במציאות הנוכחית, בה ביהמ"ש פוסל מועמדי ימין ללא הנמקה ומאשר התמודדות של תומכי טרור, על נבחרי הציבור להתכנס עוד היום ולבטל את סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת
מעטים הנושאים בהם ניכר בחדות הפער בין עמדת העם בישראל, כפי שהיא משתקפת בהצבעת נבחרי הציבור בוועדת הבחירות המרכזית, לבין השקפתם של שופטי בית המשפט העליון, יותר מאשר בתחום הנפיץ של פסילת מועמדים לבחירות לכנסת.
דווקא בתחום של הזכות להיבחר לכנסת שהיא לב ליבה של הדמוקרטיה, מתעקשים שופטי העליון להילחם חזיתית פעם אחר פעם בעמדתם של נבחרי הציבור ולהתעלם מרחשי הלב של הציבור עצמו.
הדוגמה הבולטת והעדכנית ביותר לכך התרחשה כמובן אמש (ראשון), כאשר הרכב של תשעה שופטים פסל את מועמדותו של ד"ר מיכאל בן-ארי לכנסת למרות שאושרה בוועדת הבחירות ולמרות שכבר כיהן בעבר כחבר כנסת, ולעומת זאת אישר את מועמדותו של עופר כסיף מחד"ש, למרות שנפסלה בוועדה.
פסילתו של בן-ארי שוברת שיאי צביעות וחוצפה חדשים, שכן היא סותרת את כל מגמת הפסיקה בנושא בבית המשפט העליון מאז שנת 2002, ללא הנמקה ותוך זלזול בבוחר ובמחוקק, ובמיוחד כשמדובר בפעם הראשונה בה נפסל מועמד בבית המשפט בלי שנפסל קודם לכן על ידי ועדת הבחירות.
זכות יסוד
בחינת ההיסטוריה של חוק יסוד הכנסת והפסיקה של בית המשפט בנושא לא משאירה כלל מקום לספק בכך שמדובר בהחלטה פוליטית, ללא כל הגיון משפטי או אפילו מראית עין של צדק. חוק יסוד הכנסת נחקק בשנת 1958 במהלך כהונת כנסת השלישית. זהו חוק היסוד הראשון שנחקק במדינת ישראל ומטרתו הייתה לעגן את הזכות לבחור ולהיבחר – הזכות היסודית ביותר במדינה דמוקרטית.
הפעם הראשונה בה נפסלה רשימת מועמדים מהשתתפות בבחירות הגיעה בשנת 1965, אז פסלה ועדת הבחירות את רשימת הסוציאליסטים בטענה שמדובר באיגוד לא חוקי שמבקש לחסל את מדינת ישראל, מאחר שרוב חברי הרשימה היו יוצאי תנועת "אל-ארד". בית המשפט העליון אישר את החלטת הוועדה בנימוק שקיימת למדינה הזכות להגן על קיומה.
מאז ועד שנת 1988 נמנע בית המשפט באופן עקבי מלאשר פסילת מפלגות, גם נגד עמדת ועדת הבחירות המרכזית, תוך שהוא מבטל את החלטותיה כמו במקרים של תנועת 'כך' או 'הרשימה המתקדמת לשלום'.
בשנת 1985 תיקנה הכנסת את חוק היסוד, באופן שהוסיף לראשונה את האפשרות לפסול רשימת מועמדים לכנסת בשל הסתה לגזענות או שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תיקון החקיקה הזה, שנועד לאזן בין פסילת רשימות ימניות קיצוניות (ובפרט תנועת 'כך') לבין פסילת רשימות ערביות השוללות את קיומה של המדינה, הוביל את בית המשפט להתיר את פסילתה של 'כך' ואת רשימת 'מולדת' לעיריית נצרת, אולם הוא המשיך לבטל את החלטות ועדת הבחירות בכל נוגע להתמודדות מפלגות הערביות הקיצוניות לכנסת.
פלפול משפטי
בשנת 2002, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה וגל הטרור ששטף את רחובות ישראל, תיקנה הכנסת שוב את חוק היסוד והוסיפה לעילות הפסילה גם את סעיף "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. התיקון לחוק נעשה במכוון לצורך פסילתם של שניים מהקיצוניים שבחברי הכנסת הערבים – עזמי בשארה ואחמד טיבי, שאכן נפסלו מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-16 על ידי ועדת הבחירות המרכזית.
אלא שכאן נכנס לפעולה בית המשפט החדש של אהרון ברק, ובפלפול משפטי ביטל את החלטת הוועדה והכניס לכנסת את עזמי בשארה – אותו עזמי בשארה שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול לטובת חיזבאללה. בהמשך שוב ביטל בית המשפט את החלטת ועדת הבחירות לכנסת ה-18 לפסול את רשימת בל"ד ורע"ם-תע"ל, ושוב בשנת 2015 כאשר אישר את חנין זועבי לאחר אירועי המרמרה.
הטיעון שחזר על עצמו בפסיקת בית המשפט, ושמכוחו צמצמו שופטיו את היכולת לפסול רשימות של תומכי טרור מוצהרים כגון בשארה וזועבי, היה כי על מנת לפסול רשימה יש להראות שעילות הפסילה הן "מאפיינים דומיננטיים, הניצבים כמרכזיים בין השאיפות או הפעילויות של הרשימה", ולא רכיב משני. בנוסף, "אין להסתפק במטרות תיאורטיות גרידא ואף אין די במטרה רחוקה שמציבה רשימה מתמודדת שיש לה אופי ערטילאי. קיים הכרח להראות כי רשימה פועלת למימוש המטרות שחרתה על מצעה".
במילים אחרות, הלכה למעשה חסם בית המשפט כל אפשרות לפסול רשימה אלא אם כן היא מגדירה בפועל ממש את השמדת מדינת ישראל כאחת ממטרותיה – וזאת נגד עמדתו המפורשת של המחוקק.
נגד רצון המחוקק
מחקר שערכה ד"ר קרן וינשל-מרגל מהאוניברסיטה העברית בנוגע לעמדת בית המשפט על פסילת מועמדים לכנסת הראה כי ככל שתוקן החוק על ידי הכנסת באופן שיקל על פסילת רשימות, כך פעלה מגמה הפוכה בבית המשפט להתנגד לפסילה. כלומר, השופטים היו מודעים לרצון המחוקק אולם פעלו במפורש נגדו תוך קיבוע נורמה "ליברלית" שתמנע ככל האפשר פסילת רשימות ומועמדים.
על הרקע הזה בולטת הצביעות של פסילת ד"ר בן-ארי אמש באופן מיוחד. האם ניתן להגיד שבן-ארי "הסית לגזענות" יותר משתמכה חנין זועבי בטרור על אניית המרמרה? יותר מג'מאל זחלקה שנעצר כשהצטרף לתא של אש"ף? בשארה שסייע לאויב לטווח את חיפה בטילים ראוי לדעת שופטי העליון להיות חבר בכנסת ישראל, יותר ממיכאל בן-ארי שהתבטא בעבר כנגד ערבים?
https://www.facebook.com/MichaelsonSonLion/videos/2583764174999466/
ניתן היה למצוא היגיון והגינות כלשהן בפסיקה עקבית כגון זו של השופט סולברג, המבקשת לשמור על מסורת הפסיקה ועל הזכות להיבחר ומאשרת את התמודדותם של כל הרשימות והמועמדים. ניתן גם למצוא הגינות והיגיון בעמדתו של השופט מינץ, אשר ביקש לכבד את רצון המחוקק, להפוך את מגמת הפסיקה ולפסול הן את בן-ארי והן רשימת רע"ם-בל"ד. אולם למעט שופטי המיעוט השמרנים, לא נמצא אפילו שופט אקטיביסט אחד עם היושרה הבסיסית של שמירה על אמת-מידה אחידה. הכל פוליטי, והכל על השולחן ללא שום בושה.
