"בכל מקום שמנסים לפגוע בישראל אנחנו נמצאים כדי להגן עליה"

מדינת ישראל נולדה מתוך מאבק ומלחמה, ועוד בטרם הקמתה עסקו אנשיה רבות בייסוד ופיתוח ממסד ביטחוני ומודיעני ענף שיצליח לתת מענה לאיומים הרבים שעומדים בפניה מאז ועד היום. במשך השנים, שירותי הביון הישראליים זכו ברחבי העולם להילה כמעט מיתית, שבשילוב עם עוצמתו של צה"ל העניקו למדינה את כוח ההרתעה שכה חיוני להישרדותה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות אויביה של ישראל החלו לחשוש מאיום נוסף הניצב בפניהם ומונע מהם לפעול בחופשיות, בדמות עורכת דין נחושה ואם לשישה שהקימה ארגון קטן ונשכני שחרט על דגלו מאבק בלתי-מתפשר בטרור באפיקים משפטיים וכלכליים. ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת 'שורת הדין', מנצחת על כל זה מבניין מסחרי שגרתי אי שם במרכז הארץ, ובראיון מיוחד ל'מידה' היא מספרת על דרכי הפעולה הייחודיות של הארגון ועל ההצלחות והמאבקים הרבים.

הנושא הבוער שעומד כעת על שולחנה היא החלטת התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין 'פשעי מלחמה', הכוללים לדבריה שימוש בכוח בלתי סביר מצד חיילי צה"ל נגד פלסטינים, וכמו כן בנייה בישובים בשטחים הכבושים אשר לטענתה מהווה הפרה של הדין הבינלאומי. "בחודש דצמבר הגישה התובעת הראשית פאטו בנסודה החלטה ארוכה בת 110 עמודים בה לא רק הצדיקה למה ישנו מקום לפתוח בחקירה בטענות על 'פשעי מלחמה', אלא גם הסבירה מדוע יש לה סמכות לדון בכלל בסכסוך הישראלי-פלסטיני", מספרת דרשן-לייטנר על התגלגלות העניינים.

"הבעיה של בנסודה הייתה שישראל אינה חברה בבית הדין הבינלאומי ומעולם לא אשררה את אמנת רומא, וכמובן שהרשות הפלסטינית אינה מדינה ולכן לא יכולה להיות חברה בבית הדין. לכן היא זרקה את הכל לכיוון השופטים וביקשה מהם אישור בטרם פתיחת החקירה. השופטים השיבו שהם מוכנים לשמוע את העמדות של כל הנוגעים בדבר ושל כל הקהילות שעלולות להיות מושפעות מהחלטה בעניין. ארגונים פלסטיניים, ישראלים ויהודים, מומחים למשפט וגם מדינות אחרות שחברות בבית הדין – כולם הגישו עמדות שונות בעד ונגד. הטענות העיקריות להגנת ישראל היו שלבית הדין אין סמכות בעניין משום שהרש"פ אינה מדינה, וכמו כן שלישראל יש מערכת משפט שדנה כבר בכל הסוגיות האלה. בית הדין אישר לרוב המצטרפים להגיש טיעונים מורחבים, ואנחנו ב'שורת הדין' הבאנו טיעונים חדשים שאף אחד לא נגע בהם".

אלו טיעונים למשל?

"מה שעשינו זה להביא את האנשים שבפועל משופעים מהסכסוך: אותם תושבים יהודים שלפני 1948 גרו בשטחים של מה שהתובעת קוראת כיום 'מדינת פלסטין'. הם גרו בגוש עציון ובמזרח ירושלים מדורי דורות ובמלחמת העצמאות גורשו מהבתים שלהם, וכעבור 19 שנים ואחרי שהסתיים הכיבוש הירדני הם חזרו אליהם. איך בית הדין יכול עכשיו לבוא ולהגיד שזה לא הבית שלהם? שזה לא מקום ששייך לישראל? מדובר כאן בסכסוך מדיני ופוליטי שדינו להיפתר בדרכים דיפלומטיות ולא בדרכים משפטיות, וגם אם בית משפט דן בעניין הוא צריך לדון בהיסטוריה כולה מכל צדדיה, ולא רק להיצמד לנרטיב הפלסטיני כמו שעשתה התובעת".

איך עונים לטענה של האשמת חיילי צה"ל ב'פשעי מלחמה'?

