בין טהרן לעזה: רשת הטרור של איראן והג'יהאד האסלאמי

ד"ר יוסי מנשרוף הוא חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי ובמכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. המחקר התפרסם לראשונה באתר JISS.

***

מאז הקמתו ב-1981 חרט הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) על דגלו את השאיפה להשמדתה של מדינת ישראל ולהקמת שלטון אסלאמי במדינה הפלסטינית שתקום תחתיה. הגא"פ מאמין במאבק מזוין ללא פשרות נגד ישראל. בניגוד לחמאס, הגא"פ אינו מציע שירותים חברתיים לאוכלוסייה ברצועת עזה ולכן גם אינו נותן דין וחשבון לשום גורם ברצועה. הג'יהאד הוא הארגון השני בחשיבותו ובגודלו אחרי חמאס ברצועת עזה. בזרוע הצבאית שלו, סאראיא אל-קודס, חברים כ-15,000 פעילים. למרות כוחו הקטן יחסית לחמאס, הגא"פ ממלא תפקיד חשוב בהסלמת האלימות נגד ישראל מהרצועה, כיוון שהוא יוזם מתקפות של טילים, כפי שהוכח בסבבים מול ישראל בשנים האחרונות.

סוגיית היחסים בין איראן לגא"פ מחייבת כיום טיפול ביצועי, בשל התפקיד הדומיננטי שמילא הגא"פ בסבבים שאירעו בשנים האחרונות בין ישראל לרצועת עזה. מסמך זה ינתח את התפתחות הקשרים בין איראן לבין הגא"פ, כפי שהתעצבו לאורך השנים מאז הקמתו (1981), את אופי הסיוע האיראני ואת מקומו של הגא"פ בתוכנית האסטרטגית של איראן מול ישראל.

המרכזיות של הג'יהאד האסלאמי באסטרטגיה האיראנית נגד ישראל

בניגוד לחמאס, הגא"פ אינו מתיימר לנהל את רצועת עזה ולכן הוא פחות קשוב לרחשי הציבור ברצועה או ללחצים מצידו. הגא"פ קשור לאיראן בקשר אידאולוגי עמוק שמעוגן בהגות הארגון כפי שהתעצבה על ידי מייסדו, פתחי שקאקי, שראה באיראן תחת הנהגתו המהפכנית של האיתאללה רוחאללה ח'ומיני מודל ומזור. תלותו הצבאית והפיננסית באיראן, כפי שבלטה במשבר הכלכלי שאליו נקלע הארגון בשנים 2015–2016 (ראו להלן) ובהצהרות בכירי הארגון שלפיהן איראן היא ספקית האמל"ח היחידה של הגא"פ, מגבירה את המחויבות של הארגון כלפי טהרן.

השאיפה להשמיד את ישראל מהווה אחד העוגנים המרכזיים במדיניות האיראנית באזור מאז המהפכה האסלאמית, וטהרן מצהירה בגלוי על הצעדים המעשיים שבהם היא נוקטת כדי לקדם את שאיפתה. כפי שהצהיר מפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי, ב-30 בספטמבר 2019: "בצעד הראשון של המהפכה האסלאמית [מאז 1979] הכשרנו את היכולת להשמיד את המשטר הציוני המלאכותי, אולם בצעד השני, המשטר הנבזה הזה צריך להיעלם מהגאוגרפיה העולמית. המשימה הזו כבר אינה רק [בגדר] ערך או חזון, אלא מטרה בת השגה[i]. "חוגים המקורבים לח'אמנאי אף רואים בהשמדת ישראל תנאי מקדים להופעת "האימאם הנעלם". כך הצהיר מהדי טאא'ב, ראש צוות החשיבה עמאר, המייעץ לח'אמנאי, בפברואר 2019, ש"יש להשמיד את המשטר הציוני כדי למלא את התנאים להופעת האימאם הנעלם.[ii]". ביולי 2017 הצהיר עלי פדווי, מפקד חיל הים במשה"מ דאז וכיום סגן מפקד המשמרות, שיש להשמיד את ישראל כדי להכשיר את הקרקע להופעת "האימאם הנעלם"[iii]. בנוסף לשאיפה ההיסטורית להשמיד את ישראל, איראן רואה בישראל גורם ראשי שחוצץ בפני שאיפות הגרעין שלה ובפני שאיפות ההתפשטות שלה באזור. לכן, איראן פועלת להרתיע את ישראל מלממש כוונות התקפיות נגד מתקני הגרעין שלה באמצעות תמיכה איתנה בארגוני טרור (בעיקר ביכולותיהם הטיליות). במסגרת זאת, הגא"פ מהווה חוליה חשובה בסל הארגונים הללו, שכולל גם את חיזבאללה הלבנוני, חמאס, החזית העממית, המליציות השיעיות בעיראק ואנסאראללה בתימן. התמיכה בארגונים הללו מעניקה לאיראן תשתית לניהול מתקפות של טילים רבים נגד ישראל. בהתאם לכך התגאה מפקד חיל האוויר במשמרות המהפכה, עלי חאג'י-זאדה, בתשתית הטילים שאיראן מקיימת מול ישראל בהצהירו ב-2014: "בזכות תמיכת איראן, תל אביב נמצאת היום תחת שתי וערב של אש מצד לוחמי עזה וחיזבאללה. המשטר הציוני העושק והמקולל אינו יכול לעמוד איתן מול חזית ההתנגדות והוא נידון לתבוסה. "בספטמבר 2019 אף הצביע אחראי המבצעים במשמרות המהפכה, עבאס נילפרושן, על הצלחתה של טהרן לעבות את האסטרטגיה הזאת, באומרו שאיראן "כיתרה את ישראל ממזרח וממערב, מצפון ומדרום".[iv]

הסוגיה הפלסטינית משמשת עמוד תווך במדיניותה החתרנית של איראן באזור. היא מקנה למשטר השיעי המהפכני באיראן לגיטימציה בעולם הסוני, ומאפשרת לה להתערב בענייניהם של כלל המשטרים במזה"ת באמתלה של תמיכה בפלסטינים, לקעקע את הלגיטימיות של המשטרים הסוניים שאינם חוברים לחזונו להשמיד את ישראל, ואף לזעזע את היציבות בהם באמצעות תמיכה בגורמים חתרניים מבית. מקום מרכזי במאמצי החתרנות האלה תופס "יום ירושלים", שנקבע על ידי ח'ומיני כיום שיש לציין בכל שנה ביום שישי האחרון לחודש הרמדאן, כדי לסמל את השאיפה להשמיד את ישראל. למעשה, בהגותו של ח'ומיני נקבע ש"יום ירושלים" נועד לסמל גם את המאבק של העשוקים (מסתזעפאן) נגד היהירים האימפריאליסטים (מסתכבראן) והממשלות המזוהות עימם באזור.

כנגזרת מכך, ב"יום ירושלים" שמצוין מדי שנה בקרב איראן וגרורותיה באזור מובעת השאיפה לא רק להשמיד את ישראל אלא גם להדיח את המשטרים הערביים יריביה של איראן, ובראשם סעודיה. בנוסף, במדינות שנשלטות דה-פקטו על ידי איראן, כמו עיראק ולבנון, משמשים טקסי "יום ירושלים" להפגנת כוח של שליחיה של איראן (חיזבאללה ומליציות שיעיות עיראקיות) כדי להרתיע את החוגים המתנגדים לאיראן במדינות הללו ולהמחיש את כוחה האזורי של איראן. מאמצי החתרנות האלה התאפשרו בזכות השינוי התאולוגי שח'ומיני חולל לאחר המהפכה האסלאמית ביחס השיעה כלפי ירושלים. לאחר הזנחתה רבת השנים על ידי חכמי ההלכה השיעים, ח'ומיני ביסס את מעמדה הקדוש של ירושלים (לאחר נג'ף וכרבלא), וקבע שחובה על כל המוסלמים לפעול לשחרורה.

