החלפת ראש ממשלה אינה צעד משפטי אלא צעד פוליטי, שאמור לבטא הסכמה אזרחית וציבורית רחבה
הוויכוח שהתגלע לאחר הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה היה צפוי מראש, וכמוהו גם המתאם הכמעט מושלם בין דעות פוליטיות לעמדות חוקתיות. אנשי ימין סבורים שראש ממשלה צריך להיות משוחרר מרדיפותיהם של השוטרים והפרקליטים, ואילו אנשי שמאל מאמינים בתום לבה של מערכת משפטית מול פוליטיקאים נהנתנים ומושחתים. אילו הייתה השתייכותו הפוליטית של ראש הממשלה הפוכה היינו חוזים בתמונת המראה של אותו ויכוח.
בסופו של יום נשארת שאלת החסינות לראש הממשלה, שאלה שקשה למצוא לה תשובה ראויה. מחד, לא יעלה על הדעת לתת לראש הממשלה חסינות מוחלטת שתאפשר לו לחסל מתנגדים פוליטיים או להשיג הון עתק על ידי מעשי גניבה ורצח. מאידך, עם כל הכבוד והיקר לא ייתכן שקבוצת פקידי ציבור לא נבחרים יקבלו את הסמכות להחליף את השלטון במדינה. אם זהו המצב – למה בכלל לערוך בחירות? כדי לעמוד על חומרת הסכנה די היה לשמוע את הפרופסור מרדכי קרמניצר: נפוח מספיק כדי לראות את דעותיו הפוליטיות והמוסריות כאמיתות אובייקטיביות אותן יש לכפות על המחוקקים על ידי פרשנות חופשית ללשון החוק, זחוח מספיק כדי להאמין שניתן לומר זאת בתקשורת בשפה מספיק אלגנטית שהציבור הנבער לא יבין. מות המחבר, מות המחוקק, מות הדמוקרטיה.
פתרונות ביניים יכולים גם הם להיות גרועים. אם ניתן לראש הממשלה חסינות שתפוג בסוף תקופת כהונתו יכול להיות שבכך נרתיע אותו מפשעים עליהם יצטרך לשלם את המחיר, אך הדבר ייתן לו גם תמריץ להיאחז בשלטון בכל דרך. יוליוס קיסר חצה את הרוביקון ופתח במלחמת האזרחים שהביאה כליה על הרפובליקה הרומית בדיוק מסיבה זו: הוא לא היה מוכן להשלים עם אבדן החסינות מפני תביעות שהייתה לו כמושל גאליה. גם חלוקה בין סוגי פשעים היא בעיתית. אם נחליט, לדוגמה, שראש הממשלה יכול שיתבע על רצח או גזל אבל הוא חסין מפני אישומים בעברות צווארון לבן, אנו עלולים למצוא עצמנו ברע שבכל העולמות האפשריים, במצב בו ראש הממשלה שולח ידו בקופה ללא חשש ובו בזמן הפרקליטות ממציאה נגדו האשמות על השתתפות בשוד בנק או בחיסול.
ככל שאני חושב על הדברים, נראה לי שהשיטה שתמזער את הנזקים צריכה להיות בנויה על ההבנה שהחלפת ראש ממשלה היא מעשה פוליטי ולא משפטי. ענייני הממלכה קודמים, גם מוסרית, לטוהר המידות של הפרט. זכותם של אזרחי ישראל לסבור, לדוגמה, שבנימין נתניהו הוא היחיד שיכול לטפל באיום הגרעין האיראני בצורה מיטבית, ולהעדיף אותו כראש ממשלה – גם אם קיבל ונתן טובות הנאה באופן לא כשר – על פני מתחרה שהוא בעיניהם נקי כפיים אך חדל אישים. שיטה כזו יכולה להיות ברוח הליך ההדחה (אימפיצ'מנט) של נשיא בארצות הברית. לאחר שגובש תיק בידי הפרקליטות, יימסר משפטו של ראש הממשלה לידי הכנסת או ועדה מטעמה במעמד של מעין חבר מושבעים המחליט על זכאות או אשמה. ראש ממשלה שיש לקואליציה שלו רוב בכנסת יודח בפרוצדורה כזו רק כאשר חבריו יפחדו לתמוך בו בגלל התגובה הציבורית, ובכך יהפוך פסק הדין למעשה המבטא לא רק אמת משפטית אלא גם הסכמה אזרחית.