"בנושא הזה באנו והראנו מי הם פושעי המלחמה האמיתיים שביצעו פעולות טרור רצחניות, והצגנו את הקורבנות היהודים של הטרור. שימו לב שהרשות הפלסטינית שהחלה את התהליך של התביעה ביקשה לחקור רק מקרים שאירעו אחרי יוני 2014, יום אחרי חטיפת שלושת הנערים, משום שאחרי התאריך הזה נראה שישראל היא התוקפנית לאחר שפתחה במבצע 'צוק איתן'. כל הפשעים שביצעו אנשי הרש"פ וארגוני הטרור מראשית האינתיפאדה לא קיימים בכלל בתביעה. לכן באנו ואמרנו לבית הדין שאם הוא הוא באמת סבור שיש לו סמכות לדון בתולדות הסכסוך, צריך להתחיל הדיון למשל באינתיפאדה של ראשית שנות האלפיים, ואז כמובן צריכים לשפוט את הרש"פ ולא רק את ישראל. הצגנו פסקי דין נגד הרש"פ שניתנו בבתי משפט בארה"ב ובארץ ומוצאים אותה אחראית לפשעי האינתיפאדה ובפשעי מלחמה. צריך להבין שגם הרש"פ לא חסינה מפני הליכים כאלה, ואם היא קוראת לחקור את הסוגייה הרי שגם היא צריכה להיות בין הנחקרים. המנהיגים הפלסטינים שאותם צריך לחקור מחזיקים גם באזרחות של ירדן החברה בבית הדין מיום הקמתו, ולכן אפשר לחקור ולתבוע גם אותם".

איפה עומד התהליך נכון להיום?

"בית הדין אישר להגיש טיעונים ב-16 במרץ, והתובעת בנסודה ביקשה ארכה עד לראשון במאי. לטענתה זה בגלל משבר הקורונה, אבל להערכתי היא פשוט הוכתה בתדהמה מהטיעונים החדשים שהובאו בפניה. כל הטיעונים שהיא הציגה בהתחלה היו בכיוון אחד בלבד, ועכשיו היא צריכה עוד זמן כדי להתמודד עם הטענות החדשות שלנו. עכשיו צריכים לחכות ולראות מה יעשה בית הדין – האם הוא יקבע שאכן יש לו סמכות לדון ולתובעת סמכות לחקור, או שלא ייעתר לבקשות שלה. אפשרות אחרת היא שהשופטים יגידו שכעת זה לא הזמן לדון בשאלת הסמכות, יאפשרו לתובעת לפתוח בחקירה ואם יידרשו לעניין יפסקו בו בהמשך".

ומה יקרה אם אכן תפתח חקירה?

"אם בית הדין אכן יעניק לתובעת סמכות לפתוח בחקירה היא תבקש משני הצדדים להגיש הסברים לבית הדין, ולנקוב בשמות האנשים שביצעו לכאורה פשעי מלחמה, כלומר קצינים וחיילים בצה"ל ושרים בכירים. ישראל כמובן לא תסכים לזה, אבל אז יש סיכון שבית הדין יוציא צווי מעצר נגד ישראלים, והם יהיו עלולים להיעצר אם יגיעו למדינות אירופאיות ואף להיות מובאים לחקירות בבית הדין. במקרה של אי-שיתוף פעולה מצד ישראל יתכן שיוטלו עליה גם סנקציות שיאכפו על ידי כל המדינות החברות בבית הדין, וזאת יכולה להיות בעיה קשה".

מה יהיה הבסיס המשפטי לחקירה כזו?

"באופן רשמי המדינה אינה צד להליכים בהאג, ומעבר לכמה מסמכים היא לא תידרש לשלוח נציגים רשמיים למשפט. לכן כל הטענות שלה חייבות להיות מועלות על ידי גופים וולונטריים כמו 'שורת הדין' או מומחים אחרים. מאחר שאנחנו פועלים בזירה הזו כמה שנים טובות, צפינו את כל העניין כבר מ-2012 אז הרש"פ שידרגה את מעמדה למדינה משקפיה בשביל לחתום על אמנת רומא, ואכן מימשה לבסוף את האיום נגד ישראל. החל משנת 2015 התחלנו להגיש תביעות נגד ראשי הרש"פ, וצפינו גם את נושא ההתנחלויות והגשנו תביעה נגד טורקיה בה טענו שהיא כובשת שטחים בצפון קפריסין, בונה שם מוסדות ומעבירה לשם אזרחים. אם אתם רוצים לדון בנושא של כיבוש שטחים, אז אתם צריכים לדון גם על טורקיה. התביעה נגד ארדואן עדיין עומדת תלויה בבית הדין, וזה יראה מוזר מאוד אם הוא יחליט לעסוק בתביעה נגד ישראל ולא בתביעה דומה נגד טורקיה".

