ח"כ עוזי דיין על הצעת החוק לקיצוץ שכר עובדי ציבור לאור משבר הקורונה: "נוצר צורך דחוף במקורות תקציביים, גם ח"כים צריכים להראות דוגמה אישית"
"קיצוץ שכר במגזר הציבורי הוא תשובה מעשית לצו השעה", כך אומר הבוקר ל'מידה' האלוף במיל' ח"כ עוזי דיין אשר מקדם ביחד עם ח"כ מתן כהנא ('ימינה') הצעת חוק חדשה לאור משבר הקורונה. על פי ההצעה, הממשלה תקצץ באופן דיפרנציאלי בין עשרה לשלושים אחוזים משכרם של עובדי המגזר הציבורי ומקבלי הפנסיות התקציביות המשתכרים מעל לשכר הממוצע במשק. "הצעת החוק החלה להתגבש כאשר ישבנו בוועדה המסדרת בכנסת ודיברנו על השאלה מאיפה יבוא הכסף בשביל להתגבר על משבר הקורונה", מספר ח"כ דיין. "יש את המקורות הרגילים שהמדינה יודעת להביא מהם משאבים כמו הגדלת הגירעון או העלאת מיסים, אבל אנחנו טענו שקיים עוד מקור כזה: יש במגזר הציבורי אנשים שמרוויחים שכר גבוה מאוד וגם הם יכולים לתת דוגמה אישית ולוותר לתקופה מסוימת על חלק ממנו עבור המקומות שצריך להשקיע. לכן הגענו למסקנה שצריך לקדם חוק בעניין".
איך אמור להתבצע הקיצוץ בפועל?
"ממש לאחרונה הממשלה אישרה תיקון לחוק יסוד משק המדינה כדי לאפשר תקציב המשכי לתוכנית החירום במאבק בקורונה. ברגע שתקום ממשלה חדשה ונתחיל לדון בתקציב הרגיל של 2020 משרד האוצר יצטרך להציג את המקורות לתקציב, וההצעה שלנו היא שהקיצוץ בשכר יהיה חלק מהמקורות האלה. כל הגופים המקצועיים ידונו בזה ומתוך נקודת המוצא הזו נחליט איך וכמה מקצצים. בכל מקרה אין פה כוונה לשנות סדרי עולם אלא לתת מענה לתקופה מסוימת בה נוצר צורך דחוף".
הדברים האלה עלולים לקחת הרבה זמן
"זה נכון, ובינתיים חשוב להפגין דוגמה אישית. לכן הודעתי שעד שיהיה תקציב שנתי מסודר ויהיה ברור איך נערכים למשבר אני מוותר על תוספת השכר שנקבעה עוד בכנסת הקודמת, ובנוסף תורם עשרים אחוזים מהמשכורת שלי לעמותות שונות. יש כבר לא מעט חברי כנסת אחרים שוויתרו על חלק מהשכר והצטרפו להצעת החוק. אני חושב שדוגמה אישית של חברי כנסת ושרים במקרה הזה יכולה לתרום גם להגברת אמון הציבור".
אתם צופים התנגדות למהלך מצד הוועדים וארגוני העובדים?
"יכול להיות שיהיו חילוקי דעות בעניין. ההצעה שלנו מדברת על כך ששמי שיתבקש לקצץ הם עובדים בעלי שכר גבוה מהממוצע במשק שיכולים להסתדר עם קיצוץ זמני, וגם הקיצוץ עצמו יעשה באופן דיפרנציאלי. המטרה היא ליצור הסכמה לעקרון לפיו גם המגזר הציבורי צריך להירתם לצורך להתגבר על משבר גדול. אם העקרון הזה יהיה מקובל על כל הצדדים, הפרטים הקטנים ייקבעו בדיונים עם האוצר ועם ההסתדרות כמו שנהוג. אנחנו לא הולכים לפתוח הסכמי שכר או ליצור תקדימים, אבל כן חשוב להדגיש שיש פה אירוע גדול של מגיפה שגורם סבל וחוסר ודאות להרבה אנשים, ולכן צריך לחשוב על מקורות תקציביים אחרים מעבר להעלאות מיסים והגדלה נוספת בגירעון. אני מצפה מבכירי המגזר הציבורי להירתם למאמץ".
