הצגת ההדחה של הדמוקרטים נפתחה בקול ענות חלושה

השימועים שארגנו חברי הקונגרס בעניין הסיוע לאוקראינה לא סיפקו את הסחורה, כאשר רוב הטענות שעלו בהם עד כה נגד טראמפ התבססו בעיקר על רכילות ושמועות

בינתיים לא צריך להיות מודאג. הנשיא טראמפ | Joyce N. Boghosian


הסרט "הדחה!" בהפקת המפלגה הדמוקרטית הוקרן בהופעת בכורה בקונגרס ביום רביעי בשבוע שעבר, וזכה לקבלת פנים פושרת. שחקני המשנה אותם גייס הבמאי אדם שיף, כמו עוזר שר ההגנה ג'ורג' קנט או השגריר באוקראינה ויליאם טיילור, לא בדיוק תרמו לשאיפת הדמוקרטים לסלק את הנשיא טראמפ מהבמה, וגם המשך השימועים לא ממש סיפק את הסחורה.

כאשר חבר הקונגרס הרפובליקני ג'ון רטקליף ציטט משיחת הטלפון בין טראמפ לנשיא אוקראינה זלנסקי ב-25 ביולי, הוא פנה לשני העדים ושאל: "היכן העבירה בשיחה הזו?", אך טיילור וקנט רק ישבו ובהו בו בשקט. "קדימה, תוציאו את זה", עודד אותם רטקליף, "מישהו?". השתיקה הייתה רועמת. בכלל, רוב המידע שהוצג הדיונים עסק בעדויות שמיעה ובדיווחים מיד שניה ושלישית, או במילים אחרות: שמועות ורכילות. כפי שהשגריר טיילור ניסח זאת: "מה שאני יכול לעשות כאן היום זה לספר לכם מה ששמעתי מאנשים". גם חבר הקונגרס הרפובליקני ג'ים ג'ורדן הדגים את הניתוק של טיילור מהאירועים הנדונים כאשר קרא משפט אחר משפט את עדותו של שגריר אחר, גורדון סונדלנד שמונה לאחרונה לשמש כשגריר האמריקני לאיחוד האירופי:

השגריר טיילור זוכר שמר מוריסון אמר לשגריר טיילור שאני אמרתי למר מוריסון שאני העברתי את המסר הזה למר ירמק (עוזרו של נשיא אוקראינה) ב-1 בספטמבר 2019, בנוגע לביקור של סגן הנשיא פנס בוורשה ופגישה עם הנשיא זלנסקי"

ג'ורדן ההמום אמר: "יש כאן שישה אנשים וארבע שיחות במשפט אחד. ראיתי מכתבי שרשרת של בקשות תפילה מהכנסייה שהיו קלים יותר להבנה מהמשפט הזה". הוא המשיך ושאל שוב את טיילור: "לא האזנת לשיחת הטלפון של הנשיא טראמפ עם הנשיא זלינסקי?"

טיילור: "לא האזנתי"

ג'ורדן: "מעולם לא דיברת עם ראש הסגל בבית הלבן מיק מולבני?"

טיילור: "מעולם לא"

ג'ורדן: "מעולם לא פגשת את הנשיא?"

טיילור: "זה מדויק"

גם ג'ורג' קנט שמעולם לא פגש את טראמפ הודה כי "ב-27 שנותיי במשרד ההגנה מעולם לא האזנתי לשיחה של הנשיא". בשלב זה, חבר הקונגרס הדמוקרטי מייק קוויגלי עורר מבוכה בשידור חי לאומה כאשר הצהיר: "עדות שמיעה יכולה להיות ראיה הרבה טובה מעדות ישירה, כפי שלמדנו במקרים כואבים בעבר וכפי שבוודאי המקרה כעת". טיילור המשיך ואישר שאוקראינה קיבלה את הסיוע הביטחוני לאחר שעוכב במשך 55 ימים, בהשוואה לתקופה בת 1,066 הימים בה המתינו האוקראינים לסיוע בזמן ממשל אובמה ולאחר הפלישה הרוסית ב-2014. בעניין זה שאלה חברת הקונגרס הרפובליקנית אליס סטפניק: "זה לא היה המקרה של ממשל טראמפ, שאכן סיפק סיוע צבאי משמעותי לאוקראינה, נכון?".

טיילור השיב: "נכון".

סטפניק המשיכה לחקור: "והסיוע הצבאי היה משמעותי הרבה יותר מזה שהעביר ממשל אובמה, נכון?".

טיילור השיב: "כן".

