לשכת הפרסום תבחן מחדש את התקשרות משרד הביטחון עם 'הארץ'

בעקבות חשיפת 'מידה' על סכומי העתק שהושקעו בפרסום בעיתון ביחס לתפוצתו הנמוכה, בלפ"מ החלו בעבודת מטה לבחינת הסוגייה. ארגון 'לביא': "מקווים שזה הסוף למצב המעוות"

לשכת הפרסום הממשלתית תקיים בחינה מחודשת של היקפי הפרסום שמבצע משרד הביטחון בעיתונים, כך עולה ממענה שניתן אתמול לפניית ארגון 'לביא' ובעקבות חשיפת 'מידה' על סכומי הכסף הגדולים אותם העביר משרד הביטחון לעיתון בשנים האחרונות.

בלשכת הפרסום אמנם התעקשו כי הפרסומים נעשים משיקולים מקצועיים ובהתאם לצרכים, אך יחד עם זאת הוסיפו כי יחלו בהקדם ב"עבודת מטה משותפת של גורמי המקצוע האמונים על כך מטעם משרד הביטחון ולשכת הפרסום הממשלתית", כדי לבחון מחדש את הסוגייה. בנוסף, לשכת הפרסום התמידה בסירובה לחשוף את פרטי ההסכם עם עיתון 'הארץ' בטענה שמדובר ב"סוד מסחרי" בעל "ערך כלכלי".

על פי הנתונים שנחשפו לראשונה ב'מידה' לפני כשלושה שבועות, משרד הביטחון מזרים מיליוני שקלים לעיתון 'הארץ' עבור מודעות פרסומיות על חשבון עיתונים נפוצים יותר, בראשם 'ידיעות אחרונות' ו'ישראל היום'.

על פי הנתונים המתייחסים לשנים 2017-2011, זכה 'הארץ-דה מרקר' לשליש מעוגת הפרסום המודפס של משרד הביטחון, בזמן שבאותה תקופה השיגו העיתונים של שוקן ביחד שיעור חשיפה של כעשרה אחוזים. כלומר, עיתון 'הארץ' קיבל ממשרד הביטחון מימון יחסי של לפחות פי שלושה מתפוצתו.

כך למשל, בשנים 2017-2014 העביר משרד הביטחון ל'הארץ-דה מרקר' למעלה מ-2.4 מיליון שקלים – סכום העולה על זה שהועבר ל'ידיעות אחרונות', זאת על אף שנתוני התפוצה של 'ידיעות' היו גבוהים מאלו של הארץ לפחות ב-200%. בשנת 2017 לבדה שיעור החשיפה ל'הארץ-דה מרקר' חלש על 10.5% במצטבר לעומת 32.5% של 'ידיעות', אך במשרד הביטחון פרסמו ב'הארץ' בסכום של 592 אלף שקלים, אל מול 451 אלף בלבד ב'ידיעות'.

בהקשר זה יש לציין עוד כי בנוהל תכנון ורכש מדיה שהגדירה לשכת הפרסום הממשלתית באוגוסט 2017 נכתב כי מחלקת המדיה תקבע את גופי המדיה והיקפי הפרסום "אשר בנסיבות העניין מעניקים את מירב היתרונות ללפ"מ", בין היתר על פי אמות מידה של "תפוצה, קהל יעד, פריסה גיאוגרפית ושפה", וכמו כן יש לקחת בחשבון את "העלות הכלכלית". גם במקרה הזה, כאשר מביטים בנתונים ניתן להטיל ספק האם פרסום בסכומים גבוהים בעיתון בעל תפוצה כמו 'הארץ' עומד בקריטריונים של "יתרונות" ו"עלות כלכלית".

בנוסף יש לציין כי ההוצאה חסרת הפרופורציות על פרסומים ממשלתיים בעיתון 'הארץ' אינה ייחודית רק למשרד הביטחון. כפי שחשפו זיו מאור ויוסי בן-ברוך ב'מידה' לפני כשנתיים, ממשלת ישראל כולה רוכשת מדי שנה פרסום בעיתון במיליוני שקלים, סכומים הגבוהים בהרבה משיעור החשיפה היחסי שלו.

נתוני פרסום המודעות הממשלתיות של משרד הביטחון התקבלו במענה לבקשת חופש מידע שהגיש ארגון 'לביא' לראשונה בספטמבר 2017. התשובות שהתקבלו אז היו חלקיות ביותר ונשמט מהן מידע רב, בנימוק כי פרטי ההתקשרות של לפ"מ עם ספקי מדיה הינם "סוד מסחרי" שהמשרד פטור מלפרסמו. בקשת חופש מידע נוספת בחודש יוני 2018 לא נענתה, ורק לאחר שב'לביא' איימו לעתור לבית המשפט אם הנתונים לא יגיעו לידיהם, הואילו בלפ"מ לספק את הנתונים בחודש מרץ 2019.