יכול להיות שכל הסיפור של האג יחזור כבומרנג נגד הפלסטינים?

"המטרה שלנו היא להניא את בית המשפט מלעסוק בסוגיה מכיוון שלדעתנו זו לא סוגיה שיכולה להיפתר בכלים משפטיים, ובוודאי לא על ידי שופטים חסרי כל סמכות בעניין. אם זה בית דין שפועל ברצון הצדדים חייבת להיות הסכמה לדיונים בו, אחרת למה שאחד הצדדים יקבל את הפסיקה? במקרה הזה לא רק שאין הסכמה אלא שאף אחד המצדדים בכלל לא חבר בבית הדין, אז מי שמכם בכלל להיכנס לסוגיה? צריך לזכור גם שיש גוף אחד שיכול להפנות סוגיות לבית הדין וזו מועצת הביטחון של האו"ם, שיכולה להחליט שיש נושא ראוי לחקירה כמו שעשתה למשל במקרה של קוסובו. בית הדין עצמו לא יכול לקחת סמכות יש מאין, זה לא קיים בשום חוק. לכן אנו טוענים שאם הוא רוצה לדון בסוגיה אז חייבים לדון בה מכל צדדיה: בואו נדבר על פשעי האינתיפאדה, על פיגועי ההתאבדות ועל רצח מכוון ושיטתי של אלפי ישראלים, ואז נראה את מי באמת צריך לחקור ולהאשים פה".

למה המדינה לא מגיבה בעצמה ויש צורך בארגון פרטי שיעשה את זה?

"כאשר עלו הרעיונות הראשונים לייסוד בית דין פלילי בינלאומי, מדינת ישראל דווקא הייתה בין המובילות שדחפו להקמתו ביחד עם ארה"ב. הכוונה המקורית הייתה לטפל בעוולות ואסונות שמתרחשים ברחבי העולם והאחראים להם מתחמקים ללא דין. ישראל בהחלט תמכה בזה וגם ברעיון הראשוני של אמנת רומא, המהווה את מקור הסמכות של בית הדין. אך ממש לפני החתימה עליה הגיעו מדינות ערב והכניסו לנוסח הסופי סעיף שאומר שמי מעביר אוכלוסייה לשטחים כבושים מבצע פשע מלחמה. היה ברור שזה כלי פוליטי שנועד להתנגח במיוחד בישראל ולכן המדינה מעולם לא אשררה את האמנה. בשנת 2002 ארה"ב הייתה שקועה במלחמות במזרח התיכון, וגם שם הבינו שאמנה כזאת יכולה לשמש נגדם בהמשך וסירבו להצטרף לבית הדין. בדיעבד מסתבר שההחלטות האלה היו נכונות, כי היום אנחנו רואים שבדיוק באותה שנה בה בית הדין מבקש לפתוח בחקירה נגד ישראל הוא עושה זאת גם נגד ארה"ב בשל פעילותה הצבאית באפגניסטן. אגב, ממש לאחרונה האמריקנים חתמו על הסכם שלום שם, מה שמציב את כל החקירה הזו באור עוד יותר פוליטי".

האם הדיבורים בישראל על הכוונה להחלת ריבונות ביהודה ושומרון יכולים להשפיע על החקירה או המשפט?

"יכול להיות שאם ישראל אכן תבצע מהלכים מדיניים זה יגביר את ההתלהבות של התובעת לדון בסוגיות האלה, אבל זה רק מראה לנו שהחלת הריבונות בשלב הזה לא מעלה ולא מורידה בפני בית הדין. הרי התובעת כבר החליטה שהעברת אוכלוסייה מהווה פשע מלחמה בלי קשר להחלת ריבונות, ולכן מבחינה משפטית זה לא מה שיכריע את הכף. מנגד, זה לא אומר שישראל צריכה להשאיר את הסוגייה הזו פתוחה – או שמחילים ריבונות או שלא. אם אתה רוצה להחיל ריבונות פשוט תגמור עם זה ותעשה זאת, ואם אתה לא רוצה אז אל תדבר על זה סתם. בכל מקרה ישראל תחטוף את האש ואת הביקורת, אז כדאי שתפסיק לנסות ללכת בין הטיפות ותקבל החלטה".

