חתן פרס ישראל פרופ' דוד נבון מסביר מדוע העתירה שהגישו זוכי הפרס נגד החוק לוקה בבלבול מושגי בסיסי, וחוזרת שוב על טענות שחוקות ושגויות
העתירה שהוגשה לאחרונה לבג"צ בידי ארבעים חתני וכלות פרס ישראל לשינוי חוק הלאום, מציעה כי לאמירה בחוק לפיה "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי" תתווסף קביעה שהיא גם "מדינתם של כלל המיעוטים החיים בה". עתירה זו היא, איך לומר, מתמיהה למדי, בעיקר משום שהיא למעשה טוחנת קמח טחון.
הסיבה לכך היא שהעתירה לוקה בבלבול בסיסי בין מושג הלאומיות לבין מושג האזרחות. לאומיות היא בעיקרה מושג אתנולוגי המציין לא רק שותפות לאזור מחייה, אלא גם שותפות היסטורית, לשונית ותרבותית. להלכה ולמעשה, די בכך כדי להגדיר לאומיות. משום כך ניתן לומר שהיהודים (מאז הוגלו מארצם) היו ועודם קבוצה אתנית העונה להגדרה זו, אף שחבריה פזורים (או לפחות היו פזורים) כמעט על פני כל היבשות בכדור הארץ.
חלק גדול ממדינות הלאום התהוו או נוסדו בעקבות קבלת הרעיון הפשוט והנכון לפיו לעמים נתונה זכות להגדרה עצמית. אמת, יש החולמים על עולם על-לאומי, אך עמים אוהבים בדרך כלל להתגורר יחד בארץ אחת ולשלוט על עצמם. משום כך מדינות הלאום, רובן ככולן, התהוו בחלוקת טריטוריה רב-לאומית על-פי התוואים המפרידים בין אזורי המחיה של בני עמים שונים, והקמת מדינות לאום באזורים בהם יש רוב לאחד העמים (למשל, כשהאימפריה האוסטרו-הונגרית חולקה מחדש לאחר מלחמת העולם הראשונה). היו גם מקרים (לדוגמה בצ'כוסלובקיה לשעבר וביוגוסלביה לשעבר) בהם החלוקה התבקשה לאחר שנוסתה רב-לאומיות שכשלה.
יתר על כן, לפי רעיון ההגדרה העצמית, גם קבוצות אתניות חסרות טריטוריה זכאיות עקרונית להגדרה עצמית במדינות משלהן בהן בני הקבוצה יהוו רוב. אמנם בדרך כלל העיקרון קשה מאד למימוש ככל שמתמעטות הטריטוריות בהן הוא אפשרי, אך בכל זאת הוא מומש בהצלחה במאה העשרים על ידי התנועה הציונית חרף הקשיים הידועים.
אין זה שולל כמובן את זכותם של בני מיעוטים היושבים במדינת לאום ליהנות מזכויות אזרח. הדבר ידוע ומקובל, ואין כל ספק בכך, לפחות במדינת ישראל. דווקא משום כך ברור שעל מנת להעניק ולממש זכויות אזרח גם למיעוטים האתניים, אין כל צורך מעשי לסייג את הגדרת המדינה כמדינת הלאום של הרוב האתני באמצעות תוספת הקביעה שהיא "גם מדינתם של כלל המיעוטים החיים בה". זה מובן מאליו מעצם העובדה הנזכרת לעיל, כי אזרחות במדינת לאום מוקנית הן למי שנולד בה והן למי שמתגורר בה פרק זמן ארוך דיו.
***
האם כל אותם כלות וחתני פרס ישראל שנענו לבקשה לחתום על העתירה היו ערים לכך? כך או אחרת, הם מתפרצים לדלת פתוחה. הלא רובם הגדול כלל אינם מומחים בתחום, ולא ברור עד כמה גם לחותמים האחרים יש רקע אקדמי מספיק כדי לדון בו באופן הולם. מאחר ששני יוזמי העתירה (שלפי כל הידוע לי אינם אנשי אקדמיה) פנו גם אל כותב שורות אלה על מנת שיצטרף אליה, מותר להניח שהם פנו אף לכל יתר הזוכים שעודם בחיים; ומאחר שהמספר הכולל של חתני פרס ישראל שעודם בחיים גדול פי כמה וכמה, שיעורם של אלה מהם שנענו לחתום על העתירה מבין כלל הזוכים בפרס מן הסתם נמוך ביותר. שיעור החותמים שבנוסף אף מתמצאים בתחום ככל הנראה נמוך עוד יותר.
יתר על כן, אף אם כל אלה מתוכם שנענו לקריאה לחתום על העתירה היו מודעים לכלל השיקולים המנויים לעיל, כדאי לשים לב לכך שהם מהווים מיעוט זעום בקרב כלל חתני הפרס. ולאחר שנטחנה עד דק יתרת הקמח שכבר נטחן-לעיל (ואף במקורות אחרים), לא מיותר לשוב ולעיין במשותף והשונה בין הבעיה המקומית לבין בעיות דומות במקומות אחרים.
