סכנה מיידית: איראן קרובה מתמיד לסף גרעיני

בעקבות איומה של איראן (ב-7 במאי) כי במידה שלא יימצא פתרון לעיצומים שארה"ב הטילה עליה היא תתנער מהמגבלות על רמת העשרת האורניום ותחזור להעשיר אורניום עד ל-20%, אישר מנכ"ל סבא"א יוקיה אמאנו (ב-10 ביוני) כי איראן מממשת את איומה והדגיש כי הכרחי שטהראן תעמוד בתנאי הסכם הגרעין מ-2015.

יוזכר כי דובר הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, בהרוז כמאלוואנדי, התריס (ב-21 במאי) כי כושר ההעשרה במפעל להעשרת אורניום נתאנז הוגדל לאחרונה פי ארבעה. כתוצאה מכך איראן עלולה לחרוג עד מהרה מהמגבלה על כמות האורניום שמותר לה להעשיר על פי הסכם הגרעין מ-2015.

לאחרונה הצהיר סמנכ"ל סבא"א לשעבר, אולי היינונן, כי להערכתו איראן קרובה כיום להשגת נשק גרעיני במרחק נגיעה של שישה עד שמונה חודשים (לדבריו התייחס לזמן הנדרש להעשרת אורניום בכמות ובאיכות של פצצה גרעינית). היינונן כיהן בעשור הקודם כסמנכ"ל סבא"א וראש מחלקת הפיקוח שלה ונחשב כנץ בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית בניגוד להתנהלותו הרופסת מול טהרן של מנכ"ל סבא"א דאז, מוחמד אל-בראדעי.

מסקנתו של היינונן על קרבתה של איראן לייצר נשק גרעיני נובעת ככל הנראה מהערכת יכולותיה בשני תחומים. ראשית, כושר העשרת האורניום של איראן כיום בהשוואה ליכולתה בטרם נחתמה עסקת הגרעין ב-14 ביולי 2015. שנית, התקדמותה המשמעותית של איראן עד 2003, וכנראה גם לאחר מכן, בתכנון ובפיתוח התקן הנפץ הגרעיני במסגרת תוכנית AMAD, אשר מטרתה הייתה ייצור חמש פצצות גרעיניות בעוצמת 10 קילוטון (בסדר גודל של פצצת הירושימה במלחמת העולם השנייה), שניתן יהיה להתקינן ברש"ק הטיל הבליסטי שיהאב 3. זאת, כפי שנחשף ב"ארכיון הגרעין האיראני" שהוברח לישראל. לאחר 2003 עברה תוכנית הגרעין שינויים ארגוניים שונים, במטרה להסוות את מאפייניה ומאז 2011 פעלה במסגרת ארגון SPND.

חצי שנה לחומר בקיע

על פי דו"חות סבא"א על איראן מהשנים 2014-2013, בטרם חתימת הסכם הגרעין הכיל מפעל העשרת האורניום בנתאנז כדלקמן: 15,420 צנטריפוגות מהדגם הראשוני שיוצר באיראן, IR1, אשר העשירו אורניום טבעי לשיעור של כ-3.5%, דרגת העשרה המתאימה לדלק גרעיני עבור כורים לייצור חשמל; 328 צנטריפוגות IR1 שהעשירו אורניום מ-3.5% עד לשיעור של 20%, דרגת העשרה של דלק גרעיני לכורי מחקר, וכן 1,008 צנטריפוגות מדגם מתקדם יותר, IR2m (אשר ככל הנראה כושר ההעשרה שלו כפול מזה של דגם IR1), אם כי צנטריפוגות אלה טרם הופעלו עד כה.

כמו כן הותקנו במתקן העשרת האורניום פורדו 2,710 צנטריפוגות מדגם IR1 – מהן הופעלו 696 יחידות טרם עסקת הגרעין, ואף הן העשירו אורניום מ-3.5% ל-20%. יש להניח כי אם איראן תתנער עתה מהסכם הגרעין, היא תפעיל בהקדם האפשרי את כל הצנטריפוגות שהותקנו בעבר בנתאנז ובפורדו, ויתכן אף צנטריפוגות מתקדמות יותר מדגמי IR6 ו-IR8 שהמשיכה לפתח בשנים האחרונות (לטענת המומחים האיראניים, כושר ההעשרה של IR8 גדול פי 20 מזה של IR1).

מתוך הנחה זו ועל סמך חישובים שבוצעו בהתבסס על הנתונים שפורסמו בדוחות סבא"א דלעיל, וחרף אי וודאויות רבות, ניתן לאמוד כי במקרה של פריצת איראן מעסקת הגרעין היא תהיה מסוגלת להעשיר אורניום לשיעור 20% בכמות של כ-450 ק"ג לשנה, ולאחר העשרה נוספת של האורניום המועשר מ-20% ל-90% (דרגת ההעשרה הנדרשת לייצור ליבת נשק גרעיני) תתקבל כמות של 200 עד 250 ק"ג אורניום מועשר ל-90%, המתאימה לייצור של למעלה מעשר פצצות גרעיניות בשנה.