השימוש הסתגלני שאיראן עושה בסוגיה הפלסטינית בלט לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. טהרן תומכת מאז ראשית המלחמה באסד, ומילאה תפקיד פעיל משמעותי במאבק למניעת הדחתו, אף שבמהלך המלחמה הרגו כוחותיו של אסד כ-3,700 פלסטינים (עדכני ל-2018), חלקם במתקפות כימיות. איראן, שהודפת דרישות בעולם הערבי להפסיק את התערבותה בסוגיה הפלסטינית הערבית ומדגישה שמדובר בסוגיה כלל-אסלאמית אנושית, מוכיחה למעשה שהיא תומכת בפלסטינים כל עוד הצעד משרת את האינטרסים שלה. המוטיבציה האמיתית לתמיכה האיראנית בארגוני ההתנגדות הפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית נובעת אפוא מהאינטרס האיראני, ובמיוחד ביטחונה הלאומי של איראן. לשם כך טהרן מוכנה אף לסכל פתרון, אם יושג, בין הפלסטינים לישראל או לארה"ב. ח'אמנאי כבר הפגין את הנחישות האיראנית לסכל יוזמות שלום כשהצהיר ששלום עם ישראל הוא מזימה שאמורה לשמש את ישראל למתקפות נוספות שלה באזור.

כפי שהצהיר איתאללה אחמד עלם אל-הודא, נציג ח'אמנאי במחוז ח'וראסאנ-י רזוי, במאי 2019, "[אפילו] אם יום אחד העם הפלסטיני ירצה להגיע להבנה – חס וחלילה – עם ישראל או אמריקה ויוותר [על ירושלים], אנו לא נוותר, מכיוון שאנו שואפים לשחרר את ירושלים".[v] מדיניות זו השתקפה היטב בביקורת נוקבת שהטיחה טהרן בחמאס ב-2012 בגין הסכמתה להקים ממשלת אחדות לאומית בראשות מחמוד עבאס, תמיכת חמאס במורדים הסורים שהם סונים, והדאגה באיראן שהתפתחויות אלו עלולות לבשר את נסיגתה של חמאס מציר ההתנגדות.

בעקבות תמיכת החמאס במורדים הסורים והמגמה הפרגמטית שגילה מזכ"ל הארגון דאז, ח'אלד משעל, הובילה איראן להקמת ארגון אל-צאברין ב-2014 ברצועת עזה כאלטרנטיבה רעיונית. ב-2015 שימש ארגון זה את איראן גם כדי לחתור תחת הג'יהאד האסלאמי בשל המשבר שהתגלע ביחסיו עם טהרן (ראו להלן). הקמת הארגון שיקפה את שאיפתה של איראן להחזיק ברצועת עזה ארגון שליחים מובהק שימלא את כל תכתיביה. בהתאם לכך גינה מזכ"ל ארגון אל-צאברין, השאם סאלם, לשעבר מפקד בזרוע הצבאית בגא"פ, את המלחמה הסעודית נגד החות'ים בתימן.[vi] הוא גם הצהיר על תמיכתו המוחלטת באיראן במאבקה האזורי מול סעודיה, ובתמורה נהנה הארגון מאספקת אמל"ח ובכלל זה טילי פג'ר, ששימשו אותו במבצע צוק איתן. הארגון גם הואשם על ידי חמאס בהפצת השיעה ברצועה וניסה, ללא הצלחה, להרחיב את השפעתו גם לגדה המערבית. ואולם, הניסיון האיראני להקים אלטרנטיבה לחמאס ולגא"פ ברצועת עזה נכשל לאחר שחמאס ניהל נגדו מלחמת חורמה, שכללה ניסיון התנקשות כושל במזכ"ל סאלם ב-2015 וסגירת קרן הצדקה של הארגון (שהגישה סיוע הומניטרי למשפחות שהידים והיוותה ניסיון להשיג תמיכה חברתית על חשבון חמאס), וצו (שלא מומש עד כה) של חמאס לפזר את הארגון ב-2015.

פתחי שקאקי – מייסד גא"פ, בעל נטיות פרו-איראניות מובהקות

נהייתו של הגא"פ אחרי איראן המהפכנית התבטאה כבר בחבלי הלידה של הארגון. היא בולטת בהגותו של אחד ממייסדיו של הארגון, פתחי שקאקי (נולד ברפיח ב-1951), שעיצב את הקו הרעיוני-פוליטי של הארגון בעוד עבד על-עזיז עודה (נולד בג'בליה ב-1950) שימש מנהיגו הרוחני של הארגון. במהלך לימודי הרפואה במצרים, בשנות השבעים, הצטרף שקאקי יחד עם קבוצת סטודנטים פלסטינים לתנועת האחים המוסלמים והושפע מהרעיונות של הוגיה הראשיים, חסן אל-בנא וסיד קטב, אם כי נמשך גם אחר הגותם של הוגי הדעות השיעים, עלי שריעתי ואיתאללה מוחמד באקר אל-צדר.

עם ניצחון המהפכה האסלאמית באיראן, בפברואר 1979, ועוד טרם הקמת הגא"פ, פרסם שקאקי את ספרו "ח'ומיני – הפתרון האסלאמי והחלופה", שבו הביע תמיכה בחו'מיני "הוגה הדעות והלוחם" [vii].שקאקי מצטט בספרו פתוא של ח'ומיני שקובעת שהמאמץ להשמיד את ישראל הוא חובה דתית .שקאקי קרא לשיתוף פעולה שיעי-סוני, והזכיר את הפתוא של שיח' אל-אזהר, מחמוד שלתות, משנת 1959, שלפיה השיעה התרי-עשרית היא אסכולה לגיטימית באסלאם. על בסיס זאת הניח שקאקי בספרו את הבסיס האידאולוגי לקשרים בין איראן בראשות ח'ומיני לפלסטינים, בהדגישו שח'ומיני הביע בפני יאסר ערפאת את תמיכתו במאבק מזוין משותף נגד האויב המשותף – ישראל. שקאקי גם ציין את משאבי הנפט והגז ואת מיקומה הגאו-אסטרטגי של איראן כיתרונות שמעניקים לאיראן חשיבות מיוחדת בזירה הבינלאומית. האוריינטציה הפרו-איראנית של ספרו של שקאקי הפכה לתג זיהוי של הארגון כעבור שנים מספר. פרסום הספר סימל גם את העימות האידאולוגי בין שקאקי לאחים המוסלמים, שבניגוד לח'ומיני לא העמידו את הנושא הפלסטיני בראש סדר יומם (בעקבות פרסום הספר סולק שקאקי מהאחים המוסלמים, וגם נעצר לכמה ימים על ידי שלטונות מצרים).

מקומה הבולט של איראן המהפכנית באידאולוגיה של הארגון ניכרה גם בהצהרותיו של המנהיג הרוחני של הגא"פ, עבד על-עזיז עודה. עודה שיבח את מאמציו של ח'ומיני להוביל התעוררות אסלאמית ולאחד את השיעים והסונים תחת הנהגתו. מתוקף אמונתו שאיראן היא המדינה המחויבת ביותר לפלסטינים הוא אף הביע תמיכה בהחלטה השנויה במחלוקת של ההנהגה האיראנית להמשיך את המלחמה נגד עיראק בקיץ 1982, והסביר שתוצאות המלחמה יקרינו על האזור כולו ויועילו לנושא הפלסטיני.

