היוזמה הסינית: פסגת 'חגורה ודרך' הייתה הצלחה מעורבת בחשש

הוועידה השנייה של הפרויקט השאפתני שיזם הנשיא שי הדגישה את האתגרים ואת ההזדמנויות באסטרטגיית שיתוף הפעולה הבינלאומי של סין

יוזמה חובקת עולם. משתתפי הוועידה הראשונה | ויקיפדיה

בסוף השבוע שעבר כינס הנשיא הסיני שי ג׳ינפינג פסגת מנהיגים ונציגים מרחבי העולם על מנת לדון ולדווח על יוזמת הדגל אותה הוא מוביל: ״יוזמת החגורה והדרך״. מדובר למעשה באסטרטגיית הפיתוח של סין הכוללת בתוכה פרויקטים רבים בעיקר בתחומי התשתיות, אותם חברות סיניות מקימות ובונות ברחבי העולם. המטרה המרכזית של יוזמה זו היא חיבור של סין עם נקודות רבות ככל האפשר, על מנת להרחיב את המסחר בין סין ושאר העולם.

מכיוון שמדובר ביוזמה שאפתנית וחובקת עולם, מספרם וזהותם של ראשי המדינות שהשתתפו בפסגה משקפים במידה רבה כיצד היא נתפסת בקרב מנהיגים מרחבי העולם. במפגש הראשון שנערך לפני שנתיים נכחו 29 ראשי מדינות ואילו במפגש הנוכחי עלה מספרם ל-36, כך שמבחינה זו ניתן להצביע על צמיחה בהתעניינות. בנוסף לראשי המדינות, נכחו בפסגה עוד כ-5,000 משתתפים ממדינות רבות ומארגונים בינלאומיים מובילים, ובראשם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ויו"ר קרן המטבע הבינלאומית כריסטין לגארד.

הכלכלות המשתתפות ביוזמת 'חגורה ודרך' | ויקיפדיה

גם מהרשימה של אלו שלא השתתפו ניתן להפיק תובנות חשובות. היעדרות של מנהיגי כמה משכנותיה האסיאתיות של סין כמו הודו, דרום קוריאה ויפן, מצביעה על הגישה שלהן ליוזמה הסינית, הנעה בין אדישות לחשש. הודו היא הראשונה לחשוש וזאת בשל ״מסדרון סין-פקיסטן״ שהולך ונבנה במסגרת היוזמה, ומעלה חששות כבדים מחיזוק הברית בין שתי המדינות, כאשר האחרונה היא האויבת מספר אחת של הודו.

מהפסגה הנוכחית, כמו גם מזו הקודמת, נעדרה נציגות ישראלית. ההסבר לכך הוא שלאורך השנים מאז נוסדה הרפובליקה הסינית העדיפו הסינים לתמוך בצד הערבי בסכסוך המזרח-תיכוני ולהתנגד למדיניות הישראלית.

על כן ניתן להניח שגם במקרה הזה בקשו הסינים לוודא שיוזמת 'חגורה ודרך', לכל הפחות באופן פומבי, תהיה קלה לעיכול עבור הערבים, הטורקים והאיראנים. גם התחממות היחסים בין ישראל ומדינות המפרץ לא הביאה לשינוי הגישה הסינית לנושא, ובסופו של דבר גבר כנראה כוחן של איראן וטורקיה, שתי בנות ברית קרובות וחשובות עבור הסינים.

מסר לארה"ב

אי השתתפותו בפסגה של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כמובן לא הפתיעה איש, אך העובדה שהאמריקנים לא שלחו אף נציג רשמי מצדם לאסיפה המרכזית יכולה ללמד על הגישה האמריקנית ליוזמה הסינית, שרואה בה התרחבות מסוכנת.

נאומו המרכזי של הנשיא הסיני עסק בנושאים העומדים בליבו של מאבק הסחר בין ארה״ב לסין. שי הכריז כי יערוך רפורמות בכלכלה הסינית המקומית, יטפל בבעיית הסובסידיות שפוגעות בתחרות בין המדינות, יפעל לקידום ההגנה על הקניין הרוחני של חברות שאינן סיניות הפועלות בסין וירחיב את אפשרות של משקיעים לפעול בכלכלה המקומית ביתר קלות. הנשיא הסיני התייחס בדבריו גם לקשיים שהעלה טראמפ בקשר לפיחות שמבצעים הסינים במטבע שלהם ומסר שהשלטונות הסינים ימנעו מלעשות כן.

המשך דבריו של שי כוונו למדינות החברות ופעילות ביוזמת 'החגורה והדרך'. אחת הביקורת שנמתחה על היוזמה עוסקת במה שזכה לכינוי ״מלכודות החוב״, אשר נוצרות כאשר מדינה עשירה (סין במקרה הזה) מציעה למדינה עניה יותר הלוואות ארוכות טווח או מימון בתנאים נוחים, על מנת לקדם פרויקטים גדולים בתחום הכלכלה או התשתיות. המדינה הלווה מתפתה להצעה, למרות שבמקרים רבים היא יודעת מראש שהיא עשויה שלא לעמוד בתשלום הסופי, ולמצוא עצמה ממשכנת נכסים לטובת המדינה העשירה לתקופות ארוכות ביותר על מנת להחזיר את החוב.

