ד"ר שוקי שגב: "ביהמ"ש צריך לנהוג באחריות ולשמור על היותו גורם נייטרלי"; ד"ר חיים משגב: "קבלת העתירה נגד נתניהו תהיה כפיה של רצון השופטים על רצון הציבור"
האם אנחנו עומדים בפני סערה משפטית נוספת במסלול ההתנגשות שבין מערכת המשפט לכנסת ולממשלה? בעקבות החלטת בית המשפט העליון מאמש (שני) לדון בעתירה לגבי יכולתו של בנימין נתניהו להרכיב ממשלה, שוחחנו עם מומחים לגבי ההשלכות האפשריות של החלטה כזו. ד"ר שוקי שגב, מומחה למשפט חוקתי מבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, אומר בשיחה עם 'מידה' כי לדעתו ניתן כרגע לתת תחזית סבירה שהעתירה עומדת להידחות. "שום דבר לא בטוח או סגור, אבל אני לא מאמין שהנשיאה חיות מתכוונת לקבל החלטה דרמטית שיכולה לקבוע את גורל הבחירות בהרכב של שלושה שופטים בלבד, יחד עם חנן מלצר ועוזי פוגלמן. אלה שופטים יחסית ליברליים שכנראה יכתבו החלטה אחידה, אולי עם דעת מיעוט של פוגלמן. אם בכל זאת הם יחליטו שנתניהו לא יכול להרכיב ממשלה מסיבה כלשהיא, זו תהיה פגיעה קשה בלגיטימציה של בית המשפט העליון".
לדברי ד"ר שגב, מדובר בעתירה מאוד בעייתית מבחינת בית המשפט העליון. "ראינו שמי שחתום על העתירה הם שוב חלק מחבורת האליטה שבטוחה שהיא מורמת מן העם ורואה את עצמה כמצילת המולדת", הוא אומר ומוסיף: "אם בית המשפט יעניק להם את היכולת לקבוע מי יכול להרכיב ממשלה ומי לא, זה דבר שלא נראה לי סביר. בסופו של דבר, השופטים אמורים לשבת בתוך עמם ואני לא מאמין שזה יתקבל".
מדוע לא דחו את העתירה על הסף?
"אני חושב שהעתירה הייתה צריכה להידחות בשל העדר זכות העמידה, וכמו כן בגלל שהיא עלולה לפגוע בעקרונות כמו הזכות להשתתפות פוליטית שהיא אחת הזכויות הבסיסיות ביותר במשטר דמוקרטי. חוקי היסוד בעניין ברורים מאוד והם קובעים בדיוק מי יכול להיבחר ומי יכול לבחור, ועל מי הנשיא יכול להטיל את הרכבת הממשלה. בית המשפט עצמו התייחס בשנים האחרונות בצורה מאוד מצומצמת לעילות הפסילה שקיימות בחוק, וגם הניסיון לומר שהמצב הנוכחי מהווה לקונה חוקתית הוא מופרך. קיימים מנגנונים פוליטיים שעוסקים בדברים האלה ואם יש צורך לשנות אותם זה נעשה דרך חקיקת יסוד. האם בית המשפט יכול לקבוע משהו שהכנסת בעצמה לא יכולה לקבוע בפחות מ-61 קולות? אם הכנסת אכן תהיה מעוניינת להתמודד עם החלטה כזאת היא ,וכל לעשות זאת אחרי הבחירות, אבל זה יהיה יותר קשה אם בית המשפט יציב את עצמו בלב המחלוקת. הנשיא טרומן אמר פעם שהיד שמצביעה בקלפי היא זו שצריכה לקבוע את גורלה של אמריקה, וגם אצלנו זה צריך להיות כך".
האם נראה גם דיון ערכי מעבר לשאלה המשפטית?