מיסוד הקשרים בין איראן לג'יהאד האסלאמי בשנות השמונים וראשית שנות התשעים

לאחר שעזב את מצרים לרצועת עזה ב-1981 שקד פתחי שקאקי על טיפוח פעילות הארגון בגדה המערבית ובעזה. ארגון הגא"פ הושפע אידאולוגית מהרטוריקה הפאן-אסלאמית של ח'ומיני. שקאקי נעצר על ידי ישראל ב-1983 למשך 11 חודשים לאחר שגייס פעילים לארגונו, בעיקר סטודנטים פלסטינים ממצרים, ובהם רמדאן עבדאללה שלח, ונעצר שוב בין השנים 1986–1988.

הגותו הפאן-אסלאמית, המושפעת מח'ומיני, ניכרה גם בספרו השני של שקאקי "השיעה והסונה: מהומה מלאכותית ומצערת" (פורסם בקהיר, 1985). בספר תיאר שקאקי את הסכסוך בין השיעה לסונה כמזימה מערבית תוך שהוא מסתמך על אמירה מפורשת של ח'ומיני על כך, והסביר שהמהפכה האסלאמית בראשות ח'ומיני היא סכר בפני השתלטות המערב על אומת האסלאם ומשאביה. קריאתו להעמיד את הסוגיה הפלסטינית בראש סדר היום בלטה בספרו השלישי "הקדמה סביב מרכזיות פלסטין והמיזם האסלאמי המודרני" (פורסם בבירות, 1989). בפגישתם בטהרן בשנות השמונים העניק ח'ומיני לשקאקי אישור הלכתי לבצע פיגועי התאבדות נגד ישראלים (חיילים ואזרחים), כי ח'ומיני קבע שכל היהודים שיושבים במרחב פלסטין הינם כובשים.

בשלהי שנות השמונים – תחילת שנות התשעים האיצו שלושה ציוני דרך מרכזיים את יחסי איראן-גא"פ. ראשית, לפי עדותו של שקאקי משנת 1993, איראן החלה לסייע פיננסית לארגונו כבר ב-1987 (אם כי לא פירט את הסכום), ככל הנראה מעט לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה, ולהבריח ציוד צבאי לידי הג'יהאד האסלאמי בשטחים. נראה לפיכך שעוד לפני סיום מלחמת איראן-עיראק (1980–1988) התקבלה בטהרן החלטה להגביר במידה ניכרת את מאמצי ייצוא המהפכה האסלאמית לאזורים הסוניים במרחב המזרח התיכון, כלקח מהתמיכה המועטה שזכתה לה איראן מצד העולם הערבי (רק סוריה, לוב ודרום תימן) במלחמת איראן-עיראק.

שנית, ב-1988 גירשה ישראל את הנהגת הג'יהאד האסלאמי, ובכללה שקאקי, ללבנון, בעקבות פיגועים שביצע הארגון במרוצת שנות השמונים. הג'יהאד האסלאמי העביר את מפקדתו ללבנון ולסוריה. כך נוצרה נקודת מפנה מהותית ביחסיו עם איראן, בשעה שנוסדו קשרים פיננסיים וצבאיים ישירים בינו לבין אנשי משמרות המהפכה בשגרירויות איראן בבירות ובדמשק. בנוסף מוסדו הקשרים בין הג'יהאד לחיזבאללה, ושני הצדדים ביצעו פיגועים משותפים נגד כוחות צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. שנתיים לאחר הסכם אוסלו, ב-1993, מיקם גם החמאס את מפקדותיו בדמשק, ושני הארגונים החלו לתאם פיגועי טרור נגד ישראל.

שלישית, ב-1991 נרשמה התקרבות נוספת בין איראן לג'יהאד האסלאמי לאחר שטהרן יזמה כינוס לקידום ותיאום המאבק המזוין נגד ישראל, תחת הכותרת "הוועידה הבינ"ל לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית", בתגובה לוועידת השלום במדריד שהתכנסה באותה תקופה. הוועידה לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית מתכנסת מאז בטהרן אחת לכמה שנים. משלחת הג'יהאד האסלאמי, בראשות המזכ"ל שקאקי, השתתפה בכנס ב-1991 שחרט על דגלו סיוע לפלסטינים כדי להשמיד את ישראל ולהקים תחתיה מדינה פלסטינית.

חסות כלכלית וצבאית איראנית לג'יהאד האסלאמי

חיסולו של שקאקי ב-1995 על ידי ישראל במלטה, בעקבות מעשי טרור רצחניים שביצע הארגון, פגע קשות בתפקודו של הארגון, אם כי הוא המשיך בטרור נגד ישראל. עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא בשנת 2000 גברה באופן ניכר פעילות הטרור של הארגון, לאחר שנרשם גידול של ממש בסיוע הכספי שהעבירה איראן לג'יהאד. פקידים אמריקאים טענו שטהרן העבירה לג'יהאד האסלאמי בונוס בסך מיליוני דולרים עבור כל פיגוע טרור נגד ישראל.

מנהיג הארגון, רמדאן שלח, שלח ממקום מושבו בדמשק לאנשיו בשטחים את התשלומים מאיראן ואת ההוראות לביצוע הפיגועים. ממסמכי שלל שנתפסו במבצע חומת מגן עולה שמפקדת הג'יהאד האסלאמי בדמשק תקצבה גם פיגועים של הפת"ח נגד ישראל, וכן תשלומי פיצויים לבני משפחותיהם של פעילי פת"ח. אחד מבכירי הג'יהאד היושבים בדמשק שתכננו פיגועים נגד ישראל מאז ראשית שנות האלפיים הוא אכרם עג'ורי, שלאחרונה נכשל ניסיון לחסלו, כפי הנראה בידי ישראל. בנוסף לכך, בתקופה שלאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא, ב-2000, הגבירה איראן במידה ניכרת את הסיוע הצבאי שלה לג'יהאד האסלאמי לאחר שהטילה על רמטכ"ל חיזבאללה, עמאד מוע'ניה, לחזק את יכולתם של ארגוני ההתנגדות הפלסטיניים לבצע פיגועי טרור. לצד זאת, בהכוונת הדיפלומט האיראני המקורב לכוחות קודס חוסין שיח' אל-אסלאם, השגריר האיראני בדמשק דאז, החל הג'יהאד לבצע פיגועי טרור בשיתוף פעולה עם חמאס.

איראן הידקה את יחסיה עם הג'יהאד האסלאמי תחת שרביטו של רמדאן שלח. בפגישתו עם שלח בטהרן ב-2002, בשולי הוועידה לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית, התחייב ח'אמנאי להגדיל את הסיוע שהגישה איראן לארגון ב-70 אחוז כדי לכסות את הוצאות הארגון הכרוכות בגיוס פעילים לפיגועי התאבדות. בפגישה הצביע שלח על הזיקה הישירה ועל הקשר האידאולוגי בין ארגונו לאיראן, בהצהירו שהגא"פ הוא "פרי נוסף של העץ הפורה של איתאללה ח'ומיני". במקביל עודד ח'אמנאי פומבית את ארגוני ההתנגדות הפלסטינים להמשיך את פיגועי ההתאבדות נגד ישראל. בנאומו ב-5 באפריל 2002 קרא לפלסטינים לבצע פיגועי מסירת נפש, בהסבירו שזו הדרך היחידה לשחרר את פלסטין כיוון שהיא מתירה את האויב חסר אונים. במאי 2002 שיבח ח'אמנאי את פיגועי ההתאבדות כפסגת הכבוד והגבורה של הפלסטינים.