בשל חשש זה ומסיבות אחרות לפחות שבע מדינות כבר משכו ידן מהשתתפות בפרויקט הענק הסיני. כך למשל, לאחר שממשלת סרי לנקה לא עמדה בתשלומי החזר ההלוואות שלקחה לטובת בניית נמל ים בעיר המבנטוטה (Hambanthota), עבר שטח הנמל לידיה של סין לתקופה של 99 שנים.

על מנת להרגיע את הביקורת אמר הנשיא הסיני בנאומו שהפרויקטים יהיו בעלי ״קיימות פיננסית״, קרי כל פרויקט ייבחן האם המדינה השותפה תוכל לעמוד בכל ההתחייבויות שהיא לוקחת על עצמה. בנוסף הכריז הנשיא כי הפרויקטים והתוכניות הכלולות ביוזמה יהיו מחויבים לסטנדרטים גבוהים של קיימות ואיכות בניה. בכך מקווה שי להפיג חששות הקיימים במדינות רבות מפני ההשלכות על הסביבה בשל פרויקט הענק הסיני.

נקודת ציון

הפסגה השנייה של יוזמת 'החגורה והדרך' מהווה נקודת ציון חשובה לבחינת אופני ההתייחסות של הזירה הבינלאומית לפרויקט הענק של שי. כאמור, מספר ראשי המדינות עלה מהפסגה הקודמת, אך לא די בכך על מנת לקבוע את היחס של מנהיגי העולם ליוזמה הסינית.

דווקא מנאומו המרכזי של שי ניתן להבין מה הם הקשיים ביוזמה וכיצד הוא מבקש לטפל בהם. דבריו גם הבהירו שהמאבק שמנהל דונלד טראמפ מאז עלייתו לשלטון נותן את אותותיו, ובסין מבינים כי על מנת להמשיך את מערכת היחסים הענפה בין הצדדים יש צורך לבצע התאמות ושינויים.

ההעדרות של ישראל בפסגה איננה מפתיעה, אך על מקבלי ההחלטות בירושלים לשים לב לכך ולזכור בכל עת מי היא המעצמה שעומדת לצידינו, גם בימים של חילוקי דעות, ומי היא זו התומכת בשונאינו הגדולים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. ממלץ לעקוב אחרי ערוץ china uncensored בנושא

    העיקר:
    סין פונה למדינות חלשות עם הצעות מפתות על בניית תשתיות ומסחר.
    סין לא בוחלת בפנייה למדינות עם משטרים בעייתים היות והיא לא רואה בעיה עם זכויות אדם.
    אז מוכרת להם הלוואה על עבודה שאולי תחזיר את עצמה בעוד שנים רבות.
    הקבלנים שבונים את התשתיות הם תמיד חברות קבלן סיניות , כך שהמדינה הנעזרת לא מרוויחה מההשלכות של בניית התשתיות (עבודה למקומיים , ידע וכו)
    המדינה הנעזרת מוצאת את עצמה פעמים רבות מקבלת הגירה סינית לשטחה על מנת לבנות ולתמוך בתשתיות.
    כמובן , פעמים רבות אין למדינה דרך לשלם על ההלוואות המוזלות , אז סין מציאה הלוואות פחות מוזלות וכן הלאה עד שהחוב גדול מדי כדי לשלם , ואז סין מציאה תשלום במשאבים כמו נפט , מחצבים , מה שבהרבה מקרים מגיעה מהתשתיות שהסינים הקימו במדינה וכך נוצר מעגל סגור , סינים מיצרים וצורכים כאשר המדינה עצמה לא מקבלת חלק מהותי בתוצר.
    ההשפעה הפוליטית של סין במדינה גדלה , מה גם שזה יכול להשפיע על גורמים צד שלישי שמעורבים עם המדינה בהסכמים פוליטים , לדוגמא : מונטונגרו והאיחוד הארופי.

    בקיצור נושא מרתק

    1. ערוץ מרתק.
      חומרים מעניינים והיוצרים גם יודעים לבדר.

      מומלץ בחום.

  2. מקור השם ״הדרך והחגורה״ הוא״: הדרך – הכוונה לדרך המשי. והחגורה – מסעותיו של אדמירל Zhang He שהגיע ב 1405 כ 90 שנה לפני קולומבוס עם הצי הגדול מאד 300 אוניות שהגדולות בהן היו פי 5 מאוניותיו של קולומבוס. Zhang He הגיע להודו, למזרח התיכון ואפילו לאפריקה