"יכול להיות שהשופטים ינסו להגיד איזושהי אמירה ערכית, אבל אני חושב שזאת תהיה טעות והם צריכים להתרחק מזה. זאת חלק מהתרבות שהביא אהרן ברק לפיה שופט צריך להביע אמירה ערכית גם כשזה לא נדרש. המקרה הזה הוא מקרה פוליטי, וכדי ליישב בסוגיות כאלה אנחנו הולכים להצביע בבחירות. אם בית המשפט נותן הכרעה ערכית הוא מצטייר כמי שלוקח לצד. ברור שהשופטים עצמם יגידו שזה לא כך אבל האמירות האלו מראות מה הם באמת חושבים. לכן צריך להיזהר מזה ולשמור את בית המשפט ככלי נייטרלי שאפשר לפנות אליו כאשר באמת צריכים פתרון דחוף וקריטי. אם השופטים בכל זאת יחליטו לכרות את הענף עליו הם יושבים, זה יכול להוביל לאובדן אמון מוחלט במערכת המשפט. אסור לדרדר אותנו לשם".
יש משמעות להרכב השופטים שנבחר?
"באופן כללי יש הבדל באופן שבו שופטים אקטיביסטים או שמרנים מטפלים בסכסוכים. בתקופה האחרונה היו לא מעט הרכבים שמרנים שדחו עתירות בנושאי בחירות, בעיקר עתירות מימין, בשל העדר זכות עמידה או אי-מיצוי הליכים, ולא נכנסו בכלל לגוף השאלה. זאת גם הייתה העמדה של היועמ"ש מנדלבליט שניסה לדחות את ההחלטה שלו בנושא עד שתהיה שאלה מעשית. אבל נראה שבית המשפט כרגע לא קונה את הטיעון הזה ולכן קבע דיון בהקדם האפשרי. מצד שני, יכול להיות שדחייה כעת תביא את אותה עתירה בדיוק פעם נוספת בעתיד. אני מאמין שגם הנשיאה חיות מבינה שזו לא המצב שבו התערבות בית המשפט תתרום לפתרון, ובטח לא על ידי קביעה שנתניהו לא יכול להרכיב ממשלה. לכן אנחנו צריכים יותר שופטים שמרנים, כאלה ששומרים את הכוח להתערבות הנכונה במקום הנכון".
ואם בכל זאת תהיה החלטה כזו?
"זו תהיה החלטה הרת גורל לעתיד של כל מערכת המשפט בישראל. המשמעות מבחינת הימין תהיה שהשופטים לקחו צד בצורה הכי פוליטית שיש לטובת 'כחול לבן', ומערכת הבחירות תהפוך להיות כולה מרוכזת סביב מערכת המשפט. זאת תהיה דרך של עימות שתזיק לכולנו – לפוליטיקה, לבית המשפט עצמו וגם לחיים שלנו. זה לא כיוון שאנחנו רוצים ללכת אליו. בית המשפט צריך לנהוג באחריות, להבין את מורכבות הסוגייה ולשמור על היותו גורם נייטרלי ואובייקטיבי. אם השופטים יחליטו לפסול את נתניהו את זה רק יוביל לחוסר אמון גדול יותר בבית המשפט. בארה"ב זה קרה בעבר ששופטי העליון הכריעו את הבחירות לטובת ג'ורג' בוש ונגד אל גור, ועד היום זה נחשב לאחד המקרים שפגעו הכי קשה בלגיטימציה של בית המשפט".