חשוב מכל, יש להכיר בכך שהשיטה הדמוקרטית אינה יכולה לספק ערובות לצדק או ליושר או לנקיון כפיים. דמוקרטיה ליברלית היא שיטת ממשל בה הבריות זוכים להשמיע את דעתם ויש להם מידה מסוימת של הגנה מעריצותם האפשרית של העומדים בראש הפירמידה, לא פרוצדורה טכנית המבטיחה שרק ההחלטות הנכונות יתקבלו ולא שיטה המאפשרת לכפות על אזרחי המדינה עקרונות מוסר מעבר לרמתם.
פרופ’ נדב שנרב הוא מרצה וחוקר במחלקה לפיסיקה של אוניברסיטת בר-אילן
מדינת ישראל היא דמוקרטית אבל גם מדינת חוק.
וראש ממשלה שפשע זה גם עניין משפטי ולא רק פוליטי.
חלק מהפשעים שביבי ניסה לבצע לו היה מצליח בהם היינו במסלול המהיר להפוך לטורקיה או רוסיה.
דמוקרטיה זה לא רק שילטון הרוב, זה גם בלמים ואיזונים וכפיפות לחוק של כולם, גם של מי שנבחר ישירות על ידי העם. גם הוא לא פטור מלציית לחוק. וביבי מצפצף על החוק כבר זמן רב.
בוא נחפור נחפור נחפור – אולי נמצא משהו. ואם לא – בוא נעשה רעש כאילו יש משהו.
הפרקליטות – בשירות השמאל, בכלל לא מעוניינת להרשיע את נתניהו בתיקים השונים, גם לא חשוב לה להגיש כתב אישום. המטרה של החקירות ושל ההדלפות ושל השימועים היא להשפיע על 5% מהבוחרים בישראל להזיז את ההצבעה שלהם מהליכוד למפלגות אחרות. רוב האנשים בכלל לא נכנסים לפרטי הרמאות שמנהלת המאפייה המאורגנת של השמאל-המשטרה-הפרקליטות, ואם 5% יאמינו לשקרים שהתקשורת מפרסמת בחסות המאפייה הזאת, הליכוד מאבד 6 מנדטים. לכן לשמאל כל כך דחוף להגיש כתב אישום לפני שימוע. זאת המטרה שלו. אחר כך – מצידו, שיעשו השלמת חקירות במשך שנה וחצי, העיקר להנדס את תודעת הציבור שנתניהו מושחת.
אלא שנתניהו נקי כשלג. בתיק המתנות, כבר נקבע תקדים אולמרט שאין בעיה בקבלת מתנות, ונתניהו קיבל ייעוץ בעניין זה מעו"ד וינרוט באופן המסיר ממנו את היסוד הנפשי הפלילי. בתיק מוזס, הרי ברור שנתניהו עבד על מוזס ולכן הקליט אותו בעצמו, ובין כך לא יצא מזה כלום. בתיק אלוביץ' המיזוג קיבל את אישור הדרג המקצועי, והטענה שהמיזוג היה הטבה של מיליארדים לאלוביץ' היא שקר גמור: אלוביץ' הגיע לסף פשיטת רגל. בוא נפיל חקירות על ראש ממשלה כדי להגיד שראש ממשלה לא יכול להתנהל תחת חקירות ויתפטר. הדרך המושחתת של השמאל לחתור תחת שלטון הימין הנבחר היא להשתמש בפקידים מושחתים של מוסדות המדינה כדי לחתור תחת הפוליטיקאים הימניים, לעקר את כוחם על ידי הצגתם כמושחתים ולהחזיק אותם בחקירות בלתי נגמרות ולטעון שבגלל זה אסור להם לנקות את השחיתות במוסדות המדינה (משטרה, פרקליטות, מערכת המשפט ועוד).