ראש הממשלה נתניהו הציג אמש מספר הקלות בתחום הכלכלי בדרך לחזרה מסוימת לשגרת עבודה במשק, ועל פי ח"כ דיין שכיהן בעבר גם כראש המועצה לביטחון לאומי, מדובר בדרך נכונה. "יש כאן כמה שיקולים שונים שצריך לאזן", הוא אומר ומסביר: "מצד אחד נמצא השיקול הבריאותי ומהצד השני יש את המשמעויות הכלכליות והחברתיות של סגר. ככל שאתה מחמיר את הצעדים בנושא הבריאות ככה אתה מקשה על המצב הכלכלי, אבל מנגד יכול להיות שאם נפתח את המשק מוקדם מדי זה עלול שוב לסכן את בריאות הציבור. לכן צריך למצוא את האיזון ולעשות דברים במידתיות כדי למנוע מהמגיפה להתפרץ שוב. לא הייתי תומך בצעדים דרסטיים לכל כיוון כי יש בהם סיכונים שאת חלקם אנחנו אפילו לא יודעים עדיין. חשוב לזכור גם שיש דברים שברגע שאתה משחרר אותם קשה מאוד לחזור חזרה בלי ליצור עוד קשיים ומרמור, במיוחד בכל מה שקשור לחינוך וילדים".
חלק מהשרים הביעו אתמול ביקורת על דרך קבלת ההחלטות בממשלה
"ברור שיש ויכוחים אבל זה טבע הדברים במדינה דמוקרטית. מן הסתם משרד הבריאות דורש מקסימום צעדים כדי לשמור על הבריאות, משרד האוצר מנגד רוצה לשמור על הכלכלה, ובאמצע יש את כל נושא החינוך שהוא לא פשוט. בכל מערכת יש דעות שונות וזה בסדר גמור, ובסוף צריך לקבל החלטה. מדובר במצב חדש שהעולם עוד לא התנסה בו, יש הרבה אי-ודאות ויש הרבה חיי אדם שמונחים על הכף. במקרים האלה בהגדרה יעשו שגיאות, והשאלה איך אתה מזהה אותן ומתגבר עליהן וממשיך הלאה. כרגע כולם צריכים להתרכז בניצחון במאבק והיתרון של ישראל במקרה הזה הוא שיש לנו תנאים לצאת מהמשבר מחוזקים: יש לנו גבולות חזקים ומשק חזק, והרבה ידע ויכולות טכנולוגיות נדרשות".
בתור איש ביטחון ותיק, מה דעתך על חלקו של הצבא במאמץ?
"אני לא חושב שתפקיד הצבא הוא לנהל ולהוביל משבר בריאותי שבמהותו שונה מאוד ממצב חירום ביטחוני כמו מלחמה או התקפת טילים. הצבא בהחלט יכול להשתתף במאמץ ולתרום יחידות לסיוע במקומות שונים, אבל הוא לא מאומן לנהל את כל הצדדים הכלכליים והחברתיים של משבר הקורונה. היתרון של צה"ל הוא בזמינות ויכולת האלתור ובמענה שהוא יכול לתת למשימות דחופות, החל מטכנולוגיה ועד לכוח אדם, כמו שאנחנו רואים שנעשה היום בהצלחה. כמובן שצריך לזכור שבסופו של דבר יש לצה"ל גם משימות ביטחוניות חשובות בטווח הקצר והארוך".
גם שופטים ! וכך נוריד להם את המוטיבציה ליישר קו עם המערכת.
ברור, כולם. סתם אעיר שבזמן שהכנסת לא מתפקדת שנה וחצי השופטים המשיכו לעבוד. אז בבקשה, יש אלפי שופטים ועובדי מערכת המשפט שעושים את עבודתם, כי בלי משפט חברה מתוקנת לא יכולה לתפקד. תניחו לרגע את האג'נדה הפוליטית.
נכון. לא הגיוני שאהרן ברק ואשתו ירוויחו פי 3 מרה"מ . לא הגיוני שהנשיאה מרוויחה 100,000 שח לחודש . 50% יותר מהרמטכ"ל ורה"מ.
שרי ממשלה נושאים בכל האחריות ועובדים כפול משופטים.
לקצץ את השכר של השופטים ב 50% מייד
או שזה יגרום להם עוד יותר לשנוא את הממשלה והעומד בראשה.
קצוץ שכר מאורגן ומוכתב הוא שוב אמצעי של מי שאינו מבין בשוק חופשי. תורידו מסים. תבטלו מסים. תבטלו את הארנונה על כל העסקים בארץ. תבטלו את מס ההכנסה על רבית בחסכונות באגחי"ם וכדומה, אם לא בכל הבורסה כדי להחיות את המשק, וממילא יבוא הצורך לקצץ בשכר. כחלק מכוחות השוק. העיריות ספחו לעצמם כל מיני פעילויות שאינם נוגעות להם, תרבותיות חינוכיות וכו' הכל להצדיק את הארנונה הכבדה. עכשיו כדי לממן את הבזבוז העירוני מבטלים את תמ"א 38 שעשויה להציל חיי בני אדם. ביטול ארנונה על עסקים יביא להתכנסות העיריות לפעילות ההכרחית הנועדת להם.