ביצה שטרם נולדה
"הגענו למצב אבסורדי", אומר מומחה המשפט הפלילי והחוקתי ד”ר חיים משגב בשיחה עם ‘מידה'. "אני עשרות שנים עורך דין ותמיד כיבדתי את החוק ואת בית המשפט גם כשידעתי שאנחנו הולכים לקראת מצב בלתי נסבל. אהרן ברק מדבר היום על "המחוקק הסביר", וזאת בדיוק הבעיה. נקודת התחלה של כל דיון אצלו הייתה נוסח החוק אבל מכאן הוא המשיך הרחק הלאה וקבע מה צריך להיות לטעמו הנוסח הסביר של החוק. הוא הכניס את המילה "תכלית" שהיא הקובעת במקרה שיש פירושים שונים לחוק, אבל מי קובע את התכלית? בית המשפט. המהפכה החוקתית לא קרתה בזבנג וגמרנו. היא התרחשה צעד אחרי צעד בפסקי דין והחלטות, בזמן שהציבור ונבחריו פשוט לא שמו לב".
הדיון בעניין נתניהו הוא צעד נוסף כזה?
"קודם כל צריך להבין שנגד נתניהו לא הוגש למעשה כתב אישום באופן רשמי, מכיוון שעל פי החוק כתב אישום צריך להיות מוגש לוועדת הכנסת, והיא זו שממליצה למליאה לגבי החסינות. כרגע ועדה כזו לא קיימת, ולכן כל הדיון הוא תיאורטי כרגע. בית משפט העליון צריך לקחת בחשבון שאם נתניהו אכן ינצח בעתיד בבחירות ויהיה לו רוב בוועדת הכנסת, היא יכולה להמליץ שלא להסיר את החסינות שלו. קבלה של עתירה כזו למעשה תהיה כפיה של רצון השופטים על רצון הציבור, וקביעה שהחלטה של מליאת הכנסת אינה דבר סביר. זה דבר שלא היה כמותו במדינת ישראל. קשה לי לראות איך בית המשפט העליון מתגבר על כל המשוכות האלו. גם אם נניח שהחסינות תוסר, אני לא רואה מצב שבו בית המשפט העליון שם את רצונו מעל בחירת העם".
על פי ד"ר משגב, העובדה שהדיון נקבע בהרכב של שלושה שופטים בלבד מרמזת על כך שהכוונה היא לדחות העתירה, מכיוון שלדבריו "מדובר בביצה שטרם נולדה". "השאלה אם נתניהו יכול להרכיב ממשלה היא כרגע שאלה תיאורטית בלבד, ואי אפשר להכריע מראש בשאלות כאלה", הוא אומר ומסביר: "בית משפט עליון מעולם לא דן בדבר כזה. זאת שאלה שיכלה לעלות רק לאחר שנתניהו ינצח בבחירות ויזכה ברוב. גם אם יחליטו לא לפסוק בשאלה המשפטית ורק לספק 'אמירה ערכית', אפשר יהיה לראות בכך התערבות גם בהליך המשפטי שיתקיים בעתיד נגד נתניהו וגם כמובן בהליך הבחירות".
מה מרמז הרכב השופטים שנקבע לדיון?
"להרכב יש חשיבות גדולה, וכך זה היה מימי אהרן ברק שתמיד שלט באופי הדיונים על ידי ההרכבים שקבע. בתקופת ההתנתקות למשל הגשתי לא מעט עתירות ובכולן ישב אותו הרכב: ברק, בייניש וחשין. למרות שהיום הרכב בית המשפט העליון מגוון הרבה יותר מאשר תקופתו של ברק, גם בעתירה הזו מי שמינה את הרכב השופטים יודע בדיוק מה היא התוצאה המבוקשת".
איך פותרים את העימות הזה בין מערכת המשפט לנבחרי הציבור?
"בכל מקום בעולם הקביעה האחרונה היא של נבחרי הציבור. בהליך ההדחה בארה"ב למשל, מי שבסופו של דבר יקבע האם להדיח את הנשיא הם חברי הסנאט שהוא הגוף הנבחר. המילה האחרונה תמיד בידי נבחרי הציבור, ואין דבר כזה שאנשים שאינם נבחרי ציבור מדיחים את ראש המדינה".
מה תהיה המשמעות של החלטה למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה?
