הנימוקים שפורסמו לפסילת התמודדתו של בן ארי בבחירות מראים עד כמה נסחפו שופטי העליון מתפקידם כפרשנים של החוק, והפכו עצמם למחנכים הלאומיים
…אנו היהודים מצווים להיות ראש החץ במאבק נמשך וחסר פשרות בגזענות …עלינו להיות ראויים להוביל את המאבק הזה ועלינו לבער מקרבנו במדינת ישראל הריבונית את הנגעים המסוכנים של הגזענות .הוא מאבק ארוך המחייב התמדה…"
פסוקים חוצבי להבות אלו אינם חלק מנאום שנישא באחת מהפגנות העדה האתיופית, או דברים שנשא איש חינוך או פוליטיקאי. מדובר בקטע מהנימוקים שכתבה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לפסילתו של מיכאל בן ארי מהתמודדות לכנסת, והתפרסמו אמש. על השערורייתיות שבפסק הדין עצמו כתבנו כאן למחרת מתן פסק הדין לפני כארבעה חודשים, אולם קריאת הנימוקים שפורסמו רק כעת מדגישה מחדש עד כמה נסחף בית המשפט העליון מתפקידו כפרשן של החוק, עד שהפך עצמו למחוקק ולמחנך הלאומי.
נזכיר שתחילת הסיפור בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותו לכנסת של עופר כסיף, המתמודד מטעם רשימת חד"ש לכנסת, בעקבות דבריו כנגד חיילי צה"ל ולאחר שאמר בין השאר כי "פגיעה בחיילים אינה טרור". במקביל, קבעה ועדת הבחירות המרכזית כי אין לפסול את מועמדותו של מיכאל בן ארי, על אף התבטאויות שונות שלו כנגד ערבים. כנגד שתי ההחלטות (ומספר החלטות נוספות) הוגשו ערעורים, וביום 17.3.19 ניתן פסק הדין שקבע כי עופר כסיף יוכל להתמודד לכנסת, ואילו מועמדותו של בן ארי נפסלה.
ארבעה חודשים נדרשו לבית המשפט לפרסם את הנימוקים לפסק הדין השערורייתי הזה, שמעבר לזלזול המתמשך במחוקק שהוא יוצר, כפי שהסברנו בעבר, מוכיח שוב מהי האג'נדה העומדת מאחורי הפסיקות מבית המשפט העליון, ולמרבה הצער שלטון החוק אינו חלק מאותה אג'נדה. בהנחה שההנמקות היו ידועות במועד מתן פסק הדין ואינן רק הצדקות בדיעבד לפסיקה מונעת אג'נדה, לא ברור מדוע לוקח זמן רב כל כך לכתוב הנמקות לפסיקה כה קצרה. למרבה הצער, נראה שהאפשרות השנייה היא הנכונה.
השתלטות מחוצפת
ישנן שלוש עילות בחוק למניעת התמודדות בבחירות של מפלגה או מועמד: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין (של מדינת אויב או ארגון טרור) נגד מדינת ישראל. המחוקק לא הבחין בין שלושת העילות הללו, לא קבע להן מדרג שונה, ובטח שלא קבע מבחנים שונים לעוצמת הראיות הנדרשת לפסילה בגין כל אחת מהן.
אין בחוק כל מקום להבחין בין העילות הללו, אלא ששופטי העליון לא נותנים ללשון החוק להפריע להם, וכבר בשנת 2003 הציעו השופטות פרוקצ'יה ובייניש כי יש לקבוע רף ראייתי שונה לגזענות, על פני שלילת קיומה של המדינה או תמיכה בטרור. כדברי השופטת בייניש, כאשר דחתה את החלטת ועדת הבחירות לפסול את מועמדותו של אחמד טיבי: "גזענות היא מסוג הנגעים שבידודם והרחקתם מהזירה הפוליטית והחברתית היא תנאי חיוני למניעת התפשטותה".
אחרי קביעות אלו, המצוטטות בחיוב בהנמקות שפורסמו אך אתמול, רק טבעי שמועמד שאמר לאחר פיגוע "אין דו קיום איתם!" בהתייחסו לערבים נפסל מלהתמודד לכנסת, ואילו מועמד אחר שכינה את ראש הממשלה "נאצי" ואת ארגון הטרור חמאס "מפלגה פוליטית", תוך שהוא מקבל פגיעה בחיילי צה"ל כלגיטימית – מאושר. מי שאומר "יש פה עם רצחני – אומה רצחנית" נגד ערבים נפסל, ומפלגה שחבריה ריגלו לטובת חיזבאללה, השתתפו במשט המרמרה ותומכים פומבית בארגוני הטרור, מקבלים חותמת כשרות מצד שופטי העליון. כך, פסק דין אחרי פסק דין, שופט אחר שופטת, קובעים שופטי העליון בעצמם, ונגד רצון המחוקק והעם אותו הוא מייצג, את ערכיה הראויים של מדינת ישראל.