את הפוליטיקאים אנו יכולים להחליף כל ארבע שנים אבל פקידים "מקצועיים" כמו רוני אלשייך, שי ניצן ודינה זילבר מוגנים מביקורת ומפיטורין דווקא משום שהם משמשים כלים בידי אינטרסנטים מושחתים. שי ניצן הודה כי האישומים נגד נתניהו ב"פרשות" 2000 ו-4000 הם תקדימיים בעולם, אך טען כי "צריך שתהיה פעם ראשונה", ואילו דינה זילבר כתבה בספרה: "חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה".
https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-137054-00.html
נכון אבל צריך לזכור שכשהמערכת מנסה לשמור על הדמוקרטיה היא למעשה, באופן אבסורדי, פוגעת בדמוקרטיה.
מה שווה הגנה על הדמוקרטיה, ללא דמוקרטיה?
ולכן, צריך בלמים ואיזונים אך חייבים לוודא שמי שמחזיק בהם הם העם ולא אנשי המשפט או הממשלה.
אגב, איש לא אמר שלא צריך לנהל את ההליך המשפטי נגד נתניהו. הבעיה היא פוליטיקאים, אנשי משפט ואנשי תקשורת שמסיתים את העם כנגד קבלת רצון הרוב(55 מנדטים מול 54) תוך התעלמות מחזקת החפות.
לדני אכן אתה צודק בהחלט:
הדמוקרטיה המהותית האמיתית
בישראל לפי השמאל ובתוכו בית המשפט מחייבים את התערבות בית משפט בשם "דמוקרטיה מהותית" מהי להגדרתם דמוקרטיה מהותית זו ולעומת מה? ישנה הגדרה של דמוקרטיה רשמית (פורמלית) לעומת דמוקרטיה מהותית. ההגדרה של השמאל ובתוכו בית המשפט ניתן לחלק לקרטריונים: ——–
#מטרת קיומה של המסגרת המדינית לטענת השמאל לפי הדמוקרטיה הרישמית: – על השלטון להבטיח את קיומם של כלי המשחק הדמוקרטיים במיוחד את ריבונות העם באמצעות נהלים והסדרים. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית – המדינה קיימת כדי לממש את זכויות האדם.————
#עקרונות דמוקרים מרכזיים לפי הדמוקרטיה הרישמית: – הכרה בציבור האזרחים כריבון המהווה את מקור הסמכות לשלטון, קיומן של בחירות דמורטיות והכרעת הרוב כדרך לקבלת החלטות. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית לטענת השמאל – המדינה עושה זאת באמצעות הגבלת כוחו של השלטון והבטחת קיומן של זכויות האדם והאזרח. כלומר הממשל הוא מטבעו לשיטת השמאל נגד זכויות אדם.————
#מרכזיותם של זכויות אזרח: – לפי חלוקה זאת בדמוקרטיה רישמית זכויות אזרח אינן חשובות. ואילו בדמוקרטיה המהותית – מערכת הערכים במדינה שבה הדמוקרטיה מהותית מבוססת על הכרה בערך האדם בכבודו ובחירותו..
