האקדמיה במערב הקימה לעצמה חומה מפני השקפות עולם שונות אך גם היא לא תוכל לעמוד לאורך זמן מול מהפכת המידע והרשתות
***
בימי השיא של המלחמה הקרה בין הגוש המזרחי הקומוניסטי לבין הדמוקרטיות במערב, הקומוניסטים ביצרו את קו הגבול האידיאולוגי בין הגושים על ידי שורת מכשולים ארוכה ופולשנית סביב מזרח אירופה, שבודדה את תושביה מהרעיונות במערב וניסתה גם להפריע לבריחתם הפיזית. אחת הדרכים היעילות ביותר לחדור את מסך הברזל הייתה העברת מסרים ורעיונות באמצעות שידורי רדיו, כמו למשל רשת 'קול אמריקה' ששידרה לתושבי הגוש הסובייטי והעבירה להם הן את התחושה שהם לא מבודדים לחלוטין מן העולם, והן מסרים שהדיקטטורה הקומוניסטית לא רצתה שישמעו.
אך למרות ניצחון הדמוקרטיה על הרודנות שהביא לסיום המלחמה הקרה, באופן אירוני דווקא החברה האמריקנית עברה תהליך איטי אך יציב בו רבים ממוסדות ההשכלה הגבוהה פיתחו מערכת של הגבלות על חופש הביטוי. הגבלות אלו חלות הן על סטודנטים והן על מרצים, כמו גם על דוברים חיצוניים בעלי דעות הסותרות את התקינות הפוליטית של ימינו. לא הוקמו גדרות תיל מסביב לקמפוסים ולא הוצבו בהם שומרים המונעים מרעיונות לא רצויים להיכנס, אך אפקט 'מסך הברזל' מורגש בהם בהחלט.
השפעה אחת כזו היא העובדה שרבים מבני הדור הצעיר יכולים לעבור את כל שלבי מערכת החינוך, החל מבית הספר היסודי ועד ללימודי דוקטורט, מבלי לשמוע פעם אחת משנה סדורה או זווית ראיה על העולם השונה באופן מהותי מזו של השמאל הפוליטי. מנגד, ישנם חוקרים ברמה עולמית שלא יקבלו לעולם מינוי קבוע באקדמיה מכיוון שהם אינם צועדים לפי הקו המנחה של השמאל. במקום זאת, הם מושתקים ולעתים אף מותקפים פיזית כאשר הם מנסים להציג רעיונות שיאתגרו את התקינות הפוליטית השלטת.
לפרוץ את החומה
אוניברסיטת הרווארד היא דוגמה למוסד יוקרתי בו דברים כאלה התרחשו, כאשר ההנהלה העדיפה להיכנע מראש לאיומים בטענה כי אבטחה של דוברים חיצוניים תהיה יקרה מדי ותעורר סערה בקמפוס. וכך, דווקא במקומות בהם אנו שומעים הרצאות נלהבות אודות חשיבות המגוון וקבלה של האחר, רעיונות שונים לא זוכים להתקבל. כך למשל, סטודנטים הלומדים כלכלה מפי כלכלנים מן האסכולה הקיינסיאנית כנראה לא ישמעו בשיעור על המיתון הגדול של שנת 1921 שהוביל לשיעורי אבטלה דו-ספרתיים, שירדו פלאים בהמשך דווקא כאשר הממשלה הפסיקה להתערב והשוק התאושש מעצמו.
טקסטים קלאסיים כגון 'הפדרליסט' המספקים הסברים מעמיקים על עקרונות החוקה האמריקנית נראים לעתים רחוקות מאוד ברשימות הקריאה. מנגד, כנראה שאף סטודנט לא יעבור שלוש שנים באוניברסיטה מבלי שיהיה מחויב לקרוא את המניפסט הקומוניסטי של מרקס, לעתים יותר מפעם אחת, אך מבלי שילמדו באמת עד כמה הרעיונות המופיעים בו מוטעים. כפי שהכלכלן הבריטי המנוח אלן ריינולדס ניסח זאת, רבים מאותם סטודנטים הנחשפים לתוכנית לימודים כזו יפתחו "דעות מוצקות מאוד על סמך נתונים חלשים מאוד".