במדינה הזו מאז הקמתה אף איש ציבור לקח אחריות והתפטר מתפקידו.לכן הכל דיבורי סרק,זה יביא בסופו של דבר למחיקת מדינת היהודים.
הא
קודם כל לקצץ בשכר ובהטבות של השופטים.
נתוני השכר של השופטים שנקבעו בחוק גבוהים במציאות עד פי 2 | פרשנות אלי ציפורי 30.11.2017
הינה נתוני השכר ברוטו לחודש של שופטים מוטים משמעותית למטה ■ אלו לא נתונים לביקורת?
שכרה של נשיאת בית המשפט העליון עומד על 45,892 שקל.
שכרו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון עומד על 44,560 שקל.
שכרו של שופט בית המשפט העליון עומד על 41,443 שקל.
שכרו של שופט בבית המשפט המחוזי עומד על 31,092 שקל.
שכרו של שופט בבית המשפט השלום עומד על 26,379 שקל.
השכר של נושאי המשרות האלה במערכת השיפוטית נקבע בחוק, תחת הכותרת "החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית". כל הנתונים, כיאה למערכת הצדק, שתפקידה להגן על שלטון החוק, הם שקופים.
2. ובכל זאת, נתוני השכר שהוצגו אינם נכונים. הם רחוקים מאוד מהמציאות ומוטים באופן משמעותי כלפי מטה. נתוני האמת אינם שקופים כלל, כבר שנים ארוכות. צריך להבין: שכרם של יותר מ-700 שופטים אינו שקוף, בניגוד כמעט לכל עובדי המדינה האחרים. שכרם של 16 שופטים בבית המשפט העליון (כולל רשם אחד), של 205 שופטים בבית המשפט המחוזי, של 435 שופטים בבית משפט השלום, של 65 שופטים בבתי הדין לעבודה – שכרם של כל אלה אינו שקוף לציבור. הכל שפיט, חוץ משכר השופטים.
אחת לשנה אמנם מתפרסם דוח עב קרס של הממונה על השכר באוצר, שכולל את כל המשרדים הממשלתיים, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות, קופות החולים, בתי החולים ועוד, אבל בלי שאיש שם לב, נעלמו ממנו כמה סקטורים, והבולט שבהם הוא הרשות השופטת. למה? כי האחריות על שכר השופטים, היסטורית, היא של ועדת הכספים. מוזר? ודאי שמוזר. תקין? ודאי שלא.
את רשימת השכר במערכת השיפוט לא ניתן לקבל מהנהלת בית המשפט אלא רק דרך חוק חופש המידע!
3. נתוני השכר המפורסמים במסגרת החוק אינם נכונים הם מתיחסים רק לשכר יסוד ועל גביו כמה וכמה מנגנוני הצמדה מנפחים בפי 2 ואף יותר. כמה מהתנאים המנפחים הנלווים לשכר היסוד:
תוספת יוקר ופיצויי התייקרות בהתאם למה שנקבע לעובדי המדינה.
תוספת ותק חודשית בשיעור של 4% מהשכר בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות ותוספת חודשית בשיעור של 1% מהשכר בעד כל שנת כהונה מהשנה השישית ועד שנת הכהונה ה-35. התוספת הזאת תחושב בתחילת כל שנה.
תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה: תוספת חודשית של 15% מהשכר המשולב בצירוף כל התוספות הקודמות.
גמול ניהול בשיעור של 5% מהשכר ישולם לנשיא בית המשפט המחוזי, נשיא בית המשפט השלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית הדין האזורי לעבודה וכן לראשי אבות בתי דין ואב בית דין אזורי המכהנים במינוי של קבע. לסגניהם של כל אלה ישולם "גמול ניהול" בשיעור של 3%.
שכרם של השופטים יהיה צמוד לשכר הממוצע במשק. זה עניין משמעותי עד מאוד, כי בניגוד למדד, השכר הממוצע במשק נמצא בשנים האחרונות בקצב עלייה שנתי של כ-3%. שימו לב: השכר הממוצע עלה בין 1995 ל-2015 ב-116%, כך ששכרו של שופט שנמצא במערכת בכל התקופה הזאת קפץ ביותר מפי 2 (!) באופן אוטומטי – וזה עוד בלי תוספת הוותק ותוספת היוקר, אם הייתה כזו במהלך התקופה.
מה שקורה, אם כן, זה שיש שורה של מנגנוני הצמדה – שמקפיצים את השכר של השופטים הוותיקים פי 2. שכרם מגיע, להערכתי, לרמות של 70-80-90 אלף שקל בחודש, תלוי, ברמת הוותק במערכת.