קווים אלו נלמדים בבתי הספר תחת פיקוחו של שר החינוך בנט———
את מי מציע בית המשפט שיהיה אחראי על קיומה של "הדמוקרטיה המהותית"? כמובן את עצמו בלבד כפוסק אחרון ללא ערעור! אם נבחן עד כמה שומר בית המשפט על זכויות אדם ואזרח למשל בתחום שהוא אמור להיות אמון עליו במשפט עצמו נראה שהמצב הפוך בית המשפט נוהג כבמדינות הפאשיסטיות הגרועות ביותר אין למתדיינים זכויות בפני השופטים וודאי שאם הם נאשמים אז הם מיידית נחשבים לאשמים. נבחן טענה זו בעניין בג"ץ – עצם קיום ערכאה כזו שדנה ללא בחינת עובדות ללא הוכחות הינה עולה שלא תתואר והיא שריד של השלטון הקולוניאלי הבריטי שלא הביא לכאן שופטים מקצועיים. נבחן את ההחלטות של אותו בג"ץ זכויות של מי נשמרות? של תוקפים מאפריקה, של מרצחים ערבים. לא זכויות של האדם היהודי הישראלי נשמרות. אלא שזהו נושא לדיון ארוך נפרד.
מה הן ההגדרות המקובלות בעולם לדמוקרטיה רשמית לעומת מהותית? יש לזכור שדמוקרטיה פרושה שלטון העם.
דמוקרטיה מהותית הינה צורת דמוקרטיה בה התוצאה של הבחירות הינה יצוגית של העם. במילים אחרות, דמוקרטיה מהותית הינה צורה של דמוקרטיה הפועלת לפי רצון הנשלטים. למרות שמדינה עשויה להרשות לכל האוכלוסיה להצביע, מאפיין זה אינו בהכרח הקובע את היותה דמוקרטיה מהותית..
בדמוקרטיה מהותית לאוכלוסיה הכללית יש תפקיד אמיתי בהוצאה לפועל של עניינים מדיניים. כלומר המדינה אינה רק מראית עין של דמוקרטיה אלא היא מתפקדת ככזאת בהתאם. ניתן להתיחס לדמוקרטיה זו גם כדמוקרטיה תפקודית. תוצאות הבחירות הנן רק תחילתו של ההליך, אם על העם לשלוט עליו להשתתף יותר בתהליכי קבלות ההחלטות. כך יהיה שלטון העם בידי העם. זה כמובן סותר לחלוטין את טענת השמאל ובתוכו המשפטנים. אסור להשאיר החלטות על ניהול המדינה בידי משפטנים יהיו אלו יועצים משפטיים הפועלים לפי רצון בית המשפט או בית המשפט עצמו. על העם להיות פעיל בקביעת גורלו. ————————————-
ההיפך מדמוקרטיה מהותית הינה דמוקרטיה רשמית (פורמלית) בה הצורות המתאימות לדמוקרטיה קיימות אך אינן מנוהלות באופן דמוקרטי. ניתן לאפיין את ברית המועצות לשעבר כדמוקרטיה רשמית (פורמלית), מאחר והחוקה היתה במהותה דמוקרטית אך המדינה נוהלה על ידי עלית פקידותית. זה דומה מאוד לשלטון הפקידים אצלנו. בדמוקרטיה רשמית או דמוקרטיה של הליכים הינה דמוקרטיה בה לעם או לתושבים פחות השפעה מאשר בדמוקרטיות מסורתיות ליברליות. דמוקרטיה מהסוג הזה מאופיינת בכך שמצביעים בוחרים להצביע לנציגים בבחירות חופשיות ולא יותר מזה.