וכאן חשוב לציין – הביקורת אינה נגד התוצאה הפוליטית של פסקי הדין, והדברים שצוטטו בשם מיכאל בן ארי קשים דיים. הביקורת היא על הפטרנליזם וההשתלטות המחוצפת של שופטי העליון על תפקיד המחוקק, כאשר הם מרשים לעצמם, בשם אג'נדה פוליטית-אישית, לקחת את לשון החוק ולהפוך את המלחמה בגזענות לחזות הכל, בעוד שאת ההגנה על מדינת ישראל, חייליה ואזרחיה, דוחקים לקרן זווית.
ראוי לציון השופט מינץ שקבע בדבריו כי הראיות שהוצגו קובעות "באופן חד- משמעי כי בל"ד שוללת באופן מפורש את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית", ולכן אין מתאים יותר מלסיים בציטוט אחר שלו מכתב הנימוקים:
פרשנות חבריי הן באשר לפסילתו של מתמודד בודד והן באשר לפסילתה של רשימה, בעילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ובעילה של שלילת קיומה של המדינה כיהודית, מעמידה את דברי המחוקק כתיאורטיים בלבד"
עו”ד זאב לב הוא מנהל תחום המחקר וחופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה
גם חמינאי המנהיג העליון מחליט מי יתמודד ומי לא
מדוע את כסיף לא שללו, הרי "דין פרוטה כדין ….
המסקנה המתבקשת, היא שביהמ"ש פוליטי ולכן חיבים להרים פרגוד מעל מסך החשאיות של שופטי העליון ולוודא כי כמו ברב העולם הממשלה והכנסת יבחרו בלעדית את שופטי העליון.
עושה הרושם, כי לו הבחירות היו נערכות בקרב שופטי העליון רשימת מרץ היתה מקבלת 90 מנדטים, חד"ש כנראה 20 מנדטים ו- 10 המנדטים האחרים היו מגיעים למפלגת העבודה.
לא אני המצאתי את הבטוי הבג"צ הוא סניף של מר"ץ.
ואם ההתפלגות היא אחרת עימכם הסליחה.
מה שדרוש הוא שנוי עקרוני בוועדה למנוי שופטים, להלן הצעה:
שופטי שלום, משפחה, בית דין רבני, שרעי, תעבורה ועבודה – אישור וועדת חוקה וחתימה של שר המשפטים.
שופטי מחוזי, נשיאי בתי המשפט וסגניהם – אישור בוועדת חוקה לאחר שמוע עומק, כל עדות שתמשך ימים תהיה פומבית ומוקלטת. ח"כ יהיו רשאים לשאול כל שאלה לרבות ענייני משילות. בשלב הזה ח"כ יהיו רשאים להזמין את לשכת עו"ד, פרופ מהאקדמיה ושופטים מכהנים. ללא רב בכנסת שופט לא יקבל מנוי + חתימה של שר המשפטים.
שופטי עליון – רב בוועדת חוקה, שמוע פומבי, רב של לפחות 61 ח"כ, חתימת שר המשפטים וחתימת יו"ר וועדת חוקה.
כל שופט יכול להיות מזומן להסברים על פסק דין, רב של 61 ח"כ רשאי להדיח שופט ולהפחית עד לשכר הממוצע במשק את גמלתו החופשית.
לדוגמא, וועדת הכנסת אישרה לד"ר בו ארי להתמודד ופסלה את ח"כ – בא הבג"ץ והפך את הההחלטה – ראוי כי כנסת ישראל תוכל לשנות את ההחלטה ופטר את השופטים שהצביעו בעד.
כמו כן, פסל ביהמ"ש חוק של הכנסת – הרב חוקק ברב של 61 לאחר מכן, רשאיים ח"כ לזמן את השופט\ת להצבעת הדחה כולל פגיעה בפנסיה.
הממשלה נושאת באחריות, השופטים רשאים להחליט "למיטב הכרתם" ולא לדאוג לתקצוב או לחיי אדם.
הסמכות חייבת לבוא יחד עם האחריות.
שימוע אינו פוטר כלום ורק משמש כמפלט. שופטים רבים מהממונים היום היו צולחים את השימוע בהצלחה. מה שצריך הוא פשוט להעביר את הסמכות לפוליטיקאים, הממשלה תמנה את שופטי העליון מתוך המלצות של שר המשפטים, גם וועדת חוקה ומשפט היא סמכות ראויה למינוי שופטים מתוך המלצות שר המשפטים. שופטים כולל הנוכחיים יעמדו כל 6 שנים לבחירה חוזרת. ימונו 2 הרכבים בעליון לשם דיון בערערים על החלטות המחוזי, מתוך שופטי המחוזי, לא מבחוץ, והם ימונו על ידי שופטי בית המשפט המחוזי, חזקה על השופטים שהם יודעים מי טוב ביניהם. שופטי שלום ימנו את המחוזיים מתוכם, לא יוצנח שופט מבחוץ ישר למחוזי.
