אחוזי הצבעה בשפל והחשש מקורונה הגבירו את משבר האמון המתמשך בין משטר האייתוללות לבין הציבור הרחב
בסוף השבוע האחרון התקיימו באיראן הבחירות למג’לס (פרלמנט) לאחר שמנגנוני הסינון של המשטר ניפו את מרבית המועמדים הרפורמיסטים. שר הפנים עבדאלרצ’א רחמני-פאצ’לי אמר כי אחוז ההצבעה עמד על %42.57 (כ-24.5 מיליון קולות מתוך כמעט 58 מיליון בעלי זכות בחירה), הנמוך ביותר מאז הקמת הרפובליקה האסלאמית ב-1979. בבחירות הקודמות ב-2016 עמד אחוז ההצבעה על 61.8%. 'המועצה לשומרי החוקה המפקחת' על כל תהליך הבחירות, פסלה לפני מספר שבועות את יותר מ-9,000 מועמדים, רובם רפורמיסטים בשעה שיותר מ-7,100 מועמדים, רובם שמרנים או עצמאיים, הורשו להתמודד. מספר המושבים במג’לס האיראני עומד על 290, המייצגים 31 מחוזות בחירה.
רחמני-פאצ’לי אמר כי אחוז ההצבעה היה סביר בהתחשב בהתפרצות נגיף הקורונה באיראן (עד כה נמנו 12 מתים), מזג האוויר הגרוע, התנאים הפוליטיים, התרסקות מטוס הנוסעים האוקראיני והמחאות בנובמבר 2019. בבחירות זכו השמרנים בכל שלושים המושבים המוקצים למחוז טהרן, כאשר ראש העירייה הקודם ובכיר משמרות המהפכה מחמד באקר קליבאף כבש את המקום הראשון. מכל מקום, בכלי התקשורת באיראן מחעטו להתייחס לתוצאות הבחירות והתייחסו בהרחבה לנגיף הקורונה.
לאור העיכוב בפרסום התוצאות, התקשורת העצמאית באיראן הביעה ספק רב בנתונים של סוכנות הידיעות 'פארס' (שהיו קרובים לאלה שפורסמו בסופו של דבר על ידי משרד הפנים) וטענה כי מספר שעות לאחר תום ההצבעה, כתבים במטה הבחירות המרכזי נחשפו לנתונים שונים על כלל המצביעים. על פי חלק מאותם כתבים, הנתונים הראו כי פחות משלושים אחוזים מאזרחי איראן הלכו לקלפיות, ושיעור המצביעים בבחירות בטהרן היה כ-20%. משרד המודיעין של משמרות המהפכה מספר כי כתבים שפרסמו נתונים אלה נדרשו לסגור את החשבונות שלהם בטוויטר ובאיסנטגרם.
מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, הודה ב-23 בפברואר לתושבים שהגיעו לקלפיות למרות “התעמולה של האויבים” סביב התפרצות נגיף הקורונה:
"התעמולה השלילית החלה כבר לפני מספר חודשים אך הגיע לשיאה בימים האחרונים (ערב הבחירות)…בימים האחרונים שופרות התעמולה של האויבים ניצלה כל הזדמנות לרפות את ידי התושבים מלהגיע לקלפיות בתירוץ של נגיף (הקורונה)… (למרות זאת)…השתתפות המצביעים במחוז קום (בו התפרצה הקורונה) אפילו הייתה ניכרת למדי…האויבים מתייצבים אפילו נגד הבחירות באיראן הם אינם מעוניינים לראות התופעה של השתתפות התושבים בשם הדת ובשירות המהפכה כמציאות חיה וקיימת”.
