פעילת זכויות האדם נסרין סתודה, שייצגה חלק מן הנשים שהשתתפו במחאת החיג'אב, נידונה בעצמה לעונש כבד בגין "פעילותה נגד המשטר"
כאשר הכריזה סעודיה בחודש יוני 2018 כי היא מתירה לנשים לנהוג ברכב, החדשות הפכו לכותרות ברחבי העולם, רובן מלגלגות או מתנשאות. מביני דבר אף הבחינו בין הממלכה הסעודית השמרנית לבין יריבתה הגדולה איראן, שם נשים נהנות מזכויות גדולות יותר. באותו חודש בדיוק נעצרה באיראן נַסְרִין סֹתוּדֶה, עורכת דין ופעילה למען זכויות אדם, מכיוון שייצגה מפגינות שהסירו את הרעלה במחאה נגד חובת עטיית החִגַ'אבּ.
הסיפור התחיל ב-27 בדצמבר 2017, אז עמדה וידה מֹוַהֵד על ארון תקשורת ברחוב אנקלאבּ בטהרן, כשכיסוי הראש הלבן שלה קשור על מקל ולא על ראשה, כנהוג באיראן. מֹוַהֵד בת ה-31, נופפה את כיסוי הראש לקהל כמו דגל ונעלמה. מֹוַהֵד נתנה השראה לנשים רבות, ואט אט החלו להופיע חיקוים למעשה שלה. מעל עשרים נשים נעצרו בשנה החולפת בערים שונות באיראן בשל מחאה בנושא.
את הנשים שנעצרו ייצגה עורכת הדין נַסְרִין סֹתוּדֶה, מומחית ידועה בתחום זכויות אדם, שכבר נעצרה בעבר משום שייצגה עצורים מ"המהפכה הירוקה" של 2009 ונידונה לשלוש שנות מאסר. מחאה זו באה בעקבות חשד לזיוף התוצאות הבחירות שהביאו לניצחונו מחדש של הנשיא המכהן מחמוד אחמדינז'אד על מי שנחשב המועמד הרפורמיסט מיר-חוסיין מוסאווי.
סתודה זכתה למספר פרסים על פועלה, אחד הבולטים שבהם היו פרס "החירות לכתיבה" בשנת 2011 ופרס "חירות המחשבה" ב-2012, המוענק מדי שנה על ידי הפרלמנט האירופי לאנשים או ארגונים הפועלים למען זכויות האדם וחירותו.
גזר דין אכזרי
בשבוע שעבר הכריז בית המשפט כי סֹתוּדֶה נידונה ל-38 שנות מאסר בגין שבעה אישומים, ביניהם "עידוד שחיתות וזנות", שיבוש הסדר הציבורי, תעמולה נגד המשטר והעלבת המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח'אמנאי.
כל אלו התווספו לאישומים נוספים שבגינם היא מרצה עונש של חמש שנים בכלא אֵווין, הנחשב לבעל רמת ביטחון מרבית ומיועד לאסירים מסוכנים ולאסירים פוליטיים. בנוסף לשנות המאסר נידונה סֹתוּדֶה גם ל-148 מלקות על כך שהופיעה בבית המשפט ללא החִגַ'אבּ.
התגובות מן הקהילה הבינלאומית לא איחרו להגיע. נשיא צרפת עמנואל מקרון הזמין את סתודה להיות חברה ב'מועצה המייעצת לשוויון בין המינים', המקדמת את המאבק באלימות נגד נשים. בארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" אמרו כי העמדתה לדין של מי שהקדישה את חייה להגנה על זכויות נשים ופעילות נגד עונש מוות היא "מקוממת", וגם דובר מטעם משרד המדינה האמריקני קרא לשחרורה.
גם העיתונות באיראן וברחבי העולם הגיבה לגזר הדין שהוטל על סתודה. כך למשל, קריקטורה של ריינר הצ'פלד הגרמני מתארת איך של נשיא איראן חסן רוחאני, הנחשב בעיני חלקים במערב לרפורמיסט, מסמן כי ידיו נקיות בזמן שנַסְרִין סופגת את המלקות מידיו של אבראהים ראיסי.
ראיסי התמודד ב-2017 על תפקיד הנשיאות איראן, אך קיבל רק כ-38% והפסיד לנשיא המכהן חסן רוחאני. בעבר שימש כאחראי בעבר על הוצאות להורג המוניות ולאחרונה מונה לראש מערכת המשפט – תפקיד שיכול להוות מקפצה לירושת המנהיג העליון. בקריקטורה אחרת של רֶזַא עקילי בעיתון המקומי 'תַוַאַנַא' נראה כלוב בדמותו של ראיסי סוגר על סֹתוּדֶה.