החסות הכספית והצבאית של איראן המשיכה גם במערכות הצבאיות שהתקיימו בין ישראל לרצועת עזה, עופרת יצוקה (דצמבר 2008 – ינואר 2009), עמוד ענן (נובמבר 2012) וצוק איתן (אוגוסט 2014). בכירים איראנים התפארו שאיראן סיפקה לג'יהאד האסלאמי את טילי פג'ר 5 שבאמצעותם תקף הג'יהאד את תל אביב, ואילו בכירי הארגון, רמדאן שלח וח'אלד אל-בטש, וכן דובר הארגון, דאוד שיהאב, הדגישו שהארגון חב את ממונו ואת האמל"ח שברשותו לאיראן.

בהתאם לנהייתו האידאולוגית אחרי איראן דבק הג'יהאד האסלאמי בקו אנטי-ישראלי נוקשה, ובמוקד דבקות בחזון שחרור כל פלסטין והתנגדות להסדרה ממושכת עימה. איראן גם מציידת את הג'יהאד ביכולת לסכל הסדרה אפשרית כלשהי בין ישראל לחמאס. בריאיון לערוץ האיראני בשפה הערבית אל-עאלם, בפברואר 2019, פרש הג'יהאד האסלאמי את תשתית הטרור המתקדמת שהוא מקים ברצועת עזה בחסות איראן, בדגש על מאגר הטילים ותשתית המנהור שהקים. אבו ח'מזה, דובר סאראיא אל-קודס, הזרוע הצבאית של הארגון, הודה לאיראן על האימונים, המימון והחימוש שהיא מעבירה לפעילי הארגון. הוא הציג לאל-עאלם מנהרות תת-קרקעיות שהקים הארגון במקום אלו שנהרסו על ידי צה"ל, ואשר באמצעותן הארגון מתכוון לחטוף חיילים ישראלים כדי לקדם עסקאות חילופי שבויים. הדובר הציג גם מחרטת טילים שבאמצעותם יוכל הארגון לתקוף את ירושלים ונתניה. בהתאם להתנגדותה של טהרן להסדרה כלשהי עם ישראל הדגיש הדובר את התנגדותו הדומה של הארגון, והבליט את חזונו של הארגון לשחרר את כל פלסטין באמצעות מאבק מזוין נגד ישראל.

https://www.facebook.com/memri.org/videos/798092770548005/

איראן מבריחה את הציוד הצבאי לג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה באופנים שונים. במשך שנים רבות העבירה איראן את האמל"ח לרצועה דרך מנהרות שחיברו את סיני לעזה. בתקופת נשיאותו של מוחמד מורסי (2012–2013) שאף מורסי לחזק את כוחה של תנועת החמאס, תנועת-בת של האחים המוסלמים, לפיכך נרשמה עלייה ניכרת בכמות ההברחות בנתיב הזה. בשיטה זו הבריחה איראן לרצועה רקטות, פצצות מרגמה, טילים נגד טנקים, חומרי נפץ וכן ציוד גולמי לייצור חומרי נפץ. לאחר הדחת מורסי, ב-2014, אל-סיסי והצבא המצרי מנהלים מלחמת חורמה במנהרות. ביולי 2014 הודיע הצבא המצרי שהשמיד 1,639 מנהרות ששימשו את ארגוני הטרור ברצועת עזה. למרות זאת המשיך גא"פ להבריח אמל"ח לעזה באמצעות מנהרות ב-2015.

הברחות הנשק מאיראן לרצועה עדיין נמשכות, אם כי בהיקף מצומצם יותר. איראן משתמשת גם בתווך הימי להברחות. במרץ 2014 סיכל צה"ל ניסיון איראני להבריח אמל"ח לרצועה באמצעות ספינה אזרחית שנשאה את דגל פנמה (צוות הספינה לא ידע על כך). איראן גם החלה להעביר ידע ליצור טילים לרצועת עזה. נציג הג'יהאד האסלאמי בטהרן, נאצר אבו שריף, הצהיר שמשמרות המהפכה הכשירו חברים של חמאס והג'יהאד האסלאמי באיראן לייצר טילים ולהשביחם לאחר שובם לרצועה.

ערוצי הברחות כספים לארגוני ההתנגדות, ובכללם הג'יהאד האסלאמי ברצועה

למרות מסע הלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ נגד איראן, המערים קשיים כלכליים על איראן, ח'אמנאי נחוש להמשיך את מתן החסות לטרור הפלסטיני נגד ישראל, אם כי בהיקפים נמוכים יותר. הוא הצהיר ביוני 2019 שהמאבק הכולל של האומה הפלסטינית, בממדים הצבאיים, הפוליטיים והתרבותיים, צריך להימשך עד שישראל תיכנע לפלסטינים. הצהרת ח'אמנאי מקפלת בתוכה לא רק את ההסתה האיראנית, אלא גם את ההבטחה לתגמול כספי עבור ארגוני הטרור שימשיכו להילחם נגד ישראל. איראן מפעילה מערך נרחב של ערוצים כספיים להעברת סיוע כלכלי לג'יהאד האסלאמי, כמו גם ליתר ארגוני ההתנגדות ברצועת עזה. מערך זה כולל את מוסד השהיד, הסהר האדום, הוועדה לסיוע ע"ש האמאם ח'ומיני, וחלפני כספים.

מוסד השהיד והשת"פ עם קרן אנצאר

מוסד השהיד, שצורף לרשימת הארגונים תחת סנקציות על ידי ארה"ב ב-2007, משמש גורם ראשי במערך החסות האיראנית לטרור באזור. בהכרזת הסנקציות הצביע משרד האוצר האמריקאי על הזיקה הישירה בין מוסד השהיד לג'יהאד האסאלמי (כמו גם ארגוני טרור נוספים הנתמכים בידי איראן – חיזבאללה וחמאס) לפעילי טרור שמבצעים פיגועי התאבדות ולמשפחות אסירים של הארגון. הקשר בין מוסד השהיד לבין כוחות קודס התבטא, בין היתר, בכך שחוסין דהקאן, שעמד בראשה בשנים 2001–2009 ,פיקד בשנות השמונים על כוחות קודס בלבנון.

בפברואר 2009 דיווח מוסד השהיד האיראני, שמפעיל שלוחה בעזה, שהעביר 1,340,000 דולר ל-1,340 משפחות מכל רחבי הרצועה שאיבדו את יקיריהן במבצע "עופרת יצוקה".[viii] מוסד השהיד עצמו גם מכווין פיגועי טרור. קאסם עליק, בעת היותו יו"ר השלוחה הלבנונית של מוסד השהיד, הכווין פיגועי טרור של חוליות ברצועת עזה עבור הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה הלבנוני.

אגודת הצדקה אל-אנצאר, הפועלת ברצועת עזה מאז הוקמה ב-2001, מזוהה עם הג'יהאד האסלאמי, ומשמשת זרוע ביצועית של מוסד השהיד האיראני להעברת כספים לרצועת עזה ולגדה המערבית. בכיר בקרן אנצאר, סמאי אבו עיאדה, חשף במהלך 2019 שאיראן מעבירה אחת לשלושה חודשים סיוע ל-9,000 משפחות שהידים (ברובם המכריע פעילי טרור), כלהלן: 7,000 משפחות ברצועת עזה ו-2,000 בגדה המערבית. לדבריו, הקרן מעבירה 600 דולר למשפחת שהיד נשוי, ו-300 דולר למשפחת שהיד רווק.