במציאות הנוכחית, בה בית המשפט מתעלם מרצון המחוקק ומהחוק עצמו, פוסל מפלגות ומועמדי ימין ללא הנמקה ולעומת זאת מאשר נוכחות תומכי טרור מובהקים בכנסת, על הכנסת להתכנס עוד היום ולבטל את סעיף 7א לחוק היסוד, באופן שיאפשר את התמודדות מיכאל בן-ארי בבחירות. סיסמת הבחירות של כל מפלגת ימין לכנסת צריכה כעת להיות "דווקא בן-ארי", כי אם בן-ארי לא יוכל להתמודד לכנסת ה-21 אין שום הצדקה לבחירות הללו בכלל. השליטים יהיה בכל מקרה שופטי בית המשפט העליון.
עו”ד זאב לב הוא מנהל תחום המחקר וחופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה
בג"ץ הוא גוף אנטי ציוני מובהק, יש להתעלם מהחלטותיו ואת פושעי בג"ץ (שונאי ישראל) יש לעצור על בגידה במדינה.
לא היה מקרה באף מדינה דמוקרטית של התערבות בוטה, וחסרת אחריות לטובת כל נזק שיכול להיגרם.
מפסילת חוקים, נתינת אישורי כניסה לפעילי BDS, תמיכה בהשארת פושעים מסוכנים, פסילת מועמדים לגיטימיים, ואישור מפלגות תומכות טרור.
המפלצת גדלה לממדים מפלצתיים, ויש לגדוע אותה, אם ברצוננו להציל את המדינה.
הבחירות הללו קריטיות, יש להצביע למפלגות שילחמו בבג"ץ ולא יגנו עליו, כמו מפלגות השמאל וכולנו.
סעיף 7א הוא סעיף לחיסול יריבים פוליטיים מהימין על ידי השמאל. אין סעיף כזה בכל העולם התרבותי. הוא חוקק בשעתו בזמן הזיותיו של בן גוריון שיצליח דרכו למנוע מבגין וחירות לרוץ בבחירות. אנכרוניזם מזמנים של משטר אפל.
קומוניסט גרוע מגזען. גזען פה לפחות יהיה טוב ליהודים הקומוניסט הורג את כולם. הקומוניזם דוגל בהלאמת רכוש הפרט, כלומר, הפגיעה הקשה ביותר בכבוד האדם, בזכות האדם על רכושו. למה מאפשרים למפלגה קומוניסטית לרוץ לכנסת? לקומוניסט לרוץ לכנסת? המשטר הקומוניסטי הרג יותר מהמשטר הגזעני.
כל מי שרואה את החיל המוכשר והעדין, ואת הרב המאיר והאמיץ היהודים, ולעומתם הנער הרוצח הפלסטיני, מבין שבני האדם אינם שווים ולא כולם נוצרו בצלם. כל תרבות השיויון בשקר יסודה. מדינת ישראל היא. מדינת אפרהייד. מדינה שמגדרת בתוכה את חפצי החיים, את אנשי הדעת והעשיה, ומפרידה אותם מההרס הבערות והרצחנות שמקיפים אותה. מדינת ישראל מפריחה לחלוטין את הרב תרבותיות, את הגבולות הפתוחים, את התפיסה הפרוגרסיבית. מדינת ישראל כמדינה יהודית, שנוסדה על ידי יהודים בעבור יהודים, בדם יהודי היא מדינת לאום, מדינת גזע מובהקת בעיני שילטון החוק. כל ציוני הוא גזען. כל רב לאומי הוא נאור. הציונות מאוד ברורה. היא באה להחזיר לעם היהודי את השליטה בגורלו ועתידו. האם העם היהודי שלט בגורלו בהסכמי אוסלו אם רוב חוסם? האם כיום מערכת הבחירות משרתת את רוב העם היהודי, כאשר הימין היהודי זקוק לשישים ואחת מנדטים והשמאל היהודי רק ארבעים? מזמן הפכנו למדינה דו לאומית. העם היהדי אבד את השליטה בגורלו. התקינות הפוליטית החליפה את הציונות.
בפסיקה זו, הכריז בית המשפט העליון על ייסוד המדינה היהודית ברוח בן-ארי…
פרופ' דיסקין:
"חוק חרוט אין לו משמעות במדינת ישראל לכאן או לכאן.
במדינת ישראל לא חשוב בכלל מה כתוב בחוק. בית המשפט בישראל בכלל לא מתייחס אל החוק. בית המשפט קבע הלכה שבעצם כשהוגש כתב אישום אדם לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו. מה שכתוב בחוק בכלל לא רלוונטי. בתי המשפט בכלל לא מקיימים את החוק.
אנחנו לא חיים במדינה שמתקיים בה שלטון החוק. שלטון החוק פירושו שלטון החוק החרוט שיש בו הגיון כלשהו. שלטון החוק הוא כקליפת השום בעיני מי שמופקד על שלטון החוק.
המשטרה, היועץ המשפטי ובראש ובראשונה בית המשפט העליון לא שומרים על שלטון החוק. הם עושים כטוב בעיניהם. מה שמשחק במדינת ישראל זה לא החוק אלא מה שבא לבית המשפט העליון. לכן מדובר במצב מאד מאד חמור.
…לכן בעצם אנחנו נמצאים במדינה שבמידה רבה היא לא מדינה דמוקרטית.
היא נתונה בשלטון ובהחלטות סופיות של איזשהו גוף אוליגרכי שכמו שאנחנו יודעים גם בוחר את עצמו ושלטון החוק לא חשוב בעיניו.
לא חשוב מה יהיה כתוב בחוק. החוק לא משנה בכלל. בית המשפט לא יחשיב את החוק.
אין חשיבות בכלל מה כתוב בחוק. החוק גם הוא יפעל קדימה וגם אם הוא יפעל רטרואקטיבית זה לא משנה בכלל. החוק לא נחשב בעיני בית המשפט העליון לרבות נשיאיו".
אראל סג"ל: אני רואה שאתה לא מפחד מזרועות בית המשפט שיפעל נגדך על דבריך אלה?
פרופ' דיסקין: יש סיבה לפחד. בהחלט יש סיבה לפחד ויש גם סיבה טובה יותר – לומר את האמת, בפרט אם מגיעים לגיל מתקדם כמוני".
https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C16-10-2017-1101
לעיון
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml
אהרון ברק חזר כמו מנטרה על צמד המילים "שלטון החוק"…"שלטון החוק"…. ברוב נוכלותו יצר נורמות משלו כדי לבטל לפרוע כל חוק כתוב, כל חוק שנחקק על ידי הכנסת. הוא עצמו קבע נורמות בפסיקה אשר החליט שהם החוק. משמע החוק הוא הגחמות שלו ושל בית המשפט. משמע קיים שלטון אחד והוא שלטון בית המשפט!
ההפיכה שביצעו אהרון ברק וכל שותפיו במערכת המשפט הנוכחית ללא סמכות או רשות מבית המחוקקים מייצרת מצב בו הציבור מפנה עורף למערכת המשפט בישראל ורואה בה את האוייב הלאומי.
מצב זה מסוכן מאד להמשך קיום המדינה ויש להאשים את חברי הכנסת מהמחנה הלאומי ובעיקר מהליכוד בכך שאינם מעיזים לחוקק את החוקים שיבטלו את שלטון השמאל שהתמקם בבג"צ לאחר שאיבד את כוחו בכנסת והפך אותו למרכז לפעילותו הפוליטית כדברי פרופ' מאוטנר.
לא ייתכן שעולם כמנהגו ינהג עוד!
נדרש שינוי מהיר ומרחיק לכת.