"אני לא חושב שיקבלו החלטה כזו, לפחות לא בהרכב המצומצם כפי שנקבע כרגע. אם בכל זאת השופטים יבחרו לקבוע שנתניהו לא יכול להקים ממשלה זה יכניס אותנו לכאוס חוקתי שיהיה קשה לראות איך פותרים אותו. תאר לך שנשיא המדינה בכל זאת קובע אחרי הבחירות שהוא מטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה, אז מה אנחנו מה עושים במצב כזה? לא תקום ממשלה?".
להפיל את בג”צ / דוד ברמן
מערכת JDN13.09.2017 11:59
בג”ץדוד ברמן10 תגובות
בעיני רוחי אני רואה מעל מיליון אזרחים יוצאים לרחוב מול בניין הבג”ץ עם שקי שינה וציוד, ולא זזים משם עד שיעבור בכנסת הרפורמה בבג”צ. יש לקעקע עד היסוד את “ערך השוויון” ולהחזיר את השפיות והדמוקרטיה וערכי היהדות למדינת ישראל
אין צורך להכביר במילים על הזעם העצום שמעורר שוב פעם בג”ץ הדיקטטור נגד כל הקדוש והיקר לנו.
זו שעת מעשים. הגיע השעה סוף סוף שנציגנו יעמידו תנאי בל יעבור לראש הממשלה לחקיקת פסקת ההתגברות לרסן את בג”ץ. זה לא נורמאלי. זה לא יהודי. זה לא דמוקרטי. זה לא אנושי. זה חייב לעבור מן העולם.
יש אחדות דעים מהמרכז המתון עד הימין העמוק, רוב מוחלט של ליכוד, הבית היהודי, ליברמן והחרדים נגד העוולה הנוראית הזו ששמה אקטיביזם משפטי.
עלינו לחבור לאנשי הליכוד המפגינים מול ביתו של מנדלבליט, ולהוביל יחד מהלך מדיני גדול ברחוב בשילוב חקיקה בכנסת להחזיר את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ולחסל את שלטון הבג”צ.
בעיני רוחי אני רואה מעל מיליון אזרחים יוצאים לרחוב מול בניין הבג”ץ עם שקי שינה וציוד, ולא זזים משם עד שיעבור בכנסת הרפורמה בבג”צ.
מילה אחד לנימוקי הבג”צ לפסילת החוק, שהיא כהרגלם השוויון.
יש גם המון מה להסביר על עצם זכות העמידה שנתנו לעותרים קנטרניים מיוצגים ממימון זר, על שיטת בחירת השופטים המשכפל את עצמו, על סמכויות שבג”צ גנב לעצמו, על חוקה לא קיימת שהחוק “לא חוקתי”.
שוויון מוחלט זו האידיאולוגיה הקומוניסטית בולשביקית, שהשמאל הקיצוני באמצעותה הגיע לנוראים שבפשעי האנושות. צפון קוריאה זה הדוגמה העדכנית.
יש לקעקע עד היסוד את “ערך השוויון” (יש בלבול עצום ומכוון בין אפליה ללא סיבה ראוייה לבין שטחיות אכזרית קומוניסטית שכל מה שלא שווה פירושו אפליה, ויש להשוותו בכח. זה חורבן ואנרכיה טוטאלית) ולהחזיר את השפיות והדמוקרטיה וערכי היהדות והחרות האישית לסד הערכים של מדינת ישראל.
אולי לאחר שנצליח נוכל לומר מעז יצא מתוק.
מליון אזרחים בשקי שינה???
שהשופטים ישנו שם בחוץ בשקי שינה…
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
לא ניתן להם!!!
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ – צריך לדאוג שהם יֵצְאוּ מחיינו
למי שעדיין לא מבין…..
דיקטטורה בולשביקית לא מחליפים בקלפי….
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית(אלימה).
מי שחושב שהם יוותרו על הכוח שלהם בלי מאבק…
חי בסרט.
