וירוס הקורונה הסיני והמחלות המדבקות החדשות

וירוסים הם תלמידים זריזים. הם מצטיינים בהסתגלות לסביבות חדשות ובהדבקה של מארחים חדשים. כתוצאה מכך, הם מסוגלים לגשר על פער המינים בין בעלי חיים ובני אדם, בדיוק כפי שנגיף הקורונה החדש עושה בסין כעת.

על פי הערכות, מקורם של כ-89 אחוזים מהווירוסים המשתייכים למשפחת הנגיפים RNA הוא זוֹאוֹנוֹטִי, כלומר סוג של מחלות המתחיל בבעלי חיים ובהמשך עובר ומתבסס בבני אדם. נגיפי RNA ידועים לשמצה בכך שהם מסוגלים לעבור מוטציה בתוך מגוון משתנה של סביבות, ומשפחת וירוסים זו כוללת נגיפים החל מאבולה וקדחת הנילוס המערבית דרך חצבת ועד להצטננות פשוטה.

התסמונת הנשימתית החריפה הידועה בראשי התיבות SARS שפרצה באסיה ב-2003 היא וירוס מסוג RNA, וכך נגיף ה-MERS המדבק והאלים שהתפרץ לראשונה בסעודיה ב-2012. שניהם גם נגיפים זואונוטים. ההערכות שמעולם לא אושרו סופית הן כי מקור נגיף ה-SARS היה בעטלפים, ומקור התפרצות ה-MERS יוחס לגמלים הערביים החד-דבשתיים שנדבקו בו. בסך הכל, כעשרה אחוזים מן הנדבקים ב-SARS מתו, ושיעור המוות של נדבקי ה-MERS עמד סביב 35 אחוזים. נכון להיום, שבעה וירוסים מסוג קורונה התגלו וזוהו: שניים בשנות ה-60, ועוד חמישה מאז התפרצות ה-SARS ב-2003. הווירוס השביעי הוא זה שכעת עושה כותרות.

זיהוי מהיר

בחודש שעבר, מספר אנשים נפלו למשכב בסין בשל מה שבמהרה זוהה כווירוס קורונה חדש, אשר כונה בתחילה 2019-nCoV. בשלב זה, החשד הלא-מאושש הוא שמקור ההתפרצות הוא בשוק פירות ים מסוים בעיר ווהאן, הנמצאת כ-1,100 קילומטרים מדרום לבייג'ינג. השוק נותר סוגר מאז הראשון בינואר 2020.

נכון ל-26 בינואר, 2,014 מקרים של הדבקות אושרו במעבדה ודווחו לארגון הבריאות העולמי, יחד עם 56 מקרי מוות. הודות לתחבורה הבינלאומית המודרנית, הווירוס התפשט על פי הדיווחים לחמש מדינות נוספות: תאילנד, יפן, דרום קוריאה, טאיוואן וארה"ב. ביבשת אפריקה, רשויות הבריאות בחוף השנהב בדקו ב-27 בינואר חשד להדבקות בקורונה אצל סטודנט ששב לארצו מסין במהלך סוף השבוע.

בדומה לווירוסים אחרים מסוג קורונה, גם 2019-nCoV מגיע ממקור זואונוטי. למרות שעדיין מוקדם לוודא סופית, נראה כי הנגיף החדש הוא מה שמכונה נגיף משוחלף, כלומר – נושא בתוכו חומרים גנטיים הן של נחשים והן של עטלפים, ובכך מרמז שהווירוס עבר בין אותם בעלי חיים בטבע ואז כמובן לבני אדם.