תגובות הציבור נגד בג"צ ופסיקותיו המקוממות מעידות טוב מכל דבר אחר על הלך הרוחות בישראל כלפי מערכת המשפט שאינה זוכה לאמון הציבור היהודי בארץ.
חברי הכנסת מטעם הליכוד לא רק שלא חוקקו נגד התופעה אלא שהיו וישנם מצדדים. אלו היו דן מרידור , ראובן ריבלין, מיכאל איתן וגם וגם מי שחברי הליכוד בחרו לאחרונה הלא הוא גדעון סער גם הוא. מה טעם מצאו חברי הליכוד לבחור בו עוד במיוחד נוכח (חוסר) תפקודו כשר החינוך לא מובן!
יפה שהשתמשת במילה הנכונה "הפיכה",לא במילה השקרית "מהפכה". בג"ץ ביצע וממשיך לבצע פוטש כנגד הדמוקרטיה הישראלית ושלטון נבחרי העם,הפוליטיקאים. כאשר יותר ויותר ישתמשו במינוח הנכון,הפיכה,השימוש ב D9 יראה מובן יותר.
כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים. של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג"ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים. ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע"י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים. המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם. בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג"ץ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר "הישראלית", כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה – בג"ץ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע"י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן. ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן. אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים: האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור. מי הרשה לחולרות האלה להעניק "זכויות" לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?
בית משפט ישראלי אמור לתפקד כמגן על עם ישראל ולא לשמש כמסלול עוקף ממשלה וכנסת, שמנסה לכפות על הציבור את האידיאולוגיה של השמאל הקיצוני שחבר לגופים עוינים למדינה. בית משפט ישראלי אמור לדאוג לתושבי דרום תל אביב ולא לפולשים לא חוקיים מוסלמים ממדינות אויב. לא ייתכן שבית המשפט יתפקד כבועה אוטיסטית המנותקת מהמדינה בה הוא שוכן ובניגוד לאינטרסים של אזרחיה. בית משפט שבראש מעייניו נמצאים רווחתו של המרגל, הבוגד, המחבל, האויב והפולש מאפריקה הוא בית משפט שצריך לפזר ולהחליף. צריך להעיף מכאן לכל הרוחות את הפולשים הלא חוקיים מאפריקה ותומכיהם.
בתי המשפט הפכו לאיום קיומי על מדינת ישראל
פוליטיזציה של משפט
פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM
להלן התמלול המלא:
קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.
בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.
בג"צ הפך למוסד פוליטי.
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#1
הגיע זמן עריצות / בן דרור ימיני
הדמוקרטיה הישראלית היא בדיחה עצובה. אנחנו בעידן המיעוטוקרטיה. עריצות היא דבר רע אבל נדמה שהגיע הזמן לעריצות הרוב כדי לדכא את עריצות המיעוטים.
היה נדמה לנו שזכינו בעצמאות, בדמוקרטיה, בחרות. אך לפני שיהיה מאוחר צריך להודות. לא חרות יש לנו כאן ולא דמוקרטיה, אלא שלטון זר ומוזר, עם מצג שווא של דמוקרטיה, במדינה שבה הרוב הולך ומאבד כל השפעה.
בשיעור הראשון במשפט חוקתי לימדו אותנו שדמוקרטיה איננה שלטון הרוב, אלא שלטון זכויות היסוד והגנה על מיעוטים משום שעם כל הכבוד לרוב, הוא אינו רשאי לשלול, למשל, זכות הצבעה של הג'ינג'ים, רק משום שיש רוב שסולד מהג'ינג'ים ולכן, המיעוטים זקוקים לזכויות.
עד כאן האגדה.
היא היתה נכונה במקומות אחרים ובזמנים אחרים.
בישראל הפכו את המשוואה.
הרוב זקוק להגנה מפני המיעוטים וייתכן, זה חומר למחשבה, שיש צורך בהתקוממות של הרוב. על רקע מה שקורה אצלנו, עריצות הרוב היא אופציה לא רעה. משום שבין עריצות המיעוטים לעריצות הרוב, עדיפה האחרונה.
לא מדובר במיעוט אחד. מדובר בסדרה של מיעוטים. מדי שבוע אנחנו זוכים לעוד תכתיב. לעוד סטירת לחי. לעוד עשרות או מאות מיליוני דולרים שצריך להעביר למיעוט המסכן. הרוב יכול לזעוק מכאן ועד להודעה חדשה. זה לא יעזור לו.
המיעוט שולט.
הבחירות הן אשליה. משום שאין כאן שלטון רוב. יש כאן כניעה של הרוב.
נסביר את הדברים.
כל מיעוט, בתחום שלו, עושה מה שהוא רוצה. זה נכון ל"מתקדמים", חלקם מהשמאל הפוסט והאנטי-ציוני, ששולטים בנפח הולך וגדל מתחומי התקשורת והתרבות. הם מכתיבים לנו את האג'נדה שלהם. הם מחלקים פרסים לעצמם. הם משמיעים את עצמם ומראיינים את עצמם וכל ביקורת נתקלת בתגובה הקבועה, על "חופש הביטוי והיצירה". בוודאי. בתנאי שזה שלהם ורק שלהם. את חופש הביטוי, נשמת אפה של הדמוקרטיה, הם הפכו לכוח הביטוי.
אוליגרכיה שיפוטית
זה נכון בתחום השיפוטי, כאשר קבוצת שופטים מצפצפת על הדמוקרטיה והופכת את "שלטון החוק" לשלטון השופטים.
הנשיא לשעבר, אהרן ברק, טיפח עד לזרא את הפסיקה לפי "הציבור הנאור". זו הסיבה שבג"ץ בראשותו הפך את נבחרי הציבור לפוליטיקאים קטנים, שחייבים להוציא מהם כמה שיותר סמכויות, תוך העברתן לשופטים.
התהליך הזה קרוי אצלו "דמוקרטיה".
זו הסיבה שהרכב בראשותו קיבל החלטה עקרונית שפוסלת את חוק האזרחות ומאפשרת, הלכה למעשה, את זכות השיבה. הקונצנזוס הלאומי דורש דבר אחד. העריצות של המיעוט המשפטי רומסת את הרוב המוחלט.
…הרוב נרמס. הגיע הזמן להגן עליו.
…יש רק ציבור אחד שאין לו ייצוג רציני.
הציבור הציוני השפוי, דתי, מסורתי וחילוני. הציבור שעובד ומפרנס ומחזיק את המדינה על הכתפיים.
הרוב הזה לא קיים.
הוא תמיד משלם את המחיר ואין מי שמגן על זכויותיו. הוא חסר אונים.
הרמיסה הזאת חייבת להיפסק. לא ברור איך עושים את זה. אין מקום לעריצות, אך היא כבר כאן. עריצות המיעוטים. כך שאין מנוס מהחזרת המטוטלת למקומה הנגדי. יש צורך בתקופת ביניים של עריצות הרוב.
…מותר לומר למנהיגות הנוכחית: נמאסתם. אם לא תתעשתו, אל תתפלאו אם הדמוקרטיה הישראלית הופכת לבדיחה עצובה.
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1047
תגוביות:
1.הביטוי "עריצות הרוב" הוא המצאה של הפרופגנדה האנטי-דמוקרטית. אם הרוב לא שולט, אז מי שולט? ניחשתם נכון, המיעוט. כלומר, כל מי שעושה שימוש בביטוי בפרופגנדה "עריצות הרוב" למעשה חותר להשלטת מיעוט כלשהו ולהפיכת המשטר הדמוקרטי לאוליגרכיה או אף לדיקטטורה.
