשיפת נתניהו בתור האחראי היחיד למחדלים המדיניים.
קהל היעד: ציבור ימני עם ראש על הכתפיים שנמאס לו לקבל מנהיגות רופסת
מכשולים בדרך: מגיבים בתשלום מטעם נתניהו, או סתם אידיוטים שימושיים שנוהים אחריו כמו עדר.
תדרוך מחמ"ל השמאל למגיבים מטעמו:
לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את נתניהו ואת סמוטריץ', והכי טוב – תתחזו לאנשי ימין כשאתם מטקבקים, כדי שהימנים הטיפשים לא יבינו שאתם פועלים מטעמנו. תפקידכם הוא לדחוף מצביעי ימין להצביע למשה פייגלין, ברוך מרזל ושאר תואמי אבישי רביב – כולם חיילים נאמנים שלנו שיעזרו לנו לחזור לשלטון לבצע את הסכם אוסלו 2 ואת מהלך ההתנתקות 3. כדי להשתלט על המדינה אנחנו לא צריכים רוב בכנסת, מספיק לנו אם נקטין את הליכוד. בלי ליכוד גדול נוכל לעשות הפרד ומשול במפלגות הימין הקטנות ולקנות פוליטיקאים תמורת ג'ובים, כמו שהיה עם חברי תנועת "צומת" אלכס גולדפרב וגונן שגב, שעזרו לנו יפה כל כך להעביר את הסכם אוסלו.
מאמר יפה ,ברוך,השכלת בכמה שורות ללמד אותנו קצת על הלכי הנפש ברשות.מחכה לעוד …נהניתי גם לצפות בך בערוץ 20 מפרשן ומחדד .ישר כוח.
דברים יפים!
א. תורכיה מבשלת עשרות שנים הפיכה באירופה.
ב. הצבא התורכי פרוס על גבי הגלובס – כך נפל נפוליון, פעמיים הרייך הגרמני.
ג. תורכיה נמצאת בפשיטת רגל, אם לא בקרוב, ואם נחכה מספיק זמן הכריסה הכלכלית תגיעה
ועם הקריסה הכלכלית יהיו גם מלחמות אזרחים במדינות שהשונות שבהם יש תורכים.
ד. אנחנו לא יודעים אך בגרמניה – יש מלחמות באופן שוטף בין תורכים לכורדים – כך שזה לא חדש
ולכן אין דיווחים על כך ב"חדשות".
ה. ככל שתורכיה תבזבז משאבים וכסף על מקומות רחוקים מאנקרה, כך המפלה הכלכלית שלה תגיע יותר מהר.
ו. חלק מהפלה הכלכלית של תורכיה – יציאת האמריקאים עם בסיס המטוסים שלהם ממזרח המדינה.
האמריקאים אמרו – "אנחנו לא נשלם לאויבים שלנו לפגוע בנו ובבעלי בריתנו".
האיחוד האירופי משלם לתורכיה מיליארדי יורו כדי שזו תחזיק בתחומה את המהגרים ממזה"ת לבל יגיעו לאירופה.
זה די מרפד לארדואן את הכיסים ומשאיר לו די למדיניות החתרנית שלו
בעזרת השם כול ירושלים תחזור לערבים
תבדקו את הסכם השלום המיותר שנחתם בין ישראל לירדנים:
יצחק רבין ויתר בהסכם הזה על הריבונות הישראלית בהר הבית לטובת ירדן. פשוט כך.