בקריקטורה אחרת של מרטין וולטרינק ההולנדי אנו רואים תא מאסר שחלונו הוא בעצם גרף שמתאר כיצד זכויות האדם יורדות ככל שהזמן עובר באמצעות שוט מדמם. בצד ימין אנו רואים איור של דגל איראן ולצידו הקריאה לשחרר את נַסְרִין.
גם בקריקטורה של סוואהה (Swaha) הצרפתית-לבנונית נראית דמות הדומה לרוחאני, מחייכת למצלמות ולוחצת ידיים במהלך עסקה. שימו לב לדולרים שנשפכים מכיסו של חברו. ברקע אנו רואים את נַסְרִין סֹתוּדֶה מקבלת מלקות בלבוש חושפני מאוד.
יום רביעי הלבן
בשנת 1936 החליט מלך איראן רֶזָא שָׁאהּ לעבור לבגדים מערביים יותר – הגברים חויבו ללבוש חליפות ועניבות ונאסר על הנשים ללבוש את הכיסוי המסורתי האיראני – הצַ'דוֹר. מדובר בבד המכסה מכף רגל ועד ראש, שהיה סמל איראני לאומי. המהלך היה חלק מדחיפת השָׁאהּ לעבור למדיניות חילונית-מערבית ולשילוב הנשים בחינוך ובשוק העבודה.
המלך האיראני קיבל השראה מטורקיה של אתאתורכ, שקרא לנשות תורכיה להסיר את החִגַ'אבּ, אך לעומת ההצלחה הטורקית באיראן התוצאות היו חלקיות. לנשים היה קשה לשנות אורחות חיים במהירות כזאת, והיו כאלו שלא רצו לצאת לרחוב גלויות ראש והסתגרו בבתיהן. צו הצַ'דוֹר בוטל בשנת 1941 עם הגלייתו של רֶזָא ומינוי מֹחַמַּד רֶזָא בנו ליורשו.
כדי לקבל פרופורציות על מעמד הנשים בעידן המלכים באיראן, מעניין לגלות כי ייצוג נשים בפרלמנט האיראני בשנת 1975 היה כ-7%, כאשר בארה"ב ובבריטניה באותם ימים שיעור הנשים בפרלמנט היה כ-4% בלבד. השינוי הגדול קרה בעקבות המהפכה האסלאמית של 1979, כאשר הרפובליקה האסלאמית הפכה את הקערה על פיה וחייבה כל אשה איראנית מעל גיל 9 לחבוש חִגַ'אבּ או כיסוי ראש במקומות ציבוריים.
מעצרה של וידה מֹוַהֵד בשנת2017 הגיע ממש ביום בו הכריז מפכ"ל המשטרה חוסיין רחימי כי המשטרה בבירה תפסיק לעצור או לקנוס נשים בגין לבוש לא צנוע – ובמקום זה תחייב אותן לעבור סדנאות בנושא. מֹוַהֵד נעצרה ושוחררה אחרי כחודש, לאחר שנפוצו שמועות כי "נעלמה" בידי השלטונות.
הקמפיין נגד כפיית החִגַ'אבּ שזכה לשם "יום רביעי הלבן" החל עוד קודם לכן, והנשים שהובילו אותו הכריזו כי יחבשו צעיף לבן במקום החִגַ'אבּ השחור. מי שהתחילה את המאבק היא מסיח עלינז'אד, עיתונאית איראנית שגרה בניו-יורק ומגישה תוכנית בערוץ "קול אמריקה" בפרסית.
עוד בשנת 2014 פרסמה עלינז'אד בעמוד הפייסבוק שלה תמונה שלה ללא כיסוי, וביקשה מנשים נוספות לצלם את עצמן ולהעלות תמונות שלהן ללא ח'גאב. התגובה הייתה רחבת היקף וכיום יש לדף למעלה ממיליון עוקבים. עלינז'אד אומרת כי המאבק של תנועתה דרך "יום רביעי הלבן" מעצים נשים איראניות והופך אותן למודעות יותר למקומן החברתי, והיא קיבלה סרטונים רבים מנשים שהשתתפו בקמפיין.
לפני כאלפיים שנה היתה אישה בשם אסתר, בתו של אביחיל משבט בנימין, שסיכלה את מזימתו של בכיר בממשל הפרסי לפגוע בזכויות אדם של מגזר שלם מהאימפריה. נקווה שבחג פורים תוכל נַסְרִין סֹתוּדֶה, שהפכה כבר לסמל איראני ועולמי, להילחם גם היא על חירותה ועל חירות עמה משלטון הרפובליקה האסלאמית הרודה באיראן.
נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת ‘חלון למזרח התיכון המתחדש’. עקבו אחריו בטלגרם, בפייסבוק או באינסטגרם.