השפעותיו של מסך הברזל הניצב סביב האוניברסיטאות, אף שאינו פיזי ומוחשי, דומות מאוד לאלו של מסך הברזל האמיתי שהוצב סביב הגוש הסובייטי. אך מה שחסר במשוואה הזו הוא דבר דומה לשידורי 'קול אמריקה' שהצליחו לחדור בעדו. בעידן האלקטרוני של ימינו, ישנם אינספור מקורות ודרכים בהם מידע שבעבר היה אסור או מושתק יכול להגיע לסטודנטים צעירים; ישנם ראיונות או נאומים מוקלטים של מיטב ההוגים מן העבר או מן ההווה, ואלו יכולים להגיע ישירות לצעירים ללא תיווך המוסדות.
מישהו מהעולם החיצוני שמעבר למבנים הישנים עטויי הקיסוס יהיה חייב לעשות את הקישור הזה, אם כי לא ברור עדיין מי ואיך. יתכן כי חלק מאותם תורמים שממשיכים לרשום המחאות לטובת האוניברסיטה בה למדו למרות שזו נכנעה לחלוטין לאי-סובלנות אידיאולוגית, יהיו מוכנים לשקול פרויקט כזה. אפילו ההמון הזועם ביותר של מרצים וסטודנטים לא יהיה יכול לנצח אלפי טלפונים ומחשבים ניידים.
פרופ’ תומאס סואל הוא עמית בכיר במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד ומחברם של יותר מ-30 ספרים בנושאי כלכלה, חברה והיסטוריה. הטור פורסם לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו‘.
סואל, כמו תמיד, אתה גדול!
השכלה היא כח עצום אין ספק . אבל למשל אצלנו למה הליכוד לא מקדם אופן של עדות המיזרח. בהקמת מיכללה לאומנות ותרבות תנכית ברוח הנבואה . ואוניברסיטה מסורתית מודרנית. שתרים את קרנם של עדות המיזרח והוגיהם ותהיה פתוחה לכולם. אפילו לחמס אני חושבת יש שתי אוניברסיטאות. המיזרחים פה בארץ כל כך שפופים. אבל הלו אנחנו חיים במיזרח וככה כל הלוגו שלנו. מותר לחלום אז חולמים חחחח. אין שיעור לדימיון ולשפע ומהפכנות שיכול הדבר להביא. הדימוי ביחס למיזרח הוא מאוד סטראוטיפי. אני לא רוצה להיות שפופה אז מצאתי עידוד אצל הבלונדה הדרומיים בארצות הברית שלא חשבו כך, השוואת צורה קיבלתי. גם הם רואים בתנך כעיקר. והתוצאה מרהיבה. הנה אני רואה למשל שיר שנורא היזכיר לי את האחים בלוז .דווקא היישר מהשמאלנות ההייטקית היהודית אמריקאית וגויית. השמאל ההוליוודי והמוח היהודי מדי פעם יוצאים מנישת הדעות קדומות ביחס לנצרות בחגורת התנך ומייצרים מפיקים אמירה חכמה .כמו האחים בלוז. אני חושבת תוצר ספילברג ועוד יהודים מעולם האומנות השמאלית. ראיתי אותו בליסוף והשירים הו הו .קלאסיקה קאלטית ניפלאה שעלתה על האזור הזה בדרום ארצות הברית. אזור אנרכיסטי והזוי ומוזר ומדהים. אמירה חכמה ויפה. או השיר המעובד לימינו של אלביס ששר על- קצת פחות דיבורים ויכוחים. שעובד להיום עם ריקודים. כמה השיר חכם. מצלם את ימינו. על קוביות המישחק שמופיעות משום מקום ועל אנשים בקוביות שרוקדים בקצב החיים המטורפים- נוסח תאוריית ריי קורצוויל -על הימצאות החור השחור