אהרון ברק, למשל, שעשה שימוש רב בפרופגנדה זו, שאף להפוך את המשטר לדיקטטורה של תריסר שופטים בראשותו שממנים את עצמם, בדומה למועצת האייתוללות באיראן ובמידה רבה הצליח.
2.הבעיה שלנו היא שאין לנו מנהיגים שביכולתם להזיז דברים ולפעול בצורה נחרצת גם תחת התנגדות אלימה וזה ברור שאם לא יימצא כזה בהקדם אנו לא נשרוד כאן.
3.בבג"צ ובפרקליטות המצב הוא אסוני לחלוטין. קיראו את התחקיר על הקרן החדשה והפרקליטות:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-45887-00.html
תוכנית המלגות הנדיבה של הקרן לישראל חדשה ממלאת את שורות הפרקליטות ובתי המשפט בשליחיה הנאמנים.
בין בוגרי התוכנית:
1.הממונה על הבג"צים בפרקליטות
2.המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
3.שלושה שופטים בישראל ופרקליט ארגון עדאללה
בשקט בשקט ובמשך 25 שנה הקימה הקרן החדשה לישראל "משפחה" של עשרות משפטנים המחויבים לאג'נדה השמאלנית והפרו-פלסטינית של הקרן.
הקרן מאתרת עורכי דין צעירים בעלי השקפת עולם מתאימה ושולחת אותם על חשבונה ללמוד לתואר שני בארה"ב תמורת התחייבות לעבוד אחר כך למען עמותות הבת של הקרן בישראל.
רבים מהם מאיישים היום עמדות בפרקליטות, באקדמיה וגם על כס המשפט.
לא פעם קורה שגם העו"ד המייצג עותרים נגד המדינה וגם הפרליט המתייצב מולו בשם המדינה, שניהם אחים ל"משפחת הקרן" ושניהם מיישרים קו עם רוח הקרן ולשופטים לא נותר אלא לפסוק אלא עפ"י האג'נדה החדשה לישראל.
אגב, המושג "משפחת הקרן" לא הומצא כאן, אלא בפרסומים החדשים של הקרן שם הם מכונים בחיבה "משפחת הקרן".
***
כך חדרה הקרן החדשה לישראל למערכת המשפט:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-45887-00.html
תהליך זה החל בשנות ה-80 עם מינויו של אהרון ברק ששינה את התפיסה השיפוטית שנהגה עד אז ויצר בישראל משפטוקרטיה, בג"צוקרטיה, קיסרות שיפוטית בה ההחלטות המהותיות מתקבלות על ידי משפטנים בצורה עקיפה או ישירה וישראל שוברת שיאים באקטיביזם שיפוטי בעולם כולו.
התפיסה השיפוטית המעוותת הזאת החלה בשל שתי הלכות שיפוטיות שהנהיג ברק:
1.הכל שפיט.
2.פתיחת שערי בג"צ בפני כולם. כל אחד יכול לעתור לבג"צ בכל סוגייה.
מי אשם? נבחרי הציבור.
על הכנסת לתקן את המצב המעוות הזה בו אנשים מעדיפים לעמוד ולשכנע 3 שופטים בצידקתם, במקום 120 חברי כנסת.
לא ייתכן שנמשיך במצב שהתהווה, בו קבוצה אוליגרכית קטנה מתיימרת להיות הרועה הרוחני והמוסרי של העם ולכן כופה עלינו את הדרכתה לגבי מה נכון ומה לא נכון.
כל המצב אינו תקין והביא להרס הדמוקרטיה.
לראיון המלא עם ד"ר שוקי שגב עם ירון דקל
החל מדקה 42:59
http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=32&entity=710043&page=296
שולטת בנו אוליגרכיה משפטית
המשפטן ד"ר שגב תוקף את כפיפות המשטר בישראל למערכת המשפט בה יושבים בני דעה אחידה ברובם שמעולם לא נבחרו להכריע בכל סוגיה ציבורית.
אספקטים רבים לפרשת האלוף גלנט ומינויו המבוטל לרמטכ"לות ולצד האספקטים הצבאיים צפות ועולות סוגיות של יחסי משפט ומדינה.
ד"ר שוקי שגב מרצה בכיר למשפט חוקתי במכללה האקדמית נתניה, תוקף ביומן ערוץ 7 את התנהלות מערכת המשפט בישראל, התנהלות אותה הוא מגדיר כ"אוליגרכיה משפטית המשחיתה את הדמוקרטיה".
לטעמו האופן בו מתנהל המשטר בישראל כשהוא כפוף לחוקי ה"הכל בגי"ץ" אותם הנחיל נשיא העליון בעבר השופט ברק, הוא אופן המעקר את אושיות הדמוקרטיה ומציב את המערכת הציבורית כולה תחת שלטון של מי שמעולם לא נבחר לכך.
ד"ר שגב קובע כי התנהלות זו מעקרת מתוכנו את כל ההליך הדמוקרטי כאשר כל החלטה מוסרית, פוליטית וחברתית בעלת חשיבות מתקבלת באופן ישיר או בעקיפין על ידי משפטנים – שופטי בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, היועץ המשפטי של הכנסת ושאר "משפטנים בכירים".
הוא אף מאפיין את חבורת המשפטנים המושלים בכיפה וקובע כי לקבוצה זו מספר מכנים משותפים: היותם בוגרי הפקולטות למשפטים בישראל; נטייה שמאלה במפה הפוליטית, נטייה שגם אם אינה מובעת בפומבי ניתן לזהותה בקלות תוך קריאת פסקי הכרעותיהם בדין; בעלי מעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה; בני חמישים ומעלה ועוד. לזאת מוסיף שגב וקובע כי המאפיין הבולט של קבוצה זו הוא היותם גוף שלא נבחר על ידי הציבור ואינה נדרשת לתת דין וחשבון לציבור על הכרעותיהם.
שגב מזכיר בדבריו ביטויי השתאות של בכירי המשפטנים בעולם מהאופן הטוטאלי בו מתנהלת המערכת הציבורית בישראל, כאשר כל סוגיה צריכה לעבור דרך המסננת של שופטי בית המשפט.
גישה זו כונתה בידי השופט האמריקאי המוערך ריצ'ארד פוזנר כ"שודדי ים" ונשיא העליון בעבר ברק כונה על ידו כשודד ים.
"ישראל מקיימת שלטון ייחודי בעולם. אין אח ורע למה שקורה בישראל", אומר ד"ר שגב.
לטעמו מערכת המשפט חייבת ליצור לעצמה סייגים ועל פיהם ישנם תחומים שאל לה לשפוט ולדון בהם וישנם שאין להם זכות לטעון טענה משפטית בפניהם.
דוגמה בולטת לכך היא סוגיות צבאיות כדוגמת פרשת גלנט. הוא מזכיר שגלנט לא נמצא דובר שקר ולא הופעל נגדו כל הליך פלילי. במצב שכזה, סבור שגב, על מערכת המשפט להדיר עצמה מלדון בנושא, אלא אם תועלה סוגיה פלילית ברורה.
"היועץ המשפט היה צריך להגן על המינוי וראש הממשלה היה צריך לומר שזה המינוי שלו ולכן הוא יתרחש. הפוליטיקאים צריכים שלא לבטל את עצמם מפני המשפטנים".
לטעמו במידה ומערכת המשפט לא תדע לסייג את פעילותה ותמשיך לכופף את העם בפניה, יתרחש אחד משני התסריטים שעליהם דיבר הפילוסוף מרטין בובר – או שהענף יישבר או שהוא ישתחרר בעוצמה.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/215203
תגוביות:
1.זאת הסיבה מדוע אני מכנה את הבג"צ בכינוי 'בית הבושת':
א. כי התנהלותו הפושעת מהווה בושה לעם ישראל.
ב. כי בראשו עומדת 'מאדאם'.
