הטענות אותן מעלה מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר בנוגע להתפשטות המגפה לוקות הן בכשלים סטטיסטיים עמוקים והן מבחינת ההיגיון הפשוט
תוחלת החיים בישראל היא 82 שנה. זה הגיל הממוצע שבו נפטרים בישראל. הגיל הממוצע של הנפטרים בגלל מחלת הקורונה הוא גם כן כ–82 שנה. מכאן שבממוצע, בכלל לא מתים ממחלת הקורונה (לידיעת כל מי שמדבר על ימי הביניים ועל השואה).."
הבשורה דלעיל פורסמה כהערת-תגובה למכתב ארוך למערכת שנדפס לא מכבר באחד העיתונים בפרובינציה בה אנו חיים. מחברה של הערה קצרצרה זו הוא רופא ותיק העוסק מדי פעם בפרשנות בענייני רפואה, ובהופעותיו האחרונות באמצעי התקשורת טען בלהט וברום קול מרקיע שחקים (תרגיל בדוק כשהטיעון עצמו חלש, כידוע לכל מי שגדל על 'ילקוט הכזבים') שאין תרופה אפקטיבית יותר למגפה מאשר המתנה לתהליך טבעי הנקרא בז'רגון המקצועי "חיסון העדר". עוד הוא הוסיף שאין טעם, אף לא ערך מוסף, לנקוט בכל אמצעי זהירות – לא בסגר, לא בריחוק של שני מטרים, לא בשימוש באמצעי חיטוי ולא בחבישת מסכות פנים.
ובימים טרופים אלו, מי לא יאבה לשמוע בשורה מפי מי שמוחזק (לפחות בעיני עצמו) כפרשן לענייני רפואה בכלל, ויועץ לענייני טיפול במגפת הקורונה בפרט? אז מה תאמרו? בעיני לפחות, ההיסק תמוה בהחלט. כאשר קראתי אותו, די התקשיתי להאמין שהוא נכתב על ידי אדם המוחזק כיודע-דבר ומבין גדול בענייני מגפות.
מדוע? לא רק משום הניסוח המוזר-בעליל של ה"מסקנה" עצמה ("…בממוצע, בכלל לא מתים ממחלת הקורונה"), אפילו לא בגלל הסתירה הבולטת בינה לבין נוסח הנתונים מהם היא כביכול-נגזרת, בו דווקא מודה המחבר – כמה מפתיע – שאמנם יש "נפטרים בגלל מגפת הקורונה". נכון, התבטאויות אלה מעלות חשש שהכותב רשלן במקצת בניסוחיו, ואולי גם לא לגמרי זהיר במסקנותיו. איך לומר זאת בלשון המעטה? הסברו "מורכב מדי". אך ניתן במאמץ-מה להבין למה הוא מתכוון, ולעזור לו לשפץ את ההסבר.
אפשר שהוא פשוט זקוק לתזכורת מסוימת אודות הגדרת המונח "תוחלת חיים", שהיא בעצם ממוצע אריתמטי של אורך חיים המחושב על כלל הנפטרים (מכל סיבה שהיא) במדינה זו, לאורך זמן. ויש עוד ניואנס שחשוב להזכיר: לצד המושג "תוחלת חיים" שהוגדר לעיל, סטטיסטיקאים עוסקים לא מעט גם במושג קצת שונה, בשל היותו מופנה לעתיד – המכונה "תוחלת חיים שיורית", שאת הגדרתו מוטב לנסח כשאלה: "לכמה עוד שנות חיים בממוצע האדם יכול לצפות, על סמך הסטטיסטיקה, בהתחשב בגילו, במצב בריאותו (אם זו ידועה), וכיו"ב?".
מובן מאליו, תוחלת החיים השיורית פוחתת עם הגיל. אלא ששיעור הפחיתה קטן מ-1. במלים אחרות: כשאדם מזדקן בשנה, תוחלת החיים השיורית שלו לא פוחתת בשנה אלא בפחות משנה (לדוגמא, 11 חודש). זה אולי נשמע כדבר הנוגד את האינטואיציה, אבל במחשבה שנייה ניתן להבהיר מעט: כאשר הסטטיסטיקה צופה לאדם בשלב מסוים של חייו עוד עשר שנות חיים לפי הממוצע, זה עדיין רק ממוצע. בהחלט ייתכן שהוא ישרוד רק עוד שמונה שנים, אבל אולי דווקא עוד 12. ככל שהוא ישרוד יותר שנים, תוחלת החיים השיורית שלו תפחת, אבל שוב: שיעור הפחיתה יהיה קטן מ-1, ושוב מן הסיבה המוזכרת לעיל.
כדי להשוות שרידות (דהיינו, סיכויי שרידה) לאורך זמן בין מקומות יישוב (ערים, אזורים, מדינות, יבשות וכו') או קבוצות אוכלוסייה (מגדרים, שבטים, עמים וכו') נהוג לחשב ממוצעי אורך חיים בכל אחד מאותם מקומות או קבוצות. לשם כך די לחשב בכל אחד מהם במועד נתון (שנת 2019 למשל) ממוצע אריתמטי של גילי כלל הנפטרים (מכל גורם שהוא) באותה שנה. זה נוח לחישוב ומספיק לפחות לצורכי השוואה. הלאה: כשם שניתן לפלח כל נתון סטטיסטי שהוא כמו לדוגמא רמת הכנסה שנתית לפי משתנים שונים כמו מקצוע למשל, ניתן לפלח גם את גיל המוות הממוצע לפי גורם המוות (כגון תאונת דרכים, מחלת הסרטן וכיו"ב). מובן אפוא שניתן עקרונית לחשב את הגיל הממוצע של מוות כתוצאה מהידבקות בקורונה, במידה שיצטברו די נתונים לחישוב, אף שנראה כי לעת הזו אנו עדיין רחוקים מסיכום.
