החיילים המשוחררים יכולים לסייע להתאוששות מהירה של המשק

מחקר שהזמינה עמותת 'מומנטום למשתחררים' לפני כשלוש וחצי שנים, הצביע על העובדה כי צעירים ישראלים משתלבים מאוחר בשוק העבודה. על פי המחקר, הסיבות לעיכוב בכניסתם לשוק העבודה נבעו משלושה גורמים מרכזיים:

1.שירות החובה בצה"ל שמוטל על רוב הצעירים והצעירות בישראל.

2.פרק זמן שעובר מזמן השחרור ועד תחילת הלימודים האקדמיים או ההכשרה המקצועית.

3.הארכת משך לימודי התואר אצל חצי מהאוכלוסייה מעבר לזמן התקני.

כך, בעוד שממוצע ה-OECD לסיום תואר ראשון הוא גיל 23.1, בישראל הגיל הממוצע לסיום תואר ראשון הוא 27.1 כפי שהראה המחקר ואומדנים עדכניים יותר מצביעים על פערים גדולים אף יותר.

צעירים ישראלים רבים אינם מתחילים ללמוד מיד לאחר סיום שירותם הצבאי. חלקם לומדים לבחינות הפסיכומטרי והבגרות, חלקם עובדים כדי לחסוך כסף לתקופת הלימודים או לטיול ברחבי העולם, וחלקם טסים לטיול ארוך באסיה או בדרום אמריקה. נתון נוסף הצביע על כך שבעוד שבנות משתחררות משירות החובה בגיל 20 ובנים משתחררים בגיל 21, הגיל החציוני של תלמידי שנה א' באוניברסיטאות הינו 24 בקירוב (כ-25 לבנים וכ-23 לבנות). מעבר לכך, רק כמחצית מהסטודנטים בארץ משלימים את לימודיהם האקדמיים בפרק הזמן התקני, וכעשרים אחוז נוספים מסיימים את לימודיהם בהארכה של שנה אחת (השאר "פורסים" את התואר לתקופה ארוכה יותר או לא מסיימים אותו). חלק לא מבוטל מהסיבות להארכת הלימודים נובע מבחירה לא נכונה של מקצוע לימוד והחלפת מסלול לימודים לאחר שנה או שנתיים של לימוד.

הכניסה המאוחרת לשוק העבודה גורמת לעיכוב בהליך צבירת ההון האנושי ובכך משפיעה באופן שלילי על רמת ההון האנושי בישראל. יש לכך השלכות ישירות על רמת החיים, על התוצר במשק ועל הכנסות המדינה ממסים.
בנוסף, הארכת משך זמן הלימוד מטילה נטל כלכלי כבד על אוצר המדינה. מכיוון שרוב מוסדות הלימוד האקדמיים בישראל מסובסדים מתקציב המדינה, הארכת משך זמן הלימוד מעבר לזמן התקני מגדילה לשווא את הסבסוד. בחישובים שנערכו במסגרת המחקר עלה כי סבסוד ממוצע לתלמיד עמד בשנת 2016 על כ-30 אלף ש״ח עבור תלמידי האוניברסיטאות, המכללות והמכללות לחינוך. לכך ניתן להוסיף את העלות לפרט שעומדת לכל הפחות על כ-10,000 ש״ח בשנה (עלות שכר לימוד לשנה אוניברסיטאית, בעוד שבמכללות עלות הלימודים גבוהה יותר) וכן את רמת ההשתכרות הנמוכה של סטודנט נוכח דרישות הלימוד.

נתוני המחקר מצביעים על העובדה שעובדים בעלי השכלה גבוהה מרוויחים בממוצע יותר מאשר עובדים אחרים. הכנסה משכר של גבר משכיל לאורך הקריירה, מגיל 25 ועד גיל 67, עומדת במונחים של היום על כ-6.4 מיליון ש"ח בממוצע, זאת לעומת עובד ללא השכלה אקדמית, שהכנסתו המצטברת משכר תהיה כ-4.5 מיליון ש"ח בממוצע. הפער בהכנסות מעבודה על פני החיים בקרב גברים משכילים לעומת אחרים עומד על כ-1.9 מיליון ש"ח בממוצע. מהנתון משתמע כי הכנסות המדינה ממסים גדלות, ככל שישנו גידול בעובדים בעלי השכלה גבוהה.

במחקר הוצג כי למתווה התפתחות השכר של העובדים במשק יש צורה אופיינית, ממנה עולה שלכניסה מוקדמת לשוק העבודה ישנם יתרונות כלכליים משמעותיים. הגרף הבא מתאר את מתווה השכר הממוצע לגיל, עבור גברים ונשים ישראלים מקרב האוכלוסייה היהודית (בכל רמות ההשכלה). הנתונים מגלים למשל כי השכר הממוצע לגבר בן 24 עומד על כ-5,300 ש"ח, ואילו בגיל 25 השכר הממוצע עומד על כ-6,000 ש"ח. לפיכך ניתן להניח באופן תיאורטי כי אם כל הגברים במשק היו מתחילים את מסלול הקריירה שלהם שנה אחת מוקדם יותר, השכר הממוצע בגיל 24 היה עומד על 6,000 ש"ח.