בדמוקרטיה של הליכים (הדמוקרטיה הרשמית), מניחים שהליך הבחירות הוא לב הסמכות של הנבחרים תוך הנחה שכל הליכי ההצבעה הושלמו כנדרש. בדמוקרטיה של הליכים קיימים רק המבנים והמוסדות הבסיסיים. תנאים אלו מתקיימים בישראל. בישראל ישנה כנסת אחת קטנה של מאה ועשרים חברים שאינה יכולה מפאת קוטנה והנושאים הרבים שעליה לטפל בהם לתפקד תוך קשר עם הבוחרים. בדמוקרטיות בעולם הפרלמנים גדולים הרבה יותר ביחס לאוכלוסיה ובדרך כלל יש גם פרלמנט נוסף הוא הפרלמנט העליון המפקח על הכל. בדמוקרטיה של ההליכים – זו הרשמית, הנציגים הנבחרים משתמשים בהליכי ההצבעות כדי לשמור על מעמדם כנגד רצון העם. כך מונעים הם דמוקרטיה מלאה. דמוקרטיה של הליכים שונה מדמוקרטיה מהותית המתקיימת בעזרת השתתפות שווה של כל הקבוצות בחברה בהליך המדיני. כלומר אכן ישנן דמוקרטיות רשמית ומהותיות כפי שטוען בית המשפט, אך הכונה הפרוש של מושגים אלו שונה לחלוטין ואף הפוך מאלו שהוצגו על ידי בית המשפט. הפרוש האמיתי של דמוקרטיה מהותית הוא שהעם באמת שולט. לעומת זאת הפרוש שנותן לזה בית המשפט הוא, שהוא בית המשפט צריך לשלוט ולקבוע ללא עוררין כיון שהוא בעל הערכים העליונים בניגוד לאוכלוסיה.
בישראל הדמוקרטיה אכן רק רשמית היא דמוקרטיה של הליכים אך לגמרי לא מהסיבות שמונה אותם השמאל בראשות בית המשפט אלא להיפך. שופטים עושים כדי לגרום לנו לחשוב באופן מוטעה בעזרת הצגת הדברים שלהם. שופטים הרי רגילים לגנוב דעת, לגרום לאחרים לחשוב באופן מוטעה. אין בישראל דמוקרטיה מהותית לכן אפשר להטעות את הציבור בקשר למהותה (של המהותית). בישראל ישנם רק המוסדות הבסיסיים ביותר, לכן יכולים שופטים לקבוע בזלזול שתוצאות הבחירות הן רק פורמליות. משמע כיון שהדמוקרטיה הינה חלקית וחלשה הם עושים לבטלה כליל ולא להתחשב ברצון העם – לקחת ממנו את כבשת הרש. זאת תוך הצהרות הפוכות שהם אלו הדואגים לדמוקרטיה. אילו היו בארץ יותר מהמוסדות הבסיסיים ניתן היה גם לפקח על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט (גם על הממשלה) ובזאת שופטים אינם מעוניינים כלל.
הויכוח הוא במידה רבה ויכוח סרק כי יש בישראל הוראות מפורשות בחקיקה לגבי חסינות, בקשה לחסינות דיונית, משפט פלילי של ראש ממשלה, והפסקת כהונה מחמת עבירה. הבעיה מתחילה ונגמרת בכך שבית המשפט העליון הוא תותח משוחרר ששופטיו עושים ככל העולה על רוחם. ובעיה זו נרחבת בהרבה מעניין האישומים נגד ראש ממשלה.
הבעיה מתחילה ונגמרת בכך שלחלק גדול מאזרחי המדינה יש מנטליות של עולם שני בסגנון מזרח אירופה או מרוקו ששם מתן שוחד זה חלק טבעי מהחיים ואף אחד לא מתרגש מזה. המאבק בין בג"צ לבין הממשלה הוא מאבק בין תרבויות. הממשלה מייצגת תרבות של עולם שני ובג"צ מייצג תרבות של העולם הראשון. תיאורטית, אם המשטרה הייתה מוצאת בסיס ראייתי לכך שראש הממשלה מסר סודות ביטחוניים לאויב והיו הקלטות וכדומה, אף אחד לא היה טוען שצריך לחכות לפסק דין חלוט והוא היה נדרש להתפטר מיד. יש כאלה שתופסים שוחד כחמור באותה מידה ויש כאלה שלא ויש מאבק ביניהם.