לאחר הודעת לשכת הפרסום על בחינה מחדש של הסוגייה, אמרו היום ב'לביא' כי הם מברכים על התחלת עבודת מטה מסודרת של גורמי המקצוע הרלוונטיים: "בלתי מתקבל על הדעת להמשיך במצב שבו משרד הביטחון מפרסם בעיתון הארץ בעל התפוצה הנמוכה בהיקפים כספיים עצומים הכפולים מפרסומי משרד הביטחון בעיתונים נפוצים בהרבה כדוגמת ישראל היום. אנו מאמינים שראש הממשלה ושר הביטחון מר בנימין נתניהו כמו גם שרת התרבות מירי רגב ישימו סוף לחלוקה בלתי פרופורציונאלית של פרסומי משרד הביטחון בעיתון הארץ".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. להערכתי הנתונים חמורים יותר. יש להביא בחשבון שקיימת חפיפה בין קוראי הארץ לקוראי "דה מרקר".

    שעור חפיפה זה גבוה משמעותית מזה שבין קוראי ידיעות לקוראי "כלכליסט"

  2. לתשומת לבכם באם טעיתי – להלן כתובת המייל הנכונה

  3. צריך לבדוק גם מי אלו ה10.4% תפוצה שלו כי מתברר דמשרדים ממשלתיים וצהל מזמינים עותקי הארץ גם ביחס לא פרופורציונלי לתפוצה שלו בשאר חלקי האוכלוסיה.

  4. בקיצור: ממשלת ישראל מסבסדת את אל ארד
    ואנחנו פראיירים.

  5. למבקר המדינה יש הסבר על כך שאף פעם לא שמענו על בקורת וממצאים בנושא הזה?
    מה הם הקריטריונים? מי הם המחליטים ומה מניעיהם?
    קראתי שפרטי ההתקשרות של לפ״ם עם ספקי המדיה הם סוד מסחרי. ואני חושב שאת הסוד הזה המשטרה חייבת לחקור על טיב הסודיות ומדוע ניסו להסתיר את הפרטים מעוררי התמיהה כפי שנתגלו.
    גם שם (מבקר המדינה) תקפה האמירה לא ביבי לא בודקים? או אולי גם מחפים?

    1. המבקר שפירא דרדר את משרד המבקר לשפל ללא תקדים. אם בעבר גופים ציבוריים חששו מתלונות אזרחים, בזמנו של שפירא, מהר מאד למדו הגופים שאין ממה לחשוש, והתוצאה, התעמרות באזרח ללא גבול וללא מחסום. נקווה שהמבקר החדש לפחות יחזיר את תוקפו של המשרד כפי שהיה קודם לאסון הקרוי שפירא

  6. עכשיו מובנת יותר התופה של הקצינים הבכירים, שרובם, לאחר השחרור מוצאים עצמם, בצורה כזו או אחרת במפלגות השמאל. פשוט, קיבלו חינוך מחדש בשירות המשמעותי שלהם, בדרגים הגבוהים!!

    1. מה לעשות, כל מישהו שהוא משהו קורא הארץ
      וכמו שנאמר
      "הארץ בלי "הארץ" זה לא הארץ"
      ןאידך זיל גמור

    2. גם אצלנו בדויטשלנד היו ימים שהיו אומרים: כל מי שלא קורא "דר שטירמר" – לא יודע איפה הוא חי.

  7. ליברמן יחסל את התופעה המעוותת של מתן חמצן לעיתון של אנשים שהם חושבים שהם חושבים,תוך 48 שעות

  8. \זה לא חדש
    כל הפרסומים של לפ"מ לוקים בכך כבר שנים. וזה ידוע.
    לפ"מ לא מתקן את עצמו

  9. הארץ הוא עיתון עויין את ישראל שופר של כל שונאי ישראל באשר הם
    למה המדינה צריכה לממן אותו? חלם

  10. הפירסומים הם גם לפי רמת הקוראים. מה הטעם לפרסם בישראל היום, מעריב וידיעות אחרונות. הרי חלק נכבד מהקוראים של עיתונים אלה הם, איך נאמר בעדינות, לא מיטב הנוער ולא העפרונות המחודדים ביותר. עדיף לפרסם בעיתון של אנשים יותר משכילים ויותר אינטיליגנטים. לא נעים לשמוע? אולי. אך זאת עובדה.

    1. ככה זה כשה"נאורים" קובעים מי משכיל ומי אינטליגנטי: תמיד יוצא שהם עומדים בקריטריונים והאחרים – לא. ככה זה כשהסמרטוט האדום התחלף בסמרטעיתון ש"חושב בשבילך".