ג. כי 'המאדאם' קובעת את הרכב המשמשות בהתאם לצורכי הקליינט.
הסבר: אם הקליינט סמולני – ההרכב סמולני ואם הקליינט ימני – אזי בשביל לפגוע בו היא ממנה הרכב הכי סמולני המצוי תחת ידיה. למעשה בבחירת ההרכב קובעת המאדאם באופן מוחלט וצפוי מראש את תוצאות 'המשפט'. כידוע: רק בבג"צ ההרכב נקבע בידי המאדאם לבדה, דבר שהינו אסור לחלוטין בערכאות הנמוכות יותר: שלום ומחוזי.
2.המבנה הוא לא מקרי ובא לשמר את השלטון בידי השמאל האנטי יהודי
במובן ההלכתי! הדמוקרטיה הינה סיסמה ריקה מתוכן והיא מתקבלת ע"י חוגים אלו רק במקרה שהתוצאה היא לטובתם!
3.הבג"צ שיצר אהרון ברק הוא אוליגרכיה אשכנזית וחילונית!
פרופ' רות גביזון: "שופטי הבג"צ מייצגים תת חברה בישראל: גברים, אשכנזים, חילונים. למה החברה בישראל צריכה לחיות לפי תכתיביה"? (ידיעות אחרונות. 21.11.95).
בן דרור ימיני משפטן ועתונאי: "בעניין שיוויון בג"צ חכם על המועצה הדתית בנתניה אך הרבה פחות חכם על עצמו. לשיטתו של ברק בבג"צ אין צורך בשיוויון." ("הארץ" 1.10.97).
עו"ד דרור חוטר ישי: בוועדה למינוי שופטים מצליח ברק להעביר כל מינוי במערכת בלי ביקורת פנימית ("הארץ" 1.10.97).
תום שגב, סופר והיסטוריון: בחירת השופטים החדשים בבג"צ נעשתה כמעט ללא דיון ציבורי. בג"צ התפתח בשנים האחרונות לגורם רב עוצמה בפוליטיקה הישראלית והוא כמעט בלתי חדיר לעין זר".
בני דון יחיא, פרופסור למשפטים: בג"צ זו אוליגרכיה אשכנזית. החתך החברתי של בג"צ שונה לגמרי מהחתך החברתי של כלל האוכלוסיה". ("הצופה" 19.2.99).
4.שופטי הבג"צ מהווים סכנה לביטחונה של מדינת ישראל. שופטי הבג"צ ממהרים כל הזמן להגן על האויב. יושבים שופטים כמו אהרון ברק ופוסקים כל מיני דברים. אני רוצה לראות את אהרון ברק שולח את הבן שלו לקרב ואומר לו לא להיכנס לבית חשוד על פי "נוהל שכן". כולנו זוכרים איך האמריקנים הורידו בניין של עשר קומות כי הם חשבו שסדאם חוסיין נמצא שם. כל האזרחים נהרגו ובסוף סדאם לא היה שם ואף אחד לא דיבר. לצערי בגלל פסיקות כמו של אהרון ברק יש היום הרבה הורים שכולים. הבג"צ של נוהל שכן הוא דוגמא טובה לכך, כי בגללו נהרגו אנשים שלנו שלא עשו שימוש בנוהל הזה. האזרחים בשכם ובעזה הם אזרחי אוייב וכשנכנס כוח צה"ל לעזה ולשכם חיי חיילינו קודמים להם.
5.בישראל שולטת חונטה משפטית שתפסה את השלטון בכוח. בג"צ הוא איום ברור ומיידי לדמוקרטיה הישראלית. חברי כנסת חייבים להילחם בתופעה ולהחזיר לעצמם את הכוח המוקנה להם לפי החוק.
6.מדובר בדיקטטורה לכל דבר ועניין!
מינוי שופטים – הפתרון למשבר העליון
בית המשפט העליון הוא גוף רב-עוצמה. משעה שהתמנה, משתמש השופט בעוצמה זו ללא בקרה דמוקרטית. כך צריך להיות. אולם, האם אין זה מן התבונה, כי בטרם יופקד הכוח הזה בידיו לכל ימי חייו, תבחן הדמוקרטיה את המועמד באופן המקיף ביותר…?
בית המשפט העליון בישראל הוא הפחות דמוקרטי, המנותק ביותר מרצון הרוב מבין בתי המשפט הגבוהים לחוקה בארצות הדמוקרטיות.
שופטיו מתמנים למשרה קבועה עד גיל הפרישה, בלא אישור מצד גוף נבחר כלשהו – לא הכנסת, לא הממשלה וגם לא ראש הממשלה.
הם נבחרים על ידי ועדה למינוי שופטים הכוללת אמנם כמה נציגי ציבור, אך מורכבת ברובה מבכירי הממסד המשפטי – המתמנים בידי אותו הממסד. על פי חוק, שלושה מבין תשעת חברי הוועדה הם שופטים מכהנים בבית המשפט העליון והשפעתם על החלטות הוועדה מכרעת.
במילים אחרות, בישראל הרשות השופטת ממנה את עצמה.
מאז שהונהג ההסדר הסטטוטורי הנוכחי לבחירת שופטים בשנת 1953, צברו בתי המשפט עוצמה הולכת וגדלה.
היום, פעולות הרשות המבצעת ואף החלטות מנהליות של הכנסת נתונות לביקורת שיפוטית מרחיקת לכת ובית המשפט נוהג לבטלן כמעשה שגרה, כל אימת שהוא מוצא לנכון.
ב- 1992 העניקה הכנסת לבית המשפט גם את הסמכות לבטל חקיקה ראשית שאינה עולה בקנה אחד עם אופייה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית", תוך שהיא מותירה בידיו של בית המשפט את קביעת פירושם של המושגים הללו.
במקביל, דרישות הסף המסורתיות, מבחן ה"עמידה" (סטנדינג) ודוקטרינת ה"אי-שפיטות", שנועדו למנוע פלישה של הסמכות השיפוטית אל תחומים לא לה, פורשו מחדש עד אשר נעלמו בתהום הנשייה.
כתוצאה משינויים אלה ומן העובדה שבית המשפט העליון גם משמש כבית משפט גבוה לצדק (הערכאה הראשונה לדיון בעתירות נגד רשויות השלטון), הפך גוף זה לגורם מרכזי בקביעת מדיניות ציבורית.
למעשה, בית המשפט העליון פתח לרווחה את שעריו בפני כל אזרח המוטרד מעניין כלשהו בתחום המדיניות הציבורית – מיישום בלתי-הולם של החלטות ממשלה, דרך מינויו של נושא משרה ציבורית בלתי-כשיר, עד חקיקה הנראית לו כפוגעת בזכות שכשלעצמה אין לה בסיס בחוק הכתוב – ומעודד אותו לפנות לבתי המשפט, במקום לנציגיו הנבחרים, כדרך הקלה ביותר לתקן את המעוות.
במקביל לעלייה בכוחו, בית המשפט העליון נעשה, לאחר עשורים של מינוי עצמי, לגוף מנותק שאינו משקף את כלל החברה.
כמעט כל השופטים הם משפטנים מקצועיים גרידא, תוצרים של מערכת השכלה משפטית, המאופיינת בצרות אופקים ובמונוליתיות אינטלקטואלית.
רק למעטים מהם יש הכשרה פורמלית רצינית (שלא לדבר על התמחות) בתחום כלשהו מלבד משפטים.
בשל בידוד זה מהמארג החברתי, נעים הציבור הישראלי ושופטיו במסלולים נפרדים בכל הנוגע לערכים ולהשקפות והם הולכים ומתרחקים זה מזה בהיעדר כל אמצעי שיקשר ביניהם.
