לקראת תכנית טראמפ: ההזדמנויות, הטעויות והסכנות

הדיווחים לגבי תוכן העסקה הצפויה מראים כי הנשיא חוזר על הטעות של לבקש מעט מדי מהערבים והרבה מדי מהישראלים, ולכן צפוי להכשל שוב

הסכם בעייתי. מחמוד עבאס ודונלד טראמפ | פלאש90

תכנית השלום של הנשיא טראמפ לפתרון הסכסוך הפלסטינאי-ישראלי מדוברת מזה שנתיים, ועד היום, באופן פלאי, רק הוא ומספר מקורבים יודעים על פרטיה.  למרות זאת, מספר הדלפות שפורסמו נושא מספיק תואמות כדי שיהיה ניתן לאגד אותן, בתוספת שיחות עם בכירים בממשל, לתוכן שכנראה מכילה העסקה.

אלו מצביעים על כך שבסופו של דבר התכנית כוללת את היסודות הבאים: המדינות הערביות מכירות בישראל וישראל מכירה בפלסטין, כאשר עיר הבירה של שתיהן היא ירושלים.  גישה זו בנויה על יסודות שהוצעו בעבר על ידי נשיא מצרים א-סיסי ב-2016, על ידי ממשל אובמה ב-2009 וביוזמת השלום הערבי ב-2002, ואפילו על ידי עבדכם הנאמן בתכנית הסימטרית שלי מ-1990.

כל התכניות הקודמות הללו קראו לישראל לעשות את הצעד הראשון, או לחלופין קראו לצעדים הראשונים להיעשות במקביל על ידי ישראל והפלסטינים. לעומת זאת, התכנית של טראמפ קוראת למדינות ערב לעשות את הצעד הראשון, כאשר הצעד הישראלי מגיע כתגובה.  שינוי זה גרם ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לסרב מיד ל"עסקת המאה" כאשר הוא נפגש עם טראמפ בשנת 2017; דיווח אחד ציין כי "עבאס מפחד זמן רב מהצעה שכזו" ושהוא "התנגד בחריפות" לתכנית.

למרות תגובה זו, העסקה המדוברת מכילה רכיבים רבים לטובת הפלסטינאים: פלסטין תהיה מורכבת מכל שטחי A ו-B בגדה המערבית וחלקים של שטחי C, שבסך הכל יהוו 90% מיהודה ושומרון. עיר הבירה תהיה בתוך או בצמוד לגבולות המנהליים הרחבים של ירושלים. ייתכן שאיזור זה יתפרס משועפט לאיסעוויה, אבו דיס וג'אבל מוכאבר.

הר הבית והעיר העתיקה | פלאש90

עוד תכלול התכנית גוף בינלאומי המפקח על הממשל המשותף של האגן הקדוש (הכולל את העיר העתיקה) של ישראל עם פלסטין. גוף משותף של ירדן ופלסטין השולט על מקומות מקודשים לאסלאם בירושלים; מצרים, ירדן ולבנון נותנים יותר זכויות לאזרחי פלסטין; תושבים יהודיים בישובים קטנים ביהודה ושומרון מפונים למקומות אחרים; מעבר יבשתי מחבר בין עזה לגדה המערבית; עזה מסופחת לפלסטין כשהרשות הפלסטינית חוזרת לשלוט בה;

וושינגטון מצדה תארגן חבילת סיוע הומניטרי עצומה לרשות הפלסטינית, כנראה בשווי 40$ מיליארד. זהו סכום שאם מחלקים אותו, מגיע ל- 25000$ לכל פלסטינאי המתגורר בגדה המערבית; הפלסטינאים נהנים מגישה זמנית לנמלים ולשדות התעופה של ישראל, עד שמימון חיצוני יבנה שירותים בלעדיים לפלסטינאים.