בישראל הוכרזה קרן אנצאר כהתאחדות אסורה ב-2003. ואולם, הקרן שבה וחידשה את פעילותה ב-2005, לאחר ההתנתקות מעזה. קרן אנצאר העבירה מטעם איראן מיליוני דולרים למשפחות שהידים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ב-2012 העבירה הקרן 1,650,000 דולר למשפחות שהידים שנהרגו במהלך האינתיפאדה השנייה. בהמשך העבירה הקרן תשלומים גם למשפחות שהידים שנהרגו במבצע "צוק איתן". בנוסף, מקור במוסד השהיד האיראני בעזה הצהיר ביוני 2019 על כוונת המוסד להעניק 651 אלף דולר למשפחות שהידים ברצועת עזה, ובכלל זה ל-224 פלסטינים שנפצעו במהלך צעדות השיבה. לפי ההערכה, בין השנים 2015–2017 העבירה קרן אנצאר 8.7 מיליון דולר לרצועת עזה. קרן אנצאר מעבירה תשלומים גם למשפחות שהידים של חמאס ולא רק לאלה של הג'יהאד האסלאמי. ניתן להעריך בסבירות גבוהה שהערוץ הכלכלי הזה משמש את איראן כדי להעביר כספים לא רק למעטפת החברתית של ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובכללם הג'יהאד האסלאמי, אלא גם לזרועות הטרור.

הסהר האדום האיראני

ערוץ כלכלי אחר שטהרן מעבירה דרכו סיוע פיננסי לארגוני הטרור ברצועת עזה, ובכללם הג'יהאד האסלאמי, הוא הסהר האדום האיראני. כפי שנחשף במסמכי ויקיליקס, הסהר האדום האיראני משמש כיסוי עבור המודיעין האיראני (MOIS) וכוחות קודס במשמרות המהפכה, שעושים בו שימוש רב לקדם את החתרנות האיראנית במדינות שונות ובהן לבנון, בחריין, תימן ועיראק. כפי שנחשף, כל הצוותים ששיגר הסהר האדום האיראני ללבנון במלחמת לבנון השנייה, לכאורה כדי לסייע לאוכלוסייה האזרחית, היו למעשה אנשי כוח אל-קודס של משמרות המהפכה שהגיעו ללבנון על מנת לסייע לחיזבאללה. הצוותים הביאו משלוחים של ציוד רפואי ששימשו מסווה למשלוחי ציוד צבאי ואמל"ח. עוד נחשף במסמכי ויקיליקס שהסהר האדום שימש את כוחות קודס בשנים 1997–2000 כדי לסייע לפעילי אופוזיציה שיעים בבחריין ובתימן, וכן כדי להחדיר את אנשיהם לעיראק במהלך מלחמת עיראק (2003–2011) במסווה של אנשי הסהר האדום. כפי שחשף סעיד קאסמי, לשעבר בכיר במשמרות המהפכה, ארגונו השתמש במסווה של הסהר האדום האיראני כדי להכשיר פעילי טרור, ובהם אנשי אל-קאעידה, במהלך המלחמה בבוסניה בשנות התשעים.

הסהר האדום האיראני פועל באופן שוטף ברצועת עזה בתואנה של סיוע הומניטרי. לאור תולדות הארגון בשירות משמרות המהפכה וכוחות קודס, ניתן להסיק שהוא משמש את איראן כדי להבריח אמל"ח ומימון גם לארגוני הטרור בעזה. על אף היותו כלי מרכזי עבור זרועותיה החתרניות של איראן, ארגון הסהר האדום לא נכלל ברשימת הסנקציות האמריקאיות. בנוסף, למרות הסיוע הנרחב והישיר שהוא מגיש לפעילות הטרור האיראנית ביעדים רבים, הוא עדיין חבר בפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום וחברות הסהר האדום (The International Federation of Red Cross and Red Crescent Societies).

פעילותם של הסהר האדום האיראני ושל מוסד השהיד ברצועת עזה מעוגנת בחוק האיראני. "חוק התמיכה במהפכה האסלאמית של העם הפלסטיני" אושר בפרלמנט האיראני ב-9 במאי 1990. החוק מסמיך את הסהר האדום האיראני, מוסד השהיד וכן קרן המסתזעפאן (מהקרנות העשירות ביותר באיראן, נשלטת בידי ח'אמנאי) להעביר את הסיוע הפיננסי למשפחות של אסירים ושהידים פלסטינים. הקשר הישיר בין המוסדות הללו לבין הזרועות החתרניות של איראן, משמרות המהפכה ומשרד המודיעין (MOIS) מעוגן בחוק הזה. החוק הורה להקים ועדה שמורכבת מנציגי משמרות המהפכה, MOIS, מוסד השהיד, הסהר האדום, משרדי החוץ והתרבות וכן הפרלמנט, כדי לתאם את ביצוע התמיכה האיראנית בפלסטינים.

הוועדה לסיוע ע"ש האמאם ח'ומיני

ערוץ נוסף המשמש את איראן לצורכי טרור ברצועת עזה הוא הוועדה לסיוע ע"ש האמאם ח'ומיני. השלוחה הלבנונית של הוועדה נכללה ברשימת הסנקציות האמריקאיות ב-2010 בשל היותה צינור איראני להעברת כספים עבור מוסדות חיזבאללה. בנוסף, ב-1997 שימשו תשתיות הוועדה בטג'יקיסטן כיסוי עבור מעקבים אחר השגרירות האמריקאית במדינה. ככל הנראה, הירתמותה של הוועדה ע"ש האמאם ח'ומיני לצורכי המודיעין האיראני בטג'יקיסטן היו הסיבה לכך שממשלת טג'יקיסטן סגרה את משרדי הקרן במדינה ב-2016. באפגניסטן הוועדה מספקת כיסוי עבור כוחות קודס להעברת כספים וציוד למערב ומרכז המדינה, ומשמשת עוגן מרכזי לקידום ההשפעה האיראנית באפגניסטן.

לפי מסמכי ויקיליקס, הוועדה שימשה אחד הערוצים שדרכם העבירו כוחות קודס אמל"ח לשליחיה השונים בעיראק בעת המלחמה נגד כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב. האמל"ח הזה שימש רבות את המליציות השיעיות העיראקיות שבהן תמכה איראן באותה תקופה, ג'יש אל-מהדי, עצאא'ב אהל אל-חק, לואא' אל-יום אל-מועוד וכתאא'ב חיזבאללה. לפי הפנטגון, איראן אחראית למותם של לפחות 608 חיילים אמריקאים במלחמת עיראק (17 אחוז מכלל החללים האמריקאים במלחמה) באמצעות תמיכתה הצבאית והפיננסית במליציות הללו.

