הבחירות המקומיות בטורקיה: נורת אזהרה לארדואן

מערכת הבחירות המוניציפליות שנערכה בטורקיה ב-31 במרץ הגיעה לסיומה עם תוצאות מדאיגות עבור מפלגת ה-AKP, אותה מוביל הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. הייתה זו נקודת סיום לשבע שנים בהן האופוזיציה המתנגדת לשלטונו הריכוזי של ארדואן שיחקה לפי הכללים שהוא עצמו הכתיב ונכשלה בניסיון לאתגר אותו, אך הבחירות האחרונות מסמנות נקודת מפנה למגמה זו. הציבור הטורקי שהגיע בהמוניו לקלפיות (84.67 אחוזי הצבעה) הוכיח כי עדיין יש לו אמונה בערכים הדמוקרטיים.

לאחר 17 שנות שלטון רצופות, בהן שלטה ביד רמה במעוזי הכוח של אנקרה ואיסטנבול, מפלגת הצדק והפיתוח נאלצה להעביר את השליטה בערים אלו לידי ה-CHP , מפלגת האופוזיציה החילונית. למרות שבסיס כוחה של המפלגה ברמה הארצית נשמר (44.31 אחוזים מהקולות), מפלגת הצדק והפיתוח קיבלה מסר אזהרה מהציבור הטורקי לקראת הבחירות הכלליות שיערכו ב-2023, שנת ה-100 לכינון טורקיה המודרנית. מבחינתו של ארדואן, זוהי קריאת השכמה פרטית שכן בראייתו אמון הציבור במערכות בחירות מהווה מבחן לשרידותו הפוליטית.

הברית המנצחת

כמדי מערכת בחירות, הגיע ארדואן באישון לילה למטה מפלגתו והכריז על ניצחון. עוד טען ארדואן כי מפלגתו תערער על תוצאות הבחירות באיסטנבול בה הפסיד מועמדו וראש הממשלה לשעבר בינאלי יילדירים בפער של 25 אלף קולות למועמד האופוזיציה אקרם אימאמולו.

התקשורת הפרו-ארדואנית, שהעניקה כיסוי מאסיבי לקמפיין הבחירות של מפלגת הצדק והפיתוח, העלתה סברות בדבר הטייה מכוונת של התוצאות. אחד מבכירי הפרשנים בעיתון 'ייני שאפק', הנחשב לשופרו של ארדואן, הגדיר את תוצאות הבחירות כהמשך ישיר של ניסיון ההפיכה הכושל נגד הנשיא בליל ה- 15 ביולי 2016.

זו הייתה מערכת בחירות שהתבססה על בריתות. מפלגתו של ארדואן, אשר רקמה ברית טקטית עם המפלגה הלאומנית (MHP) בבחירות הכלליות לפרלמנט ב-2018 הייתה הסמן הלאומני של ברית זו, והנשיא ארדואן פנה אל קהל היעד הלאומני על ידי הצגת מועמדי האופוזיציה כ"בוגדים" ו"תומכי טרור". בהקשר זה ראוי להזכיר כי ארדואן לא בחל באמצעים בכדי לפלג את השיח נגד יריביו עת הציג סרטונים מאירועי הטבח במסגדים בניו-זילנד שבסופם הראה קטע וידאו בו מתייחס מנהיג ה-CHP לאירועים וקושר אותם לבעיות באסלאם.

מבחינה אלקטורלית הברית בין מפלגת הצדק והפיתוח וה-MHP הלאומנית קיצונית השיגה 51.63 אחוזים וניצחה במישור הארצי. עם זאת, היא התבררה כמפלה היסטורית בהקשר המחוזי בשל ההפסדים באנקרה ואיסטנבול שלהם משמעות מהותית וסימבולית. אנקרה היא מעוז הכוח המייצג את מוסדות השלטון והמשפט ואילו איסטנבול, המנוע הכלכלי של טורקיה בה חיים 16 מיליון אזרחים, הייתה מקפצתו של ארדואן לחיים הפוליטיים.

בקרב תומכי ה-AKP עולה כעת החשש כי הזוכה באיסטנבול, אימאמולו המזכיר בכריזמטיות שלו את ארדואן בימיו כראש העיר בשנות התשעים, יהווה אתגר משמעותי עבור מפלגתם שכן בטורקיה נהוג לחשוב כי הזוכים בערים הגדולות מגיעים בדרך כלל עם יתרון במאבק על דעת הקהל ודפוסי ההצבעה בבחירות הכלליות.

האופוזיציה, שייסדה את "ברית האומה" עם גורמים חילונים, לאומנים ותמיכה כורדית מחוץ לברית, ניהלה קמפיין בחירות איכותי בעל מסרים מפייסים נגד הקו המפלג של ארדואן. בהקשר זה יש המעריכים כי קולם של מיליוני הכורדים החיים באיסטנבול, הכריע את הכף לטובת המועמד החילוני אימאמולו.

חוסר שקט

תקופת הביניים עד לבחירות הבאות תהווה עבור ארדואן "המערכה שבין המערכות" בה יצטרך לבצע שידוד מערכות בתוך מפלגתו ולהביא להישגים כלכליים משמעותיים. ייתכן כי מצבה השברירי של הכלכלה, הפיחות של 30 אחוזים בערך הלירה ב-2018 ורמת האינפלציה הגבוהה, עמדו לנגד עיניו של הרחוב הטורקי בבואו לקלפי.

האופוזיציה שכעת תפנה לנהל את חייהם המוניציפליים של מחצית מאזרחיה של המדינה יכולה לראות בבחירות מקרה בוחן למידת הלגיטימיות שלה בעתיד וכניצחון לדמוקרטיה שבעידן ארדואן נראה כאילו נעלמה מן העין. בהקשר המדיני, נראה כי תוצאות הבחירות לא מוסיפות שקט לארדואן בשל המתיחות הגוברת מול ארה"ב סביב עסקאות מערכות ההגנה האווירית הרוסית S-400, וסירובה של ארה"ב לספק את מטוסי ה-F35 לטורקיה.

יניב אברהם הוא חוקר לשעבר במרכז לחקר מדיני במשרד החוץ