מנגד, הפלסטינאים ככל הנראה יתבקשו לקבל על עצמם מספר הגבלות: המשך שליטה ישראלית על גבולות פלסטין, על נגישותם לאויר ולים, ולבקעת הירדן; הכרה חוקית של הממשלה האמריקנית (ואולי סיפוח למדינת ישראל) של יישובים גדולים יותר ביהודה ושומרון המגיעות ל- 10% מיהודה ושומרון; ויתור על "זכות השיבה" של פלסטינאים המתגוררים מחוץ לגדה המערבית בתמורה לפיצויים;

טעות חמורה

בהנחה שהתוויה זו נכונה ביסודה, היא מדאיגה משלוש סיבות. הראשונה היא, שהתועלת למדינת ישראל היא אשלייתית בלבד. הסכמי השלום עם מצרים (שנחתמו לפני 40 שנה) ועם ירדן (לפני 25 שנה) לא הובילו למסחר רציני, יחסים דיפלומטיים וחברות, או הגברת המגעים בין אזרחי הארצות.  במקום זאת, הם הובילו להגברת התחושות האנטי-ציוניות של המצרים והירדנים בעוד הם משפרים את מאגרי הנשק שלהם.

דפוס דומה של עוינות גוברת הגיע לאחר הסכמים דיפלומטיים נוספים בין ישראל ללבנון בשנת 1983, ובין ישראל לאש"ף בשנת 1993; כיצד יהיה אפשר לצפות לשינוי לאחר הסכמי הכרה בישראל עם סעודיה או עם בחריין? במילים אחרות, הכרה במדינה פלסטינית כמעט שלא מועילה לישראל, ועלולה אף לפגוע בה. סיום התביעה ל"זכות השיבה" של הפלסטינים הינה התועלת האשלייתית הבאה.  צריך רק להזכר בשינוי לכאורה של אמנת אש"ף בשנות התשעים, ובכך שבפועל הם לא הפסיקו לקרוא להשמדת ישראל.

שנית, למרות היתרונות האמיתיות והבלתי ניתנים להחזרה (כסף, טריטוריה ולגיטימיות) אותם יקבלו הפלסטינים, הם בהחלט ימשיכו את הדפוס העתיק שלהם של דחיית ישראל דרך קמפיינים הקוראים לדה-לגיטימזציה ואלימות, כפי שהם עושים מאז הסכם השלום הראשון עם ישראל בשנת 1993.

זה יקרה משום שרעיון ה"מזרח התיכון החדש" המפוקפק של שמעון פרס, לפיו נתינת גמול לפלסטינאים והעשרתם תגרום להם להיות שוחרי שלום, מסתתר גם מתחת לתכנית המדווחת של טראמפ. אך נסיון של שנים רבות מראה שתגמולים אלו גורמים להם לרצות עוד יותר בחיסולה של מדינת ישראל. הרשות הפלסטינית תקח את ההכרה ב"פלסטין" ותעצים את האנטי-ציונות שלה.

שלישית, באם יחשבו הישראלים לפנות לטראמפ בקשר לדה-לגיטימיזציה ולאלימות, סיכוי סביר שהוא יגיב בחוסר סבלנות: הקונפליקט הישראלי-פלסטינאי כבר "ירד מהפרק" והם צריכים לעבור הלאה. אם הם יתעקשו, זעמו המצופה יהיה הרסני לא רק לישראל אלא גם לקמפיין האנטי-איראני ומאמצי האנטי-אסלאם באופן כללי.

לסיכום, התכנית המדווחת חוזרת על הטעות החמורה ביותר של הדיפלומטיה הישראלית-פלסטינית בכך שהיא מבקשת מעט מדי מהערבים והרבה מדי מהישראלים. אני צופה שהיא תכשל, כפי שנכשלו ההסכמים של קלינטון, ג'ורג' וו. בוש, ואובמה. לכן, אמריקנים שמוטרדים מהמצב בישראל, מאיראן ומהאסלאם, צריכים להתכונן לחשיפה הקרובה של מה שייתכן ויהווה הסכם בעייתי ביותר.  כן, עד עכשיו טראמפ היה הנשיא "הכי פרו-ישראלי אי פעם", אך כפי שמזכיר לנו התנ"ך, "אַל-תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים".