על מנת לאמוד את ההפסד הכלכלי מעיכוב הכניסה לשוק העבודה, חושב הפער בהכנסות מעבודה לאורך שנות העבודה, כשהמשתנה היחיד הוא גיל הכניסה לשוק העבודה. כך למשל, התגלה כי גבר שיקדים את כניסתו לשוק העבודה בשנה אחת, בגיל 24 במקום בגיל 25, יגדיל את זרם הכנ­סותיו בממוצע בכ-120 אלף ש"ח. הקדמת גיל הכניסה לשוק העבודה בשנתיים, בגיל 24 במקום בגיל 26, תגדיל את זרם ההכנסות בכ-240 אלף ש"ח.

תועלות משקיות

אם נניח כי בשנה משתחררים כחמישים אלף חיילים בקירוב, ואלף מתוכם ייכנסו לשוק העבודה מוקדם יותר בשנה, וכי השווי הכלכלי הממוצע לגברים ולנשים עומד על כמאה אלף ש"ח, נמצא כי התרומה למשק תעמוד על כ-100 מיליון ש"ח. תועלת זו גדלה ביחס ישיר ככל שצעירים רבים יותר יחליטו להיכנס מוקדם יותר לשוק העבודה. למשל, אם חמישית מהמשתחררים (כ-10,000 צעירים וצעירות), ייכנסו לשוק העבודה מוקדם יותר בשנה, התועלת המשקית במונחים של היום שווה כמיליארד ש"ח.

כדי להבין את המשמעות מהנתונים ברמה המשקית נמחיש זאת כך: אם בשנה מסוימת כחמישים אלף איש קיבלו בישראל תואר ראשון, אזי מכיוון ש-50 אחוזים מהם האריכו את שנת לימודיהם בשנה אחת (בפועל חלק מאריכים ביותר משנה), וסבסוד ממוצע לשנת לימודים מצד המדינה עומד על כ-30,000 ש"ח (יש מקצועות בהם הסבסוד גבוה יותר כרפואה או הנדסה), המשמעות היא שהעלות למדינה מהארכת משך הלימודים עומדת על כ-750 מיליון ש״ח בשנה. אם מתוכם, רק 1,000 סטודנטים יסיימו את לימודיהם תוך שלוש שנים במקום בארבע שנים, החיסכון הישיר יעמוד על כ-30 מיליון ש"ח. אם מוסיפים לזה את העלות העקיפה שנובעת מכניסה מוקדמת לשוק העבודה, סך התועלת הכלכלית למשק, מסיום לימודים מוקדם בשנה, עומדת על כ- 140 מיליון ש"ח.

הטבלה הבאה מציגה אומדנים של התועלת הכלכלית למשק הנובעת מכניסה מוקדמת של פרטים לשוק העבודה, תוך חלוקה לסיבת ההקדמה, בין אם היא נבעה מתחילת לימודים בגיל צעיר יותר, ובין אם מנעה היא את הארכת משך לימודי התואר.

יש לציין כי הנתונים המוצגים בטבלה הם בבחינת השווי הכלכלי עבור הפרט. אך בחישוב התועלת המשקית נוספים, כאמור קודם לכן, עוד ש­ני מרכיבים: האחד הוא צבירת הון אנושי גבוה יותר אצל העובדים התורמת גם להגדלת התוצר, ולא רק להגדלת התרומה מעבודה; השני הוא שכר גבוה יותר המתבטא בהכנסות גבוהות יותר ממסים לקופת המדינה.

הטבלה המסכמת הבאה, שהופיעה במחקר של עמותת 'מומנטום למשתחררים', ממחישה את התועלות הכלכליות הצפויות מהשפעה של תכנית לייעוץ קריירה על 3,000 משתחררים (כשישה אחוזים מסך המשתחררים בשנה). על פי התרחיש שבטבלה, התכנית משפיעה בשלושה ערוצים נפרדים על שלוש קבוצות משתחררים של אלף פרטים בכל אחת.

