מחקר חדש מגלה כי בין 4.7 ל-6 מיליון מאזרחי ונצואלה חיים במדינות אחרות, רבים מהם נמלטו בשל המשבר הכלכלי והפוליטי המתמשך
בין 15 ל-19 אחוזים מאוכלוסיית ונצואלה עזבו את המדינה בשנים האחרונות, חלקם הגדול בעקבות המשבר הכלכלי והפוליטי החמור בו היא שרויה. כך עולה ממחקר חדש של חברת הייעוץ 'Consultores 21' הפועלת בעיר הבירה קראקס.
על פי הדו"ח, כמעט מחצית מן המשפחות שהשתתפו בסקר דיווחו על לפחות בן משפחה אחד החי מחוצה למדינה, ובהתבסס על הנתון הזה העריכו בחברה כי בין 4.7 ל-6 מיליון מתוך 31 מיליון אזרחי ונצואלה למעשה לא חיים בה. מספר זה צפוי לצמוח באופן משמעותי בשנים הקרובות, כל עוד לא נראה באופק שינוי משמעותי עבור המדינה הדרום-אמריקנית.
ממשלת ונצואלה עצמה מסרבת לספק נתונים דמוגרפיים, אך לאחרונה טענה כי הערכת האו"ם לגבי יותר ארבעה מיליון בני אדם שנמלטו מהמדינה בשנים האחרונות היא "מוגזמת" ומטרתה להאיר את המשטר באור שלילי. סוכנות הפליטים של האו"ם הביעה בחודש יוני האחרון דאגה רבה ממספרי הפליטים ההולכים וגדלים, והעריכה כי יותר ממיליון בני אדם עזבו את המדינה רק בשבעת החודשים האחרונים. בדיווח אחר של האו"ם מחודש אוגוסט, נאמר כי 89 פליטים מוונצואלה מצאו את מותם בשנה האחרונה, מה שתרם ל"עלייה חדה" במקרי המוות של פליטים בדרום אמריקה.
סאול קבררה, נשיא החברה מקראקס שערכה את הסקר, אמר לרשת 'Voz de América' כי בעוד הממשלה מסתירה מידע והמספרים שמספק האו"ם מסתמכים על נתונים שהתקבלו מהמדינות השכנות, ההערכות שלו מתבססות על סקרים שנערכו בקרב האנשים שנשארו מאחור. "קשה מאוד לקבל מידע ממשלתי בעל משמעות סטטיסטית, אך בכל דרך שתסתכל על זה מדובר במספר מדהים של אנשים – אנחנו מדברים על מיליונים", הסביר.
התקווה גוועת
משבר הפליטים בוונצואלה מוגדר כיום כחמור ביותר בחצי המערבי של כדור הארץ, וחוקרים של ארגון מדינות אמריקה (OAS) מעריכים כי מספר הפליטים מוונצואלה עשוי לעבור את מספר הפליטים מסוריה כבר בשנה הבאה. גם על פי הדו"ח של החוקרים בוונצואלה, 44 אחוזים מהנשאלים אמרו כי הם מתכננים לעזוב את המדינה, עלייה של שבעה אחוזים מסקר דומה שערך בשנה שעברה.
קבררה מספר כי הייתה ירידה זמנית במספרי העוזבים בראשית השנה, לאחר שמנהיג האופוזיציה חואן גואידו הכריז על עצמו כנשיא זמני על מנת לתפוס את השלטון מידי ניקולס מאדורו, וזכה להכרה מיותר מחמישים מדינות. אך כיום, שמונה חודשים לאחר מכן, נראה שהתקוות לשינוי הולכות ונעלמות. "אנשים לא רואים את התיקון המהיר לו קיוו, וישנה תחושה שאין פתרון מיידי לבעיות במדינה", אמר.
בעוד משבר ההגירה בגבול בין ארה"ב למקסיקו תפס כותרות רבות בשנה האחרונה והתמקד בעיקר ממהגרים ממדינות מרכז אמריקה, העזיבה ההמונית מוונצואלה נותרה בעיקרה בעיה של מדינות דרום היבשת. מבין הנשאלים שסיפרו כי הם מתכננים לעזוב את ונצואלה, 20 אחוזים אמרו כי היו מנסים להגיע לצ'ילה, וגם קולומביה (16.9%), פרו (10.7%) וארגנטינה (8.1%) נחשבות ליעדים מועדפים. רק 5.6 אחוזים אמרו כי היו עוברים לארה"ב, אם כי דיווחים שונים מראים על עלייה בפליטים מוונצואלה שמנסים את המסע הארוך לגבול האמריקני.
