ארדואן מסתבך בסוריה ומנסה לעורר שוב את משבר הפליטים

אם נשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן חושב שהוא יכול שוב לאיים על מנהיגי אירופה על ידי הצתת משבר הגירה מחודש מדרום היבשת, אולי כדאי לו לחשוב פעמיים.

הודעת טורקיה לפיה היא שוב פותחת את הגבולות ומאפשרת למיליוני פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה להגיע אל תוך אירופה בחיפוש אחר מקלט, הגיעה במטרה לשכנע את מנהיגי היבשת לתמוך בארדואן במצב הביש אליו נקלע באותה סוריה. לאחר שפתח במבצע צבאי נגד משטר אסד בצפון סוריה, ארדואן כעת ניצב מול ההשלכות הקשות של הצעד הפזיז, כאשר כוחות אסד בגיבוי רוסי ואיראני מנהלים לחימה יעילה נגד הצבא הטורקי וגורמים לו לאבדות כבדות. בנוסף, ההחלטה הטורקית להציב עוד אלפי לוחמים במחוז אידליב בצפון סוריה הובילה לגל חדש של פליטים שנמלטו מעבר לגבול אל תוך דרום טורקיה, שם הרשויות מתקשות מאוד להתמודד עם כארבעה מיליון סורים שכבר נמצאים במדינה ומרוכזים במחנות פליטים ארעיים.

אחת הסיבות העיקריות לכך שארדואן שוב מוצא עצמו בתסבוכת הזו היא הערכתו השגויה בקשר למערכת היחסים בינו לבין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. כאשר טורקיה עשתה בשנה שעברה את הצעד השנוי במחלוקת והחליטה לרכוש מערכות יירוט מתקדמות מדגם S-400 מרוסיה, ארדואן סבר שהעסקה מסמלת עידן חדש של שיתוף פעולה ידידותי לאחר שנים ארוכות של יריבות מתוחה בין אנקרה ומוסקבה. לשם כך הוא אפילו לקח את הסיכון שעסקה כזו מציבה ליחסים בין טורקיה לנאט"ו, שכמובן התנגדה בתוקף לרכישת הטילים הרוסיים.

הציפייה באנקרה הייתה כי יחסים משופרים עם מוסקבה יובילו גם לשיתוף פעולה טוב יותר בין שתי המדינות בכל הקשור למצבה של סוריה לאחר המלחמה, במיוחד בנוגע לרצון הטורקי ליצור אזור חיץ בצפון המדינה. אך כפי שהדגימה ההסלמה האחרונה בלחימה, העדיפות העליונה של הרוסים בסוריה היא תמיכה במשטר אסד בניסיונו לתפוס מחדש שליטה במעוז המורדים האחרון בצפון. לכן הרוסים מוצאים עצמם כעת בעימות ישיר עם כוחות טורקיים באידליב, שם מנסה ארדואן להגן על מספר מילציות אסלאמיסטיות שנשבעו להפיל את אסד.

אזהרה לפליטים

המשבר מולו ניצבת טורקיה בסוריה הוא אם כן כולו מעשה ידי ארדואן, מה שלא מונע ממנו לנסות ולהסיט את תשומת הלב מכישלון המבצע הצבאי באמצעות יצירת פרובוקציה חדשה מול אירופה בסוגיית המהגרים.

ארדואן השתמש כבר בטקטיקה הזו בהצלחה רבה לפני כחמש שנים, אז בתגובה להחלטה הטורקית לאפשר ליותר ממיליון פליטים סורים לנוע דרך שטחה לכיוון אירופה, האיחוד האירופי השתכנע להעניק לו סכום של שישה מיליארד אירו תמורת עצירת שטף המהגרים. אם לשפוט על פי תגובות מנהיגים היבשת לניסיון הסחיטה המחודש של ארדואן כיום, נראה שהתכסיס הזה לא יוביל לתוצאה הרצויה מבחינתו והוא עשוי לגלות בקרוב כי מדינות אירופאיות רבות הקשיחו את עמדתן בנוגע למהגרים בלתי-רצויים מאז אותו תרגיל לפני חמש שנים.

בתור התחלה, בפגישת שגרירי נאט"ו שנערכה לפני כשבועיים בנושא מצבה הפגיע של טורקיה בסוריה, הציעו המשתתפים סימפטיה לארדואן אך לא יותר מזה. מדינות נאט"ו האחרות פשוט אינן מעוניינות להתערב בסכסוך שעשוי להוביל אותן לעימות צבאי ישיר מול מוסקבה. במפגש אחר של שגרירי האיחוד האירופי בנוגע למשבר המהגרים, גורמים רשמיים הביעו את זעמם על ההתנהלות הטורקית.

לארדואן גם לא כדאי לצפות לתמיכה כלשהיא מגרמניה, שם החלטתה של הקנצלרית מרקל לקבל כמיליון פליטים לשטח המדינה פגעה קשות בתדמיתה ובמעמדה הפוליטי. בימים אלה, מנהיגים בכירים במפלגתה של מרגל נוקטים בגישה נוקשה הרבה יותר לסוגיית ההגירה, ואחד מראשי המפלגה שיגר בשבוע שעבר אזהרה כאשר אמר כי לפליטים "אין טעם להגיע לגרמניה, לא נוכל לקבל אתכם". אירופה אולי נפלה בתרגילי הבריונות של ארדואן בעבר, אך כל העדויות שהצטברו מאז החל משבר ההגירה ההמונית מראות כי היא אינה מתכוונת לעשות זאת שוב.

הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.