אם לא תימצא דרך לקרב את הרשות השופטת אל החברה שהיא אמורה לשרת, בתי המשפט עלולים לאבד את הנכס שבלעדיו אין הם מסוגלים לתפקד – אמון הציבור.
http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/minuy.htm
לא שומרים על החוק. מכוננים אותו
הפוליטיקה של הפקידוקרטיה הנאורה
דוגמה עכשווית לכוח הבלתי סביר שצבר היועמ”ש בהשראת ביהמ”ש העליון, היא הגבלתו את מועמדות פרקליט המדינה החדש למועמד אחד שיוצע על-ידו.
כלומר, הממשלה לא יכולה למנות את פרקליט המדינה המתאים לדעתה. פקיד מביא פקיד. פקיד בכיר מביא פקיד בכיר, וכאשר השר חולק על הפקידות, הוא מסתכן בכך שעמדתו תהיה בלתי-סבירה בעיני יועציו המשפטיים.
שר שלא מקבל את עמדת הבירוקרטיה מסתכן בפנייה לבג”ץ, בטענה שהוא פועל באופן בלתי-סביר.
אירע גם בעבר שהיועץ המשפטי מתח ביקורת פומבית על ראש הממשלה. בארה”ב פקיד בכיר כזה היה מפוטר מיד;
“משאיבדה הממשלה את סמכותה בענייני מינויים היא איבדה גם את יכולתה למשול”, כותב פרידמן (עמ’ 482).
https://mida.org.il/?p=22357
אריה אלדד על הדרך עוקפת הדמוקרטיה בה אילצה מערכת המשפט את הממשלה לקבל את שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה:
"אתמול בחמש התכנסה ועדת האיתור לבחירת "מועמד" לתפקיד פרקליט המדינה.
הממשלה בשבתה כחותמת גומי תאשר את המינוי של האדם היחיד שהוצג לה כמועמד אפשרי.
ועדת האיתור "התלבטה" שעות ארוכות בבחירת המועמד ורק באמצע הלילה הודיעה על החלטתה.
למרות ההצגה – אתמול בחמש פתחתי את שידור התכנית (אתמול עם הילה קורח) ב"רדיו ללא הפסקה" במלים הבאות:
שלום אני אריה אלדד ואני היום השוטר הרע.
היום אמורה ועדת האיתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה לבחור בשי נ…יצן לתפקיד פרקליט המדינה.
כלומר. יש עוד מועמדים אבל ההחלטה נפלה אצל וינשטיין וציפי לבני הרבה לפני שהכריזו על ועדת האיתור. הם רוצים אותו כי השקפותיו מתאימות להשקפותיהם ושלא יבלבלו לכם את המוח עם שום הליך תקין, שקוף, חוקי.
מכרזים זה לא בשביל משרד המשפטים.
כדי לעקוף את המכרזים הם המציאו את ועדות האיתור שמוצאות להן – ראה זה פלא – בדיוק את המועמד שרצו מראש.
פגשתי פעם פרקליט בכיר מאד במשרד המשפטים שהעיד בפני בכנסת כי מעולם לא נכשל בשום מכרז במשרד המשפטים כי מעולם לא ניגש למכרז שלא היה תפור מראש בשבילו.
בכל משרדי הממשלה יש מכרזים תפורים ומשרד המשפטים הוא הגרוע מכולם בענין זה ולכן שי ניצן, ששיקר בלא למצמץ לועדה בכנסת בנוכחותי – ייבחר היום לתפקיד . לזה קוראים אצלנו – שלטון החוק".
http://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#11
בתנועה למשילות ודמוקרטיה מוחים בקמפיין חדש על הדרך בה נבחר שי ניצן, "ריח חריף של משחק מכור סביב המינוי לתפקיד".
התנועה למשילות ודמוקרטיה השיקה הבוקר (ב') קמפיין וויראלי היוצא נגד הליך בחירתו הפסול של עו"ד שי ניצן לתפקיד פרקליטות המדינה.
התנועה למשילות ודמוקרטיה, מבקרת את התנהלות וועדת האיתור, אשר הציגה לאישור הממשלה מועמד אחד בלבד לתפקיד פרקליט המדינה, ובכך מנעה מנבחרי הציבור את היכולת לעשות את תפקידם, ולבחור את המועמד הנכון והמתאים ביותר לתפקיד.
הקמפיין הוויראלי הושק במקביל לעתירה לבג"צ אשר הוגשה הבוקר ע"י התנועה, גם כן במטרה לבחון מחדש את מינוי של ניצן.
יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה יהודה עמרני: "אנו רואים בחומרה רבה את התנהלות וועדת האיתור, שהפכה בין לילה לוועדת מינוי".
"חשוב לציין כי אנו לא מבקרים את שי ניצן ומקצועיותו, אלא את הריח החריף של משחק מכור אשר עלה סביב המינוי לתפקיד", הוסיף עמרני.
לדבריו, "המצב אשר נוצר, בו ידיהם של מקבלי ההחלטות קשורות, ועליהם להיכנע לתכתיבי וועדת האיתור מבלי שיוכלו לבצע את תפקידם, פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, ומהווה סטירה מצלצלת בפניה של הדמוקרטיה הישראלית, ולזה לא נוכל להסכים".
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/265817
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה: אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך כינון חוקה, שבכוחה אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
ארי שביט בראיון עם אהרון ברק:
שביט: יצרת דמוקרטיה חוקתית שהכנסת כלל לא התכוונה אליה!
ארי שביט לאהרון ברק: חשבת שאתה הופך באותו יום לאחד מהאבות-המייסדים של הדמוקרטיה הישראלית?
"בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה".
http://www.mqg.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/tabid/351/Default.aspx
פרופ' דיסקין על חקיקת 2 חוקי היסוד על ידי הכנסת:
"לדעתי חברי הכנסת נמנעים מלחוקק את החוקים המתאימים שיבטלו את השפעת חוקי היסוד חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק, כמו גם את כל התוספות שחוקקו בהמשך על ידי חברי הכנסת שלא הבינו כלל לאיזו צרה הם מכניסים את המדינה במעשיהם, שכן החוקים הללו שימשו לחיסול שלטון הממשלות בישראל ולחיסול החופש של הכנסת לחוקק כרצונה וכחוק, בתור מייצגת ונבחרת של הציבור".
תוכנית המשפטנים שמניבה את יבולי השמאלנים ששובצו כולם בשקט בשקט במערכת המשפט ב – 30 השנים האחרונות ובמקביל שובצו באירגוני השמאל של הקרן החדשה במימון זר לצורך עתירות לשותפיהם בבג"צ. (בתמיכת אהרון ברק והקרן החדשה).
פרס הרמן שוורץ למשפט וצדק חברתי
הקרן החדשה לישראל מעניקה אחת לשנה פרס בתחום קידום זכויות האדם וצדק חברתי בישראל: "פרס הרמן שוורץ למשפט וצדק חברתי" (מייסד קרן המלגות למשפטנים של הקרן החדשה לישראל). מטרת הפרס היא לעודד עשייה בכלים משפטיים לקידום זכויות האדם והצדק החברתי בישראל.
http://nif.org.il/programs/herman
http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/ziv-schwartz-heb.pdf
http://www.youtube.com/watch?v=8YXSrt4XCcc
בג״ץ הוא מפלגת שמאל קיצוני.
לא שזה כזה מעניין, אבל בעיני השמאל הקיצוני בג"ץ משרת את שלטון הכיבוש ומכשיר חוקית את מפעל ההתנחלות.
אני חושב שהסיפור הגדול פה אחר לגמרי,דווקא בגלל המופרחות האדירה של הפסילה ואני אסביר.