על סמך הנחה שהזמן שיידרש לאיראן להפעלתו מחדש של פרויקט העשרת אורניום בהיקף מלא הינו כשלושה עד ארבעה חודשים, וכן חודש עד חודשיים עבור יציקת ליבות האורניום המועשר בצורת חצאי כדור חלול, יתכן כי תוך כחצי שנה עלול להיות בידי איראן חומר בקיע לפחות עבור ליבה אחת של פצצה גרעינית, ואולי אף יותר.

פריצת הדרך

אמנם סבא"א השתדלה לאורך השנים לקיים פיקוח הדוק על המתקנים באיראן הקשורים או מעורבים בייצור או שימוש בחומרים גרעיניים, בהתאם לאמנת אי הפצת הנשק הגרעיני (NPT). אולם היא לא הצליחה לחשוף עד תום את פעילויותיה החשאיות של טהראן בתחומים השונים של פיתוח התקן הנפץ גרעיני והתקנתו ברש"ק טיל בליסטי.

מרבית המידע שנצבר בסבא"א בתחומים אלה נתקבל משירותי המודיעין של מדינות המערב. אולם פריצת הדרך המשמעותית ביותר בחשיפת תוכנית הגרעין האיראנית הושגה במבצע הארכיון האיראני אשר מסמכיו מצביעים כי בשנים 2003 ו-2004 התקדמה איראן מאוד במאמץ הגרעיני, הרבה מעבר למה שהעריכו שירותי המודיעין המערביים וסבא"א באותה עת. זאת ועוד, אפשר כי לו הושג ונחשף המידע שבארכיון לפני חתימת עסקת הגרעין ב-2015, היה נחתם הסכם טוב יותר מול איראן.

מבצע ארכיון הגרעין האיראני ותיאור כוללני של המידע שהארכיון מכיל נחשפו לראשונה על-ידי ראש הממשלה נתניהו ב-30 באפריל 2018. אולם החל באוקטובר 2018 ועד לאחרונה (21 במאי) הציג מכון ISIS (Institute for Science and International Security) הוושינגטוני בראשות דיוויד אולברייט סדרת דיווחים מפורטים מאוד על תוכנו של הארכיון, ובכללם על אודות מתקנים חשאיים שטרם נחשפו עד כה. בנוסף לאולברייט ואחרים, גם היינונן היה שותף לכך.

מרכיבים מרכזיים בתוכנית הגרעין התנהלו באתר הצבאי פארצ'ין (Parchin), כ-30 ק"מ צפונית לטהראן. ב-2004 דווח לסבא"א על אפשרות שבאתר מתנהלת פעילות שאפשר שהיא קשורה לפיתוח נשק גרעיני, ולפיכך ביקשה סבא"א מאיראן לאפשר לפקחיה לסייר באתר. בתחילה התחמקה איראן בטענה שרצונה לשמור על ביטחון שדה, בשל כך שמדובר בבסיס צבאי, אך בינואר 2005 הסכימה לביקור הפקחים, אולם אפשרה להם גישה חלקית בלבד למספר קטן של בניינים באתר. הפקחים לא מצאו ראייה כלשהי לפעילות חשודה בפארצ'ין.

ביקור שני שלהם, וגם כאן רק בחלק קטן מהאתר, התקיים בנובמבר 2005, ובו נטלו הפקחים דגימות קרקע מהאתר. אולם בדיקת הדגימות במעבדות סבא"א לא העלתה דבר ולא אימתה את החשדות בדבר פעילות גרעינית באתר. בינתיים הגיעו לסבא"א ב-2011 דיווחים נוספים כי בפארצ'ין מתבצעים ניסויים בחומרי נפץ הקשורים לפיתוח נשק גרעיני, אך איראן מנעה מפקחי סבא"א גישה נוספת לאתר.

במאי 2012 אותרה בפארצ'ין פעילות חשודה בתצלומי לווין: האיראנים הרסו מספר מבנים באתר אשר ב-2005 לא התאפשר לפקחי סבא"א לבקר בהם, ואף "גילחו" לחלוטין את השטח מסביבם. רק בספטמבר 2015, לאחר חתימת עסקת הגרעין, אפשרה טהראן לפקחי סבא"א ביקור נוסף בפארצ'ין שבמהלכו ניטלו דגימות קרקע מהאתר, אך בדיקתן במעבדות סבא"א לא העלתה דבר. מנגד, בדיקתן מחדש במעבדות בארה"ב העלתה כי נמצאו בהן חלקיקי אורניום – הוכחה כי בפארצ'ין בוצעה פעילות גרעינית.

סא”ל (מיל’) ד”ר רפאל אופק הוא מומחה בתחום הפיזיקה והטכנולוגיה הגרעינית, ושימש כאנליסט בכיר בקהילת המודיעין הישראלית. המאמר המקורי התפרסם במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.