פרופ' דניאל פייפס הוא נשיא מכון המחקר Middle East Forum. הטור התפרסם לראשונה בעיתון ה'וושינגטון טיימס'. אנו מודים למחבר על הרשות לתרגמו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. אני מנחש שזה ילך כך:
    ההצעה של טראמפ תוצג, ותדחה מיד על ידי הערבים כולם (יתכן אולי שתחת לחץ אמריקני כבד מצרים וסעודיה לא ידחו אותה לגמרי אלא רק חלקית).
    ה"פלשתינים" לסוגיהם ידחו אותה דחיה מלאה. בימי ערפאת הערמומי הם עוד היו עלולים לאמר כן, אבל כיום עם היריבות המרה בין חמאס לפתח זה לא נראה לי אפשרי.
    לגבי ישראל: אם נתניהו יהיה בשלטון, אני לא מודאג. הוא בדרכו הנבונה יאמר כן ויתן ללא הערבי לעשות את העבודה. אם שוטים כמו גנץ ולפיד יאחזו בהגה יש בהחלט מקום לדאגה.

  2. עכשיו כשסכנת שלטון גנצלפיד לא מאיימת יותר אפשר להיות רגועים יותר. מעבר לתוכן הצעת טראמפ יש חשיבות לשלבי הביצוע שהיא תתווה. זוכרים את עיקרון ה״יתנו יקבלו״ של ביבי? מכיוון שאין שום סיכוי שהעם המומצא ונציגיו יתנו משהו- הכל בסדר. העקרון הזה ודאי מקובל על טראמפ, ראו קיצוץ התמיכה לרשות עקב ״אי נתינה״ מצידם…..

  3. התכנית תהיה כזו:
    1. הפלסטינים יהיו חלק מאזרחי הממלכה האשמית והסעודית.
    2. ירדן תקבל שטחים מסעודיה במקום מישראל.
    3. ירדן תקבל תמיכה אדירה של מימון, התפלת מים ישראלית והגנה מרחבית.
    4. ערב הסעודית תכיר מיד בהסדר.
    5. מצריים תקבל תמיכה כספית ניכרת מהאמריקאים ותמיכה בהמשך שילטונו של סיסי.
    6. המצרים יקבלו לידם את ניהול עזה ופיתוח (בכסף אמריקאי) של פיתחת סיני לטובת העסקת העזתים.
    7. ישראל תקבל שליטה על כל המרחב בין הים לירדן.

  4. משום שמדינה ערבית "מינוס" ממערב לנהר ירדן כבר קיימת ואף פנויה מיהודים , אז ערביי חיפה, נצרת, עכו, גליל, נגב, רהט, כפר קאסם, סכנין, יפו, ירושלים, לוד וכו` – חייבים להפוך לאזרחים של מדינה שלהם החדשה .
    אין שום הבדל בין ערבים ברמאללה, חברון, עזה לבין ערבים בירושלים, חיפה, יפו .
    ערבים אשר מתגוררים בישראל ישלמו מיסים לרמאללה ורק שם ערבים יבקשו קצבאות, ביטוח בריאות, תקציבים לבתי ספר וכו` .
    ניתוק כלכלי מוחלט בין שני עמים יתקיים אך ורק לאחר שכל אחד ואחת מ-2 מיליון ערבים יקבלו אזרחות של מדינה "מינוס" שלהם.
    זמן מה ערבים עוד יחיו בישראל, עם זכויות של עובדים זרים.
    בעוד כמה חודשים רמת חיים שלהם תרד דרסטית ואז יתחיל טרנספר מרצון: לרמאללה, שכם, חברון , בית לחם, עזה וכו'.
    שימו לב: הכול לפי חוק בינלאומי, כי רק ערבים ביצעו את החלטת האו"ם משנת 1947 על החלוקה וגירשו את היהודים מחלק ניכר של ארץ ישראל .
    בשלב שני נעביר הספקת מים, מזון, חשמל, דלק , חומרי בנייה וכו' לסיני ולירדן .
    כך בשני שלבים, בלי מלחמה ודי בזול, תוך כמה שנים נשחרר את ארץ ישראל .

  5. ביבי בישל דייסה עוד מאוניברסיטת בר אילן ועכשיו מגישים את זה כתוכנית של טראמפ
    עד מתי העדר העיוור יממשיך להאמין ל נוכל שממשיך לעבוד עליו?
    זאת תוכנית התאבדות קולקטיבית וחיסול מדינת ישראל
    השימוש בשם המומצא של מדינה שאף פעם לא היתה קיימת של עם המומצא בשם הבדוי של הבלוף הערבי והשימוש במושגים שקריים מהיסוד כל כך מגוחך שאין מילים לתאר