"נולדתי לעשות את זה": בטו אורורק רץ לנשיאות עם קמפיין על כלום

הפוליטיקה הריקנית של המועמד הדמוקרטי היא שילוב בין חוסר תוחלת ותחושת עליונות: אין לו שום רעיון אמיתי כי הוא לא חושב שצריך כאלה

כאילו יצא מפרק של סיינפלד. בטו אורורק | crockodile

רוברט אורורק, הפוליטקאי חבר המפלגה הדמוקרטית מטקסס המכונה 'בטו', קפץ לתוך המרוץ לנשיאות של 2020 או יותר נכון ניתר פנימה בדילוגים אם שופטים את סרטון ההכרזה התזזיתי שפרסם בשבוע שעבר. אורורק נשבע שהקמפיין אותו ינהל יהיה חיובי ללא פשרות, והבטיח לרתום מחדש את ה"גאונות" ו"ההבטחה" של העם האמריקני.

"אנחנו באמת, היום יותר מתמיד, התקווה האחרונה על כדור הארץ", אמר המועמד הטרי, אך מה זה אומר בדיוק? איזה מדיניות הוא יוביל כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר? הוא יצטרך לחזור אליכם לגבי זה בהמשך, אבל היי – לפחות כרגע אתר הקמפיין שלו מציע מבחר מרשים של סיכות, מגנטים, כובעים וחולצות.

עד כה, בטו מדבר ומתנהל כאילו יצא היישר מהסדרה הקומית 'סיינפלד', עליה נהגו לומר שהיא סדרה על כלום; לא רק שהוא מפגין את האנרגיה והעוויתות של קוזמו קריימר, אורורק למעשה השיק קמפיין על כלום.

האם זאת בעיה? לפחות כרגע, זה רק עוזר לו. "יש סביבו הילה", כך נכתב בכתבת פרופיל מעמיקה שפרסם לאחרונה המגזין 'Vanity Fair'. זה דבר שבהחלט יכול לעזור כשאתה מתכנן כניסה מרשימה. יותר מזה, כפי שלמדנו מהכהונות של הנשיאים אובמה וטראמפ ומופעי הליצנות של אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אמריקנים פשוט אוהבים פוליטיקאים שמטפחים פולחן אישיות.

אך לטווח ארוך הפוליטיקה הריקה מתוכן של אורורק עשויה להיות בעיה עבורו, ולאו דווקא מהסיבות הברורות. למעשה, חוסר היכולת של בטו לדבר על פרטים ספציפיים ועל מדיניות אולי לא תפגע בו יותר מדי. למרבה הצער, פוליטיקאים אמריקנים כבר לא חייבים לדעת על מה הם מדברים, לפחות כל עוד אתה מזדהה עם רשימת האויבים שלהם. דחיפות מופשטת הפכה לצו השעה.

הבעיה העיקרית של בטו היא שהפוליטיקה הריקנית אותה הוא מוביל נוצרה מתוך שילוב של חוסר תוחלת עם תחושת עליונות לא ברורה. אין לו שום רעיונות אמיתיים מכיוון שהוא לא חושב שהוא זקוק לכאלה, וזה הולך להתברר בקרוב מאוד.

בין מאניה לדיפרסיה

אבל בטו לא רק מריץ קמפיין על כלום, ונראה שכל חייו היו לריק גם כן. החל מחברות בשלל להקות פאנק, דרך קולקטיבים אמנותיים ועד למשרות בפיתוח רשתות, אורורק התגלגל לפוליטיקה מתוך מחשבה שהוא פשוט טוב בזה, מעין מתת אל שקיבל משמיים.

כתבת הפרופיל ב'Vanity Fair' מתארת את אחד הרגעיים המשמעותיים בקריירה הפוליטית של אורורק, שהתרחש כאשר עלה לדבר מול קהל רב מבלי להתכונן מראש. "הגעתי לשם מבלי לדעת אם אני הולך לנאום, אבל התחושה הייתה מדהימה", סיפר והוסיף: "כל מילה כאילו נשלפה מתוכי על ידי איזשהו כוח עליון, שבעצם היה בזכות האנשים שם. עם כל דבר שאמרתי הסתכלתי על עצמי מבחוץ וחשבתי: איך אני אומר את הדברים האלה? מאיפה זה מגיע?".

ובכן, בפסיכולוגיה יש לכך אבחנה מדויקת – מאניה, אותה תחושת ההתעלות של מצב רוח מרומם המתאפיינת בפעלתנות יתר, דיבור מהיר ורמת אנרגיה גבוהה. אין פלא אפוא שבטו עצמו הודה שלאחר ההפסד לטד קרוז במרוץ לסנאט הוא שקע בדיכאון עמוק, שהוא התאום המרושע של המאניה.

ג'ימי פאלון בפארודיה על הכרזת אורורק על מועמדתו לנשיאות:

למרות כל זאת, נראה שאורורק עצמו בטוח שהוא מדבר בהיגיון מספיק כדי שתצביעו לו. "בנאדם, אני פשוט נולדתי כדי לעשות את זה", טען באותה כתבה. אך בזמן שהוא מדבר על הערצתו לברני סנדרס, האמונה הלא ברורה הזאת במין ייעוד משמים מזכירה יותר דווקא את הכישלון של הילרי קלינטון בהתמודדות על הנשיאות. בטווח הארוך, זה פשוט לא מחזיק מעמד.

הנקודה החשובה שעמדה מאחורי כל עלילת 'סיינפלד' הייתה שג'רי וחבריו חסרי המטרה בחיים נחשפו בסופו של דבר כאנשים קטנוניים ונבזים, שלא מסוגלים להתמקד בדבר מלבד עצמם. זה היה המפתח להומור השחור של הסדרה המצליחה. מנגד, בטו אורורק העביר בחשבון האינסטגרם שלו טיפול שיניים בשידור חי למיליונים ולא הבין כלל שהבדיחה על חשבונו. לפעמים, מה שנראה כמו "הילה" מתברר בסוף כרק עוד אגו.


הטור התפרסם לראשונה בכתב העת 'קומנטרי'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. פעם שמעתי משפט מעניין שמתאר את אמריקה: מליון גאונים שמנהלים 250 מליון מטומטמים.

    אמריקה: עם-ריקא

    1. מנסיוני בבקורים בארה"ב אכן מדובר לא במיליון גאונים אלא 2.5 גאונים שמנהלים את כל עשרות מיליוני האמריקאים המנומסים חמודים חביבים וכו' אך האמת? לא הכי חכמים. מי אמר טראמפ? נכון!
      (למרות הפשטנות)

  2. חחח
    אני לומד ממנו שיעור בבטחון עצמי – לא משנה כמה אתה מפגר, תהיה בטוח בעצמך

    תודה אורורק.