עוד הוסיף כי “בעוד בשרות האויב ניצבים מיליונים בחזית מול איראן, הרי שמולם חובה על מיליוני איראנים להיות נכונים להגן, לתקוף, להשיב מלחמה באמצעות תעמולה ובכל דרך אפשרית”. לדברי מנהיג איראן, הבחירות היוו “מבחן אלוהי גדול נוסף” שהעם האיראני עבר אותו גם הפעם בהצלחה. יצוין כי במהלך ההצבעה וכן בעת דבריו לעם האיראני לאחר הבחירות, ח'אמנאי הורחק מספר מטרים מכל מגע עם אנשים אחרים, ומאות כתבים וצלמים כולל כתבים זרים שהגיעו אל ביתו, הושמו מאחורי סורגים במרחק ניכר וחסר תקדים ממנו.
נשיא איראן חסן רוחאני, הנתון לאחרונה למתקפה מצד משמרות המהפכה והמחנה השמרני, קרא לאחדות נוכח אחוז ההשתתפות הנמוך ותבוסתו של המחנה הרפורמיסטי לפרלמנט: “הפרלמנט שייך לכולם, גם לאלו שלא הצביעו, ועל כולם לשתף עמו פעולה ועל המג’לס לשתף פעולה עם כל המוסדות באיראן”, אמר.
מאבק הירושה
ניתוח תוצאות הבחירות מראה כי רוב מוחלט של הזוכים במושבי הפרלמנט האיראני (ה-11 מאז יסוד המשטר האסלאמי) נמנים עם המחנה שמרני וחלקם מזוהים עם משמרות המהפכה, כולל מחמד באקר קליבאף המקורב למנהיג (דודתו היא אשתו של ח’אמנאי). ההכשר להתמודד בבחירות ניתן לקליבאף על ידי 'מועצת שומרי החוקה', חרף דיווחים רבים על מעורבותו ומעורבות אשתו וילדיו בפרשות שחיתויות ענק באיראן ובחו”ל בתקופה הארוכה בה כיהן כראש העיר טהרן. ככל הנראה קליבאף יזכה במושב יו”ר הפרלמנט בקדנציה שתתחיל בחודש יוני השנה.
למרות שהשמרנים זכו ברוב מוחלט של המושבים, מספר רפורמיסטים בודדים, עצמאים ונשים זכו למושבים מטעם מחוזות שונים. לראשונה מאז קיום המשטר האסלאמי, אישה כורדית (עצמאית) בשם שיבא ק’אסמי פור זכתה במושב המג’לס של העיר מריואן במחוז כורדיסטן. כמו כן, לפחות 13 מהמושלים והשרים לשעבר בממשלות מחמוד אחמדינג’אד, זכו במושבים במחוזות שונים. אחמדינג’אד אומנם נחשב כשמרן, אך הוא שמרן מסוג שונה שמאתגר תמיד את השמרנים הרגילים.
יחד עם הבחירות לפרלמנט, התקיימו בחירות ביניים על מספר מושבים ב'מועצת המומחים', הבוחרת את מנהיג המשטר ומפקחת על כשירותו ופעילותו. כל הזוכים במושבים אלה הם אנשי דת קיצוניים ביותר כמו האייתוללות מחמד יזדי ומחמד תק’י מצבאח יזדי. עלי ח'אמנאי כבר בן שמונים, ולאור מחלת הסרטן שלו מתחזקת הדעה כי המועצה הנוכחית היא זו שתכריע את זהות המנהיג העתידי. הסימנים מצביעים על כך כי האייתוללה אבראהים ראיסי שהתמנה לא מזמן לראש רשות השופטת, הוא שייבחר. מכל מקום ח'אמנאי מנסה עוד בחייו לעצב על פי חזונו ורוחו את המנגנונים שיקבעו את יורשו.