סוגיה נוספת שנמצא כמובן בכותרות ואי-אפשר להתעלם ממנו היא מגפת הקורונה. לאחרונה דיון בעולם וגם בארץ האם ניתן לתבוע את סין על אחריותה למחדל באי-מניעה מספקת של התפשטות הנגיף, ועו"ד דרשן-לייטנר אומרת כי מדובר בשאלה מורכבת: "בעקרון לכל מדינה יש חסינות ריבונית בכל הקשור להחלטות ממשלה והתנהלות פנימית, אבל יש גם חריגים של מעשי נזיקין", היא מסבירה. "החוק בישראל אומר שאם התרחשה עוולה שלא קשורה להתנהלות ריבונית אז לאותה מדינה אין חסינות, אבל המעשה צריך להתרחש בארץ התובעת. אם למשל שגריר של מדינה דורס הולך רגל בישראל זה מעשה נזיקין שלא קשור לריבונות שלה והאזרח נפגע יכול לתבוע, אבל אם השגריר הישראלי נדרס במדינה אחרת זה שונה. בארה"ב יש חוקים אחרים ושם כבר הוגשו תביעות אזרחיות נגד סין שיש להן סיכוי גבוה להתקבל. יחד עם זאת יש מנגנונים בינלאומיים שמסדירים תביעות בין מדינות, ואם ישראל כמדינה תרצה לתבוע את סין על נזקים שנגרמו לה היא יכולה לעשות זאת למשל בבית הדין הבינלאומי לצדק ובהסכמת כל הצדדים. אני סבורה שהרבה מדינות בעולם יעשו את זה".

מאבק חובק עולם

מי שמבקר במטה 'שורת הדין' יכול לקבל את הרושם שמדובר בעוד משרד עורכי דין רגיל עם פינת המתנה וקפה, פקידת קבלה אדיבה ומדפים עמוסי קלסרים. אך מה שמתרחש בפועל באותם חדרי ישיבות רחוק מאוד מפעילות משפטית שגרתית וחלק מעלילות הארגון יכולות לשמש כחומר לתסריט מתח משובח.

"'שורת הדין' פועלת למען מדינת ישראל ומגינה עליה מפני אויביה בבתי המשפט ברחבי העולם, בכל תחום שיש לו מענה משפטי", מספרת עו"ד דרשן-לייטנר ומסבירה על דרכי הפעולה של ארגון: "אם זה בתחום הטרור בו אנחנו תובעים ארגוני טרור ומדינות שתומכות בהם, בנקים שמסייעים לכל התשתית הכספית שלהם, או פלטפורמות של מדיה חברתית שנותנות להם במה. הגשנו עשרות תביעות שמתנהלות בארץ ובארה"ב, ורשמנו גם הצלחה נאה בפסקי דין שהתקבלו נגד מדינות כמו איראן וסוריה. האכיפה של אותם פסקי דין נעשית ברחבי העולם נגד נכסים ששייכים להן, כמו למשל מיכליות נפט איראניות, חשבונות בנק ואפילו נכסים של חברות שמנהלות עסקים עם איראן. לצד המאבק הכלכלי במימון הטרור אנחנו גם דואגים שקורבנות הטרור מקבלים פיצוי על מה שארע להם ממי שאחראים לנזקים החמורים, והשגנו עד היום פסקי דין במאות מיליוני דולרים".

איום נוסף שהתגבר בשנים האחרונות הוא המאמץ בקרב גורמים בעולם לבצע דה-לגיטימציה לישראל ולקרוא לחרם עליה בעיקר במישור הכלכלי, וגם בתחום הזה אפשר למצוא בחזית את אנשי 'שורת הדין'. "אנחנו נלחמים בכל מקום אפשרי שיש בו מענה משפטי, ומגישים תביעות נגד אנשי BDS ואחרים", אומרת דרשן-לייטנר. "ברוב המדינות המתוקנות בעולם קיימים חוקים נגד אפליה על רקע דתי או לאומי, וברגע שגוף כלשהו מחרים את ישראל רק בגלל היותה מדינה יהודית אז הוא למעשה עובר על החוק. ככה למשל תבענו את חברת AirBnB שהחליטה שהיא לא מפרסמת חדרים ובתים להשכרה של יהודים שגרים בשטחי יהודה ושומרון, בטענה שמדובר בשטח כבוש. זו הייתה דרישה ייחודית לישראל שלא נשמעה בשום מקום אחר בעולם שיש בו שטחים כבושים והחברה המשיכה לפעול בהם ללא בעיה. לכן הגשנו תביעה נגדם בטענה לאפליה על רקע לאומי ועברה על חוקי ארה"ב. בסוף החברה ביקשה להגיע להסכם פשרה מחוץ לבית המשפט וחזרה בה ממדיניות האפליה".