אדון משה, האם בג"צ "מייצג תרבות של העולם הראשון"? אחרי שלומדים על ההתנהלות של אהרון ברק זה די ברור שבג"צ שלנו מייצג תרבות של עולם שלישי – שחיתות, נפוטיזם ועריצות:
https://conspil.com/2019/12/aharun-barak/
https://conspil.com/2019/01/who-knows-if-this-post-will-remain-and-who-knows-what-dark-list-i-am-and-what-a-moldy-basement-they-are-making-for-me/
"הממשלה מייצגת תרבות של עולם שני ובג"צ מייצג תרבות של עולם ראשון" – ככה כתבת !!!
בג"צ מייצג תרבות של עולם ראשון ? אתה כותב מבורות או סתם טמטום או שניהם יחד.
אין גוף שלוקה בנפוטיזם יותר מבג"צ. ונפוטיזם זה לא עולם ראשון ולא עולם שני זהו עולם שלישי.
אין גוף שלוקה בחוסר רצון לשמוע ביקורת כלשהי עליו יותר מבג"צ (אולי הפרקליטות) וזה בעיניך עולם ראשון ?
אני כבר לא מדבר על הגזענות הנרמזת מכתיבתך. אבל כדאי שלפחות תדע מיהם האלילים הללו שאתה משתחווה להם בדבקות כזו.
העובדות הן ששר הפנים הוא אסיר משוחרר ונגד ראש הממשלה הוגש כתב אישום על עבירות חמורות שדינן במצטבר עלול להגיע ללא מעט שנות מאסר.
לעומת זאת, למיטב ידיעתי מעולם לא הוגש כתב אישום פלילי כנגד שופט בג"צ מכהן.
אין פה שום עניין של השתחוות, האנשים בבג"צ לא מושלמים אבל הם חלק מתרבות שונה מהתרבות שמקובלת בממשלה. אני מרגיש בנוח בתרבות של עולם ראשון אבל יש כאלה שמרגישים בנוח בתרבות של עולם שני/שלישי ויש להם נימוקים טובים.
כמו כן, מאחר וחיות ונתניהו שייכים לאותה קבוצה אתנית לא ברור איך ניתן לייחס לדברי גזענות.
"מעולם לא הוגש כתב אישום פלילי כנגד שופט בג”צ מכהן"? באמת לוגיקה במיטבה: גם מעולם לא הוגש כתב אישום פלילי נגד האינקוויזיטור תומס דה טורקמדה, נגד החבר יוסב ג'וגאשווילי סטאלין ונגד ג'ק המרטש.
מי שיש לו ראיות ששופט עבר עבירה, שילך למשטרה ונראה מה יוחלט שם לגבי התשתית הראייתית הלכאורית הזו. להשמיץ ולהוציא דיבה באופן בלתי מבוסס כל אחד יכול לעשות כנגד כל אחד.
שילך לאיזו משטרה – של תופרי התיקים? של סייעני תנועת "דרכנו"?
https://conspil.com/2018/11/darkenu-v15-hamajon-haisraeli-le-democratia-ve-mishteret-israel/
בדיוק, למשטרה של מדינת ישראל. הלא מושלמת אמנם, אבל היחידה שיש.
ואולי "המושלמת בשחיתותה ובעברייניותה"?
https://conspil.com/2018/07/memijraz-mute-vead-lerosh-majash-hajadasha/
יופי של מאמר
רק צריך להוסיף הגבלת קדנציות לראש ממשלה (רצוי 2) כמו לכל תפקיד ציבורי בעל כוח רב ואז כל מילה במאמר מוצדקת
בהינתן שאין הגבלת קדנציות על ראש ממשלה זה מאד מסבך את העניין ולכאורה נותן זכות למערכת המשפט להתערב
למה "הגבלת קדנציות"? האם אתה מציע גם להגביל את הקדנציות של גילה אלמגור כשחקנית תיאטרון? ואולי אתה מציע גם להגביל את הקדנציות של ירון לונדון כשדרן טלוויזיה? כנראה שלכל הכללים יש יוצא מן הכלל אחד כשאנשי רק-לא-ביבי מנסים למצוא תירוצים למה להדיח את ראש הממשלה המוצלח ביותר שהיה למדינת ישראל.
