הפרופ' מהרווארד שנפטר בשבוע שעבר שילב רוח יצירה יחד עם מחקר פרגמטי, והיה אחד האנשים המשפיעים על תעשיית ההיי-טק
כאשר קוראים חומרי פרסום של חברות סטארט-אפ בימינו, סביר מאוד שניתקל במילה החוזרת על עצמה פעמים רבות: "disruptive". המונח "טכנולוגיה משבשת" אולי נשמע כבר נדוש ושחוק בימינו, אבל האדם שטבע אותו, קלייטון כריסטנסן, הוא אחד מהסנדקים של תעשיית ההיי-טק המודרנית. הוא נפטר בשבוע שעבר בגיל 67, לאחר שנה בה עבר טיפולים נגד מחלת הלוקמיה.
בקומתו המתנשאת מעל לשני מטרים ותמיד לבוש בחליפה, כריסטנסן לא נראה כמו גורו טיפוסי מעמק הסיליקון. באתוס המקובל של התעשייה בשנות ה-90, תקופה בה מהנדסי תוכנה עדיין כונו "האקרים", הפרופסור מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד והחבר המוסר בכנסייה המורמונית היה נראה כמי שלא שייך למקום. אך למרות זאת, ספרו 'דילמת הממציא' שראה אור ב-1997 הפך לתנ"ך של פאלו אלטו. כריסטנסן טען בספרו כי עסקים ותיקים אינם מצליחים להרוויח מחדשנות מכיוון שטכנולוגיות משבשות נוטות לספק שולי רווח נמוכים יחסית, ולרוב יוצרות שווקים חדשים במקום להתחרות באלה הקיימים. הספר זכה לפרסום רב והשפיע בין השאר על מנהלי היי-טק בכירים כמו אנדי גרוב מאינטל, סטיב ג'ובס מאפל וריד הייסטינגס מנטפליקס.
קלייטון כריסטנסן נולד למשפחה מן המעמד הבינוני בסולט לייק סיטי. בתור ילד הוא גילה עניין בפוליטיקה ועקב אחרי דיוני הקונגרס, ובבית הספר התיכון היה בין המצטיינים בנבחרת הכדורסל. הוא בילה שנתיים בשליחות מיסיונרית בדרום קוריאה, וזכה למלגה יוקרתית ללימודי כלכלה באוקספורד לפני שפתח בקריירה בחברת ייעוץ בבוסטון. בשנות השמונים הוא ייסד חברה להנדסת חומרים מתקדמים, אך נטייתו האקדמית הובילה אותו שוב להרווארד ב-1992 בתור מרצה למנהל עסקים. היה זה מחקרו בנושא כונני מידע במסגרת האוניברסיטה שהוביל אותו לפתוח בסקר נרחב של כל נושא הפיתוח הטכנולוגי. בין השאר גילה כריסטנסן כי למרות שמוצרים חדשים נוטים להיות נחותים בהשוואה לקודמיהם, עלותם הנמוכה מביאה לתפוצה רחבה יותר ויוצרת מעגל בו טכנולוגיה חדשה משתפרת במהירות ודוחקת את מתחריה. אותה מגמה התגלתה בכל מגזרי התעשיה, החל ממפעלי פלדה ועד וליצרני מיקרו-שבבים.
לקח לחיים
עבודתו של כריסטנסן תפסה את תשומת ליבו של אנדי גרוב, שהזמין אותו לפגישה במטה אינטל. לאחר ששמע את הסבריו של כריסטנסן על תיאורית השיבוש, גרוב החליט להתמקד בייצור מחשבים בעלות נמוכה, שבסופו של דבר השתלטו על השוק. הייתה זו תקופה של שינויים מהירים בטכנולוגיית המידע, תקופה בה חברות מבוססות התרסקו ושחקנים חדשים נסקו לשווי דמיוני. הנרטיב של כריסטנסן החזיר קצת סדר לתעשייה שהייתה זקוקה לו נואשות.
עד לימינו, יזמים שונאים חליפות. המנהלים-מייסדים של עמק הסיליקון רואים בעצמם חלוצים יצירתיים ומתייחסים למנהלים מקצועיים כלא יותר ממגבירי רווח. ניצב כמעט לבדו בין שורת הגאונים המשעממים בוגרי אוניברסיטאות היוקרה, כריסטנסן השכיל לשלב את רוח החדשנות החצופה יחד עם מחקר פרגמטי ושקול. יכולת הניתוח והצגת הנתונים ותשוקתו לחידושים הותירו חותם עמוק על תעשיית ההיי-טק כולה.
יחד עם זאת, מחקרו של כריסטנסן מצא גם שימושים אחרים, ויכול להיות מפורש כפילוסופיה לחיים ראויים, כאלה המוקירים את הקיים ואת המופשט, ומטיפים לחשיבות דחיית הסיפוקים. באחת מהרצאותיו בהרווארד, כריסטנסן טען כי מחשבה לטווח קצר הגורמת לעסקים להיכשל יכולה להכשיל גם אנשים: "רק בעוד עשרים שנה תוכלו לנוח לרגע ולומר: באמת גידלתי בן או בת טובים". לקחיו של כריסטנסן היו פופולריים בעיקר בממלכת התאגידים, עם חברות כמו אמאזון שהוכיחו שהפסד כספי בטווח הקצר יכול להיות שווה ליצירת ערך גבוה מאוד בטווח הארוך. אך מורשתו של קלייטון כריסטנסן תמשיך לחיות הרבה מעבר לחדרי הישיבות המפוארים.
הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'