ויש עוד סוכריות: נושא משרה שיפוטית רשאי במהלך כהונתו לצאת לחופשה בשכר לצורך השתלמות ובלבד שההשתלמות אושרה בידי הנהלת בתי המשפט. החופשה תהיה בת 30 ימים בשנה; כיסוי הוצאות אישפוז, במקרה הצורך, לנושא משרה שיפוטית, לבן-בת זוגו ולילדיו עד גיל 18, חוץ מהוצאות בשל אשפוז בחו"ל. במשרות בכירות מאוד, המדינה תכסה גם שירותים רפואיים למעט ריפוי שיניים – וכל זה "תמורת" דמי ביטוח בסכום של 124 שקל בלבד שיורדים כניכוי מהשכר החודשי.
יש הבדל גדול מאוד בין שכר ראוי לשכר של מורמים מעם. ה"דילים" שנרקחו בוועדת הכספים ותנאי ההצמדה הייחודיים של השופטים הקפיצו את שכרם באופן לא מידתי. זו הסיבה שבכירי המשטרה, השב"ס והצבא ראו כי טוב ורצו גם הם ליהנות מההסדרים ואף קיבלו הצמדה לשכר השופטים. כמובן, הקפצת השכר מקפיצה במקביל את הפנסיות התקציביות של ותיקי המערכת, ואלו מגיעות לחבילות של כ-15-25 מיליון שקל לכל עובד. מיותר כמעט לציין שלאחר פרישתם, שופטים רבים ממשיכים לעבוד בסקטור הפרטי – כמגשרים, כמרצים וכדומה, כך שכוחם עדיין במותניהם, בניגוד לבעלי מקצוע אחרים במשק. מקצוע השפיטה בניגוד למקצועות או עיסוקים אחרים איננו שוחק כלל.
מהנהלת בתי המשפט נמסר: "כל השופטים משלמים מס בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שנכנס לתוקף בשנת 1995. 81 שופטים בלבד מכלל השופטים המכהנים אשר מונו לפני 31 ביולי 1995 זכאים לזכויות והחזר הוצאות בהתאם להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית תשמ"א-1981. שופטים שמונו לאחר מועד זה אינם זכאים לזכויות הנגזרות מהחלטת משכורת באשר לזכויות הרפואיות".
4.הסדרי הפנסיה הצעירים לא ששים לקבל את הסכם הפנסיה שהתגבש עם השופטים, וזה לב העניין של הסדרי הפנסיה התקציבית: יצרו שני מעמדות, דור א' עם ההטבות יוצאות הדופן של הפנסיה התקציבית, ודור ב' עם תנאים נחותים בהרבה של הפנסיה הצוברת. הפערים הכספיים המשמעותיים בין שני המעמדות יוצרים באופן טבעי מתחים פנים-ארגוניים שמתבטאים במחלוקות בין הדורות, בדיוק כפי שקרה אצל השופטים.
5. אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, נזפה השבוע בשופטים בעקבות תחקיר "עובדה" על יחסי השופטים עם לשכת עורכי הדין. "שיתוף הפעולה בין לשכת עורכי הדין ובין הגורמים הפוליטיים לבחירת השופטים כברית מוצהרת טומן בחובו סכנה", כתבה חיות לשופטים, "כי הבחירה תחתור לקידום אג'נדה פוליטית על חשבון שיקולים מקצועיים"..
הפוליטיקה נמצאת עמוק בתוכה. היא נמצאת עמוק בקידום השופטים, היא נמצאת עמוק בחיכוך שבין השופטים ללשכת עורכי הדין, היא נמצאת עמוק בחיכוך שבין השופטים לפוליטיקאים. קידום הוא לא רק קידום בדרגה, אלא גם קידום בכסף, ואת תנאי השכר קובעת כאמור ועדת הכספים. ומה היא ועדת הכספים אם לא לב-לבה של הפוליטיקה הכלכלית, ולב-לבה של תעשיית הדילים – אותם דילים שהקפיצו את שכר השופטים ואת שכר הדיינים בבתי הדין הרבניים (כן, זה יותר מרמז לתפקודו של משה גפני וקודמיו בכל הדילים הללו).
6. השופטים אינם הסקטור היחיד שהוחרג משום מה מהפיקוח של הממונה על השכר. גם עובדי משרד מבקר המדינה ועובדי הכנסת הוחרגו ממנו. במקרה של משרד מבקר המדינה, ייאמר לזכותו שהוא מקפיד לפרסם במקביל לדוח השנתי של הממונה גם דוח שכר מפורט של עובדיו. שקיפות יש, והיא מעידה פי אלף מונים על מנגנוני השכר של הבכירים במגזר הציבורי, על הניפוח השיטתי שלו מעבר לכל פרופורציה ומעבר לכל אמות מידה סבירות שנהוגות בסקטור הפרטי, לבד כמובן מהבנקים – עלייה קבועה של שכר מדי שנה, בדיוק כמו אצל בכירי הסקטור הציבורי. 4%-5% עלייה שנתית של השכר תהיה.