היקומי המגנטי וחסר השליטה. השיר זה ממש היום. והנה האוונגליסט ההוזה בשיר. שמגולם בכומר שחור המבעבע ברוח הנבואה ושתי זמרות גוספל שחורות שגם מדמות את חגורת התנך. זה פשוט בול היום כל הטירלול של העכשווי העולמי יקומי. ובעיקר במיסתרים עלינו. זה הכל עלינו. שיר הוליוודי דרמתי סוחף מותח וחכם. כמה עוצמה כח בשיר אחד. אם ככה מדעי הרוח משעממים, אז שימו דגש על חדשנות עולם האומנות ותרבות. האמירות בנישה זו כה רבות כח. והם כמו בת קול ענקית מיקצה עולם עד קצהו. אוניברסיטה או מיכללה נוספת בארץ ישראל ברוח הנבואה התנכית. תייצר מלא תסריטאים , שופעים ביצירתיות קסומה וניפלאה. דרמות מחזות זמר. פיסול ברוח הנבואה ציורים מה לא. כניראה היגיע הזמן להדגשת האחר האלטרנטיבי. עולם האומנות ותרבות בימינו בזכות האינטרנט, בעל עוצמה כה מטורפת. הביאו בת קול על גן עדן ספרו למה שבנו מי אנחנו מהו היקום. המחישו המחיזו בהארי פוטריות את עולם הנבואה במיליון ואחד דרכים. גלו היתגלו ספרו ענייננו.
כבר אין דבר כזה "עדות המזרח". בכיתה של הבן שלי ביקשו מהתלמידים לעשות עבודת שורשים. לשני שליש מהילדים היו שורשים גם במדינות המזרח וגם באירופה. למה לעורר שדים ולחזור לימי המעברות אם אתה ישראלי נורמלי וחיובי ולא איזה שליח של הקרנות להשמדת ישראל שרק מחפשות לפלג, לסכסך ולעורר מלחמות אחים בין היהודים בישראל?
ל1
אבל אני מיתקדמת יקירי יקירתי אני מיתקדמת. כולנו עדות המיזרח זהו עצם העיניין. הראייה שלנו העלימה אלמנט כה חשוב בסיבתו שבנו. הנבואה. למה היא המיתקדמת איננה. זו הסיבה לטענותי. היא נימצאת שם בארצות הברית בחגורת התנך וזו פשוט תעודת עניות לנו עצמנו. בת המיזרח אני כי כל העולם יצא מיפה. כי רוצה אני בנבואה. הכל בסופו שב לפה בלידה והיתחדשות. היא לא קיימת בלוגו היהודי ששולט פה , הוא כולו תוצר העולם האשכנזי. והם שכחו לגמרי. אלפיים שנה הישכיחו את עיקר האני אתה אנחנו הנבואה. גם המיזרחים בוודאי לא חפים וגם עליהם אני כועסת והמון.האליטות כולם. הנבואה היא העתיד היא המיתקדם. היא הכי אנחנו הכי עצמי שבעולם. לא היתחברתי דווקא למיצעד האומנותי בחגורת התנך בדרום ארצות הברית במיקרה. מה שעשו זה מיזמן היה צריך להיות אצלנו מהעצמי שביותר. הנבואה בעיני- היא אליה שבתי . הכי מעניינת אותי .היא אמונת המאה 21. מישתלבת בהוויה מקסימלית. עיברייה אנטי גלותית חדשנית פנטסטית מקורית שורשית ורפואת העתיד. העולם חולה נורא וגם אמריקה בראש , וזה נימצא גם פה. ואז מבינים למה שבנו. להחזיר את הנבואה ואת גן עדן.לזה הכוונה מיזרחי כי היא לא קיימת בצד השני. אם הימין היה משקיע מבין, את הפרות היינו קוצרים היום. אל נישמתי אני שבה אל עצם קדמותה, אל התגלית הכי גדולה מיכל. נשמה יפה לנו כולנו למה ההיתעלמות. .