מה לגבי אמנים שמבטלים הופעות בישראל בגלל לחץ של פעילי חרם?

"גם בישראל יש חוק שמטיל אחריות נזיקין על מי שקורא לחרם נגד ישראל, והשתמשנו בו כדי לתבוע את הארגונים בניו-זילנד שגרמו לזמרת לורד לבטל את ההופעה שלה בארץ. נגרם פה נזק גדול ועוגמת נפש לרוכשי הכרטיסים, ואכן קיבלנו פסק דין שאילץ אותם לשלם פיצוים. כרגע אנחנו עובדים על תביעה נגד המועצה לזכויות אדם של האו"ם שפרסמה רשימה שחורה של עסקים וחברות שפועלות ביהודה ושומרון. אנחנו פועלים בכל שנה לסכל את המשט לעזה שמטרתו לפגוע בריבונות הישראלית ובחיילי צה"ל. בכל מקום שמישהו מנסה להשחיר את פניה של ישראל, אנחנו נמצאים שם".

חזית נוספת בה לוקחים חלק דרשן-לייטנר ואנשיה היא המערכה המדינית והמשפטית מול חמאס בעזה, והניסיון להציג לעולם תמונה מאוזנת של מה שמתרחש בדרום. כך למשל היה בפעילות מול ארגון יוניסף של האו"ם, שמפרסם מדי שנה דו"ח שמגנה את צה"ל על הפגיעה בילדים בעזה. "במשרד החוץ ביקשו מאיתנו להיפגש עם אנשי יוניסף ולהראות להם את התמונה המלאה על מה שקורה בעזה, שלא משתקפת בפרסומים החד-צדדיים שלהם. נפגשתי עם יושבת הראש של הארגון בישראל והסברתי לה שאם הם רוצים להיות הגונים צריך לספר מי באמת אחראי למצב הילדים בעזה, שזה כמובן ארגון החמאס. הראנו לה איך אנשי חמאס דוחפים ילדים להשתתף בהפרות הסדר על הגדר, מארגנים להם הסעות ומשלמים כסף למשפחות שלהם כדי להשתמש בהם ממש כחיילים".

ומה הייתה התשובה?

"היא טענה שהיא לא עוסקת כלל בנושא האחריות ואמרתי לה שהיא חוטאת לתפקידה. ביוניסף הסכימו לקבל דו"ח מפורט שכתבנו עם כל הראיות בנושא, אבל טענו שהם לא מקבלים את ההנחה שמה שהתרחש ב'מצעדי השיבה' הייתה לחימה. כששאלתי אותה מה היא חושבת שהתרחש שם היא ענתה: 'פסטיבל'. גם בנושא בלוני הנפץ פנינו ליוניסף כדי שיגנו את השימוש בצעצועים שמחוברים לבלונים כדי למשוך ולפגוע בילדים ישראלים. הרי אם המצב היה הפוך ברור שבאו"ם היו זועקים על הפגיעה הקשה בילדים, אבל כשמדובר בילדים ישראלים נראה שהם שוכחים את העבודה שלהם. שלחנו מכתבים ומחאות אבל גם כאן כמובן לא נעשה כלום".

גם בנושא טרור הבלונים שגרמו לשריפות נרחבות בישראל, חברו ב'שורת הדין' לחקלאים מעוטף עזה כדי להגיש תביעה בבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד חמאס בגין ביצוע פשעי מלחמה. "על פי הדין הבינלאומי פגיעה ברכוש אזרחי כמו שדות מהווה פשע מלחמה, כמובן יחד עם הניסיון של מחבלים לחדור לשטחי ישראל כדי לבצע פיגועים ויחד עם ירי הרקטות על אוכלוסייה אזרחית", מספרת דרשן-לייטנר. "באותה תביעה פירטנו גם את כל הפשעים שחמאס מבצע נגד בני עמו כמו השימוש בילדים כחיילים ושימוש באזרחים כמגן אנושי. על פי דיני הלחימה חיילים חייבים ללבוש מדים ולפעול מתוך בסיסי צבא כדי ליצור הפרדה בינם לבין אזרחים. בחמאס עושים בדיוק את ההפך ומנצלים את תושבי עזה למטרות טרור".