שיאני השכר במשרד מבקר המדינה בשנת 2015. מנהלי אגפים וסגני מנהלי אגפים מרוויחים 50-60 אלף שקל ברוטו למס – שזה הברוטו הרלוונטי יותר, כיוון שהוא כולל את כל ההטבות הנלוות לשכר. כיצד הגיעו מנהלי אגפים וסגניהם במשרד מבקר המדינה לרמות שכר גבוהות כאלה, ודאי ביחס לשרים ואף לראשי ממשלה? שוב, באמצעות אותם טריקים ודילים פנימיים שמעלים בדרגה לא רק למטרת קידום בהיררכייה אלא גם למטרת קידום כספי. באמצעות אותם טריקים ודילים של מנגנוני הצמדה והטבות אחרות שעוברים בוועדת הכספים, שהפכה למכבסת השכר הגדולה של בכירי הסקטור הציבורי בשיטת "שמור לי ואשמור לך".
המשמעות של כל זה היא עלויות תקציביות של מיליארדי שקלים מדי שנה – עלויות הכוללות את עלות השכר השוטפת ואת עלויות הפנסיה התקציבית הנלווית לה. הכל נעשה במסלולי VIP של ועדת הכספים,, ללא שקיפות ראויה, וגם אם מתפרסמות החלטות כלשונן וככתבן, ספק אם חברי הוועדה יודעים את משמעותן התקציבית. איש גם לא טורח לדרוש אותן.
7. הרשות השופטת ומשרד מבקר המדינה אמורים להיות נכסים יקרים לכל דמוקרטיה. הם התשתית הדמוקרטית של מדינה, להגן על זכויות אדם, על החלשים ועל מיעוטים. ועם זאת, לכן שתי המערכות הללו לא יכולות ולא צריכות להיות חסינות מביקורת.
דוחות הביקורת של מבקר המדינה כוללים, בין היתר, דוחות חריפים מאוד על נושאי שכר לאורך ולרוחב הסקטור הציבורי, לדוגמה חברת החשמל. הציבור מצפה לדוח כזה גם על מנגנוני השכר ברשות השיפוטית ובמשרד מבקר המדינה. ביקורת קפדנית, כפי שמבצע משרד מבקר המדינה בכל הגופים הציבוריים, תחשוף ודאי את שיטת הניפוח של השכר ואת העלויות התקציביות האדירות שלה אצל השופטים והמבקרים.
מערכת אינה מסוגלת לבקר את עצמה. לכן השאלה הטריוויאלית מי יבקר את המבקרים ואת השופטים היא שאלה טובה, אבל מדי פעם אפשר "לבזבז" סכום של כמה מיליונים על גוף ביקורת חיצוני כדי לחשוף את ה"בזבוזים" הגדולים באמת.
כתוב דיפרנציאלי. ברור ששופטים כמו ח"כ כמו מלגזנים בנמלים יאלצו להיפרד מיותר שכר. כך ראוי. די לאג'נדה הפוליטית.
חה חה השכר הממוצע המשק עומד על 10500 שח אני עובדת ציבור 30 שנה אין לי משכורת כזו אני מרויחה 8500 וכרגע גם לא עובדת ומקבלת רק חצי שכר ועוד ללא מרכיבים פנסיונים אז כן תקצצו לבכירים למנהלים הכירים מנכלים סמנכלים מעולה אני בעד רוב עובדי המדינה הפשוטים במשרדים מקבלים שכר עלוב במשרד שלי אין הסכם קיבוצי כבר מעל 5 שנים וששבתנו הורידו לנו שכר החזירו אותנו לעבודה בלי שום תוספת השכר שלי לא עלה 10 שנים אל תעבדו ברשות האכיפה והגביה יש,שם שכר עבדים עד היום מורידים לנו כל חודש 300 שח מהשכר בגלל ששבתנו אז לא כל המגזר הציבורי משתכר טוב
אם השרים, החכי"ם, הנשיא, שופטי בית המשפט העליון, וכמובן ראש הממשלה יתנו דוגמה אישית, זה מאוד יקל לדרוש גם מבכירים אחרים קיצוץ.
בינתיים רק בנט מראה דוגמא …
אתה משווה שכר של ראש הממשלה וגם של חברי כנסת עם שכרם של שופטים???