הבחירות למג’לס נערכו בזמן רגיש ומורכב מאד מבחינת יחסי החוץ של איראן, ובעיקר הן הראשונות לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והטלתן מחדש של הסנקציות. הן התקיימו לאחר גלי המחאה התכופים באיראן בשנה האחרונה בעקבות העלאת המיסוי על הדלק ולאחר הפלת המטוס האוקראיני, ובצילן המתארך של הסנקציות והידלדלות הקופה הציבורית. ביום בהן התקיימו הבחירות אף ניחתה על איראן מכה נוספת, לאחר שארגון FATF הנלחם במימון טרור הכניס אותה לרשימה השחורה כיוון שהחוקים שלה נגד הלבנת הון אינם מתאימים לסטנדרט הבינלאומי. ההחלטה הביאה לפיחות ניכר בשער המטבע האיראני מול הדולר, והוא עומד עתה על 154 אלף ריאל לדולר (לפני חודשיים הוא עמד על 130 אלף, ולפני שנתיים על 40 אלף).
יצויין כי המג’לס אישר את החוקים, אך אלה נדחו על ידי מועצת שומרי החוקה השמרנית. רוחאני אמר כי הכנסת איראן לרשימה השחורה תשמש תירוץ נוסף ל”צעדים לא אנושיים וסנקציות נוספות”, וכי יש לראות באלה שלא אשרו את הצעות הממשלה (רמז עבה למועצת שומרי החוקה) כאחראים למצב. שמרנים ומבקריה של הממשלה טענו מצידם כי דווקא אישור החוקים יחשוף את איראן לעוד סנקציות.
מצביעים ברגלים
תוצאות הבחירות לפרלמנט צפויות להצר עוד יותר את מרחב התמרון המוגבל ממילא של הנשיא רוחאני, שאמור לסיים בשנה הבאה את כהונתו השנייה מבלי שהצליח לממש אף אחת מהבטחותיו לבוחרים שתלו בו תקוות גבוהות לשינוי. יתרה מזאת, תוצאות הבחירות סותמות את הגולל על שינוי רפורמיסטי מבפנים ונראה כי דרכם של הרפורמיסטים, לפחות בערוצים המעטים שעוד אפשר להם המשטר, נקלעה למבוי סתום. הן מעגנות את הצביון השמרני של המשטר ואת הנתק הגובר בינו לבין העם האיראני, דווקא בעת בה ניצב המשטר בפני אתגרים עצומים מבית ומחוץ המאיימים על שרידותו.
המג’לס אמנם אינו משפיע כמעט על מדיניות החוץ, אך ייאלץ להתמודד עם “כלכלת ההתנגדות” מבית מדרשו של המנהיג ח'אמנאי ויידרש לצעדי צנע לא פופולריים העשויים לגרור גל הפגנות המוניות נוסף. סוגיות רבות באיראן נותרו ללא מענה ובהן השביתות במגזרי הפועלים השונים ושכר המורים, כשברקע ההכנסות מתמעטת גם בגין המשבר בסין, יבואנית נפט גדולה מאיראן המתמודדת עם נגיף הקורונה.
נוכח המשבר המעמיק בין איראן ואירופה סביב “החייאת” הסכם הגרעין, עשוי המג’לס לנסות לכפות על הממשלה נסיגה מההסכם, החלטה שבכל מקרה תהיה לח'אמנאי השפעה מכרעת על קבלתה. מכל מקום, הנשיא רחואני שב והבהיר בפגישה עם שר החוץ ההולנדי בשבת כי “כולם צריכים להגן על הסכם הגרעין", ואיראן עדיין לא סתמה את הגולל על השיחות עם האיחוד האירופי בסוגיה. שר החוץ האוסטרי מבקר אף הוא באיראן ונפגש עם רוחאני ושר החוץ זריף לשיחות בנושא עתיד הסכם הגרעין. אתגרים אלה עתידים להעמיק את הנתק בין האייתוללות לעם האיראני, שהצביע ברגלים ומביע חוסר אמון גובר והולך בשיטה האסלאמית ובמשטר האסלאמי.
סא”ל (במיל.) מיכאל סגל הוא חוקר בכיר ומומחה לנושאים אסטרטגיים, ושירת בצה”ל בחטיבת המחקר של אמ”ן בתחומי איראן והפלסטינים. הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