העולם התחתון הוא בתי המישפט. לא יהיה מנוס מלצאת אנו רוב העם ונעמוד אייתנים מול בתי המישפט בנחישות למנוע את מעשיהם הניתעבים והלא חוקיים. אנחנו נהפוך כל פיסת אדמה ולא נישתוק. דייי לדיקטטורה השמאלנית,דיי לשליטה החולמים,דיי לאפליות,דיי לגזענות ודיי לפשע השופטים ולהפקרות. לא ניתן לזה להמשיך.
האם הלגיטימציה של הבג"ץ נולדה היום עם הדיון על כשירות נתניהו? אז ברור איך הגענו עד הלום. ואיך בעצם לא באמת נצליח להחלץ מלפיתת הבג"ץ.
מה לא הבנתי?
הזכות להיבחר מעניינת את התחת שלי.
מעניינת אותי הזכות שלי לבחור את מי שאני רוצה.
על הזכות הזאת אני עומד.
אין קשר לביבי ואין קשר לגנץ. זה קשור לזכות שלי, ושמישהו פנה עכשיו לבית המשפט כדי לפגוע בה, הזכות לבחור.
באירן נותנים לך רשימה של ממי כן ובירושלים נותנים רשימה מי לא. מה ההבדל? גם הם מחשיבים את עצמם נאורים עם בחירות דמוקרטיות.
לפרק את המאפיה! לשנות את שיטת מינוי השופטים דחוף!!
גדעון סער עשה רבות לקידום שלטון המשפטנים. היוזמה לשינוי שיטת הועדה לבחירת שופטים הגיעה מגדעון סער. מלפנים המצב היה עוד הרבה יותר גרוע בחירת שופטים נעשתה באופן סודי בקרב שופטים עצמם בלבד. מאוחר יותר הוקמה ועדה לבחירת שופטים אך לבחירה לא היה צורך ברוב מיוחס של שבעה מתוך התשעה. החוק הזה נחקק בדיוק בזמן לביטול השפעת הרוב הלאומי בועדה לשביעות רצונן של השופטות דורית בייניש ואילה פרוקציה ועורכת הדין רחל בן ארי.
רפורמות משפטיות למה הן לא בוצעו?? הרי הוא אבן הנגף! הוא המעצור! גדעון סער מהפרקליטות. וגדעון סער שמתגאה בזה שקבע את הרכב הועדה לבחירת שופטים תשעה 9 חברים, שלבחרת שופט צריך רוב של שבעה 7 מתוך התשעה 9: מתוכם שלושה 3 שופטים משמע וטו לשופטים, שניים 2 מלשכת עורכי הדין – רוב למשפטנים. שני 2 שרים שאחד מהם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ועל כן הוא לצד השופטים. שני 2 חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. גדעון סער התנגד לשינוי שיטת בחירת השופטים ותמך בהמשך בחירתם הם על ידי עצמם בשם “הדמוקרטיה”, כל זה אומר חוסר פיקוח על שופטים. זהו שמאלן מובהק גייס החמישי. מספיק לדעת מי בעד פיקוח על שופטים (גם פרקליטים) ומי נגד כדי לדעת מי שמאלן. במדיניות חוץ ובטחון ופנים מתערבים ומפריעים השופטים שהוא גדעון סער כל כך עוזר להם בכך. גדעון סער כמו דן מרידור, כמו בני בגין וכמו מיכאל איתן תדיר הצביעו נגד כל חקיקה לאומית כפי שהיו בעד המשך רודנות המשפטנים.
גדעון סער ודן מרידור ובני בגין הצביעו נגד שינוי שיטת בחירת השופטים שתהיה יותר דמוקרטית ושלא שופטים יבחרו את עצמם. את התנגדותם הם נימקו ברוב צביעותם ב”דמוקרטיה” שהרשות השופטת תהיה חפה מפוליטיקה – אם פוליטיקה הינה מילה מלוכלכת לא ברור מה הם עושים שם. כלומר ששופטים ימשיכו לבחור את עצמם לפי העדפות ההשקפה הפוליטית שלהם.