אישיות נוספת שקושרת את הוועדה לסיוע ע"ש האמאם ח'ומיני למשמרות המהפכה היא פרוויז פתאח, שעמד בראשה בשנים 2015–2019. פתאח, בוגר משמרות המהפכה, נכלל ברשימת הסנקציות האמריקאיות ב-2010, בעת שעמד בראש אחת הקרנות הכלכליות המזוהות עם משמרות המהפכה, בניאד-י תעאונ-י ספאה (Bonyad Taavon Sepah), המספקת שירותים בנקאיים למשמרות המהפכה. לאחר שירותו במשמרות המהפכה עבד פתאח בתאגיד הכלכלי של משמרות המהפכה, ח'אתם אל-אנביאא', שמשמש גם הוא כיסוי לפעילות של כוחות קודס במזרח התיכון וברחבי העולם.

https://www.facebook.com/memri.org/videos/10156182292079717/

הוועדה לסיוע ע"ש האמאם ח'ומיני מעבירה באופן שוטף סיוע הומניטרי לרצועת עזה. תסמין להיותה צינור בין כוחות קודס לארגוני ההתנגדות היו תמונות שפורסמו בתקשורת האיראנית ביוני 2017 ובהן נראו אנשי הוועדה מחלקים סעודות אפטאר (סיום הצום בחודש הרמדאן) לפעילי כתאא'ב אל-מוג'אהדין ברצועת עזה. הארגון הזה הוקם ב-2006 לאחר שהתפצל מהפת"ח, נכלל ברשימת הסנקציות האמריקאיות מאז 2018 ופעיליו אומנו ומומנו על ידי חיזבאללה הלבנוני. הארגון נלחם נגד צה"ל בסבבי הלחימה השונים, והשתתף בשיגורי הטילים לעבר ישראל. ב-2018 שידר הערוץ הלבנוני אל-מיאדין, המקורב לחיזבאללה, דיווח מצולם מאחת המנהרות של הארגון.

הוועדה לסיוע ע"ש האמאם ח'ומיני לא נכללה עד כה ברשימת הסנקציות האמריקאיות, אף שצברה רקורד עשיר של פעילות בשירות משמרות המהפכה.

חלפני כספים

חלפני כספים משמשים צינור נוסף בידי איראן להלבין כספים עבור בעלי בריתה באזור. הערוץ הזה שימש אותה, לצד אפיקים אחרים, כדי להעביר כספים למיליציות השיעיות העיראקיות שלחמו מטעמה נגד הצבא האמריקאי במלחמת עיראק בשנים 2003–2011, וכן לחיזבאללה בלבנון מאז תום מלחמת לבנון השנייה.

בדומה לכך, איראן עושה שימוש גם בחלפני כספים ברצועת עזה כדי לממן את בעלי בריתה במרחב הזה. בסבב האלים שפרץ בין ישראל לחמאס במאי 2019 חיסלה ישראל את חאמד אל-חודרי, מפקד שטח בזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם. לאחר חיסולו חשף צה"ל שאל-חודרי היה בעליה של חברת החלפנות "אל-וופאק", שהוכרזה כארגון טרור בישראל ביוני 2018. בשנים האחרונות התבסס מעמדה של החברה, וכן מעמדו של אל-חדרי כחלפן כספים מרכזי ברצועת עזה. הוא העביר כספים בהיקפים גדולים ובמזומן לחמאס, לג'יהאד האסלאמי ולארגוני טרור נוספים ברצועה.

באוגוסט 2019 הטילה ארה"ב סנקציות על איש כספים של חמאס, פוואז מחמוד נאצר, ועל חלפן כספים היושב בעזה, מוחמד אל-עאי, לאחר שהעבירו כספים מאיראן דרך חיזבאללה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי.

המשבר ביחסי איראן-גא"פ (2015–2016)

בעידן הנהגתו של שלח (1995–2018) נרשמה התבססות משמעותית ביחסי איראן-גא"פ, במיוחד בפן הצבאי. טהרן סיפקה לארגון את כל צרכיו ובכלל זה אימונים, אמל"ח וסיוע פיננסי שנתי שנאמד בכ-30 מיליון דולר בשנה. עם זאת, משבר שפרץ ב-2015 העיב על היחסים בין שני הצדדים. לפי דיווחים שונים, הסיבה לכך הייתה סירובו של הגא"פ לגנות את המלחמה שבה פתחה סעודיה נגד המורדים השיעים בתימן, שנתמכים על ידי איראן, במרץ 2015 (מבצע "סופה נחרצת").

איראן והגא"פ ניסו לפתור את המשבר הרחק מאור הזרקורים, ולכן לא התייחסו במישרין לצמצום התמיכה האיראנית ולסיבותיו. עם זאת, מקורות פלסטינים הסבירו ביולי 2015 שהמשבר נבע מכך שהג'יהאד האסלאמי "מסרב שמישהו יכתיב כל עמדה, במיוחד ביחס לסוגיות הקשורות באומה הערבית והאסלאמית, שבהן יש לתנועה חזון עצמאי ופרטי". בנוסף, ברמיזה לסירוב של הגא"פ לקבל את התכתיב האיראני, אמר בכיר הארגון מוחמד אל-הינדי במאי 2015 שגא"פ החליט לא להתבטא כלל בנוגע לסכסוכים האזוריים, ושיחסיה עם איראן מבוססים על כבוד הדדי. אחראי קשרי החוץ בגא"פ, מחפוז מונוואר, שישב בבירות, התייחס גם הוא במרומז לסוגיה באומרו ש"לתנועתנו מדיניות קבועה המבוססת על כיבוד ההחלטות של העמים והממשלות. אנו איננו מתערבים בפוליטיקה הפנימית של המדינות ונמשיך לנהוג כך".

לצד זאת, גא"פ התייחס בשלילה להקמת ארגון אל-צאברין בידי איראן, וראה בכך חתירה תחתיו, במיוחד כשהארגון הוקם בחלקו על ידי פורשי הגא"פ.[ix] סיבה נוספת לפרוץ המשבר הייתה ניסיון של הגא"פ לשפר את יחסיו עם מצרים, ירדן וסעודיה. במהלך 2017 התייחס סגן המזכ"ל דאז, זיאד אל-נח'אלה, במרומז למדיניות זו באומרו שההתקרבות למצרים אינה באה על חשבון יחסיה של הגא"פ עם מדינות ערביות ואסלאמיות (קרי, איראן) התומכות בה, או על חשבון עקרונותיה האידאולוגיים.[x]

ישנם דיווחים שאיראן קיצצה באופן ניכר את הסיוע הכלכלי לגא"פ, וכך נקלע הארגון למשבר הכלכלי החמור בתולדותיו. בעקבות זאת נאלץ הארגון להנהיג קיצוצים בפעילותו, סגר את משרדי ערוץ הטלוויזיה שלו "פלסטין אל-יום" בירושלים, ופיטר חלק מהעובדים במשרדי הערוץ בגדה המערבית ובעזה. בעקבות זאת חיפש גא"פ מקורות פיננסיים חלופיים, אך ללא הועיל.

אחד מבכירי הארגון אמר בעילום שם שהמשבר הכלכלי הסב פגיעה בפעילות התעמולתית של הארגון בערוצי התקשורת שלו, וגם זלג לזרוע הצבאית בארגון, סראיא אל-קודס, שפעיליו לא קיבלו משכורות. יש לציין שהמשבר הכלכלי אירע בשעה קריטית, כיוון שהארגון היה עסוק באותה עת בשיקום יכולותיו הצבאיות, ובכלל זה שיקום תשתיותיו וגיוס פעילים חדשים לזרוע הצבאית. לפי מחלקת המדינה האמריקאית גייס גא"פ לשורותיו ב-2015 כ-200 פעילים, כדי למלא את השורות לאחר מבצע "צוק איתן". בראיונותיהם במאי ובאוגוסט 2015 הודו מזכ"ל הארגון, שלח, ומוחמד אל-הינדי שהארגון סובל ממשבר כלכלי, אך סייגו את דבריהם והוסיפו שאין מדובר בהתפתחות יוצאת דופן בתולדות הארגון, אלא בתוצאה של המצור על עזה.