ניצול "הזדמנות הקורונה"

בימים אלו של משבר עולמי המתרחש בשל התפשטות נגיף הקורונה, צצה ועולה הזדמנות פז למדינה ולחברה בישראל לחולל שינוי נוסף ביחסה לחיילים המשוחררים ובהתנהלותם של אלו, לקראת "היום שאחרי הקורונה" והשתלבותם במשק הישראלי. בימים האחרונים שבים ארצה מכל רחבי העולם צעירים וצעירות ישראלים, ביניהם אלפי חיילים וחיילות משוחררים. רבים מהם שינו את תכניותיהם האישיות, ארזו את התיקים וקיצרו את מסעותיהם בדרום אמריקה ומזרח אסיה. חלקים סיימו עבודות מזדמנות באירופה, יפן וארה"ב כדי לשוב ארצה לבידוד זמני, לסגר חלקי בחיק המשפחה ולמציאות חיים ישראלית ועולמית חדשה ומפתיעה.

אותם צעירים שבו עתה ארצה למצב בו האבטלה בשיאה, העסקים משותקים ומוסדות ההשכלה סגורים, מצב חירום שלא ברור מתי ישתנה וישוב לשגרה. למרות המצב המורכב והמאתגר כעת, ברור לכל שעל ההנהגה והחברה בישראל להיערך ל"יום שאחרי הקורונה". במסגרת הערכות זו יש לבנות תכנית ממשלתית מקיפה, שתאפשר לאותם אלפי צעירים וצעירות להשתלב במשק, לרכוש השכלה מקצועית ואקדמית שתובילם למציאת עבודה התואמת את רצונם, יכולתם וכישוריהם.

בנסיבות אלו, מתן האפשרות להשתלב בשוק העבודה ולהירשם לשנת הלימודים האקדמית הקרובה, מגלמת בחובה פוטנציאל אדיר לשימור אותם הצעירים בארץ, לסיוע בהשבת הצמיחה והשגשוג הכלכלי ותוך חיסכון עתידי משמעותי למשק.  גמישות המחשבה ותכנון והתאמה מצד מוסדות המדינה עשויים למנוע מצבי אבטלה ומעמסה כלכלית על משפחות הצעירים ועל החברה כולה הנתונה גם כך בשעה קשה, לצד התווית כיוון ומניעת בלבול ואבדן דרך עבור הצעירים עצמם. תוצאת התנהלות מחושבת זו עשויה להיות דרמטית בהשפעתה על חיי הפרט, החברה והמדינה, תוך מיצוי המשאבים והזמן היקר בו יכולים הצעירים להתחיל לעבוד או ללמוד.

המלצות

קורא אני להנהגה, למשרדי הממשלה ולמוסדות השונים להיערך בהקדם למען אותם חיילים משוחררים וצעירים ששבו עתה ארצה בחופזה, ולנצל בתבונה את הזמן בכדי להכינם ולהכשירם לקראת עתידם. ברמה המעשית, אתן שלוש דוגמאות להמלצות מהותיות, לעניות דעתי:

1. אמליץ להגביר את היקף, אטרקטיביות ונגישות הקורסים, ההדרכות וההכשרות המקוונות ברשתות לאוכלוסיית יעד זו, על מנת שיסייעו לשילובם של המשוחררים טוב ומהר יותר בשוק העבודה.

2. אמליץ לשקול את הרחבת התמריצים המוענקים לעבודות מועדפות שימצאו חיוניות, בכדי לסייע בשיקום הכלכלה בענפים כדוגמת התיירות, הבנייה והחקלאות במדינה.

3. אמליץ לשר החינוך להורות בהקדם האפשרי על הארכה או פתיחה מחדש של משך ההרשמה למכללות ולאוניברסיטאות השונות בכל רחבי הארץ. יש לאפשר לכל הצעירים שחזרו ועומדים בקריטריונים להירשם בעת הזו לשנת הלימוד הקרובה בכדי שלא יחמיצו את ההזדמנות השנה!

זו ההזדמנות לרתום עתה לפחות חייל משוחרר אחד ללימודי הרפואה כבר השנה, מבלי שיאלץ לחכות להרשמה אותה פספס בשבועיים עד שנחלץ בעור שיניים (שלו ושל הוריו).

סיכום

ייחודיותו של עם ישראל טמונה ביכולתו לפרוח מחדש לאחר כל משבר שמכה בו ולנצל הזדמנויות כדי לשגשג ולהתעצם. בשעת "קורונה" זו נקרתה בפנינו הזדמנות לסייע לכל בנינו ובנותינו, משוחררי צה"ל הצעירים לחשב מסלול מחדש.  מתן ידע, כלים, ומיומנויות לצד אכפתיות ופתיחת אפשרויות חדשות בעת הזו, תסייע להם בפתחה של תקופת חיים חדשה ומשמעותית, ותסייע לחברה כולה לשגשג וליצור עתיד טוב יותר במדינת ישראל.

אל"מ במיל' טל בראון הוא יועץ אסטרטגי וחבר הנהלת עמותת 'מומנטום למשתחררים', הפועלת להוקיר את המשתחררים מצה"ל ולסייע בידם להשתלב באופן יעיל בחברה ובמשק הישראלי.