בקשר לטענה של שגב על הבחירות בין בוש לאל-גור: מה שבית המשפט קבע שם לא היה שינוי של תוצאת הבחירות (למרות שהמפלגה הדמוקרטית הציגה את זה כך) אלא שימור שלה. לאחר הבחירות, שהיו צמודות ,הדמוקרטים הפעילו וועדות בחירות במקומות בהם היתה להם שליטה על מנת "לספור מחדש" את הקולות ולהפוך את התוצאה. אחרי שהתהליך הצליח בכמה קלפיות והתקרב להפיכה המיוחלת, בית המשפט העליון של ארה"ב התערב ועצר אותו.
צודקים שני המשפטיים המלומדים כל אחד בהתאם לאופן בו נוסחו דבריו, אני מסכים שהיה על בית המשפט לדחות את העתירה על הסף וחבל שלא עשה כן וכעת, עליו להבהיר כי דינה היה דחייה על הסף ולדחות אותה לגופה, עם כל הכבוד לבית המשפט ויש המון כבוד לשופטי ישראל, אסור בתכלית האיסור לאפשר לבית המשפט להתערב בהליך הדמוקרטי של בחירות בישראל!!!
יש להבחין בין שתי שאלות –
1. האם הסוגיה טעונה הכרעה שיפוטית?
2. על רקע ההתנגחות הקשה בין גורמים מסוימים המצדדים בראש הממשלה לבין מערכות האכיפה, האם תוכל ההכרעה השיפוטית בסוגיה להיות נקייה משיקולים זרים?
—-
1. לעניות דעתי הדלה, הסוגיה עדיין איננה טעונה הכרעה שיפוטית, שכן בשלב זה היא תאורטית בלבד. אלא מאי, בג"ץ כבר החליט לדון בה לגופה, ואת הנעשה אין להשיב.
2. ברטוריקה של בית המשפט העליון "חזקה על השופט" שיידע להתעלם משיקולים שאינם ממין העניין, כמו, לדוגמה, הרצון הפוליטי למנוע מראש הממשלה הקמת ממשלה נוספת בראשותו וזאת על מנת "להגן על שלטון החוק" מפני החפצים להחריבו, כביכול.
—-
על רקע המצב השורר כיום ותחושת המצור בקרב המילייה המשפטי, דומני שהשופטים יצטרכו להיות מלאכים על מנת לכבוש את היצר ולא לסתום את הגולל המשפטי על אפשרות לכהונה נוספת של ראש הממשלה. אופתע מאוד אם פסק דינם יהיה כזה שיאפשר לו כהונה כזו.
לדעתי, במגרש של בג"ץ, המשחק של ראש הממשלה חסר סיכוי ואבוד. עם כל הצער שבדבר, תם עידן נתניהו וחייו הפוליטיים הם על זמן שאול.
כל הידענים לא מכירים את החוק ולכן לא מתמודדים איתו.
סעיף 4 לחוק הממשלה מ-2001, מכיר במצב שבו נגד מועמד לראשות ממשלה תלוי ועומד כתב אישום ובכל זאת החוק לא פוסל אותו לא ממועמדות ולא מכהונה כראש ממשלה. ההיפך הגמור. הסעיף מכיר באפשרות שהמועמד יכהן כראש ממשלה והסעיף דן בשאלה היכן יתברר המשפט. לא היה צורך בסעיף אם האיש היה פסול ממועמדות או מכהונה כראש ממשלה.