אהרון ברק מיזמן מיזמן היה צריך ללכת אבל לא לבד אלא עם כהונת הגמרא. שתי כהונות אלה אינם ארץ ישראל וקווי הדימיון ביניהם מדהים להפליא ולא מפתיע. כמו האנטי לאומיות שבהם. היסתמכות על זרים החזרת הגלות בדלת האחורית. ועכשיו אלילות , כנעניות, פגניות , אופל. אין דמוקרטיה במוח היהודי אי אפשר שיהיה. הפכו אותנו עבדים נירצעים למה שאבד עליו הקלח. אני רואה בנבואה את העתיד. היא לנו תהיה מזור ומרפא בבוא הרעה. אם הייתה קיימת היום. היא מנחמת משפרת מאירה . היא קסומה וניפלאה. היא כל האומנויות האהבה שבעולם. לרקוד בעיבריות נבואית לאבא שבשמים. מזה כולי מרחפת. רוצה פשוט טירלול הכי גדול לכבודו של אבא שלי. משהו ריקודי כמו של דוד המלך. שפצח במחול סוער עם אביו הקסום. אבל היום ברוח הנבואה לא המלוכה. פשוט לרקוד מיכל הבא ליד. בשייק, במיסטיקה תימנית תנכית ברוק בפסדובלה בטנגו ובמנגו. ברומבה בהורה והנשמה עולה ועולה גם. ממש שוטי שוטי נישמתי. טוב הוא עוד מעט צריך להיתגלות . ובדרך תחיית המתים. לא משנה כשיגיע אז יגיע. מחר מחרתיים אבא יקבע. איזה הצגות הוליוודיות מחכות. חחחחח
אנחנו המיעוט הנכבש במזרח התיכון תחת מגפיים הקגלס המוסלמי.
אנחנו הילידים המטבחים.
*שמאלן שהתפקח לחלוטין
המיקום העליון של בית המשפט העליון
אהרון ברק אך גם מעט קודמיו צעדו לתוך חלל גדול של חוסר מוסדות והמעט שיש אינם מאוישים כיאות. ישנו רק בית נבחרים אחד קטן שכיום מזמן אינו עונה על הצרכים. נא לחשבן אם בהיות מספר התושבים במדינת ישראל 600,000 שש מאות אלף הכנסת מנתה 120 חברים כמה חברי כנסת צריך היום כדי שתוכל למלא את יעודה? כדי שחברי הכנסת יוכלו להיות בקשר עם העם ולא רק עם שופטי בית המשפט העליון הקרובים להם גיאוגרפית, יש להגדיל בדחיפות את הכנסת. אמנם ישנם חברי כנסת שאינם מבצעים עבודתם אך גם ישנם אחרים העובדים קשה. מספר כה זעום של חברי כנסת אינו יכול להספיק גם אם כולם עובדים קשה. מתוך מספר גדול של חברי כנסת קל יותר לנפות את הלא עובדים ולהחליפם לאחר שיכון מנגנון לפיקוח על עבודת חברי הכנסת. את מספר חברי הכנסת יש להגדיל בהדרגה כדי לתת לחדשים אפשרות ללמוד את המלאכה. לדוגמא כל קדנציה להוסיף עוד עשירית. בעיה אין בכלל מקום באולם המליאה הוא בנוי ל120 חברים ותו לו. נודע לי ולא בטוח שזה כך, שיש עוד הרבה מקום לא בנוי בבנין משכן הכנסת. אם אין יצטרכו להוסיף עוד קומה! יש לבנות אולם חדש שיוכל להכיל אפילו 200,0 אלפיים חברי כנסת ואולי יותר. . באם ימצא היכן לבנות אולם מליאה גדול אפשר להוסיף עוד בקדנציה הבאה עוד עשירית וישבו זמנית במעברים.
לאחר זאת יש להקים כפי שנהוג בדמוקרטיות בעולם בית מחוקקים גבוה שיפקח על כולם כולל בית המשפט כולל העליון היהיר על שופיטיו וישפוט אותם לעת צורך. הרי ידוע שבית המשפט עליון חושב שתפקידו לפקח על המדינה והוא לפי כך קבע לעצמו על דעת עצמו את מיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם. לאחר שכבר התישב, עצם ישיבתו במקום זה מחזקת את הרגשתו שתפקידו עליון מעל כולם. עד כדי כך בית המשפט העליון בטוח שהוא עליון גם על הממשלה והכנסת שמדריכי מבקרים בבית המשפט העליון כך מסבירים את גובה המקום הטופוגרפי כמתאים לגובה התפקיד מעל שאר הרשויות. גם מדריכי טיולים לוקים באותו ההסבר. קרבה גיאוגרפית זו לכנסת גם מעודדת שליטה על הכנסת ודחיפת חוקים נוחים לבית המשפט ומנוגדים לטובתו של העם. אהרון ברק בכל הזדמנות סר לכנסת וממושב המבקרים החשובים לעיתים צרח על חברי הכנסת.