מה להגבלת קדנציה ולהתערבות בג״ץ?
מה בכלל מסבך בזה? אם כבר, הגבלה פירושה שאפילו אם העם מרוצה הוא יאלץ להסתבך ולחפש מנהיג חדש-וזה בהחלט סיבוך מיותר.
תגובה לנאום ההזוי של שי ניצן היום בוועידת מקור ראשון, מעניין שכאן במידה טרם התייחסם לזה. :
את אולמרט חיסלתם כי מינה את דניאל פרידמן כשר משפטים, שנלחם בעיקשות ובאומץ באימפריאליזם המשפטי.
הפללת אולמרט ממש איננה הוכחה לחוסר משוא פנים לשמאל. בדיוק ההפיך. ואולמרט כן היה מוכר כאדם מושחת בניגוד לביבי שאינו כזה, העבירות שנמצאתם הם כלום לעומת מעטפות ושוחד גלוי של אולמרט.
לא ענית שום תשובה, על פרשת רות דוד, תצהיר כוזב של ליאת בן ארי, וועדת השניים הסודית של בגץ ומאגר המידע הלא חוקי, מדוע לפיד וכל מציעי חוק ישראל היום לא נחקרו באותה אשמה של תקדים "סיקור חיובי", סחיטה באיומים ועינויים של אישה חיצונית על ניר חפץ, האזנת סתר לאלוביץ, החופשה בשימוע של בן ארי, פרשת השופטת המושחתת אלשיך עם התרומות לקרן של בעלה, המכרז התפור שלך ושל ליאת בן ארי, הצו איסור פרסום המוזר על הקלטת של אביחי מנדלבליט, הניוזלטר שלך לשופטים מכהנים, המקורביזם הנופוטיזם, האכיפה הסופר בררנית.
שי ניצן עוד נתחזק יותר, ולבסוף לא רק שנהפוך את הקדירה אלא גם נעמיד אתכם למשפט על בגידה וניצול סמכות שלא כחוק,
אני קורה לך ולכל הקליקה שלך גם מהגץ, הניחו כעת את נשקכם, תתפטרו ותתנו לעם להקים בגץ מייצג, הגון, עניו, ומרוסן, ואולי זה יעמוד לזכותכם כשנשפוט את החונטה השופטת.
היום הזה מתקרב בצעדי ענק, לא ניתן כבר להחזיר את רצון העם אחורנית, מי שישתף פעולה יזכה לעונש מופחת !
עשינו דיל שי ?!
מה שעושה השמאל הנתעב לנתניהו זה מה שעשתה עדת קורח הבוגדנית והנאלחת למשה רבנו.
המעיטה וביזתה את כל מעשיו ואף ציירה אותם בצבעי שחיתות שקר ורמיה.
שם התערב כוח עליון, פער את האדמה ובלע אותם.
מאחר וכתוב במימרות חז"ל שעל דאטפך אטפוך כלומר על שטיבעת – טובעת
נחכה להתגשמות המימרה החכמה והנס המיקראי גם במקרה שלפנינו.
אמן.
הפיתרון פשוט מאוד והוא כולל חוקים:
1. חסינות זמנית לראש הממשלה שתפוג עם תקופת הכהונה. כך, ראש הממשלה יחשוש לפשוע כי יעשה בו צדק מאוחר יותר.
2. הגבלת הכהונה של ראש הממשלה לשתי קדנציות. צעד זה יעלה את הסיכוי שיעסקו רק בחקירות ענייניות ולא במטרה להפיל ממשלה שיהיה ידוע כי הינה זמנית לשתי קדנציות לכל היותר. מעבר לכך הגבלה לשתי קדנציות תמתן במידת מה אתה השליטה שיש לראש ממשלה במגרש הפוליטי ותקשה עליו לבצע עבירות מתחת לשולחן.