במהלך התקופה הזו נשמר שיתוף הפעולה בין שני הצדדים. לפי מערכת הביטחון בישראל שיגרה באוגוסט 2015 חוליה של פעילי הג'יהאד האסלאמי ארבע רקטות לעבר רמת הגולן, בהוראת סעיד איזדי, ראש מחלקת הפלסטינים בכוחות קודס (הכלול ברשימת הסנקציות האמריקאיות נגד איראן), שהעביר את ההנחיות לשטח באמצעות רמדאן שלח.

בשנים אלו ביקר שלח בטהרן כמה פעמים כדי לגשר על הפערים בעמדות שני הצדדים, והדגיש באחד הביקורים את נכונות הגא"פ לעמוד לשירותה של טהרן כל אימת שתחפוץ, בהצהירו בפגישתו עם בכיר המשטר, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, ש"ההגנה על איראן היא הגנה על האסלאם". על פי "אל-שרק אל-אוסט" הסעודי המשבר ביחסים נפתר באביב 2016, לאחר שיחות שקיימה משלחת הגא"פ, בראשות שלח, בטהרן עם ההנהגה האיראנית, ובכלל זה עם מפקד כוחות קודס, קאסם סולימאני. הפשרה שהושגה בין הצדדים מצביעה על כך שאיראן הצליחה להעמיק את אחיזתה בקרב הגא"פ, לאחר שהארגון קיבל את דרישת סולימאני למנות את פעיל הזרוע הצבאית סאראיא אל-קודס, ח'אלד מנצור, לעמוד בראשה. בתמורה לכך סוכם שאיראן תעביר ישירות לזרוע הצבאית בגא"פ 70 מיליון דולר.[xi] גא"פ הכחיש בתגובה שאיראן מעניקה לו 70 מיליון דולר בשנה, אך לא הכחיש שמינה בהוראת קאסם סולימאני את ח'אלד מנצור לעמוד בראש הזרוע הצבאית של הארגון.

הידוק היחסים בעידן נח'אלה

לנוכח ההידרדרות במצבו הרפואי של מזכ"ל הגא"פ, שלח, נקבע כי תיערכנה בחירות לראשות הארגון וללשכתו המדינית. לפי המדווח, איראן העדיפה לשמר ולהגביר את אחיזתה בארגון באמצעות מקורבה נח'אלה, ששימש סגנו וימונה להחליפו ללא בחירות, ואילו מוחמד אל-הינדי, היושב בעזה ומקורב לתנועת האחים המוסלמים במצרים, ימונה לסגנו [xii].בספטמבר 2018 נערכו בחירות בארגון, לאחר שהיוזמה האיראנית לביטולן לא נענתה, אם כי תוצאתן שירתה באופן מובהק את שאיפתה של טהרן. בבחירות גבר זיאד נח'אלה, המקורב לאיראן, על מוחמד אל-הנדי, ונבחר לשמש חבר בלשכה המדינית של הארגון. נח'אלה החליף את רמדאן שלח, שפרש עקב מצבו הרפואי. בעקבות הבחירות הסביר "אל-שרק אל-אוסט" הסעודי שהציר האיראני בקרב הגא"פ תפס את ההגמוניה בארגון. לפי העיתונות הפלסטינית, מגמת שיפור היחסים עם איראן החלה עוד לפני בחירתו של נח'אלה, כאשר איראן שבה לאמן את פעילי הגא"פ במידה נרחבת מבעבר.

בדצמבר 2018 – ינואר 2019 ביקר נח'אלה בטהרן, לראשונה מאז היבחרו לעמוד בראשות הגא"פ. הפגישה שימשה עוגן חשוב להידוק היחסים בין הצדדים גם תחת מסע הלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ נגד איראן. בהתאם לכך הצהיר ח'אמנאי בפגישתו עם שלח שאיראן לא תיסוג מ"חובתה האלוהית, הדתית וההגיונית" לתמוך בפלסטינים. נח'אלה הציג לח'אמנאי דו"ח על אודות כשירותו של ארגונו בעזה, והדגיש את נחישותו לסכל את "תוכנית המאה" של טראמפ, בהתאם לשאיפה האיראנית לסכל כל פיוס אפשרי בין ישראל לפלסטינים.

בפגישותיו של נח'אלה עם הנשיא, חסן רוחאני, מזכיר המועצה לביטחון לאומי, עלי שמח'אני, ויו"ר הפרלמנט, עלי לאריג'אני, הדגישו הצדדים את החשיבות של סיכול "תוכנית המאה" ואת המשך הסיוע האיראני לגא"פ. בדבריו לנח'אלה שיקף הנשיא רוחאני את האסטרטגיה האיראנית הרואה בגא"פ מרכיב חשוב בהרתעת ישראל מפני תקיפת איראן, בהצהירו שהפלסטינים ממלאים תפקיד חשוב בבלימת שאיפות ההתפשטות של ישראל. בהתאם לכך הוא קרא לנח'אלה להמשיך את דרך ההתנגדות, קרי המאבק המזוין. בכך ביטא את השאיפה להתיש את ישראל. הנחישות האיראנית להכשיר את פעילי הגא"פ התבטאה בביקור זה גם בדברי מפקד משטרת איראן, חסין אשתרי (לשעבר בכיר במשמרות המהפכה) לנח'אלה, שלפיהם טהרן מעוניינת לצייד את הגא"פ ביכולותיה ובניסיונה ולהעניק הכשרות שונות לפעיליו.[xiii] נח'אלה, מצידו, הביע בפגישתו עם שר החוץ האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, את נאמנותו המוחלטת לאיראן ואת נחישותו לחסום כל ניסיון לקרב בין הגא"פ למדינות הסוניות המתונות, כשהצהיר שכמה מדינות ערביות מנסות להחליש את ההתנגדות בעוד שאיראן היא התומכת האמיתית בזכויות הפלסטינים.

מסקנות והמלצות

הברית בין איראן לגא"פ מעוגנת בשורשים ההיסטוריים של הארגון ובהגותו של מייסדו, שקאקי. תחת חסותה של טהרן הצליח הגא"פ להפוך לכוח הצבאי השני בחשיבותו ובכוחו ברצועה, אחרי חמאס. למרות ניסיונו לנהל מערכת קבלת החלטות עצמאית מסוימת, הגא"פ קשור בחבל הטבור רעיונית, צבאית ופיננסית לטהרן, לכן הוא יתקשה לחרוג ממדיניות פטרונו האיראני. כפי שאמר נציג הגא"פ באיראן, נאצר אבו שריף, בשלהי 2018, איראן נותרה ספקית האמל"ח היחידה לגא"פ והתומכת היחידה בארגון.

בתקופת המשבר ביחסיו עם איראן ניסה הגא"פ למצוא מקורות כספיים חלופיים לאיראן אך נכשל, ככל הנראה כתוצאה מהפערים האידאולוגיים העמוקים שחוצצים בינו לבין המחנה הסוני הפרו-אמריקאי (ירדן, מצרים, סעודיה). עובדה זו מדגישה את התלות שלו באיראן, בנוסף לזיקה הרעיונית שקושרת את שני הצדדים. איראן, מאידך גיסא, זקוקה לגא"פ כדי להחזיק בעוגן אסטרטגי מול ישראל, במיוחד לאור יחסיה המורכבים עם חמאס. הגם שגא"פ אינו חולק עם איראן מכנה משותף עדתי, כמו המליציות השיעיות בעיראק, חיזבאללה הלבנוני ואנסאראללה בתימן (שהוקמו בסיוע ישיר מטהרן או על ידה), שבמסגרתו הם רואים בחאמנאי מנהיג דתי, גא"פ עודנו משמש שליח של איראן בשל תלותו המובהקת בסיועה המקיף. אם דיווח "אל-שרק אל-אוסט" הסעודי נכון, אזי איראן אף הצליחה למנף את המשבר ביחסיה עם הגא"פ כדי לחזק את השפעתה על הארגון, כשח'אלד מנצור מונה לעמוד בראש הזרוע הצבאית בגא"פ לפי דרישת סולימאני.

