"בקעת הירדן היא נכס ביטחוני ואסטרטגי, חשוב שניזום ונקבע את הגבול"

"חשוב מאוד שישראל תקבע מהו גבולה המזרחי, לא רק הביטחוני אלא גם המדיני", כך אומר ל'מידה' חבר הכנסת האלוף במיל' עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי, בעקבות הודעתו של בנימין נתניהו אמש על הכוונה להחיל ריבונות ישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח, אם יקים ממשלה בראשותו לאחר הבחירות.

מהי בעצם המשמעות הביטחונית של בקעת הירדן?

"יש לבקעה משמעות גדולה מפני שהיא גבול טבעי שמאפשר לנו עומק אסטרטגי. זה חשוב לפריסה של כוחות ולהרחקת האיום מרצועת החוף בה מרוכזת רוב האוכלוסייה והתעשייה של ישראל. את בקעת הירדן תוחם רכס שיש בו רק חמישה מעברים שניתן להניע בהם כוחות, ומהווה מבחינה פיזית מחסום להגנה נגד אויב חיצוני. עוד נקודה שפחות מדברים עליה היא החשיבות הלאומית מבחינה דמוגרפית – בשנת 2048 צפויה אוכלוסיית ישראל להיות 20 מיליון איש. ברור שמצב כזה נצטרך להמשיך לפתח מבחינת תשתיות והתיישבות את כל הארץ. למעשה הבקעה היא נכס אסטרטגי מכל בחינה".

על פי ח"כ דיין, חשיבות נוספת להצהרה מאתמול היא שבניגוד ליוזמות העקירות והנסיגות מן העבר, ישראל הולכת פה לצעד של סיפוח שטח. "עצם המעבר ליוזמה כזו, למעשה בפעם הראשונה מאז שהחל מה שנקרא "תהליך השלום", הוא חשוב. יש פה רגע ותקופה שהכל מסתדר: ישראל חזקה מאוד, היחסים המדיניים שלנו בעולם הערבי הם טובים, והנשיא טראמפ נמצא בזמן הנכון בארה"ב והוא מאוד ידידותי. גם בישראל, אם ננקה את רעשי הבחירות, יש הסכמה רחבה למהלך כזה. עכשיו אנחנו צריכים לקבל את המנדט מהעם ולבנות קואליציה שזה יהיה אחד מקווי היסוד שלה. אני לא רוצה להיות תלוי ב'תוכנית המאה' של האמריקנים כי די ברור שהפלסטינים יגידו לא כהרגלם, ולכן צריך לגלות יוזמה".

דיין מוסיף עוד כי הזכות הטבעית של ישראל והצורך שלה בגבולות ברי-הגנה מוכרים גם מבחינה בינלאומית. "בהחלטה 242 של מועצת הביטחון לא הייתה דרישה לנסיגה לקווי 1967 אלא לגבולות מוכרים ובטוחים. ארה"ב הכירה בזכות הזאת בתמיכה חוצת מפלגות, וגם מבחינת ירדן שליטה ישראלית בבקעה היא אינטרס ביטחוני. השאלה היא מהם בדיוק הגבולות האלה וזה מה שאנחנו רוצים לקבוע עכשיו".

נשמעו טענות שמדובר בלא יותר מספין בחירות וניסיון לקושש קולות

"ברור שבתקופת בחירות אלה יהיו חלק מהתגובות, אבל מעשית הרי כמעט אף לא מתנגד לעניין עצמו והם רק מתלוננים על העיתוי. כל ההתקפות האלה הן התקפות לטווח קצר, כי אני מאמין שאחרי הבחירות כל ממשלה שתקום תשמח לאמץ את ההחלטה על הבקעה, וזה יכול להיות אפילו בסיס להקמת ממשלת אחדות לאומית. אתם חושבים שזה ספין? אדרבא, תנו לנו את המנדט ותראו איך זה קורה. כידוע הלכנו לבחירות האלה בלית ברירה, אבל אם זו תהיה אחת מתוצאות הבחירות אז אולי זה דבר טוב".

לח"כ דיין ישנה גם היסטוריה אישית ארוכה עם הבקעה, החוזרת לימיו בשירות הצבאי וכמי שעמד בראש המשלחת הביטחונית הישראלית לשיחות השלום עם ירדן. "לקראת המשא ומתן ב-1994 שירטטנו את מפת האינטרסים הביטחוניים של ישראל ביהודה ושומרון, מפה שדומה מאוד לזו שהוצגה אמש על ידי ראש הממשלה ואומרת שבקעת הירדן כולל הרכסים ששולטים עליה ממערב, לפחות עד ציר אלון, צריכה להיות בשליטה ביטחונית שלנו".

ח"כ דיין מציין גם את החשיבות היסטורית של הבקעה במקומות כמו מעברות הירדן שם חצו לראשונה בני ישראל את הירדן ממזרח למערב כדי להיכנס לארץ. "אנחנו מקיימים במקום מדי שנה עצרת ביום י' בניסן ומביאים לאזור מאות מטיילים כדי שיכירו מקרוב את המסלולים בסביבה. אני בקשר גם עם ראשי המועצות האזוריות והתוכנית היא לפתח את מעברות הירדן כאתר מורשת לאומית. ערכתי במשך השנים סיורים רבים בבקעה לבכירים מחו"ל וביניהם מועמדים לנשיאות ארה"ב וגם טיולים לקבוצות ישראלים. המטרה הייתה להסביר את החשיבות הביטחונית והלאומית של האזור. כל הדברים האלה מייצרים שינוי בדעת הקהל ובסוף גם משפיעים על הדרג המדיני ועל המפות. עכשיו צריך להעביר את זה מהמפה לשטח".

ראינו אתמול תמונות לא שגרתיות כאשר ראש הממשלה נאלץ להתפנות מכנס באשדוד בשל ירי מעזה

"זו בדיוק דוגמה למה חשוב שיהיה עוטף חזק, גם במזרח וגם בדרום. הבעיה עם טרור שהוא לא איום קיומי אבל כן איום אסטרטגי שיכול להשפיע על תהליכים. החמאס שוב מנסה להשפיע על הבחירות, וכל אירוע כזה מקרב את ההכרעה שתידרש בעזה – כלומר מבצע למיטוט שלטון החמאס. מה שקרה אתמול מדגיש את העובדה שהבחירות האלה הן בשאלה על מי אתה סומך שיטפל כראוי באיום מעזה ועל מי אתה סומך מבחינה מדינית. כדי להילחם בטרור אנחנו צריכים עומק אסטרטגי, גבול שניתן להגן עליו ושליטה על המעטפת, ולכן האמירה על בקעת הירדן היא כה חשובה".