מישהו יכול להסביר לי למה אני נתקל שוב ושוב בביקורות על התערבות של משרד הבטחון וצה״ל במשבר בריאותי-כלכלי אבל איש לא מוחה על ההתערבות של המל״ל שהוא גם גוף בטחוני המהווה חלק ממשרד הבטחון?
צודק שיופיע בחדשות מחכים לו עם ישראל
למה לפגוע במגזר הציבורי?
צריך כסף לתקציב? שיעלו מיסים לכל האוכלוסיה. בהעלאת מיסים פרוגרסיבית בעלי השכר הגבוה ישלמו יותר מס, אבל זה יכלול גם את מקבלי השכר במגזר הפרטי.
ראה תגובה 2
המגזר הציבורי מקבל 100% מהשכר וילות השכר מהמגזר הפרטי. לכן העלאת המס על כולם תעמיס עוד עלהמגזר הפרטי וזאת חזירות.
מספיק כבר עם הפופוליזם המיגזר הציבורי לא שמן כמוך וכמו חבריך מהצבא,משרד הבטחון,שבכ מוסד ועוד השד יודע מה. אתם כבר חוגגים עלינו שנים עם משכורות מנופחות ופנסיות גבוהות מאוד מגיל 40ואחכ מקבלים תפקידים במגזר הציבורי, מפעל הפיס, הכנסת ועוד מצחנחי זהב למינהם כמו חברות ממשלתיות ,קקל ,הסתדרות ציונית ועוד ועוד ומקבלים עוד פנסיה ענקית.קודם כל פנסיה צריכה להיות ממקום אחד וזהו.אם אתם רוצים לתרום בעשיה ציבורית בבקשה אך ללא משכורת נוספת ופנסיה נוספת אז תחסוך ממני את הפופוליזם שלך ושל חבריך.המגזר הציבורי תמיד נחתך ותמיד התבקש להדק את החגורה…עד היום לאהחזירו למיגזר הציבורי את הכספים שנגזלו מימנו אחרי המשבר ב 2008…לקחו את כספי ההבראה והטילו מס נוסף שהיה קרוי עידוד צמיחה במשך כמה שנים…שהיה צמיחה אף אחד לא החזיר את הכספים…השמנת היא אצלכם!!!
אולי ח"כ/אלוף מילואים/יו"ר מפעל הפיס יסכים לוותר ראשית על חלק,מדגיש , רק חלק מחבילת הפנסיה שלו
מדוע לא יוצג באתר
בדיוק!
לקצץ במשכורות של בכירים במפעל הפיס כמו עוזי דיין שקיבל משכורת עתק, בקיצוץ שכר של דרגים בסוכנות ובקקל שחוץ מלשאוב כסף מהתקציב, אין בגופים אלו תועלת כהוא זה. בנוסף, לקצץ בשכר של השרים וחברי הכנסת ששכר של חודש בעבורם שווה ערך לשכר של מליוני המובטלים לחודש. ושלא נשכח את אשתו של מר עוזי דיין שגם היא מקבלת שכר גבוה ללא תמורה ראויה
מר דיין היקר דוגמא אישית אז נתחיל ב-120 חברי הכנסת. נעבור למקבלי הפנסיה מהמדינה כמשכורת נוספת.או אולי נחוקק חוק שמי שמקבל פנסיה מהמדינה לא יוכל לקבל ממנה גם משכורת.ואחרי זאת נגיע למגזר הציבורי.רק תוספת קטנה גם הרופאים והאחיות ועובדי המועצות ועובדי המשק"ם הם עובדי השירות הציבורי.חומר למחשבה לפני היריות
הרעיון נחמד, שיתחיל באילו כמוהו עם כמה משכורות, שיבחר משכורת אחת או מהקבע או מהכנסת.
בנוסף לקבוע רף אינטיליגנטי לחכים ושרים.
יש במגזר הציבורי משכורות נמוכות לא כולם ים משכורות שמנות יש כאלה שמרויחים רק 6000 שח עד 8000 שח והם בעלי משפחות אז,די לבלבל במוח ולהסית נגד כל המגזר שיקצצו למנכלים סמנכלים וכל הבכירים הפקידות הפשוטה עניים מחזירי משכנתאות ושר דירה מפרנסים ילדים קטנים די עם ההסתה
צודקת
גם אני עובד מדינה עם משכורת נמוכה. צריך לקבוע שכר מקסימלי של עובד מדינה לפחות בתקופה הקשה הזאת של הקורונה. לפחות חצי מעובדי המדינה הם עם שכר גבוה מאוד: חברת חשמל צבא קבע נמלי אשדוד וחיפה שופטים ועוד. אם לא יזוז דבר בעניין אז יש לארגן הפגנות ולהפוך את המדינה
עוזי דיין חכם גדול…מוותר לכאורה על 20% ממשכורת ח"כ…זה מעט לאור פנסייה שמנה מצה"ל שמקבל…עשה טובה ואל תתמם…
יש רבים שזו המשכורת היחידה שלהם!!!