בית המשפט פסק בצורה פוליטית מובהקת והכי חשוב הגן בצורה מופרחת ללא הנמקה על עמדת היועמ"ש ופרקליט המדינה שסברו שיש לפסול את בן ארי,יותר נכון בגץ חרף נפשו עבור עמדת היועמש ומי שאמור לדאוג מזה זה בראש ובראשונה בנימין נתניהו במידה ומנדלבליט יעמידו לדין נחרץ דינו
טוב עושה בגץ שמקים עליו אוייבים רבים.הוא פוגע בחרדים.דתיים.ימניים.חילונים.גם את תומכיו מאבד לאט.בגץ והשמאל מתקשים לתפוס שהמציאות משתנה.הרוב הימני הולך וגודל.והמיעוט השמאלי הולך וקטן.אני צופה בשינוי איטי עקבי ועיקש.
בג"צ תמיד היה סניף של מרץ זה ברור הם צרפו כמה שופטים ספרדים לייט שמפחדים לצאת נגד שלוא יבולע להם בשביל,
אתמול בגצ האנטישמי נתן לעם ישראל אור ירוק למהפכה אזרחית!
מדינת ישראל לא דמוקרטית ולא יהודית…..הגיע הזמן להתקוממות עממית!
הגיע הזמן לשינוי טוטאלית!
לבטל את בג"ץ
אהרון ברק אך גם מעט קודמיו צעדו לתוך חלל גדול של חוסר מוסדות והמעט שיש אינם מאוישים כיאות. ישנו רק בית נבחרים אחד קטן שכיום מזמן אינו עונה על הצרכים. נא לחשבן אם בהיות מספר התושבים במדינת ישראל 600,000 שש מאות אלף הכנסת מנתה 120 חברים כמה חברי כנסת צריך היום כדי שתוכל למלא את יעודה? כדי שחברי הכנסת יוכלו להיות בקשר עם העם ולא רק עם שופטי בית המשפט העליון הקרובים להם גיאוגרפית, יש להגדיל בדחיפות את הכנסת. אמנם ישנם חברי כנסת שאינם מבצעים עבודתם אך גם ישנם אחרים העובדים קשה. מספר כה זעום של חברי כנסת אינו יכול להספיק גם אם כולם עובדים קשה. מתוך מספר גדול של חברי כנסת קל יותר לנפות את הלא עובדים ולהחליפם לאחר שיכון מנגנון לפיקוח על עבודת חברי הכנסת. את מספר חברי הכנסת יש להגדיל בהדרגה כדי לתת לחדשים אפשרות ללמוד את המלאכה. לדוגמא כל קדנציה להוסיף עוד עשירית. בעיה אין בכלל מקום באולם המליאה הוא בנוי ל120 חברים ותו לו. נודע לי ולא בטוח שזה כך, שיש עוד הרבה מקום לא בנוי בבנין משכן הכנסת. אם אין יצטרכו להוסיף עוד קומה! יש לבנות אולם חדש שיוכל להכיל אפילו 200,0 אלפיים חברי כנסת ואולי יותר. . באם ימצא היכן לבנות אולם מליאה גדול אפשר להוסיף עוד בקדנציה הבאה עוד עשירית וישבו זמנית במעברים.
לאחר זאת יש להקים כפי שנהוג בדמוקרטיות בעולם בית מחוקקים גבוה שיפקח על כולם כולל בית המשפט כולל העליון היהיר על שופיטיו וישפוט אותם לעת צורך. בג"ץ גם החליט על דעת עצמו על הזכות לפסילת חוקים, גם קבע את המבחנים לפסילת החוקים, גם מינה את עצמו לפוסק יחידי האם התקיימו המבחנים שקבע, גם פוסק ללא ראיות ועדויות וגם שולל את האפשרות לערער על פסיקתו. בית המשפט עליון חושב שתפקידו לפקח על המדינה והוא לפי כך קבע לעצמו על דעת עצמו את מיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם. לאחר שכבר התישב, עצם ישיבתו במקום זה מחזקת את הרגשתו שתפקידו עליון מעל כולם. עד כדי כך בית המשפט העליון בטוח שהוא עליון גם על הממשלה והכנסת שמדריכי מבקרים בבית המשפט העליון כך מסבירים את גובה המקום הטופוגרפי כמתאים לגובה התפקיד מעל שאר הרשויות. גם מדריכי טיולים לוקים באותו ההסבר. קרבה גיאוגרפית זו לכנסת גם מעודדת שליטה על הכנסת ודחיפת חוקים נוחים לבית המשפט ומנוגדים לטובתו של העם. אהרון ברק בכל הזדמנות סר לכנסת וממושב המבקרים החשובים לעיתים צרח על חברי הכנסת.
באופן זה בית המשפט העליון גם אינו נגיש לעם לעירעורים שזה צריך להיות תפקידו שהוא ממילא ממעט לעשות. על כן מתבקש מנגנון שלא מקרב השופטים אשר יעמיד את השופטים על מקומם וישפוט אותם ואף ירחיקם אם יתבקש. יש לבטל את ההפיכה השיפוטית ואת בג"צ בכלל. כלומר יש לבטל את ביטול משילותם של נבחרי הציבור לטובת השופטים. לאהרון ברק המרבה להזכיר את שלטון הנאצים כמו גם לדומיו יש להזכיר שמעשהו ומעשה בית המשפט זהה למעשהו של היטלר אשר עם עלותו לשלטון ביטל את הפרלמנט כי הוא ידע טוב יותר מה טוב עבור העם. בג"ץ בדרך כלל אינו עושה כאשר מדובר באזרחים ישראלים פרטיים רגילים ואם לא די בכך אף קונס אותם קשות. בג"ץ עושה ועוד איך כאשר מדובר בנושאים מדיניים וכאשר מדובר באזרחים לא ישראלים ואף באויבים. על הכנסת להיות יותר גדולה ומטפלת באזרחים הפונים אליה. אסור שחברי כנסת יהיו גם בממשלה על הכנסת לפקח על הממשלה. מבנין משכן בית המשפט העליון יש לסלק את בית המשפט כלומר את כל השופטים ולמצא לו חלופה במקום נגיש לקהל הרחב. בבנין זה יש לשכן את בית הנבחרים הגבוה לכשיקום והוא חייב לקום.
"נשיאי" בית המשפט העליון לפני פרישתם יושבים מול צייר לציור פורטרט שלהם בעלות של חמישים אלף שקל מכספנו. ציורים אלו נמצאים במרתף בניין בית המשפט העליון. יש להחרים ציורים אלו ובטווח הארוך לפתוח בירושלים מוזאון הרהב שיכיל פורטרטים אלו תוך סיפור מעלליהם של כל אחד מנשיאים אלו. זה יהיה הבסיס למוזאון הרהב, אשר כמו כן יכיל את ספור הקרן להשמדת ישראל בה חברים שופטים אלו והתנהגות האירופאים הצבועים המשתמשים בצורה עקיפה בבג"צ.
חבל שמפלגות הימין לא מעלות בראש הבעיות את ההפיכה הבגצוקרטית.
העם דורש פסיקת התגברות, חוקים למניעת מסתננים ומהגרים לא חוקיים. חוקים נגד ארגונים אנרכיסטיים, חוקים בעד בנייה יהודית.
לא שמתי לב שהוזכר במאמר שאחרי שבית המשפט אישר את השתתפותה של זועבי בבחירות אחרי המרמרה תקנו סמוטריץ וליברמן את החוק כך שגם התבטאויות ולא רק מעשים יכולים להוות עילה לפסילת רשימות ומועמדים. בחוק הזה השתמשו השופטים בעליון כדי להצדיק את פסילתו של בן ארי (אפילו אריה אלדד קרא לו היום גזען ברדיו). וזו כמובן האירוניה בהתגלמותה (וגם שני שליש מהמינויים של שקד תמכו בפסילה).