באופן זה בית המשפט העליון גם אינו נגיש לעם לעירעורים שזה צריך להיות תפקידו שהוא ממילא ממעט לעשות. על כן מתבקש מנגנון שלא מקרב השופטים אשר יעמיד את השופטים על מקומם וישפוט אותם ואף ירחיקם אם יתבקש. יש לבטל את ההפיכה השיפוטית ואת בג"צ בכלל. כלומר יש לבטל את ביטול משילותם של נבחרי הציבור לטובת השופטים. לאהרון ברק המרבה להזכיר את שלטון הנאצים כמו גם לדומיו יש להזכיר שמעשהו ומעשה בית המשפט זהה למעשהו של היטלר אשר עם עלותו לשלטון ביטל את הפרלמנט כי הוא ידע טוב יותר מה טוב עבור העם. מבנין משכן בית המשפט העליון יש לסלק את בית המשפט כלומר את כל השופטים ולמצא לו חלופה במקום נגיש לקהל הרחב. בבנין זה יש לשכן את בית הנבחרים הגבוה לכשיקום והוא חייב לקום.
"נשיאי" בית המשפט העליון לפני פרישתם יושבים מול צייר לציור פורטרט שלהם בעלות של חמישים אלף שקל מכספנו. ציורים אלו נמצאים במרתף בניין בית המשפט העליון. יש להחרים ציורים אלו ובטווח הארוך לפתוח בירושלים מוזאון הרהב שיכיל פורטרטים אלו תוך סיפור מעלליהם של כל אחד מנשיאים אלו. זה יהיה הבסיס למוזאון הרהב, אשר כמו כן יכיל את ספור הקרן להשמדת ישראל בה חברים שופטים אלו והתנהגות האירופאים הצבועים.
לשפירית,
לדעתי, הצעתך שגויה.
אין טעם להגדיל את מספר חברי הכנסת אלא לוודא כי 120 כמספר חברי המועצה בימי עזרא ונחמיה ממלאים את תפקידם.
אסביר, אתה באמת חושב שלשר הבטחון יש את הזמן ללכת לוועדות? אולי שר הפנים?
לכן, להצעתי, כל שר, סגן שר, יו"ר ועדה יתפטר מהכנסת באופן זמני וימונה לו ח"כ חליף – ח"כ במשרה מלאה.
להצעתך למנות פרלמנט עליון – אני בדעה כי וועדת חוקה יכולה לעשות את העבודה. בסמכות הוועדה יהיה למנות את ביהמ"ש, לבקר את הפסיקות וכן להדיח שופטים מכהנים.
מעבר לעלות ח"כ יש עלויות גדולות כמו לשכה, צוות עובדים, נהג אישי – לדעתי, יש להקטין את ההוצאות לא להגדילן.
שכרו של ח"כ מכובד, לא צריך להוסיף לכך עלויות נוספות של מנגנון.
לעניית טופוגרפיה. הייתי משכן את בהימ"ש העליון במרתף הכנסת ומוודא שהרייח שם יהיה רייח אדמה רטובה. חשוב ששופטי העליון לא ירגישו נישאים באוויר הגבוה והספירות שמימיות אלא שיהיו נטועים בקרקע. לשכם במרתף הכנסת מצביע על מקומם – הם אחראים על אכיפת חוקי הכנסת ככתבם וכלשונם. אין לנו צורך בממשלת צללים.
כתבת שאהרון ברק היה מגיע למליאה וצורח על חברי הכנסת – זה היה מקום לקחת את הבחור ולזרוק אותו משם ללא כבודים מיוחדים. מי שמגיע כאורח שיתנהג כאורח ואם לא מרעים לו את הדלת.
בחוק יסוד השפיטה הייתי מבטל כמה פסדי דין של אהרון ברק וכותב מפורשות שנקבעו ללא סמכות. כמו שהממשלה מחויבת לבצע את הנחיית היועץ המשפטי (למה שמו יועץ ולא מושל?), ההנחיה להחזיר את מגורשי הנהגת החמאס, הזזת גדרות בטחון בשיא הפרעות המכונות "אינתיפאדה", אי מתן אפשרות להשים במעצר פולשים הואיל ועברו גבול ממצרים לא יכולים להחשב פליטים וכ"ו.
לתמצת. קצר. אי אפשר לקרוא כל כך ארוך. מה זה הסגנון הטרחני הזה? די!