הסעיף בחוק יסוד הממשלה שקובע שראש ממשלה יוכרח להתפטר רק לאחר פסק דין גמור וחלוט לא נחקק בגחמה רגעית אלא מתוך שיקול עמוק ונבון. סעיף זה, יותר משנועד להגן על ראש ממשלה נועד להגן קודם כל על המערכת המשפטית עצמה. מעבר לאפשרות של רדיפה פוליטית ותפירת תיקים – גם אם נניח שהפרקליטות לא תפרה תיק לנתניהו והמניעים שלה טהורים וזכים – הרי תמיד קיימת האפשרות שראש הממשלה שבו מדובר יזוכה לבסוף מסיבה זו או אחרת. פירושו של זיכוי כזה בדיעבד יהיה לא פחות מכך שראש ממשלה הודח (ללא הצדקה!) בידי המערכת המשפטית. במלים פשוטות – פוטש. ברור לכל אחד שפוטש-בדיעבד כזה לא יעבור בשתיקה; זו תהיה קריסה טוטאלית של אמון הציבור במערכת המשפט, ומה שקורה היום הוא גן ילדים בהשוואה למה שיקרה למערכת המשפט לאחר שערורייה שכזו.
זה מה שעמד לפני עיני המחוקק כשחוקק את הסעיף הנ"ל. זהו סעיף חכם מאד. ראש ממשלה מכהן החשוד בפלילים וממשיך בתפקידו זה אמנם דבר לא נעים, אבל עדיין עדיף פי אלף (קודם כל לפרקליטות ולמשטרה!) מראש ממשלה שהודח בגלל כתב אישום ויצא זכאי.
יתרה מזו: לא צריך הרבה דמיון כדי לתאר מצבו של השופט שיצטרך לשפוט את ביבי. הוא יודע שכל גורלן של הפרקליטות, המשטרה ובג"ץ תלוי במוצא פיו. אם יזכה את נתניהו הוא מחריב במו פיו את כל הממסד של אכיפת החוק בישראל. כיצד יכול שופט כזה, מעצם השתייכותו לאותו ממסד משפטי, להיות אובייקטיבי? וגם אם השופט הוא מלאך על-אנושי והוא יכול לשפוט אובייקטיבית על פי העובדות המונחות לפניו למרות האינטרס הברור (ומשיקולים זרים) של מערכת המשפט, עצם המצב בו הוא נמצא יחשיד אותו בעיני הציבור במקרה של הרשעה, שההרשעה לא נבעה ממניעים ענייניים אובייקטיביים אלא משיקולים זרים.
במילים אחרות – כל שופט שישב בדין במשפטו של נתניהו יימצא מראש ומלכתחילה בניגוד עניינים מובנה מעצם העובדה שראש הממשלה כבר אולץ להתפטר בטרם הורשע. לכן אלה שחוקקו את החוק כפי שהוא היו הרבה יותר חכמים ונבונים מאותם צווחני "שלטון החוק" במרכאות כפולות שהגישו את העתירה, וכנראה שהמחוקקים גם חכמים ונבונים הרבה יותר משופטי בג"ץ שלא זרקו את העותרים מכל המדרגות, למרות שלפי השמועה אצל אלה החכמה זורחת מהאחוריים.
אתה יוצא מנקודת הנחה שהייתה צריכה להיות מובנת מאליה, שלשונו המפורשת של החוק מחייבת את בית המשפט העליון. אלא שנראה שהנחה זו כלל איננה מובנת מאליה לשופטי בית המשפט העליון, שאם לא כן, הייתה העתירה נדחית על הסף.
אין חקר לנפלאות "הפרשנות התכליתית" מבית מדרשו של כב' השופט בדימוס ברק. באמצעותה אפשר להגיע לכל תוצאה הנראית לשופט כצודקת. אומר החוק "שחור", יפרש השופט את תכליתו כ"לבן" ולהפך, כאוות נפשו. אין עצה ואין תושייה נגד שלטון השופטים.