לא צריך להודות לי על זה שאני מוסיף בידע רלוונטי לקוראי מידה
העונג כולו שלי 🙂
לא שמתי לב שהוזכר במאמר שאחרי שבית המשפט אישר את השתתפותה של זועבי בבחירות אחרי המרמרה תקנו סמוטריץ וליברמן את החוק כך שגם התבטאויות ולא רק מעשים יכולים להוות עילה לפסילת רשימות ומועמדים. בחוק הזה השתמשו השופטים בעליון כדי להצדיק את פסילתו של בן ארי (אפילו אריה אלדד קרא לו היום גזען ברדיו). וזו כמובן האירוניה בהתגלמותה (וגם שני שליש מהמינויים של שקד תמכו בפסילה).
לא צריך להודות לי על זה שאני מוסיף בידע רלוונטי לקוראי מידה
העונג כולו שלי 🙂
לפני שאתם מסחתים, כצפוי, נגד בג"צ, רק תזכרו שהוא לא פסל לא את עותמה יהודית, ולא את מיכאל בן גביר. מה לעשות שאם שה היה תלומ רק ברצון העם (או המחוקק) אז כל הערבים כבר מזמן היו בים? אתם בעתמכם אמרתם, המחוקק רוצה להקל פסילת מועמדים, בניגוד מוחלט לזכות יסוד להבחר לכנסת, אילו מועמדים בדיוק?
אגב, החוק גם נותן סמכות לבית המשפט העליון, ולא לועדה פוליטית (מאוד מפתיע שמפלגות ימין לא ירצו מפלגות ערביות בכנסת) לומר את דברו אחרון בנושא.
תשנו כבר את "מידה" ל"ימין".
היהודים עזבו את כל מדינות ערב אחרי אלפי שנה שם.
עכשיו תור הערבים לשוב לארצותיהם מהן הגיעו לכאן ובראש ובראשונה לסעודיה.
כצעד ראשון אפשר וצריך להתחיל עם העברתם לירדן.
אם נרצה ואם לא – זה ממילא יקרה מתישהו מכורח נסיבות לא נסבלות.
ככה זה בעולם. לטבע יש כללים משלו למרות רפורמים ושמאלנים הזויים.
ואם הם לא יעברו לארצות ערב – אין ספק שאנחנו נועבר לשחיה נצחית בים.
אין גבול לצביעות השמאלנית ולטיפשות השמאלנית.
קודם כל בג"ץ לא צריך לשפוט על פי רצון העם
אלא על פי החוק.
דבר שני בנושא ספציפי ה יש חשיבות לבג"ץ מכיוון שפסילת
מפלגות מריצה לבחירות היא נושא פוליטי מובהק
שאם נציגי המפלגות בלבד יחליטו עליו , הגינות וצדק לא יהיו שם.
כמובן שעדיין נשאלת השאלה האם בג"ץ פוסק על פי חוק או על פי השקפה
אבל על זה כבר נאמר – יש חור בדלי….
אכן, ניתוח נכון של פשעי חונטת בג"ץ. השמאל מדבר על דמוקרטיה ושומרי הסף, אבל שופטי בג"ץ הוכיחו שהם משתינים מהמקפצה, הן על הדמוקרטיה, הן על חוקי הכנסת, הן על שלטון החוק והן על נורמות בסיסיות של הגינות ויושרה. הם הוכיחו לכל עם ישראל שהם תומכי טרור, מתנגדים לנאמני הלאום היהודי והם עצמם מהווים סכנה לעצם קיומה של המדינה. במדינה מתוקנת היו מחוקקים חוק יסוד שפיטה אם ענישה לצדו, תחת הסעיף המרדה: שופט עליון שיפסוק בניגוד לחוקי הכנסת, או שיפסוק לבטל את חוקי הכנסת, עוסק בהמרדה ודינו שבע שנות מאסר. אולי אם יושלך אחד מהעליונים מאחורי סוגר ובריח כאחרון השודדים – הרי מדובר בשוד השלטון – נתחיל לראות כאן בית משפט שפוסק על פי החוק ואינו מתיימר להיות דיקטטורה של האוליגרכיה המשפטית
הכל נכון, אבל צריך לזכור שאנשי עוצמה יהודית ניסו בעצמם להביא לפסילה של מועמדים ערבים. עכשיו זה חוזר אליהם.
צריך לקבוע שכל אזרח יכול להגיש את מועמדותו לכנסת בלי קשר לדברים שאמר או עשה בעבר, ולתת לציבור להחליט אם הוא ראוי
בית משפט פועל על פי חוק הראיות . ולא על פי גחמות של כזה או אחר
לפני 13 שנים הצעתי, שיקום מוסד עליון, שייקרא "מועצת חכמי העם" או "מועצת נכבדי העם", או כל שם דומה. הם יחליטו בעניינים שברומו של עולם, במקום משאל עם, כי סביר מאוד שהם ישקפו את הלאום כולו. היום מקובל המושג "חוכמת ההמונים". נראה לי כי המועצה שתקום עוד תזקק את התוצר הזה.
יהיו חברים במועצה זו כל חברי הכנסת המכהנים, כל חברי הכנסת לשעבר, כל השרים לשעבר, כל הרמטכ"לים במיל', כל הרבנים הראשיים לדורותיהם וכל השופטים העליונים והדיינים הראשיים (נשיאי בי"ד רבני) בדימוס. ואולי גם עוד כמה פונקציונרים לשעבר וחתני פרס ישראל.
גוף זה יהיה וולונטרי בהשתתפות החברים בו; חבריו לא יקבלו תשלום בעבור פעילותם. גוף זה יהיה חלק מהרשות המחוקקת.
כתבתי על הצעתי ל"מכון הישראלי לדמוקרטיה " ול"התנועה למען איכות השלטון בישראל", ולעוד עשרות אנשים שהיה להם צורך במשאל עם לפתור מחלוקות ציבוריות. מעריב פרסם את הצעתי ב"מכתבים", ב- 14.03.2006.
לאחרונה שלחתי את ההצעה לשרה איילת שקד, שלא תצא למלחמה בבג"ץ; שתקים את המועצה ותייתר את המעורבות של הבג"ץ בבעיות הנכבדות שעל סדר היום הלאומי.
בית המשפט העליון יחזור לתפקידו המקורי: לשפוט את תושבי ישראל לפי ספר החוקים. בית משפט זה יהיה גוף אפור, שמעניין רק את ציבור המשפטנים, שמחפש את התקדימים המשפטיים שהוא קובע והם חייבים לפעול לפיהם. השופטים העליונים יאבדו את הדיונים העסיסיים שמתלווים לפעילותם הציבורית. הציבור לא יידע מה שמות השופטים העליונים. גם לא תהיה חשיבות כל כך גדולה ל"צבע" שלהם ולא יהיה מעניין בוועדות למינוי שופטים.
גם לא יהיה על השופטים העליונים עומס בלתי נסבל ויהיה פחות עינוי דין.
אם תקום המועצה – ד"ר מיכאל בן ארי יוכל לומר שזה בזכותו, שהוא היה הקטליזאטור.
שבת שלום
הוספת חוקים או שינוים לא תשנה את המצב, כי בג"ץ לא פוסק או מפרש חוקים אלא ממציא לעצמו חוקים משלו. והדוגמאות רבות מספור. הפתרון המתבקש הוא שהכנסת תכריז על עצמה כבית המשפט העליון לערעורים כמו המצב באנגליה – אם הדמוקרטיות. וברור שאז בג"ץ ייאלץ לשפוט לפי החוק הקיים.
ולמי שייטען כי בכך נפגע עקרון "הפרדת הרשויות" נענה שבג"ץ כבר הפר עקרון זה מזמן!
מצחיק שאתר "מידה" מגנה אנטישמיות ותומך בבן ארי!!!