גם הצהרת הפתיחה של ג'ורג' קנט נעצה סיכה בבלון לפיו אמריקה פשוט מחלקת סיוע למדינות זרות ללא תמורה, ולכן אם היה במקרה של אוקראינה ניסיון לבקש דבר בתמורה לסיוע הרי שזהו לא מקרה בלתי-רגיל. "ישנן והיו תמיד הגבלות ותנאים על ההלוואות והבטוחות שאנחנו מעניקים לאוקראינה", אמר והסביר: "התנאים כוללים רפורמות למאבק בשחיתות, כמו גם עמידה במטרות רחבות יותר של יציבות ורשת ביטחון חברתית. קרן המטבע הבינלאומית נוהגת באופן דומה. הקונגרס והממשלה עובדים ביחד כדי לטפל בכל מה שקשור לתנאים לסיוע לאוקראינה".

קנט סיפר גם שהוא היה זה שהתריע על הקשרים של בנו של ג'ו ביידן עם חברת הגז האוקראינית, בזמן שאביו היה מופקד על המדיניות האמריקנית כלפי קייב. "נודע לי שהאנטר ביידן מכהן במועצת המנהלים של חברת 'בוריסמה'", אמר. "מיד לאחר מכן, בשיחת תדרוך עם צוות הביטחון הלאומי במשרד סגן הנשיא בפברואר 2015, העלתי את חששי שזה יכול ליצור מראית עין של ניגוד אינטרסים".

אחת הטענות העיקריות של הדמוקרטים נגד טראמפ היא החזרתה של השגרירה מארי יובנוביץ' מקייב ב-24 באפריל, ואדם שיף מיהר ללהק גם אותה כקורבן של הנבל הראשי בהפקת ההדחה: הנשיא טראמפ. אך גם הופעת הבכורה של יובנוביץ' הייתה מאכזבת, כיוון שכפי שהזכיר קנט בעדותו, זכותו של הנשיא לפטר שגרירים אם הוא הוא אינו מרוצה מהם, ולא משנה עד כמה הם אהובים במחלקת המדינה: "כל השגרירים חייבים לשרת לשביעות רצונו של הנשיא. אין שום שאלה לגבי זה וכולם מבינים את זה".

יובנוביץ' עזבה את אוקראינה בטרם הנשיא זלנסקי נבחר, והיא עובדת כיום במשרת הוראה מכובדת באוניברסיטת ג'ורג'טאון כך שבוודאי לא נזרקה לאשפתות לאחר תום תפקידה. היא לא הייתה קשורה לשיחה שנערכה ב-25 ביולי ואינה מכירה את הנשיא טראמפ. התלונה היחידה שלה הייתה על הנסיבות בהן הופסקה עבודתה, אך זו כאמור זכותו של הנשיא וסמכותו לפי החוק. גם אם הפרידה נעשתה באופן צורם, ברור שאין כאן בגידה, שוחד או כל עבירה אחרת. למעשה, כאשר התבקשה לפרט את מעשיו הפסולים של טראמפ, יובנוביץ' לא הצליחה להצביע על כאלה.

כך היה כאשר חבר הקונגרס כריס סטיוארט שאל: "האם יש לך מידע כלשהו הנוגע לכך שנשיא ארה"ב קיבל שוחד?"

יובנוביץ' ענתה: "לא"

סטיוארט המשיך ותהה: "האם יש לך מידע הנוגע לכל פעילות פלילית שהוא היה מעורב בה?"

יובנוביץ' שוב ענתה: "לא"

בהמשך, למרבה אי-הנוחות של הדמוקרטים, הנשיא זלנסקי אישר שבתדריך שהועבר ליובנוביץ' בטרם השימוע לאישורה כשגרירה ב-2016, ממשל אובמה כלל מידע על האנטר ביידן ו'בוריסמה', למקרה שוועדת הסנאט תשאל אותה על כך. היא הונחתה לומר שיש להפנות כל שאלה בעניין למשרד סגן הנשיא ביידן, מה שמראה כי העוזרים שלו כנראה ידעו היטב על האנטר ומעלליו. יובנוביץ' אף הודתה כי תגובתה הראשונה באותו הזמן הייתה כי "יתכן ותעלה מראית עין של ניגוד אינטרסים".