די. מספיק כבר. נימאסתם
לעזאזל אתכם. שופטי בג"ץ שופטיםאפסים די הניחו. לעם לבחור לעזאזל. איתכם. מיליוני אנשים
יצאו לרחובות בהפגנות ענק
מה אתם בכלל מתערבים שמאלנים בזויים בסדר הבנו. כחה הי. ה גם. בעבר שהורינו הגיעו לארץ
נכון דוקטור ,למה אולי ל נון סנס בעיני. כמובן שהאליטה שהגישה את העתירה היא קבוצה של אנשים חושבים שלא רוצים שעוברים יהיה ראש הממשלה שלהם
אלוהים עושה הכל כדי לא לאמין לבגצ ערב רב וישמעלים ואנטישמים ונגד היהדות וחוקותיו לא מאמינים לכם תראו איך רואים אסתר חיות רע רואים על הפנים שלה ואפילו שהיא גויה כל מי שגוי יש לו פרצוף של חזיר גם בייניש גם ברק גדעון סער וזהבה גלאון ליברמן גנץ לפיד ככה אפשר לדעת עם הוא יהודי או לא
שיטת פרובוקציה מוכרת של השמאל: להתחזות ל"ימין קיצוני" ובתחפושת הזאת להגג אווילויות מקוממות כדי ליצור לאנשי הימין דימוי של "בבונים פרימיטיביים" חסרי טיעונים רציניים.
עצם הדיון כבר פוגע בבג״ץ
הבעיה הבסיסית ביחסי הרשות השופטת עם שתי הרשויות האחרות היא לא בהכרח רק התנהלות בית המשפט העליון כי אם חולשתן ורפיסותן של הכנסת והממשלה שאיפשרו ב-25 השנים האחרונות את ההתנהלות הדורסנית של בגצ למרות שזה פעל בניגוד לחוק ואף ביטל חוקים למרות שאין לו סמכות לכך על פי החוק. הכנסת והממשלה צריכות לבלום את התנהלותו הבלתי חוקית של בגצ הן באמצעוץ חקיקה והן באמצעות הודעה רשמית לפיה הן דוחות החלטות בגצ החורגות מלשון החוק ותוך עמידה על סמכויותיהן המוגדרות בחוק.
באף מדינה בעולם אין מפלצת משפטית שנקראת בג"ץ. בכל מקום אחר יש בית משפט עליון וזהו. רק אצלנו יש מפלצת משפטית, שנמצאת מבעל בית המשפט העליון, ושולטת במדינה. ישראל היא לא דמוקרטיה, היא משטר כלאיים בין דמוקרטיה ודיקטטורה-שיפוטית.
נתניהו נתן לעם 10 שנים טובות – ראו יוסף דוד המלך וחבל חבל שאנשים שנקראים שופטים ברמה אחרת לוקחים לידם את השליטה ללא רשות העם בניגוד לחוקי הדמוקרטיה מקווה בעזרת השם שהממשלה תתחזק ותחוקק חוקים שינגסו מהשופטים עורכי הדין ודמויי המשפט את הכוח לשלוט על עם ישראל
והיה כי נניח שבית המשפט העליון יחליט שנתניהו איננו רשאי להקים ממשלה…. ואז
נניח שהליכוד עם הימין יצליח להעמיד לפחות 61 חברי כנסת תומכים. ואז המועמד לראשות הממשלה יהיה נתניהו. ואז הנשיא יהיה מנוע על פי צו בית המשפט מלהטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה. ואז הימין המנצח יסרב להעמיד מישהו אחר במקום נתניהו…. מה יקרה?
כחול לבן לא יוכל להקים ממשלה כי אין לו רוב. הליכוד ושותפיו לא יעמידו מישהו אחר מלבד נתניהו.
מה יקרה במצב כזה????.
https://www.0404.co.il/?p=517590
במפלגת הבג"ץ מתעקשים להתאבד פוליטית – מרצון.
רוב הציבור שאיבד ממזמן את האמון – יהיה מרוצה!