בגץ זה לא מתפקידו להחליט מי יתמודד ומי לא במידה ובמפה הפוליטית הבאה הימין יקים ממשלה בגץ ימוסגר ויפעל על פי חוקי הממשלה לאחר חקיקת פיסגת ההתגברות כרגע זה קיימת בישראל דיקטטורה שיפוטית שצריך למגר
כמה שיותר מהר הבגץ הפך את הציונות ללא רלוונטית
בית המשפט אינו מבין בדמוקרטיה
בית המשפט העליון לקח לעצמו גם את התפקיד לפרש עקרונות חוקתיים. שופטי ישראל הינם צרי השכלה במיוחד היות ושלא כבשאר הארצות לימודי משפטים נלמדים רק החל מתואר שני בארץ לימודי משפטים הם לתואר ראשון ולרוב השופטים בישראל כולל שופטי בית המשפט העליון תואר ראשון במשפטים בלבד. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק קבע ששילוב בין היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית תעשה על פי מבחן "הציבור הנאור" לשיטתו כמובן! לא על פי ערכיו ושאיפותיו של רוב רובו של הציבור כפי שהוא מתבטא בתוצאות הבחירות אלא לפי שאיפותיו של מה שהוא מכנה "הציבור הנאור" המועדף ולזה הוא קורא דמוקרטיה. אין רוצים להבין שם שעל התערבותו התחיקתית להשען על הבנת רצון הכלל.זולת ידיעת החוק הישראלי אין לשופטים כל ידע אודות הגות דמוקרטית תאוריה הפוליטית הדמוקרטית או ערכים יהודים. כפי שאין לכלל המשפטנים ידע לא במדעי המדינה או בתאוריה דמוקרטית ולא ביהדות.
החוק אינו מתיר לבית המשפט לפסול חוקים. בדמוקרטיה לאזרחים מבחינה חוקית מותר לעשות ככל העולה על רוחם כל זמן שאינם עוברים על שום חוק. לעומת זאת לאנשי שלטון בתור שכאלה כלומר לא כאשר הם פועלים לעצמם באופן פרטי אסור לעשות כל מה שהחוק לא הסמיכם מפורשות לעשות כך. את זה בדיוק עושה בית המשפט כאשר הוא פוסל חוקים! את חוסר בסוס החלטותיו של בית המשפט על שאיפות וערכי האומה מצדיקים בטענה שתפקידו ללכת נגד הציבור "למנוע עריצות הרוב" – זה יכול להיות נכון במקרים יוצאים מהכלל כאשר ישנן קבוצות נרדפות ולא הן הרודפות המצב איננו כזה בישראל ברוב המקרים וכאשר ישנם קורבנות אמיתיים בית המשפט איננו מקור הישועה.
עקרון הבלמים והאיזונים שבשמם פועל בית המשפט מיושם אצלו רק בכיון אחד. בית המשפט מתנגד לכל ביקורת פרלמנטרית עליו וטוען שהוא מפקח על עצמו. בית המשפט הינו הגוף המושחת ביותר במדינה העושה עולות נוראיות. בתפקידו כבית משפט הוא פועל כגוף טוטליטרי ברמה פאשיסטית. בדמוקרטיה על הגופים הנבחרים לפקח על בית המשפט ולא להפך!
כפי שפרופסור רות גביזון טוענת: "אין תקדים בעולם למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד-על לחוקי יסוד, ונוטל לעצמו סמכות של ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, ללא קיומו של מסמך חוקתי שלם וללא הוראה מפורשת"הנשיאה חיות מתעלמת מהעובדה שאיש לא הסמיך את בית המשפט העליון לקיים "ביקורת שיפוטית", כלומר לפסול חוקים שחוקקה הכנסת, ומתעלמת גם מכך שלישראל בכלל אין חוקה, ולכן איש לא יודע על מה בדיוק היא מדברת שהיא מזכירה את "עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה. —————————
בית המשפט החליט שחוקי יסוד הינם חוקה ובמיוחד בחוק יסוד כבוד האדם וחוק חופש העיסוק.————
חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וגם חוק חופש העיסוק אינם מהווה חוקה, חזור א י- נ- ם מהווה חוקה. אלו שני חוקים בודדים שאינם מפורטים דים והם חסרים.———-
כלל בסיסי בדמוקרטיה הוא, כי עקרונות חוקתיים מתקבלים לאחר דיון ציבורי וברוב מוחלט בפרלמנט. חוקה מאושררת במשאל עם. ——
קיומה של חוקה איננו מחייב חזור א י נ נ ו מחייב התערבות בית המשפט העליון בפסילת חוקים.———
קיומה של חוקה הינו תנאי הכרחי במידה וניתנת לבית המשפט העליון הזכות לבטל חוקים.———
בישראל אין חוקה לא מתקיים התנאי ההכרחי. ——–
לא קיים חוק המסמיך את בית המשפט להתערב בחקיקת חוקים.———-
בית המשפט לקח לעצמו בלא כל הסכמה זכות לבטל.————
בדמוקרטיה על השלטון להיות למען העם ואילו בית המשפט הינו תמיד לרעת עם ישראל ולמען מי שאינם עם ישראל גם אם הינם אויבים מרים כמו ערביי יהודה ושומרון וכן אם נעשות עולות נוראיות ליהודים תושבי השטחים.