ככלל, לבני אותו לאום החיים בארצות אחרות יש לרוב זיקה מיוחדת אליהן. לדוגמה, אירלנד היא המקום בו אירים חיים כאירים בכל המובנים ושולטים על עצמם. מאידך, יש עשרות מיליוני אירים-אתנים ברחבי העולם שאינם אזרחי אירלנד. גם לאירי-אתני שנולד ויושב באוסטרליה או בארה"ב חשוב שקיימת מדינת לאום אירית, וחזקה על רשויות ההגירה באירלנד שיקבלוהו בברכה אם יחפוץ להתיישב בה. על בסיס מעין זה הועיד ב-1919 חבר הלאומים את ארץ ישראל לעם היהודי, ובהחלטת החלוקה ב-1947 ייעד האו"ם חלק ממנה למדינה יהודית למרות שנותרו גם בו הרבה ערבים. הקמת מדינה ערבית-פלסטינית אמורה הייתה להוות השלמת תהליך החלוקה, ואילו הסכימו הערבים לכך היו מוקמות בארץ שתי מדינות לאום.
משמעות הדבר שישראל היא מדינת הלאום בה מממש העם היהודי את שאיפותיו הלאומיות, על-אף שיש מיליוני יהודים מחוצה לה, ועל-אף שחמישית מאזרחיה אינם יהודים. קיומה אינו שולל כמובן את זכותם של בני מיעוטים להיות אזרחים ולקבל את כל זכויות האזרח, בתנאי אחד: עליהם להכיר בכך שהמדינה אינה מדינת עמם, ולהסתפק בכך שקיימת מחוץ לגבולותיה מדינת לאום (אחת או יותר) שרוב יושביה הם בני עמו ובה מממש עמו את שאיפותיו הלאומיות, המשותפים גם לו.
על כן, אם וכאשר תוקם מדינת פלסטין, היא מן הסתם תוגדר כמדינה העונה למאווייהם הלאומיים של כלל הפלסטינים, לרבות אלה היושבים למשל בירדן או אף מחוץ לאזורנו, ועל פי ההיגיון הפשוט הזה גם אמורה לספק את מאווייהם הלאומיים של חלק מתושבי המיעוט הערבי בישראל. כך קרה למשל בצ'כוסלובקיה שהתפצלה בדרכי שלום בשנת 1993 לשתי מדינות, אז למה לא במערב הירדן? הלא הפערים והמחלוקות בין הצ'כים לסלובקים היו כאין ואפס לעומת אלו הקיימים עדיין בין יהודים וערבים בארץ הקודש.
***
לערבים יש תשובה ותיקה כימי הציונות. לדידם, היהודים הם פולשים. לכן הם מעולם לא הכירו בזכות היהודים למדינה בתוך השטח שהם מתייחסים אליו כ"מולדת הערבית הגדולה". במידה שטענה זו זוכה לאהדה בציבור המערבי, היא נעוצה בחוסר ידע מוחלט. לזר שלא התעמק בסוגיה, הדבר עשוי להיראות דומה לתסריט בו לפתע-פתאום מגיעים להולנד תושביה הקדומים ומגרשים ממנה את מרבית תושביה הנוכחיים. אלא שאנלוגיה זו מתעלמת מעובדות קריטיות.
מוטב לדמות שלמחוז אחד, קטן ודליל-אוכלוסין, בצפון שבדיה מגיעים בני עם דמיוני אחר – נקרא להם פרוטו-שבדים. אלה נפוצו בכל העולם מזה אלפיים שנה, נרדפו, ועכשיו מבקשים להקים בית לאומי במולדתם העתיקה בה התהוותה תרבותם. נניח שחבר הלאומים רואה בעין יפה את שאיפותיהם, וחצי יובל לאחר מכן האו"ם מחליט על הקצאת כמחצית המחוז להקמת מדינה פרוטו-שבדית עבורם. משמע, שבדיה תישאר שבדית ברובה, ואף תושביו השבדים של המחוז לא יינזקו בהכרח. האם הייתה בתנאים אלה לשבדיה הצדקה לסכל את התכנית בפלישה צבאית? ספק רב.
אך דוק: הלא זה – בערך או בדיוק – מה שניסו לעשות ב-1948 מדינות ערב. הן לא פלשו כדי להגן על זכות ההגדרה העצמית של עם פלסטיני. בכלל, מי מהם ראה בערביי מערב הירדן עם נפרד? הערבים שחיו אז במזרח התיכון, לרבות בפלשתינה, ראו את כולה כחלק מ"סוריה הגדולה" (כפי שכונה אזור הלבנט כולו בתקופה העותומנית), ואת ערביי פלשתינה כחלק בלתי-נפרד מהאומה הכוללת את כל יושבי הלבנט. יתר על כן, ניתן היה אז להקים מדינה לערביי פלשתינה בגבולות שנקבעו בהחלטת החלוקה שקיבל האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. אלא שלפלישה הייתה בעצם מטרה אחרת, כפי שהתבטאו אז יוזמיה – "לזרוק את היהודים לים".
סבלם של הפלסטינים הוא פרי סיכולה של אותה תכנית, אלא שהם בטוחים שנעשקו. גם היום הם מסרבים לראות ביהודים לאום הזכאי למדינה משלו במערב הירדן, ומוכנים לכל היותר להשלים עם מדינה דו-לאומית, שאולי ברבות הימים יתהווה בה רוב ערבי. אין סיכוי לשלום אמת עם ישות המאמינה שיש תוחלת להחזרת הגלגל לאחור. חרף זאת, להסכם שלום המנוסח באופן מפורש עשוי להיות מומנטום מעשי.