איראן המהפכנית מלווה ומטפחת את הגא"פ כבר משחר ינקותו בפן האידאולוגי, ומשמשת מרכיב דומיננטי ביכולותיו הצבאיות והפיננסיות. שני הצדדים חולקים במשותף משנה רדיקלית השואפת להשמיד את ישראל. תלותו הצבאית והפיננסית של הגא"פ בסיוע האיראני מותירה בידיו מרחב תמרון מצומצם למדי אל מול התכתיבים מטהרן. לפיכך, גם אם הסיעה בקרב הגא"פ, בראשות מוחמד אל-הינדי ואנשיו, תנסה לחרוג שוב מההנחיות האיראניות, היא צפויה להיתקל בהתנגדות מצד מזכ"ל הארגון נח'אלה, הפרו-איראני, וגם אם תצליח לעבור את המשוכה הזו, הצעד עלול להעמיד את המשך קיומו של הארגון בספק.

ישראל אומנם מתרכזת בשנים האחרונות בסיכול מאמצי ההתבססות האיראנית בחזית הצפונית, עם זאת ראוי להשקיע בו-בזמן מאמץ לריסון האחיזה האיראנית ברצועת עזה. ריסון יכולותיו הכלכליות והצבאיות של הגא"פ הוא אינטרס ישראלי ואמריקאי משותף. הגא"פ הוכרז על ידי ארה"ב כארגון טרור זר (Foreign Terrorist Organization) ב-1997, לאחר פיגועי הטרור הקשים שביצע נגד ישראל בתמיכת איראן שבהם נהרגו גם אזרחים אמריקאים, ולאחר שבכירים בגא"פ התבססו בשטח ארה"ב, וכן בעקבות פעילויות התרמת כספים שביצע הארגון ברחבי ארה"ב. ההגדרה מאפשרת שורה של צעדים משפטיים שנועדו לשלול מהארגון יכולות פיננסיות.

ב-2005 כללה ארה"ב את אגודת אל-אסחאן של הגא"פ ברשימת הסנקציות, אך הארגון עדיין מקיים קשרים כספיים עם איראן באמצעות קרן אל-אנצאר, שאינה נכללת ברשימת הסנקציות האמריקאיות אף שאיראן העבירה באמצעותו מיליוני דולרים לגא"פ. לפיכך, חשוב שארה"ב תטיל סנקציות על הקרן כדי לחזק את מסע הלחץ המקסימלי נגד איראן ולשפר את פעילות הסיכול נגד הגא"פ. בנוסף, חשוב שממשל טראמפ יטיל סנקציות גם על הוועדה לסיוע ע"ש האמאם ח'ומיני, שמשמשת כאמור כיסוי עבור פעילות משמרות המהפכה בעזה (ובמדינות רבות אחרות). במקביל, על ישראל וארה"ב להמשיך באיתור חלפני כספים ברצועת עזה שעוזרים להעביר את הסיוע האיראני לגא"פ, כדי להכלילם בסנקציות האמריקאיות.

שימוש במוסדות הומניטריים כמו הסהר האדום האיראני, הוועדה לסיוע ע"ש האמאם ח'ומיני ואחרים למטרות קידום טרור בידי המשטר האיראני אינו מפליא. עם זאת, לאור הקושי הצפוי בהטלת סנקציות נגד הסהר האדום האיראני, ראוי שמערכות ההסברה בישראל ובארה"ב תבצענה מסע הסברה עולמי נרחב במטרה להטיל פיקוח על המוסד ולהצר ככל האפשר את פעילותו החתרנית. בנוסף, מומלץ שגורמי ההסברה בישראל ובארה"ב ימנפו את הראיות שמוצגות במחקר הנוכחי בנוגע לשירותיה של הוועדה ע"ש האמאם ח'ומיני לכוחות קודס לחסות שהמשטר האיראני מעניק לגורמי הטרור בעזה, כמו גם במדינות אחרות. השימוש בכספי הצדקה הללו למטרות סיוע לפלסטינים כבר עורר מחאה רבה בקרב המפגינים בסבבי המחאות האחרונים באיראן וכן ברשתות החברתיות[xiv], ולכן אפשר שהסברה אפקטיבית בנושא תלבה את המחאה באיראן ותחליש את המשטר האיראני.

---

[i] סלאמי: הוכשרה היכולת להשמיד את המשטר הציוני", פארס (איראן), 30 בספטמבר 2019.

[ii] ראש המפקדה האסטרטגית עמאר: 'יש להשמיד את המשטר הציוני כדי מלא את התנאים להופעת האמאם הנעלם' ", אעתמאד (איראן), 9 בפברואר 2019.

[iii] פדווי: השמדת ישראל תכשיר את הקרקע להופעת האמאם הנעלם", בורנא ניוז (איראן), 21 ביולי 2017.

[iv] אחראי המבצעים במשמרות המהפכה: הרפובליקה האסלאמית הגיעה עד מעל לראשה של ישראל", תסנים (איראן), 28 בספטמבר 2019.

[v] איתאללה עלם אל-הודא: העם הפלסטינים ניצב בקדמת החזית", תסנים (איראן), 31 במאי 2019.

[vi] פעילות חסרת תקדים של תנועה שיעית בעזה", משרק ניוז (איראן), 13 במאי 2015.

[vii] פתחי שקאקי, ח'ומיני: אל-חל אסלאמי ואל-בדיל, קהיר: דאר אל-מחת'אר אל-אסלאמי, 1979

[viii] מוסד השהיד החל לחלק מיליון ושלושת מאות וארבעים אלף דולר למשפחות שהידים מהמלחמה בעזה", אתר השלוחה העזתית של מוסד השהיד (עזה), 26 בפברואר 2009.

[ix] חילוקי דעות מעיבים על יחסיה של טהראן עם הג'יהאד האסלאמי", אל-ג'זירה, 26 מאי 2015

[x] שיחת השעה: ריאיון עם זיאד נחאלה, סגן מזכ"ל תנועת הג'יהאד האסלאמי", אל-מיאדין, 10 ביולי 2017.

[xi] איראן פותחת את שעריה בפני הג'יהאד האסלאמי", אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 5 במאי 2016;

[xii] חילוקי דעות פנימיים בג'יהאד האסלאמי", אל-שרק אל-אוסט, 11 באפריל 2018.

[xiii] אשתרי למשלחת פלסטינית: משטרת איראן עומדת לשירותכם", רדיו פרדא, 2 בינואר 2019

[xiv] ראו למשל "ציר פרלמנט דרש הוועדה לסיוע [ע"ש האמאם ח'ומיני] שקיפות לגבי כספי הצדקה", רדיו פרדא (צ'כיה), 8 בינואר 2018. ראו גם הקמפיין "לא לוועדה לסיוע [ע"ש האמאם ח'ומיני]" (#نه_به_کمیته_امداد) של מתנגדי המשטר ברשת טוויטר, שבו נראים אזרחים תוקפים קופות צדקה של הקרן.