יש לחוקק את חוק יסוד החקיקה! הקושי – הטרור המשפטי המשמש את בית המשפט. באמצעות תפירת התיקים בפרקליטות על פי צו בית המשפט (הפושע). תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור – לכל חפצו של בית המשפט. בשל כך ובשל עריצותו הכללית של בית המשפט שאיננו עושה צדק אלא עולות ואי צדק יש למצא שעת כושר ולפזר את בית המשפט! חייבים גם לדאוג להפרדה מוחלטת בין התביעה לבית המשפט. מי שבוחר בקריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט. הפרדה זו גם מצוינת למען ההתמצאות הכללית של השופטים לא כמרשיעים בלבד. (חוץ מהעובדה שיש לעבור לשיטת חבר המושבעים).
בדמוקטריה בית המשפט אמור להיות למען אזרחיו ולא למען "העם".
זה בלתי נסבל. מה האריכות הטרחנית הזאת?
בגץ רוצה להרוס את העם היהודי לא יכפת להם מה קורה במדינה
משפטנים בעד חיסולה של ישראל1
הממסד המשפטי בישראל – בית המשפט והפרקליטות סנגוריה ציבורית ומרצים למשפטים הוא זרוע מרכזית לביצוע מטרות 'הקרן לישראל חדשה' – זהו שמה האמיתי שכן זהו התרגום מ: The new Israel fund על פי כללי התחביר של השם והתואר, ולא כפי שהיא מציגה את עצמה בשם 'הקרן החדשה לישראל. תרגום שגוי זה איננו מיקרי, הוא נועד להטעות ולהסתיר את הכונה האמיתית של האירגון והיא לשנות את אופיה של מדינת ישראל, לבטל את אופיה היהודי ולהפכה למדינת כל אזרחיה ומסתנניה. משפטנים אלו שייכים למשפחה הסודית כפי שהם מכנים את עצמם. כאשר מדובר בהם עצמם אין חובת מנהל תקין ושקיפות. הממסד המשפטי הפך לכוח פוליטי מוסווה החותר תחת אוישות הדמוקרטיה (אהרון ברק נהג לצעוק תוך הקשת אצבעו בשולחן שפוגעים באושיות הדמוקרטיה) מבלי להיבחר על ידי הציבור מבלי לתת לו דין וחשבון או אף לשאת באחריות. כל זאת תוך גניבת דעת על ידי הסתרת כוונותיו האמיתיות.
מאז אהרון ברק, בית המשפט העליון הביא את מה שהוא מכנה "הדמוקרטיה המהותית" – שהיא מערכת הערכים של היושבים בו ולשיטתם הם המחייבים בלא להתחשב בבחירת רוב העם. כלומר לשיטתם דמוקרטיה אין פירושה שלטון העם לפי הכרעתו וכפי שמתגלה אף לא למענו. לפי שופטי בית המשפט העליון יש להפעיל "דמוקרטיה מהותית" לפי אותם ערכים "נכונים". הקובעים במדינת ישראל הם אותם חברי עלית הבוחרים את עצמם ולהם זכות לכפות את רצונם על העם. שופטי בית המשפט העליון קובעים על פי השקפת עולם פרוגרסיבית השוללת כל גישה יחודית של נאמנות ללאום לתרבות. גישתם הינה אוניברסליסטית מנוגדת אף אם בדרך זו מקדמת את הגישה היחודית של המתחרה האויב. כל זה ללא כל קשר לעובדות או לצדק. את החלטות בית המשפט לפי תורתם זו, על הציבור לקבל כדבר מקודש! גישה זו בישראל נתקבעה בימיו של אהרון ברק וממשיכיו, לפי נאוה ברק ארז:
לגבי ביקורת על בתי המשפט לפי הטענה: "ביקורת על בתי המשפט צריכה להטריד את כל מי שחרד לחוסן הלאומי והדמוקרטי… ביקורת על היושרה הבסיסית והשיקולים של השופטים או הפרקליטות, פוגעת באמון הבסיסי במערכות השלטון"… לשיטתה ממש מסוכן לבקר את בית המשפט או הפרקליטות. עוד לשיטתה צריך לתת אמון ללא סייג באגפים שלטוניים אלו. הדוצ'ה תמיד צודק… לדבריה ביקורת על שופטים "פשוט הורסת את התשתית הדמוקרטית של המדינה". זוהי בורות מוחלטת וחמורה בענין יחסי אזרח ורשויות בדמוקרטיה. עוד טוענת "הדבר הזה פוגע במתדיינים, ביכולת לשמר מערכת משפט שהיא עצמאית, וביכולת של אנשים להרגיש טוב כשהם נכנסים לאולמו של שופט ולהרגיש שהם יקבלו שירות שהם ראויים לו". השופטת מרים נאור אף טוענת שהמבקרים צריכים להענש (מגיע לי עונש). תפיסה פאשיסטית סותמת פיות זו לגופים ציבוריים בכלל וכלפי מערכת המשפט בפרט דורשת חסינות מפני ביקורת עניינית. לידיעתה של השופטת נאוה ברק ארז כמו גם מרים נאור הזכות לבקר ולבחון את מוסדות השלטון היא מיסודות המשטר הדמוקרטי. התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אוסר על שלוש הרשויות לפגוע בחופש הביטוי ולהגביל את הזכות לבקר את השלטון. בישראל ישנו חוק זילות בית המשפט האוסר להעליב שופט ומה זה להעליב? גם לבקרו קשות! עליה להפנים שמי שפוגע באלו הם שופטים עצמם ובאי יכולתם לקבל ביקורת ובחוסר קיומו של פיקוח חי צו ני! על בית המשפט. —————-
באשר לפגיעה ביכולת להרגיש טוב כאשר נכנסים לאולמו של שופט כי יקבלו שירות ראוי, הפוך ברק ארז הפוך, מי שפוגע הם לא אחרים משופטים עצמם כשאינם מאפשרים לבעלי דין לקבל את יומם בבית המשפט. התנהלותם המחפירה הזו היא שהורסת כל אמון בבית המשפט.