במקור, נגיפי קורונה זוהו בעיקר עם מגוון רחב של מחלות נשימה, מעיים וכבד ומחלות נוירולוגיות בבעלי חיים. בשנות השישים, עם ההתפתחות של טכנולוגיות מעבדה, שני הנגיפים הראשונים מזן HCoV בודדו בהצלחה מתוך חולים. אלה זוהו עם זיהומים בדרכי הנשימה וגרמו לסימפטומים הדומים להצטננות קלה. מסיבה זו, לא נערך מעקב אחר התפוצה של נגיפי HCoV בתוך אוכלוסייה אנושית, ולא פותחו חיסונים או תרופות לטיפול בנדבקים בהם. מאז ההתפרצות של וירוס ה-SARS בסין ב-2003, זוהו חמישה נגיפי קורונה אנושיים חדשים (ב-2003 ,2004 ו-2012) וכעת כאמור זוהה השביעי מסוגו. בדומה ל-SARS, האוכלוסייה הפגיעה ביותר לנגיף החדש הם מבוגרים בעלי בעיות בריאות.

ההתפרצות הנוכחית לא הייתה בלתי-צפויה לחלוטין. כבר בשנת 2015, ארגון הבריאות העולמי זיהה את נגיפי הקורונה בין הפתוגנים שצפויים להתפרץ בעתיד הקרוב. במשך שנים ארוכות היה קשה לזהות את הגורמים המדויק של מחלות מדבקות, אך הפיתוח המהיר של אמצעי גילוי מולקולריים שונים אפשר לחוקרים בימינו לזהות בהצלחה כמה סוגים של וירוסים בדרכי הנשימה, וגם סייע באפיון של זנים חדשים. וכך הצליחו המדענים לזהות את נגיף הקורונה החדש, מספר שבועות לאחר המקרה הראשון בווהאן.

השלכות כלכליות וחברתיות

וירוסים מזן הקורונה מסווגים כיום כחלק ממה שנקרא "מחלות מדבקות חדשות". באופן כללי, ניתן לקבוע כמה מאפיינים לאותן מחלות: כאלו הופיעו לאחרונה בקרב אוכלוסייה, כאלו שהיקף התחלואה בהן או ההיקף הגיאוגרפי שלהן מתפשט במהרה, או לפחות מאיים לעשות זאת בזמן הקרוב.

בדומה לנגיפי ה-SARS וה-MARS, מחלות חדשות רבות מתפרצות כאשר גורמים מדבקים שמקורם בחיות (זואונוסיס) מועברים לבני אדם. ככל שהאוכלוסייה האנושית מתפשטת ומאכלסת אזורים חדשים, לרוב על חשבון הטבע הפראי, כך גוברת האפשרות שבני אדם יבואו במגע עם מיני בעלי חיים שהם מארחים פוטנציאליים לגורמים מדבקים. בשילוב עם עלייה בצפיפות האוכלוסייה האנושית ובניידות שלה, ניתן לראות בקלות מדוע נוצר איום רציני לבריאות האדם. כל אחת מן המחלות האלו מגיעה גם עם השלכות חברתיות וכלכליות. מלבד החולי ומקרי המוות, גם ההתנהלות היום-יומית של עסקים ואמצעי תחבורה נפגעת, ומעלה עוד יותר את החשש מבהלה ציבורית.

מגוון זני בעלי החיים הפגיעים לווירוס הקורונה עולה בהתמדה, במיוחד בקרב עטלפים, כך שהאפשרות של שחלוף גנטי ויראלי חדש שיוביל להתפרצויות עתידיות עולה גם היא. כל עוד נגיפים פתוגניים מסוג קורונה ואחרים ימשיכו לעבור ממקורות בבעלי חיים לאוכלוסייה אנושית, האיום של התפרצות מגפות עתידיות הוא ממשי. אבחון שגוי של התפרצויות מציב איום נוסף בפני עובדים בתחום הבריאות הנמצאים בסכנה להדבקות מצד מטופלים בבתי החולים, ועלולים להטיל עומס נוסף מערכות הבריאות העמוסות גם כך.

פרופ' ברטרם פילדינג הוא מנהל המחקר והפיתוח במחלקת מדעי הטבע באוניברסיטת ווסטרן קייפ בדרום אפריקה. הטור פורסם לראשונה באתר The Conversation.