https://twitter.com/TIMHarr88529691/status/1195337636568805378?s=20

סערה נוספת התחוללה בקרב הדמוקרטים לאחר שהנשיא טראמפ צייץ באותו הבוקר וכתב על יובנוביץ' כי "בכל מקום שהלכה זה נגמר רע. היא התחילה בסומליה, איך זה הלך? ואז עברה לאוקראינה, שם הנשיא החדש דיבר עליה באופן שלילי בשיחה השניה שלי עמו. זאת זכותו המוחלטת של הנשיא למנות שגרירים". שני המשפטים הראשונים של טראמפ היו מיותרים, מכיוון שהם העניקו לדמוקרטים עוד  הזדמנות לחבוט בו והם ניצלו אותה עד הסוף כאשר זעקו על הטרדה ושיבוש עדות, וחלקם אפילו טענו שזו עילה נוספת להדחה. זה כמובן מגוחך. יובנוביץ' לא הייתה מודעת כלל לדבריו של טראמפ עד אשר שיף קטע את השימוע והקריא לה אותם וביקש את תגובתה. אם שיף לא היה עושה זאת, היא הייתה שומעת על כך רק לאחר תום השימוע. ואם אכן היא מצאה את דבריו של הנשיא מאיימים, מדוע נשארה לשבת במקומה והמשיכה להעיד עוד דקות ארוכות?

אם כן, הסרט "הדחה!" נפתח בקול ענות חלושה במיוחד. חברי הקונגרס הדמוקרטים, במיוחד אלו מהמחוזות בהם טראמפ ניצח ב-2016, בוודאי נעים בכיסאם באי-נוחות ותוהים האם הימרו על מה שמסתמן ככישלון מוחלט.


הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.

רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. דווקא אנחנו בישראל צריכים לדעת כמה בקלות אפשר לפגוע בראש מדינה ימני על בסיס שמועות וראיות חלשות בלבד. ואיזה אפקט יש לזה בקלפי.

  2. הפוך, גוטה, הפוך. לעלילת דם לא צריך הגיון. צריך לחזור על שקר שמצייר את קורבן העלילה כמפלצת מכוערת, כדי שהמאזין יוכל להשליך עליו את כל מה שהוא מדחיק ונרתע ממנו.

    זו הפונקציה של עלילת דם. לכן העובדה שאין הגיון, או שאין סימוכין, או שזה תפור בתפרים גסים – כל זה לא חשוב. הרי זה בדיוק מה שהמנוולים עשו לנתניהו: כתשו אותו בעלילת דם מתמשכת, בעזרת ההדלפות המגמתיות והסיפור השקרי בתקשורת, השקרי והיומיומי.

    מה שהם עושים לנתניהו ולטראמפ זה ליצור שטיפת מוח בעזרת עלילת דם. ההגיון לא חשוב, העובדות לא חשובות. חשוב רק שהמאזין יראה לפניו מפלצת שעושה את כל מה שהוא נגעל ממנו כשהוא מזהה את זה בעצמו, ולכן הוא ישליך את זה על טראמפ, כפי שהוא השליך את זה על נתניהו.

    הסלידה מטראמפ תעביר מספיק קולות כדי ליצור נצחון לדמוקרטים, כפי שהיא העבירה מספיק קולות מנתניהו אל ה״מרכז״ של ליברמן וחלק גם לגנץ.

    זה הסיפור האמיתי. אתם מוזמנים לכתוב על זה מאמר.