לגבי המדינאים לפי הטענה: מקבלי ההחלטות צריכים להפנים שהביקורת של בית המשפט נועדה לשפר את החלטותיהם ואם ימתחו ביקורת על כך הם יכרו בור לעצמם, בדמות אובדן האמון גם בהם. השופטת דפנה ברק ארז כמו רוב שופטי בית המשפט העליון רואה עצמה כבעלת עליונות מוסרית ובעלת זכות מובנית לשפוט מוסרית את המדינאים. את "העליונות המוסרית" הזו רואים למשל בדרך השפיטה. חשודים נעצרים לשנים עוד לפני שמתחיל המשפט ובמשך כל מהלכו, באם גם השופטים הודו שאין אשמה הרי שזו ההתנהלות ועל אומללים אלו לקבל זאת ללא כל פיצוי. אלא שרוב החשודים מורשעים ובינהם חפים רבים האומללים אף יותר. אחוז ההרשעות בארץ אינו דומה לשום מדינה אחרת דמוקרטית וגם בין המדינות הבלתי דמוקרטיות! לדוגמא באירן שיעור ההרשעות נמוך יותר. בג"ץ נוצר באנגליה במאה 17 כדי למנוע מעצרים שרירותיים של אזרחים. על השלטונות היה לנמק חוקית את צו המעצר. בג"ץ הישראלי עושה את ההפך המוחלט, הוא מחזיר לכלא את מי ששלטונות הכלא החליטו לשחרר.
את המוסר של בית המשפט רואים גם במדיניות שהוא כופה על הדרג המדיני על האסונות שבית המשפט מביא. ב -1992 בית המשפט עצר גירושם של 415 מחבלי חמאס ללבנון. ב-2004 נסעה משפחת חטואל בגוש קטיף. מתוך בניין שבג"ץ אסר להרוס ירה עלייה המחבל ורצח את משפחת חטואל. בג"ץ אסר על הרס הבניין בשם כל מיני ערכים לא ברורים וכך התבצע נרצחה משפחת חטואל. דמה של משפחת חטואל על הידיים של בג"ץ. בג"ץ כפה שינוי תוואי של גדר בטחון נגד כל שיקול בטחוני למען נוחות הגישה של פלאחים ערביים לשדות על חשבון חייהם של ישראלים. בג"ץ נענה לאירגונים עוכרי ישראל בהגישם עתירות נגד פעולות צה"ל המונעות רציחתם של ישראלים. למשל איסור על נוהל שכן – שליחת שכן להאיץ פנוי בניין בטרם הריסתו וכך לחסוך בחיי אדם, גם נענה לעתירות שהפריעו לצה"ל בפעילות לחימה. בג"ץ מתעלם מחוק איסור הסתננות ודואג להשאיר את המסתננים מאפריקה בישראל ומתעלם מזכויות תושבי דרום תל אביב. בג"ץ ממהר לפסוק הריסת בתים ליהודים ומתנגד להריסת בתים למחבלים. ישובים לערבים בלבד כן, ישובים ליהודים בלבד לא.