ספק רב אפוא אם יש טעם להוסיף לחוק הלאום הצהרה לפיה ישראל היא גם מדינתם של כל המיעוטים בה, והיא מיותרת לנוכח העובדה שממילא הם אמורים ליהנות מכל זכויות האזרח פרט ל"זכות השיבה". לעומת זאת, ללא ספק אין טעם לעשות זאת לפני שהפלסטינים יצהירו כי הם מכירים בישראל כמדינת הלאום של היהודים. אמנם הצהרה כזו אינה פוליסת ביטוח, אך היא יוצרת מחויבות מסוימת כשהיא ניתנת במסגרת הסכם. האם היא תינתן אי-פעם? אשרי המאמין…
דוד נבון הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל בפסיכולוגיה וחבר האקדמיה הלאומית למדעים.
רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!
חוק הלאום מפר את זכות השיוויון לא משנה אךי תרצה לנסח את החוק הזה
במדינה הזאת חיים הרבה סוגי אזרחים
ישראל צרכהל היות מדינה אזרחית ששיחת לכלל האוכלוסייה ולא באופן רשמי רק לעם מסויים שקיים בתוכה
ואיך תגדיר את חוק השבות (שנחקק לפני שבעים שנה)?
חוק שמאפשר לכל יהודי בעולם לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית באופן מיידי, אך מונע זאת ממי שאינו יהודי?
אז אולי נבטל גם את חוק השבות?
האם קראת את הכתבה? האם הבנת את ההסבר לאבחנה בין אזרחות ללאומיות?
נראה לי שלא…
הוא לא קרא את הכתבה.
ואם טרח וקרא הוא לא הבין את ההבדל בין סוגיית הלאומיות שהיא מושג אתנולוגי לבין סוגיית זכויות האזרח שהיא מושג השייך למדעי מדינה. אין כאן קשר לשאלת השוויון בין האזרחים.
הרוב המכריע בקרב ערביי ישראל הם הראשונים לטעון שאינם שייכים ללאום היהודי ובאותה הנשימה הם גם מבטלים בבוז את עצם זכות היהודים להיקרא לאום ואת זכותם להגדרה העצמית ובכך מצטרפים לטענה המופיעה באמנה הפלסטינית של אש"ף.
יתכן ו"אדם נורמלי" הוא הגדרה לסוג של הומו ספיינס שהולך שבי אחרי ססמאות קליטות הפונות אל המכנה המשותף הנמוך ביותר.
ברור גם שאותם חתני פרס ישראל שהסכימו להיענות ולחתום ליוזמי העתירה מבזים את עצמם
נכון וטוב שכך. לפעמים זכות השויון אינה מוסרית ואינה צודקת וראוי להפר אותה. למשל אם אורח בבית שלך מחליט על זכות השיויון שלו ומעתה יש לו זכות כמוך איך יתנהל הבית שלך – המוסר והצדק מחייב הפרת זכות שויון זו. כך גם אם גורמים מסוימים מחליטים שמדינת העם היהודי אחרים יקבעו איך לנהל אותה ואת האופי הלאומי שלה המוסר והצדק מחייבים הפרת זכות שיויון זו.
למי שאינו יהודי אין זכות לאומית במדינה. כלומר לא יכול להקים מדינה בתוך מדינת ישראל. מה גם שאף אחד אחר בלי קשר כולל יהודים לא יכול להקים מדינה בתוך מדינה בארץ ובכל מדינה אחרת. זה חוסר השיוויון בחוק. משהוא מובן מאליו.
השוויון במדינה דמוקרטית חל רק על זכויות אזרח וזכויות יסוד , לא על זכויות לאומיות . כי לפי תפיסתך חוק השבות הוא חוק מפלה .
סע סע חמוד תחזור לארץ המקור שם תעשה מה בא לך
מאמר נאיבי.
אם היוזמה האיומה הזו תצלח והסעיף הנ״ל יוכנס לחוק הלאום הוא למעשה יסרס את החוק לחלוטין.
נכון שבפשוטם של דברים ההגדרות במאמר נכונות אבל מאז המהפכה של אהרן ברק בג״ץ כבר מזמן מתעלם מההגיון ומפרש את החוק כראות עיניו כפי שהוכח באינספור דוגמאות ומקרים.
המשמעות היא שכל נסיון לישם את החוק(לדוגמה את מעמד השפה העברית או מעמד חגי ישראל) יטורפד בטענה של פגיעה ברגשות המיעוט. והיות והחוק עצמו יתייחס לעניין לא יהיה אפילו ניתן להשתמש החוק כנגד הטירפוד הזה.
יוזמי העצומה אינם טיפשים ומבינים היטב מה הם עושים.
חוק הלאום צריך להשתנות ל- חוק הלאום והמדינה היהודית והדמוקרטית.
להוסיף לחוק את כי" מדינת ישראל היתה הנה ותהיה לעד המדינה יהודית ודמוקרטית".
בנוסף לחוקק חוקים נוספים שיחזקו את יהודית ודמוקרטית כמו חוק הגבלת משך השירות של ראשי המדינה הנבחרים והמתמנים…הפרדת הדת מהמדינה והקמת רשות הדתות שתשרת את כל הדתות עבור כולם, וקביעת שבת וראשון כימי השבתון השבועי עם מתן בחירה ליום אחד אחר למאמיני דתות אחרים.
לדני,
לגבי התנהלות שופטי ביהמ"ש העליון, עצם חקיקת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, בא כתגובה להתנהלות זו במטרה לרסן אותה ולספק בידי שופטים (מן השורה) כלים מתאימים שהיו חסרים עד עכשיו.