    1. כמה נכון וכמה עצוב ומטריד!
      משיחות שלי עם אנשים, מימין ומשמאל, בצער רב הגעתי למסקנה שהתגובה שלך היא מדוייקת. השמאל מנהל כבר שנים מלחמה על הרגש. הסלידה מנתניהו ומטראמפ היא כל כך גדולה והתסכול והיאוש שהצליחו לשתול באנשים הם כל כך עוצמתיים, ששיחה פוליטית הגיונית כבר בכלל לא יכולה להתקיים. מדובר על מלחמה פסיכולוגית שבה מי שששולט במדיה הוא זה ששולט בתודעה. שמעתי מאיזה פרשן תיאור קצר על מעלליהם המיניים של נשיאים דמוקרטים בהיסטוריה הלא מאוד רחוקה. הוא הגדיר את טראמפ לעומתם, כ boy scout. צריך רק להסתכל על קלינטון ועל כמות הנשים שהתלוננו שהוא פגע בהן. אם המקרה של מוניקה לווינסקי, למשל, היה קורה לטראמפ היא הייתה הופכת בתקשורת לקדושה מעונה אבל מה שקרה לה היה בדיוק הפוך. מתמחה צעירה בשנות העשרים שלה, שהיחסים שלה עם קלינטון, למרות שהיו בהסכמה, היו נחשבים בכל מקרה אחר כניצול מרות, עברה התעללות תקשורתית מבזה ומשפילה ואילו על קלינטון הם הגנו והוא המשיך וממשיך עד היום לקבל יחס של הערצה. הסיפור של היחסים עם לווינסקי הוא רק מקרה אחד בנוסף לארבע נשים שהתלוננו על הטרדה או תקיפה מינית מצידו. לעומת זאת יחסים בהסכמה שהיו לטראמפ, עם סטורמי דניאל, כוככבת פורנו בוגרת, לעדותה ולטענתה והוכחשו ע"י טראמפ, נדונו בלופ אין סופי בCNN במשך חודשים!
      גם הנושא של אלימות ימין מול אלימות שמאל מקבל טיפול שונה בתקשורת. הימין מוצג תמיד כמזוהה עם הפלגים הקיצוניים, האלימים והנבערים ביותר ואילו השמאל כמזוהה בעיקר עם אינטלקטואליות ונאורות למרות שהרבה מאוד מצביעי שמאל, במיוחד במרכזי הערים ושכונות העוני, הם אלימים ונבערים לא פחות.
      בעולם הבידור הגיבורים הם לעולם מצביעי המפלגה הדמוקרטית בדרך כלל חילונים, ואילו תומכי ימין מוצגים כיצורים מעולם אחר, בדרך כלל פאנטים בדעות שלהם, חיילים ו/או דתיים כאשר גם במקרים הבודדים שבהם הם לא מקבלים טיפול שלילי, העולמות לעולם לא יכולים להתחבר. זה מוצג ברוב הסרטים, סדרות הטלוויזיה, תכניות בידור, תוכניות אקטואליה ועכשיו גם בתוצאות החיפוש בגוגל. שטיפת המוח עובדת בכל כך הרבה ערוצים כך שאנשים, בסופו של דבר, לא ממש יכולים (וכנראה גם לא רוצים) לדעת אם התמונות שנשתלות במוחם מבוססות על אירועים אמיתיים.
      בנוסף לכל אלו, מערכת האכיפה הצטרפה לחגיגה, והם מלמדים את הציבור על ערכן של "הוכחות", ו"ראיות" ולמי יש כח לעקוב אחרי כל הפרטים הקטנים. נגד אהוד ברק לא היו "ראיות" כך גם נגד אשכנזי בפרשת הרפז וגנץ והמימד החמישי או ציפי לבני ולפיד והסיקור האוהד לכאורה בעקבות חוק ישראל היום. אבל נגד אנשים בימין תמיד "מבשילה" החקירה בזמן המתאים, ואיכשהו חלקי מידע עסיסיים תמיד מוצאים את דרכם ל"עיתונות" ומקבלים כותרות בומבסטיות על ה"שחיתות", ו"המושחתים" ולעומתם הלוחמים ב"שחיתות", שמגינים עלינו, וכל ביקורת נגדם היא פגיעה ב"שומרי הסף".
      כשאוספים את כל המידע הזה אפשר להבין בקלות איך עולים לשלטון משטרים אפלים ואיך שוטפים את המוח לאנשים פשוטים ובדרך כלל טובים לתמוך במעשים נוראיים.

    2. כדאי לכתוב פרק מיוחד על הטיפול החזותי שהשמאל מעניק לטיפוסים שהוא מבקש לקדם את תדמיתם החיובית, לעומת הייצוג החזותי השלילי שהוא מעניק לדמויות ה"מוקצות" בעיניו.

      הנה ציפי לבני ללא שיפוץ של "בנאֵי התדמית":

      https://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/styles/566×349/public/images/articles/2018/06/28/15302176014012_b.jpg

      והנה אותה לבני משופצת היטב:

      https://besttv232-ynet-images1-prod.cdn.it.best-tv.com/PicServer5/2019/01/02/8980392/8980388099589640360no.jpg

      בהקשר זה קשה להתעלם מה"יד המכוונת" בבימוי סצנות בהשתתפותן של שתי נשים שהן כלים ריקים וחלולים בשליחות השמאל – יד אשר עמלה מאחורי הקלעים על בניית תדמיתן כנשים עוצמתיות ונחרצות, אבל גם "סקסיות" ו"נערצות" על גברים. שימו לב – פוזה דומה, בלבוש "אסרטיבי" דומה, כאילו שיחקו שתיהן בגרסאות שונות של אותה טלנובלה ארגנטינאית:

      http://a7.org/pictures/896/896880.jpg

      http://1pyiuo2cyzn53c8ors1kwg5l-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2019/01/F160830TNFF04.jpg

      https://www.srugim.co.il/i/wp-content/uploads/2018/10/1-62__w650h331q80.jpg

      ואם זה לא מספיק – הנה סצנה דרמטית רחבת נפח (צילום בעדשה רחבה?), המציגה לנו את מריונטת החונטה כאורקל כריזמטי שהכל מחכים למוצא פיה:

      https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/01/s05_08_201812_20_47.jpg