למותר לציין כי איש לא הסמיך את בית המשפט לפקח על המדינאים, את זאת עושה העם הבוחר לפחות כל ארבע שנים במיצגיו. בית המשפט במדינה דמוקרטית צריך להתבסס על עקרון החוקיות ולא על ערכיהם הפרטיים של השופטים. בית המשפט צבר כוח מוחלט במסווה משפטי, דוקא את זאת יש לרסן. דוגמא התערבות בעניין הבניה ביהודה ושומרון. הערכאה היחידה הדנה בעתירות בנוגע לבנייה בלתי חוקית הינה בג"ץ – בית הדין הגבוה לצדק המורכב משופטי בית המשפט העליון. בית המשפט העלין אינו דן ואינו עוסק בראיות, כך מתקבלות החלטות שיפוטיות בלי עדויות או בחינת ראיות או חקירות נגדיות. מה שקובע שם בלעדית הם תצהירים וסיכומים. בתור הערכאה היחידה פסק הדין סופי ולא ניתן לערער עליו, זאת בניגוד מוחלט לעקרון היסוד של שתי ערכאות . אלו הם תנאים שלא רק שאינם דמוקרטים אלא הם פאשיסטים גם אם אינם מכוונים להעצים את כוח המדינה והעם אלא להחלישם.
משפטנים בעד חיסולה של ישראל2
מערכת המשפט הינה ערלת לב לכאב האזרחים בישראל אשר עבורם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו קיים בין כותלי בית המשפט כיון שרוב השופטים הם חסרי מצפון ואנושיות וכמובן הגינות . את כל מידת החסד והרחמים שלהם הם מפנים כלפי מחבלים ,כלומר בית המשפט העליון לקח לעצמו כוח פאשיסטי אך לא לטובת המדינה והעם אלא לרעתו ולטובת אויביו. מה שלא עושה את אופן פעולתו פחות טוטליטרי פאשיסטי. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפריהם את שבועתם. בדמוקרטיה "שלטון על העם על ידי העם ולמען העם לא ימוגר מעל פני האדמה" כפי שאמר נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בית המשפט העליון הסמיך את עצמו להתערב בכל תחום "לפקח" על מדינאים ואילו עליו אין שום פיקוח על אופן עבודתו. בתלונות על שופטים מטפל הנציב מטעם בית המשפט העליון. את שלטון עלית למען עצמה לפי רצון האויבים יש למגר לפזר לאלתר!
זוהי מערכת משפט שהשתלטה על המדינה ומקיימת שלטון רודני חסר מעצורים. מאפייני הרודנות: הרודן נוטל לעצמו סמכויות בכוח או בערמה. בכוח כפי שבית המשפט בישראל עושה בעזרת הפרקליטות וזו בעזרת המשטרה מטילה חיתתה על כל מי שאינו נושא פוליטית חן, או בערמה כמו אהרון ברק אשר הציג עצמו כדואג לדמוקרטיה ובקש לחוקק חוקים להם החליט לקרא חוקה ובעטיה החליט שהיא מאפשרת ל.התערב במדיניות. בייניש באדיקות רבה הראתה חוק זה בכל התערבות בנושאים לא לה.
בתור רודן, בית המשפט אינו רואה עצמו ואינו מתנהג כמי שכפוף לחוק ועל אחת כמה וכמה לא נתון לבקורת ציבורית או כל סמכות אחרת זולת הוא עצמו. כרודן, בית המשפט פוסק בכל עניין משעמעותי ועל פי הערכים שלו בלבד ותכופות בניגוד לערכי החברה או רובה. כרודן שופטיו משכפלים עצמם מעבירים את סמכותיותיהם לבני דמותם. כרודן בית המשפט הופך ליותר ויותר כוחני כדי להבטיח את המשך כוחם וזכויות היתר החוקיות המשפטיות והכלכליות של היושבים בו ושל יורשיהם. המערכת המשפטית הפכה לממשלת על באמצעות ההפיכה החוקתית השיקרית ללא כל סמכות או רשות מהכנסת. במדינות דמוקרטיות נורמליות אין לשופטים דריסת רגל בכל הקשור לבחירת שופטים. אצלנו הם הקובעים. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפרים את שבועתם.
שלא יתפלאו מדוע בית המפט הופף לשנוא העם
דיי כבר בג"צ. נמאסתם עלינו! לא רוצים יותר ככה! פוליטיקיים תעוררו!!! חייבים לשנות את השיטה
חייבים בין השאר לשנות את שיטת בחירת השופטים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל בבחירתם! זה לבדו מפריע למשילות. שלא כפי ששקד אומרת "המשילות יצאה לדרך" בלוף לגמרי לא נכון היא הפריע מאוד למשילות גם כי לא שינתה את שיטת בחירת השופטים גם כי עשתה אסון בשיטת בחירת היועץ המשפטי.
מציעה להסיר מבית המשפט העליון את המילה "עליון"שיחד עם האג'נדות שלהם ממקמים אותם עליונים על כל בני אנוש אחרים. אני מאמינה שפסיכולוגית זה משפיעה על מי שיושב כ"כ הרבה זמן עם השם עליון.
נחוץ להם השם בית משפט תחתון כדי להקנות להם את מידת הענוה הנחוצה במוסד הזה.
והנה תראו מה קורה היום. אוקטובר 2023.