עובדה שיש כבר שופט שעשה שימוש בחוק יסוד זה. אילו החוק היה נחקק קודם, בימיו של אהרן ברק כנשיא העליון ייתכן ופני הדברים היו שונים.
שנית, בכלל לא בטוח של"עליונים" יש בכלל פרורגטיבה לדון בחוק יסוד. עפ"י התבטאויות של אהרן ברק עצמו אין להם סמכות כזו.
אם הם למרות הכל ידונו בסוגיה יש התכנות שזה יפעיל צלצול אזעקה לכלל אזרחי ישראל החפצים במשטר דמוקרטי ולא בדיקטטורה גלויה של שופטי העליון וחבורת חסידיהם.
אליהו, נכוןובכל זאת יש ממה לחשוש.
יעקב, כמה שטויות בתגובה אחת:
א.מה קשורה הגבלת קדנציה למדינה יהודית ודמוקרטית?
ב.משרד הדתות משרת את כל הדתות.
ג.2 ימי שבתון יעלו למשק באופן הרסני.
ד.יש בארץ יותר מוסלמיפ מנוצרים אז למה ראשום ולא ששי?
ה.למה דווקא המוסר הדתי צריך להתנתק מהמדינה אבל מוסר זכויות האדם לא? כי בזה אתה מאמין ובזה לא? או שלמדינה יש זכותלהתערב בענייני מוסר וערכים או שלא. קצת עקביות וענווה לא יזיקו לך.
טועה המגיב. אהרון ברק לא חולל "מהפכה חוקתית",הוא חולל הפיכה חוקתית,ששדדה את סמכויות נבחרי העם והמציאה יש מאין,ללא שום הסמכה מפורשת בחוק כלשהו סמכות ל?בג"ץ? לפסול חקיקה של הכנסת. האיש הארור הזה מתייחס לחוקים שמחוקקת הכנסת כטיוטה לעיבודו וכאשר הסבו את תשומת ליבו לכך שבחוק מצוין משהו שסותר את התנהלותו,הוא ענה בזלזול בוטה במחוקקים משהו כמו: "אז כתוב באיזה מקום משהו…". איש נאלח שייזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של העם היהודי,אם התנהלותו של ברק לא תגרום לסופו של עם מפואר זה.
חוק הלאום מזכיר ומקבע את רצון העם כפי שבוטא במגילת העצמאות- שהמדינה הינה יהודית ועבור היהודים. הקיבוע לא משנה מציאות אלא רק מונע מחטף צפוי מצד הבג'ץ והמיעוטים ההזויים. לכן אין מקום לכל שינוי שיבטל את מהות החוק.
עם הנקודה הראשונה אני מסכים: משום שהחוק לא שינה מהותית את מעמד היהדות במדינת ישראל, ומשום שהמדינה כבר פעלה בהתאם למגילת העצמאות ללא עוררין משמעותי, לחוק וגם לתיקון המוצע אין שום השפעה מהותית.
לגבי הנקודה השניה, אני תמהה. מדוע מדינת ישראל צריכה להתנות את הגדרתה העצמית במעשיהם של אחרים שאינם ישראלים בכלל?
לדני,
האמונה היהודית והדת היהודית הנן שתי אושיות נפרדות והן אינן זהות. המדינה היהודית והדמוקרטית חייבת לצמוח מתוך ערכי האמונה היהודית. בה בעת, הפרדת הדת מהמדינה תעשה טוב הן למדינה הן לחברה הישראלית והן לכלל הדתות בכלל ולדת היהודית בפרט.
יתרה מזאת.
הפרדת הדת ( לא האמונה היהודית) מהמדינה תבלום את הסטת הסכסוך המדיני לסכסוך דתי, שנעשה בעקביות ובתקיפות ע"י אירן, האחים המוסלמים והרשות הפליסטינית.
בכך תאפשר לממשלת ישראל לנהל את מאבקה לשלום אזורי כולל לא על הדת אלא על מאווים מדיניים ובטחוניים.
לדוגמא, כדורגל ישחקו ביום ראשון ולא בשבת ומקומות מסחר ותחבורה חלקית יהיו בעיקר בראשון ולא בשבת ובכך יגבירו את האחווה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.
הגבלת זמן שירות יגדיל את הפלורליזם בחיים הפוליטיים. פלורליזם ושירות מוגבל זמן מחזקים את החיים הדמוקרטיים מזה ומקטינים את השחיתות המוסרית מזה בעיקר בזכות הקנטנת הרגשת הכוח.
מוסלמים יוכלו לבחור את יום שישי כיום שבתון עיקרי שאליו יצטרפו את שבת או ראשון כיום החופשי הנוסף.
שבת וראשון כימי שבתון שבועיים יחזקו את הכלכלה בישראל ואף יסכרנו את החיים הכלכליים והעיסקיים והפיננסים עם העולם המערבי בעיקר.
תודה על המאמר החשוב.
עם זאת אבקש להתייחס למשפט הבא:
" ניתן היה אז להקים מדינה לערביי פלשתינה בגבולות שנקבעו בהחלטת החלוקה שקיבל האו”ם ב-29 בנובמבר 1947".
שהוא המשך לנאמר קודם: "…וחצי יובל לאחר מכן האו”ם מחליט על הקצאת כמחצית המחוז להקמת מדינה פרוטו-שבדית עבורם."
אמירות אלה יוצרות את הרושם שהצעת החלוקה הייתה בגדר החלטה בעלת תוקף מחייב מטעם האו"ם. ולא היא.