בתוך כל הטרור והשכול, מתגלה לעתים גם הפן האנושי והלא-צפוי בסכסוך, כפי שקרה לפני כארבע שנים בפיגוע בו מיקי מרק נרצח לעיני ילדיו בעת נסיעה בכביש 60 ליד בית חגי. "א', אחד הפלסטינים שנקלע למקום ראה את הרכב מוטל בצד הכביש ועצר כדי לבדוק מה קורה. חוליית המחבלים שביצעה את הירי ביקשה לחזור ולהמשיך לירות אבל הוא מנע מהם להתקרב לרכב. אחר כך הוא סייע לאם ולשני הילדים להיחלץ מהרכב והזעיק עזרה", מספרת עו"ד דרשן-לייטנר. "בעקבות המעשה הזה א' קיבל איומים רבים על חייו מצד פלסטינים ונאלץ להימלט לשטח ישראל. הוא זכה לאישור שהיה זמני אבל בתום שנה התבקש לחזור לביתו כי השב"כ טען שכבר לא נשקף לו איום. אנחנו ייצגנו את משפחת מרק באותה העת ונכנסו לתמונה גם בסיפור של א', וביקשנו לקבל עבורו אשרת קבע. בהליך משפטי ארוך הוכחנו שכל הטענות של השב"כ היו שגויות ושכנענו את משרד הפנים להעניק לו אשרת שהיה. כיום הוא חי בישראל יחד עם משפחתו".

את עצמך לא חוששת לעתים לביטחונך בשל סוג הפעילות שאתם מובילים?

"החשש תמיד קיים ואנחנו משתדלים להיזהר. כשאני מגיעה למשל למדינות באירופה לשאת הרצאות אז אנחנו לא מפרסמים את המקום והמועד משיקולי אבטחה, אבל זה לא ימנע מאיתנו להמשיך בפעילות מכיוון שאין מישהו אחר שיעשה אותה והיא חיונית למדינה ולהגנה על קורבנות הטרור. רק לאחרונה קיבלנו פסק דין נגד הרש"פ אחרי הליכים של עשרים שנה בבית המשפט המחוזי בירושלים שמצא אותה אחראית לאירועי טרור במהלך האינתיפאדה, והשנגו גם בקשה לעיקול מאות מיליונים מכספיה. 'שורת הדין' עושה דברים היסטוריים שהמדינה במגבלותיה לא יכולה לעשות. לכן יש צורך ממש קיומי בגוף כזה".

מה טיב שיתוף הפעולה שלכם עם המדינה?

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. הרבה מהתביעות שהגשנו והדברים שעשינו היו בעקבות בקשות שהגיעו מהמדינה, ובסופו של יום אנחנו רואים עין בעין את האינטרס הביטחוני של ישראל ומנסים לעזור כאשר המדינה לא יכולה לעשות את הדברים בעצמה. ברור שיש לפעמים חילוקי דעות ולפעמים אנחנו גם תובעים את המדינה, ולכן חשוב לנו לשמור על עצמאות הארגון ולהמשיך להיות חוד החנית המשפטי".

היו בעבר דיווחים שאת שוקלת להיכנס לפוליטיקה. איפה את עומדת בשאלה הזאת היום?

"נשאלתי את השאלה הזאת הרבה פעמים ותמיד הייתי סבורה שאני יכולה לתרום הרבה יותר במישור הפרטי, כי ההצלחות שהגענו אליהן ב'שורת הדין' הן מדהימות והתרומה של האנשים שעובדים פה לא תסולא בפז. לאחרונה מישהו אמר לי שאת הדברים שאני עושה ב'שורת הדין' אפשר להכפיל פי כמה בזירה הציבורית, ולכן אני לא שוללת את האפשרות של כניסה לפוליטיקה. אני חושבת שמרבית נבחרי הציבור כיום פועלים בעיקר בעניינים פנימיים, ויש איזשהו חוסר במישהו שיוביל מאבק גם נגד האויבים שבחוץ. אני רואה את זה כחלק מההגנה על אזרחי ישראל ועל עצם קיום המדינה ועתידה".