תתחילו לסגור את משכן הנשיא סתם ביבוז.
מי שהיה בקבע ומקבל פנסיה .כמו רמטכלים ואלופים.שבחרו המשך שירות הציבורי לא יקבלו שכר כפול.
לעצור את ההצמדה של חברי הכנסת ןהשופטים שהגיעו לממידים גדולים.
רק אז אולי תוכל לדבר על פגיעה בשכר במגזר הציבורי.
לא יכול להיות שכל פעם תהיה בעיה בתקציב יקחו לנו כסף.
תעשו בדק בית אמיתי ותתחילו לעבוד אוכלי חינם.
עוזי דיין הנכבד והנחמד, הולך לכיוון שקל.
איפה הצעת חוק עם ענישה חזקה נגד הכסף השחור? נגד מעלימי מס?
מדוע אתה נכנע לעצמאים שעשו כסף רב עד המשבר ובאים להפגין ברוב חוצפתם עם מכוניות מפוארות.
תחכה קצת עד שהאבק ישקע ונדע יותר בוודאות מי נפגע וממי נכון יותר יותר לקצץ
פופוליזם אינו צו השעה
אם היית הגון היית מוותר היום על שכרך כחבר כנסת ועל חלק מהפנסיה שלך כאלוף במיל.
כל הכבוד!! ח"כ דיין שנרתם לבקשה כזו מביבי זה לא היה יוצא
כבוד השר
יתכן שאין לך מושג מה זה אומר להיות צוות סיעודי בימים אלו…אז על קצה המזלג- שעות עבודה לא שפויות ( 12 שעות ביום) עם שכר מופחת ( כי העבודה היא בקבוצות קבועות שלא מאפשרות פיזור שבועי ) , התמודדות עם הסיכון לעצמנו ובני משפחתינו תוך כדי ניסיון לתת טיפול אופטימלי ומטופלים שזקוקים לנו יותר מתמיד. ניסיון מתמיד לתת מענה למשפחות שלא יכולות לבקר יקיריהם, מענה למבוגרים שמתקשים להבין את ההסגר, עבודה עם אוכלוסיות מיוחדות שגם בימים " רגילים" אינה קלה…שוב, על קצה המזלג.
יש לעודד צמיחת המשק אתה אומר? נכון, מסכימה. יש לעשות זאת. אבל אתה בטוח שיש לעשות זאת שוב…עם דגש על שוב…על חשבון אותה קבוצה? הרי לך תזכורת על תשלומי שכר עידוד צמיחה שנלקחו מאיתנו לפני כעשור.. לא מעט כסף…כולל חלק מבית הבראה…עד ביום לא הוחזרו למרות שהמשק שוקם.
בוא נעשה הסכם – על מס פרוגרסיבי. רוצה לקחת ממני סכום של כסף עבור אותם האנשים שאין להם הכנסה כרגע? תעשה חשבון פשוט על איזה אחוז מהשכר שלי זה יהיה. 10 % ? מעולה. מצווה לתת מעשר אומרים חז'ל. אז הצעת חוק עבורך- 10 % מכל מי שמקבל שכר השנה יילך לאותה מטרה. חברי כנסת, אנשי ציבור, ראשי בתי משפט, ראשי ציבור דתי, כולם ללא יוצא דופן.
וכשכולם…כולם ישלמו…מסכימה מכל הלב לתרום חלקי לשיקום המשק. אבל.. דורשת שקיפות מלאה בתמורה. סיכמנו?
חוצפה !!!!!
קודם קיצוץ בשכר חברי הכנסת שדאגו לעליה בשכרם שלא לדבר שלא עובדים כמעט שנה.
קיצוץ בשכר של השרים.
אחכ דברו על מגזרים אחרים.
חשבתם על זה – אחד מבני הזוג עובד ציבור השני עצמאי .
מהיכן אתם רוצים לקצץ !!!!
חוצפה !!!!
שטויות כל המגזר הפרטי מלא כסף שחור ואתה בא על עובדים של 30 שנה שמקבלים 12000 ברוטו ורגל אחת בקבר עם הלוואות של המדינה כדי שלא יפלו לעוני תקצצו רק מהבכירים למקבלי פנסיות כפולות כמוך
שיקחו מהשומנים של מקהלי השכר הגבוהים….
כמו תמיד קל ונוח לבוא למשרתי הקבע !
איש צבא ש 23 שנים ישן בתנאי פנימייה במיטה צרפתית מה עוד נשאר לקחת אחרי שכל ועדות למניהן כבר גזרו ?!