החלטת החלוקה של 1947 הייתה למעשה רק הצעה לפשרה, שאילו הייתה מתקבלת על-ידי שני הצדדים, הייתה מחייבת. אך בפני עצמה, לא היה לה שום תוקף.
ואכן, לא מתוקף הצעת האו"ם הזו (החלטת 181) קמה מדינת ישראל אלא מתוקף החלטת ועידת סן רמו באפריל 1920 שיצרה את שיטת ממשל המנדטים קרי מדינות מנדטוריות.
כידוע החלטה זו אומצה ע"י צרפת, בריטניה, איטליה, יפן, יוון, וארה"ב שצירפה את חתימתה מאוחר יותר. החלטה זו אומצה ע"י חבר הלאומים וקיבלה תוקף משפטי מחייב במסגרת המשפט הבינ"ל.
במסגרת זו הוחלט גם על הקמת מדינות (מנדטוריות) נוספות באזורנו כמו עיראק, סוריה, לבנון ומאוחר יותר ירדן.
הצעה 181 (החלטת החלוקה) אף עמדה בסתירה לסעיף 80 בפרק 12 של מגילת האו"ם שמכוחה פועל האו"ם עצמו. הסעיף הנ"ל קובע שאין לשנות את גבולות המדינות שהוקמו תחת ממשלות המנדט.
ובנוסף גם גבולות המדינה נקבעו ע"י המנדט ב-1920 כלומר גם עבר הירדן המזרחי ואולי ירדן כולה (מבחינת המשפט הבינ"ל).
לידיעת המגיב האנונימי הנבער: גבולות מדינת ישראל נקבעו בהחלטת האו"מ מס' 181 מ-29 [כ"ט] בנובמבר 1947 (שעל שמה נקראו רחובות רבים ברחבי מדינת ישראל) – הלא היא החלטת החלוקה. ב-1948/9 ישראל השתלטה על 23% אחוז נוספים על 55% שהקצתה לה תוכנית החלוקה, וביוני 1967 היא השתלטה על השאר. ישראל הייתה ונשארה מדינה מפרת חוק.
פעם אתה וליד, פעם אתה דוד…
נראה שיש לך בעיית זהות קלה
החלטת האו”מ מס’ 181 מ-29 (או בשמה המוכר תוכנית החלוקה)
ע"פ חוק אינה תקפה שכן לא הייתה הסכמה מהצד השני ולכן חסרה התקיפות של ההחלטה לגבי גבולות
ולכן אי אפשר להגיד שההשתלטות היא הפרת חוק מפני שלא הייתה הקצעה והאיזור לא היה שייך לאף אחד (במיוחד לא להערבים שסירבו)
לא רק זה גם ההשתלטות באה בעקבות הגנה עצמית שכן להזכירך מי שתקף וחדר את קווי החלטת החלוקה היו הערבים
הכניסה לגולן סגירת הכבישים
וכמובן הכניסה של מצרים
ולכן ישראל מאז ומעולם הייתה מדינה שומרת חוק
כי לא היה שום חוק תקף שאוסר זאת
נ.ב. זה שקוראים לרחובות על שם החלטת החלוקה לא עושה אותה תקפה אלא זה אומר שמשהו שלא למד היסטוריה החליט שקוראים לרחוב ע"פ החלטה לא תקפה
לדוד גרין, האו"ם לא יחליט בשביל העם שלנו איפה הם רשאים לחיות ואיפה לא. המנטליות הגלותית של להתחנן לשליטים הנוכרים שיתנו לנו זכות לחיות, זכות להקים מדינה בגבולות שיתנו לנו רשות בהם, זכות לא לטבוח בנו כי "שדדנו" אדמה שנלקחה בכוח ע"י פולשים ערבים-מוסלמים היא מה שתחריב לנו את המדינה. לארץ ישראל יש גבולות היסטורים די ברורים, והיא שייכת לנו מתוקף היותנו עם ילידי של ארץ זו שנאלץ לעבור לגלות בגלל כובשים קולוניאליסטים פולשים (רומא, ערבים מוסלמים, טורקים מוסלמים). האו"ם המושחט לא יחליט בשבילנו איפה נחיה, כי מבחינת הרבה מדינות בו כיום אין לנו בכלל זכות קיום ואנחנו צריכים להיות יהודונים מסכנים בגטו של עוד מדינה ערביסטית-מוסלמית. תהליך הערביזציה והאיסלמיזציה של המזרח-התיכון היה קולוניאליסטי ונפשע והעם שלנו היה היחיד שנלחם בו בהצלחה. יהודה ושומרון שייכים לנו מתוקף זכות ילידית ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי שזה מוסרי וצודק למסור ולמכור את השטחים לצאצאי הכובשים שטבחו בעם שלי שהתיישב באזור הזה, המצאת העם הפלשתיני היא לא יותר מתעמולה לגזול מאתנו את מדינתנו בשביל הכובש הערבי-איסלמי ואתה מאמץ את הנרטיב של האויב שלך וקורא לנו- העם הילידי של ארץ זו מפרי חוק או יותר נכון-"כובשים" שהעזנו להתיישב בנחלת אבותינו ולא להיות כפופים להחלטות של אירופאים כובשים ופולשים. משום מה אינך מפקפק בקיומן של המדינות המומצאות והמלאכותיות מהסכמי סייקס-פיקו וההתפוררות שלהן, כובשים קולוניאליסטים אירופאים שלהם הכוח באו"ם אינם בעלי זכות להחליט בשבילנו איפה "חוקי" לנו להתיישב והוכיחו שהמדינות שהם יצרו הן כישלון אחד גדול ושלא היה להם מספיק ידע ואכפתיות ליצור מדינות איכותיות שמחזיקות מעמד, שלא לדבר שהם חשבו שזה הגיוני שבמדינה היהודית יהיה כמעט מספר זהה של ערבים ושערבים יתנו ל10% יהודים להתקיים במדינה הערבית- הרי זה מתכון לאסון, משבר פליטים ומלחמות מתמשכות. זה גם לא קשור לדת ומחקרים גנטיים כבר הוכיחו שלאשכנזי ויהודי מרוקאי יש קשר חזק יותר מלאשכנזי ופולני נוצרי או מרוקאי מוסלמי לכל תומכי התעמולה הנבזית של שלמה זנד או הליצן המניפולטור ערן אלחייק שטוענים שאנחנו לא קבוצה אתנית.