שלא במקרה, אלה הן גם המדינות בהן כבר קיימת אוכלוסייה גדולה של פליטים מוונצואלה, ונמצאים בהן בני משפחה רבים של המתכננים לעזוב. על פי נתוני ה-OAS (ראה מפה), יותר מ-4 מיליון פליטים מפוזרים בדרום ומרכז אמריקה, כאשר קולומביה השכנה היא המדינה שקלטה את כמות הפליטים הגדולה ביותר עם 1.3 מיליון מאזרחי ונצואלה שכרגע חיים בשטחה. בפרו נמצאים כ-700,000 פליטים מוונצואלה, וצ'ילה והרפובליקה הדומיניקנית קלטו 290,000 פליטים כל אחת.
מאבק כוחות
אחד הגורמים העיקריים לעזיבה ההמונית מוונצואלה הוא הפחד מרדיפה פוליטית ודיכוי אך לפי ממצאי הסקר, ישנו גם מרכיב כלכלי בולט בהחלטה להימלט מהמדינה. 72 אחוזים מן המשפחות בהן יש בן משפחה החי בחו"ל, סיפרו כי קרוביהם שולחים להן כסף באופן קבוע, ו-18 אחוזים הוסיפו כי הקרובים מתכננים לשלוח כסף ברגע שיתבססו במדינה החדשה. ממוצע התשלומים המועברים מחו"ל הוא 40 דולר בחודש לאדם. אם ניתן לשאוב מעט אופטימיות מנתוני המחקר, הרי שייתכן כי גל הפליטים הנוטש את ונצואלה לא חייב להיות מצב קבוע. 45 אחוזים מהנשאלים אמרו כי בני משפחתם החיים בחו"ל מתכננים לחזור למדינה אם אכן התנאים בה ישתפרו, עלייה של 25 אחוזים בנתון הזה מראשית השנה.
בינתיים כאמור המשבר הפוליטי בוונצואלה ממשיך להעמיק ולהסתבך. לפני כשבועיים דיווחה סוכנות הידיעות AP כי גורמים בוושינגטון פתחו במגעים חשאיים עם סגנו של מאדורו ועם בכירים אחרים במשטר בקראקס כדי להבטיח להם כי לא יאונה להם כל רע במקרה בו יחליטו לנטוש את הנשיא. גורם אמריקני שצוטט בדיווח טען כי המטרה היא "להגביר את הלחץ על המשטר" והוסיף כי הוא מאמין שמתנהל "מאבק כוחות מאחורי הקלעים בחוגים המקורבים למאדורו".
האדמירל קרייג פלר, ראש הפיקוד הדרומי של הצבא האמריקני, אמר לאחרונה כי ארה”ב פעולת בשיתוף עם קולומביה, ברזיל ושותפות אחרות באזור כדי להכין את הקרקע לאפשרות שמאדורו ייאלץ לפרוש מכס הנשיאות: "אנחנו מתכוננים ומדברים על מה אפשר לעשות ביום שאחרי מאדורו, במקרה בו ממשלה חדשה תקום ותבקש את עזרת ארה”ב. המיקוד העיקרי שלנו יהיה בסיוע הומניטרי".
הנשיא מאדורו מצדו, שמצוי כבר תחת לחץ כבד של סנקציות אמריקניות החוסמות חברות זרות מניהול עסקים עם משטרו, ממשיך לפעול נגד האופוזיציה במדינה. לפני כשלושה שבועות הרשיע בית המשפט העליון, המורכב ברובו משופטים המזוהים עם המשטר, שלושה חברים בפרלמנט שנשפטו באשמת בגידה וקשירת קשר למרד, והאספה הלאומית הסירה את חסינותם לקראת עונש מאסר.
סוציאליזם מביא להרס מדינות עוני רעב אלימות.
הכי חשוב שעל דגל המיפלגות רשום צדק ושיוויון עאליק
זה בדיוק העתק של השמאל הישראלי ומה שעלול לקרות במידה
והם ישפיעו על המדיניות בממשלה
אירופה יכולה לקלוט את הפליטים מוונצואלה.או מדינות מזרח אירופה.או רוסיה.
וכך המצב הדמוגרפי ישתפר מעט לטובתם.
כל הכבוד מידה סיקור מקסים
אתם חושבים שלהזכיר את הסנקציות האמריקאיות וניסיונות ההפיכה האמריקאים, כמו גם ניסיונות הפיכה אמריקאים מוצלחים במדינות שכנות, רלוונטי או לא?
אותו התהליך קורה גם בארגנטינה המצב הכלכלי מאוד קשה והשמאל שמציעה שכר מינינום גבוהה יותר, יותר פיקוח ורגולציה כנראה הולך לזכות
המפה של מספרי הפליטים שהבאתם לא נכונה – המספרים גדולים בהרבה.
למשל בוליביה לא מצוינת במפה כמדינה שקלטה פליטים – אבל בפועל יש בה מאות אלפי ונצואליאנים. הייתי בלה פאז וכל הבירה מפוצצת פליטים.
כנ"ל לגבי צ'ילה וארגנטנה – הפליטים הונצואלים הם לפחות כמה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. פי כמה יותר מהמספרים הרשמיים