יאללה תרדו מהם ! נראה מישהו מחליף אותם !
שיפנימו כולם! מה שהיה פעם לא קיים יותר כך שנמאס שבכל דיון משרתי הקבע נלקחים באותה משוואה של חגיגות שכר!!!
חברי כנסת ושרים יקצצו משכרם… האם הם לא העלו אותו לעצמם בסך 5000 ₪… או שאני טועה?
אין גבול לחוצפה ולציניות.
מצה יקצצו לי? מ5000 ₪ שאני מקבלת כולל נסיעות?
למה רק מגזר ציבורי.
תעלו מס הכנסה. כולם ישאו בנטל . שם גם יש מדרגות.
יש סיבה שעובד באינטל, מיקרוסופט או אלביט ימשיך כרגיל ועובד במגזר הציבורי כן ייפגע.
הועדים צריכים להתעקש שאם כולם משתתפים בנטל זה כולל מגזר פרטי וכולל קיצוץ במענקים לבני ישיבות שגם כך לא משלמים מיסים.
בשביל גילוי נאות תפרסם מה סך הפיזיות והתנאים שחברת על חשבון הציבור..
ואז נדון בתרומות.
חברי כנסת בכלל צריכים לעבוד בהתנדבות שהרי כולנו מכירים את עבודתם בטח בהרבה חודשים האחרונים
קיצוץ לכל הממשלההמושחטת לכלהגדוליםחוץ מהרופאים
רשאית יש לקצץ 100% שמכרה של השרה גילה גמליאל. היא לא עושה כלום.60 זקנים מתו בבתי אבות והיא לא הגיבה.הזקנים, סליחה , האזרחים הוותיקים בקבוצות סיכון, ואין תגובה. רק נסיעות לחו"ל על חשבון הציבור.
יש מישהו שפוי כאן???
תקצצו באגרה של הרכבים ביטוחים אל תילכו על החלשים
חוצפנים.
אעפה הייתם כשהלכת ל 3 תהליכי בחירות מיותרות? איםה הייתן כשהגאווה שלכם לא נתנה לכם להתפשר על עקרונות שגם ככה אחרי שתיבחרו לא תעמדו בהם? צריך לא רק לקצץ בשכר של החכ"ים אלא גם לקנוס אותם. המורים עובדים קשה מהבית יותר מלפיד זה בטוח
א. יש בכירים בשירות הציבורי שמקבלים שכר (לפני עלות) מופרז מתועלתם, אני בעד חל"ת ללא תאריך יעד, יביא שיפור לשירות הציבורי, יחסוך לקופה הציבורית.
ב. ייעול וצמצום מצבת כ"א במגזר הציבורי, קביעת תפוקה מינימלית/תוצר מינימלי לנפש עבור עובדי המגזר, יחתכו כך ביותר משליש מהוצאות כ"א, והוצאות אחרות (הרבה חלב הולך על בטלנים שכל היום שותים נס ומקשקשים במקום לעבוד).
ג. באמצעות החסכון הזה ניתן יהיה גם – לכסות את הגרעון הקורוני וגם לשפר את תנאי העסקתם לרמת תמורה הולמת של המורים, העובדים הסוציאלים ואנשי המגזר המוחלשים.
ד. הזדמנות לבטל הצמדות משונות למדדים מטורפים בתנאי שכר של גורמים שונים במשק, לקבוע כלל פשוט שבו היחס בין השכר החציוני במשק לשכרו של ח"כ לא יגדל על 1:4, או כל מדד ריאלי אחר שקושר בין רמי המעלה לדרגי הבסיס של השירות הציבורי, לא יתכן שח"כ ירוויח פי 8 ממורה מתחיל. (בייחוד ח"כ בלי תעודת בגרות..אהממ…)
לא מאמין לאף אחד מחברי הכנסת שברובם מיותרים ואוכלי חינם על חשבון הציבור מכירים את הטענה הנדושה שהם ביקשו לקצץ בשכרם אבל החוק לא איפשר להם ??? אך ממש רחמנות…איזה מסכנים….אם רק יעיזו לקצץ בפנסיות של העובדים צריך מייד ללא רחמנות להשבית את כל כלל המשק וללא רחמנות מינימאלית…אני עובד ציבורי ועובד קשה מאוד אם יושב ראש ההיסתדרות רוצה להיתחשב בדרישות המשק והאוצר שיהיה גבר ויודיע לשר האוצר והליצנים שלו שתהיה הסכמה כלשהי מצידו אבל רק לאחר שיקוצצו התנאים והמשכורות של השרים וחברי הכנסת גם בלפחות 30 % וכל השאר המיותרים יעופו הביתה ויתחילו סוף סוף לעבוד