לדוד גרין,
נראה שהידע שלך הוא פרי הלימודים במערכת החינוך הישראלית שמתעקשת להותיר את בוגריה במצב של איגנורנטיות מוחלטת באשר לשאלה:
– מהו הבסיס החוקי שעליו נוסדה ויושבת מדינת ישראל במסגרת המשפט הבינ"ל?
הרי מהתשובה לשאלה הזו נובע כל קיומה והצדקתה של מדינת ישראל במסגרת המשפט הבינ"ל.
כמו כן, הבסיס המשפטי הזה נתון למתקפה מתמדת מצד מדינות ערביות עוינות ואויביה מאז הקמת ישראל כמדינת העם היהודי השב אל ארצו ומולדתו.
ואולם האחראים למערכת החינוך שלנו וללימודי היסטוריה ותולדות ישראל בעת החדשה לא השכילו עד היום לצייד בידע רלוונטי דורות של תלמידים. ההיסטוריה הפכה לחצר האחורית המוזנחת של מערכת החינוך והבורות בנושא המשפטי הספציפי שציינתי מאפיינת גם את בעלי התארים המתקדמים מהפקולטה למשפטים למשל. בדקתי.
רק לידיעתך החלטת החלוקה (כ"ט בנובמבר 1947) הובאה להצבעה וכל כולה התבצעה בעצרת הכללית של האו"ם.
הגוף הזה שנקרא "העצרת הכללית של האו"ם" מעצם הגדרתו חסר סמכות להחליט החלטות בעלות תוקף מחייב. כל מה שנתון לסמכותו הוא להציע הצעות והמלצות.
מכיוון שכך הוא הביא הצעת החלוקה להצבעה. כאמור בכ"ט בנובמבר. מספרה הסידורי 181 ברצף החלטות העצרת הכללית.
היהודים הסכימו הערבים סירבו וההצעה הפכה למבוטלת ובטלה.
כפי שאכן ציין זאת ראש הממשלה הראשון שלנו בן גוריון.
(מדוע מלכתחילה ההנהגה היהודית הסכימה לקבל את הצעת החלוקה? משום שמחד הייתה בעיה קשה ביותר של מאות אלפי עקורים במחנות העקורים באירופה מאידח הבריטים עזבו והשעה דחקה)
הקמת המדינה ע"י בן גוריון נשענה על החלטות חבר הלאומים שאימץ (1922) את החלטות ועידת סן רמו (1920) ועל הגבולות המנדטוריים שנקבעו ואושרו ע"י חבר הלאומים למדינת המנדט. (כלומר: לאחר שנקטעו כ-78% מהשטח שהוקצע מלכתחילה למדינה היהודית ע"י ועידת סן רמו ב-1920 וזאת לטובת הקמתה של ממלכת ירדן עבור השושלת ההשמית שנבעטה מן החיגא'ז שבחצי האי ערב ע"י איבן סעוד).
מכיוון שכך, הגבולות המתוקנים כללו את כל שטח הגדה המערבית(לאורך נהר הירדן) לרבות עמק הירדן, וכן כללו את כל רצועת עזה.
אמנם מצריים וירדן פלשו זו לרצועת עזה וזו ליו"ש והחזיקו בהם במשך 19 שנה אך להוציא את בריטניה ופקיסטן הם לא זכו בהכרה בינ"ל כריבוניים בשטחים אלה.
יותר מכך:
הם לא באו כמשחררי "העם הפלסטיני" אלא ככובשים לכל דבר ורדו באוכלוסייה המקומית. הירדנים בצעו טיהור אתני וטרנספר לכל התושבים היהודים שישבו על אדמתם ביו"ש ובמזרח ירושלים עד 1948.
הם גם חקקו חוק גזעני שמונע מיהודי להחזיק באזרחות ירדנית בשל היותו יהודי. כך גם במצריים. באו"ם מעולם לא הועברו החלטות המגנות את התנהלותן ולא ננקטו שום סנקציות נגד התוקפנות וההשתלטות שלהן על שטחים לא להן.
הערבים לאחר שהפסידו במלחמות שיזמו ושכולן מלחמות תוקפניות (1948, 1956, 1967, 1973) נמלכו בדעתם והחליטו לשוב ולהיאחז באותה החלטה 181 שדחו קודם כאילו היא לא בטלה מן העולם.
התופעה המרתקת לא פחות היא זו:
נציגי מחנה השמאל בישראל חברו עם הזמן אל הטענה הערבית התוקפנית וגם הם נאחזים בהצעת החלוקה הזו, שבטלה מן העולם, כאילו מדובר בחוק בר תוקף ומחייב וזאת בסתירה לכל חוק במסגרת המשפט הבינ"ל הקיים.
הבהרה:
באשר למצריים, החוק המצרי מונע אזרחות מכל מי שלא נולד במצריים וזה כולל גם ערביי ארץ ישראל.
למי שהיה צריך
קיבלנו הוכחה נוספת לגבי חברי ועדת פרס ישראל.
החלטה 666 של הממשלה היא הדגל השחור מעל השמאל הישראלי.
6 ביוני 1977, ממשלת מעבר, החלטה המעבירה את סמכויות הממשלה ל"אליטה".
לכמה "סידורים" כאלה אנחנו לא מודעים.
דמוקרטיה אלק.
עם ישראל זקוק לחוק הזה. זהו עם שגלה מארצו וחזר, ועדיין חושב במושגים גלותיים. החוק כמו מיגדלור טוב מאפשר לו להגדיר את עצמו ולשים גבולות ברורים בפני המלינים הרבים הקמים והמאתגרים את היכולת שלו להגדיר ולתקף את עצמו. כל מי שזה מפריע לו או שעדיין לא יודע איך לקבל את עובדת היות העם הזה ציוני שמממש זכותו לעצמאות ולריבונות או שמדובר בגורמים שמאתגרים את העם היהודי היושב בציון ושיש להם אינטרס להכרית את המצב הזה.
זה החוק היחיד שמתלוננים על מה שאין בו ולא על מה שיש בו. כניראה שך הוא צריך להישאר.
לשון משותפת היא אכן אחד ממרכיבי הלאומיות. לפי מיבחן זה, האזרחים הערבים של ישראל שותפים (גם אם בעל כורחם) בלאומיות הישראלית. למשל, כיצד מברך ישראלי-יהודי את רעהו? "אהלן". וכיצד הוא מקלל את מי שאינו רעהו: "קוס אמק". איך השניים מזרזים זה אתה? "יאללה". וכשהפטריוט הישראלי-יהודי מרוצה ממשהו, הוא "מבסוט" והמצב הוא "אחלה".
ואגב, מהו המאכל הלאומי של ישראל? לא, לא גפילטע פיש אלא: חומוס ופלאפל, לרוב בתוך או בעזרת פיתה, ולא על גבי פרוסה של חלה מתוקה.
הפטריוט היהודי-ישראלי ידחה בשאט נפש את הטענה כי הוא מסתערב. האמנם? הישראלים-יהודים שדדו מהערבים לא רק את יישוביהם, אדמותיהם, בתיהם ונכסיהם, אלא גם את סממני תרבותם. ואף על פי כן הם – הישראלים-יהודים – משמרים בתוקף את גזענותם ושנאתם ל"זרים" ו"גויים" בכלל, ולערבים בפרט. איך אמרה המכשפה הישראלית-יהודית גולדה מבוביץ'-מאירסון-מאיר(ילידת קייב, בירת אוקראינה, שגדלה והתחנכה במילווקי שבמדינת ויסקונסין בארה"ב): "לעולם לא נסלח לערבים על כך שהם מאלצים אותנו להרוג את ילדיהם" (נו טוב, איש לא האשים את הצדקת הדגולה גולדה בעודף חוכמה).
בעיה אחת
כל הדוגמאות שאתה מעלה לעיל כולן מוקפות ב(נחש מה) עברית
תבין אפשרי שאנשים ותרבויות יאמצו סלנג משפות אחרות בלי לאבד את השפה שלהם
ואגב בו אני אגיד לך איך ישראלי יהודי אומר את הדברים האלה באמת
לא אהלן אלא שלום או היי(שנלקח מאנגלית)
לא אחלה אלא מצויין או אפילו יותר ישראלי עשר
איך מזרזים? אומרים "נו" או יותר נפוץ "נווווווו"
אתה צודק בדבר אחד כל הקללות באות מערבית שהינה שפה ברברית
אבל עוד משהו שאתה לא מבין
הערבים היו מאז ומעולם השודדים הברברים והשקרנים בסיפור ההיסטוריה
אתם אלה שפלשתם הינה בימי הבזנטים ושדדתם את אדמותינו
אגב (זה היה רק הפעם הראשונה ומעטים הערבים שנשארו כאן מאז בגלל שהאדמה הייתה ברובה שממה רובכם הגעתם הינה אחרי 48 בעקבות ריבוי העבודה שאנחנו היהודים יצרנו להזכירך המנהיגים שלכם העדיפו להשאיר את האדמה הזאת שממה וביצות)
לא רק זה אבל לפי מסמכי סחר מתקופת העליה(האימפריה העותומנית) כל האדמות שיהודים התיישבו בהם נקנו מבעלי האדמה ע"י הבנק הארץ ישראלי ברשות ארתור רופין (חפש)
הטענה שנגזלו אדמות אלה הן לא יותר מאשר שקר מהעובדים של אותם בעלי האדמות שגם חיו על אדמות אלו ולכן היו צריכים לעבור מפני שהאדמה נקנתה
ולא רק זה אבל כל הערבית היא גזילה של העברית והארמית
הדקדוק שלכם הגיע מהעברית וחלוקת המילים מהארמית
וכך גם האסלם כל הסיפורים שלכם כל המעשיות שלכם הגיעו מהיהדות
נוח, משה, אברהם.
מוחמד(ימח שמו נביא השקר)
גנב את כל הסיפורים הללו מהשבטים היהודים בערב הסעודית
תושבי מכה הבינו זאת
זה למה הדבר כתוב בקוראן 11 פעמים
נאבולסי על שם נאבלוס נכון ?
ובכן ואליד מאיפה השם הזה הגיע ?
השם הזה הגיע מאדריאנוס קיסר לאחר שניצח במלחמה את היהודים ושמעון בר כוכבא (כוזיבא) בעלי הארץ בשנת 135 . על מנת לנקום ביהודים שינה את שם העיר שכם לשם "ניופוליס" ( העיר החדשה). מכאן העיוות נאבלוס שהיא העיר שקיימת לפחות 4500 שנה מימי אברהם העברי (ממש לא איברהים) . אותו אדריאנוס שינה את שם הארץ מהשם ארץ ישראל שהוא השם השני של יעקב אבינו לפלשתינה כנראה על שם הפלישתים שהיו יורדי ים מאיזור יוון שהובסו על ידי דוד המלך היהודי
( ממש לא דאוד וממש לא נביא ) 1000 שנים לפני הספירה שוב כנקמה . בארץ ישראל לא היה אז ערבי אחד והערבים כבשו את א"י 500 שנים אח"כ בכוח צבאי לכל דבר .
יהודים נקראים כך כי באו מיהודה
לץ- הערבים הפולשים הם גם אלה שהפכו את הארץ שלנו לשוממה. רק כאשר הציונים הגיעו לכאן הם החלו להפריח את השממה ולנטוע בה צמחיה ולייבש את הביצות הרבות שהיו כאן.
הארץ שלנו בתקופת ממלכת ישראל ויהודה הייתה יפייפיה ובגלל הכובשים הרומאים והערבים שהשתמשו בטבע שלה לאמצעי לחימה ומצור, הם החריבו אותה והיא הפכה בחלקה הגדול למדבר שומם. כמובן שלא תשמע ערבי מדבר על זה שהיהודים הם אלה ששיקמו את הארץ הנטושה והמסכנה הזו ולצערי החקלאות והעבודה העברית במשבר, עדיין יש הרבה מה לעשות.
40 גלובליסטים הזויים שרוצים למחוק את היהדות מדפי ההיסטוריה
אבל מהאיכפת להם… הרי זוכי פרס נובל יקבלו ויזה ומקלט בכל מקום בשעת צרה.
שינאה עצמית ושינאה לתנ"ך היהודי
זנ מה שמניע אותם
הם יודעים ששאר הדתות האחרות מסגסגות באדמה ומשאבים בכל הגלובוס
אבל שיהודי יחיה לפי מסורתו בישבילם זה פשע.
הם משרתיי האנטישמיים העלובים.
היה חסר לי
חוק הלאום אינו משנה את מעמדם של ערביי ישראל ואין צורך לשנותו.
החוק הבינלאומי שהכיר בהקמת בית לאומי ליהודים הם החלטות חבר העמים מ 1920 ו1922
החלטת החלוקה של האום מ1947 הייתה רק הצעה וזו נדחתה על ידי הערבים ועינה תקפה עוד.
במאה ה- 21 ישראל הפכה לחממה לעם הערבי .
לא רק מזרח ירושלים , הרבה מקומות בגליל ובנגב כבר מסוכנים ליהודים.
אם היהודים לא רוצים להמשיך לחיות במדינה דו-לאומית , לא רוצים הפיכת הגליל לקוסובו , לא רוצים תוך דור אחד להפוך למיעוט בישראל,
אז חייבים להתכונן למשאל עם (כמו בסקוטלנד), המבוסס על החלטת האו"ם לחלק את פלסטין לשתי מדינות לאום.
מדינה ערבית , ללא יהודים , מזמן נוסדה ליד ישראל.
מיתוס שמאלני מתפורר.
ערבים אינם זכאים לאזרחות (או תושבות) של מדינה יהודית.
יהודים וערבים לא מסוגלים ולא מוכרחים לחיות במדינה משותפת .
המפלגה אשר תארגן משאל עם בנושא:
"הפרדת היהודים מן הערבים על בסיס אזרחות" – תכפיל את נוכחותה בכנסת .
אפשר להיפרד מן הערבים גם דרך חקיקה בכנסת .
כך למשל נפרדו צ'כים וסלובקים – העמים כמעט זהים .
עוד דוגמה לחיקוי – הפרדה היוונים מן הטורקים בקפריסין .
משאל עם על אופי המדינה יאחד יהודים בארץ ובכל העולם:
עשירים ועניים, אשכנזים ומזרחים, חילונים ודתיים, ותיקים ועולים, ימנים ושמאלנים .
ערבים לא הצליחו להרוס את מדינת היהודים מבחוץ ,
אסור לתת להם להשלים את המזימה מבפנים .
נצחנו בכל מלחמות .
אין מקרה בהיסטוריה כאשר המנצח העביר חלקי ארצו לאויב המובס.
גבול המזרחי נקבע לפי מאזן הכוחות .
לאחר ש-2 מיליון ערבים יהפכו לאזרחים של מדינה שלהם, ללא צבא ,
הם ישלמו מס הכנסה ומס בריאות ברמאללה ובהדרגה כל ערבים יוקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'.
הגיע הזמן לשחרר את ה"נכבשים" ולהשוות זכויות ערבים בחיפה ויפו
לזכויות יהודים ברמאללה ועזה .
אזרחות פלסטינית-ירדנית , אבו-דיס ושועפאט – לערבים,
אזרחות ישראלית וירושלים – ליהודים !