אלא שכאן יש להוסיף הערת אזהרה: ממוצע אורך חיים של קבוצת נפטרים מחמת גורם מסוים – שמדרך הטבע כולל בדרך-כלל מספר נפטרים קטן יחסית (ולפעמים אף מבוטל לכל צורך מעשי) בהשוואה לכלל הנפטרים מכל גורם שהוא – לא יכול להיות, מעצם ההגדרה, שונה מתוחלת החיים הכללית אלא במידה קטנה עד מבוטלת. כוחה של אזהרה זו יפה במיוחד לענייננו האקטואלי: הלא מספר הנפטרים כתוצאה מהידבקות במחלת הקורונה מאז פרצה המגפה בטל בששים יחסית למספר הנפטרים מכל יתר הגורמים באותו מרווח זמן.
אלא שחרף זאת, כאשר משווים את התמותה מקורונה לתמותה מכל גורם יחיד אחר, מתברר שהיא קטלנית במיוחד: לדוגמא, בארה"ב מתים מדי שנה כ-36,000 איש משפעת וסיבוכיה. לעומת זאת, התמותה מקורונה בארה"ב מאז פרוץ המגפה (בעיקר בארבעת החודשים האחרונים) גבתה שם עד עתה כ-106,000 קורבנות, כמעט פי שלושה מהממוצע השנתי של מתים משפעת. ובכן, למרות שמידת הקטלניות של הקורונה נופלת בהרבה מזו של כל אחת מחמש המגפות הקטלניות ביותר ב-130 השנים האחרונות (לדוגמא, שפעת הונג-קונג), היא הספיקה לגבות עד עתה מחיר כבד פי כמה וכמה מכל שפעת עונתית שמופיעה מדי שנה.
הגיון פשוט
נחזור עתה לענייננו – ההשוואה המצוטטת לעיל. בדו"ח ארגון הבריאות העולמי לשנת 2016 נכתב כי בישראל תוחלת החיים הממוצעת (משמע, החל מהלידה) היא 82.5. לפי שנתון סטטיסטי של מכון מאיירס-ג'ונס-ברוקדייל, תוחלת החיים השיורית של ישראלים בגיל 60 צופה להם עוד כ-25 שנים בממוצע עד למוות. כלומר,שהם צפויים בממוצע, על פי הסטטיסטיקה שהייתה ידועה בעת הפרסום, למות בגיל 85. קל וחומר, שתוחלת החיים השיורית של אנשים מבוגרים יותר גבוהה עוד יותר. אם כן, הגיל הממוצע של הנפטרים בישראל גבוה לפחות בשלוש שנים מ-82, המספר שננקב בהשוואה המצוטטת לעיל.
באופן מעשי ניתן להסתפק גם באומדן המתקבל מחישוב ממוצע אורך חיים במדגם אקראי (גדול מספיק) מתוך כלל הנפטרים. לא סביר שממוצע זה יהיה שונה במידה ניכרת מתוחלת החיים, שלפי ההגדרה היא ממוצע אריתמטי של גילי פטירתם של כל הנפטרים לאורך תקופה ארוכה. עד כאן ההגדרה, אך כזכור לא בה אנו דנים, אלא בשאלה אם אמנם יש בסיס לתרגיל הסכולסטי המוצג לעיל על ידי הוגהו כהיסק סביר וראוי. התשובה פשוטה וחדה: לא ולא.
בעוד שבעיני מחבר אותו תרגיל ניתן לגזור העדר קשר סיבתי ("בכלל לא מתים ממחלת קורונה") מתוך ממצא של שוויון אריתמטי בין תוחלת החיים של חולי קורונה לבין תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה, מומחים לסטטיסטיקה מן הסתם יאמרו כי מה שנראה לאותו מומחה לרפואה כהיסק סביר איננו אלא כשל לוגי מביך. מכאן נובעות שתי מסקנות, ששתיהן אמורות להיות ידועות וברורות לכל מי שלמד מתמטיקה בבית הספר התיכון ועדיין זוכר ומבין מעט:
א. לפי הגדרה, אין זה סביר שממוצע אורך חיים במדגם אקראי מתוך כלל הנפטרים יהיה שונה במידה ניכרת מתוחלת החיים.
ב. בנוסף, אם לא נשכח שגם בעת מגפה שידוע כי הגורם לה הוא נגיף מסוים (נקרא לו "וירוס-א") לא מעט בני אדם נפטרים בשל גורמים אחרים שאינם "וירוס-א", או שלא תמיד פשוט לאבחן אותם כנבדלים מ"וירוס-א", מן הסתם נגיע למסקנה שלא פשוט כלל לפלח את קבוצת כלל הנפטרים מאז פרוץ המגפה לפי גורם המוות.
ואחרון-אחרון: אם נבחן שנית את הטיעון לפיו "תוחלת החיים בישראל היא 82 שנה…הגיל הממוצע של הנפטרים בגלל מחלת הקורונה הוא גם כן כ–82 שנה. מכאן שבממוצע בכלל לא מתים ממחלת הקורונה" – נמצא שהוא מנסה, בתרגיל שמזכיר את אופי טיעוני הסופיסטים באתונה העתיקה, לשלול סיבת מוות אפשרית (מחלת הקורונה) על סמך השוואת גיל הנפטרים מהמחלה לגיל המוות הממוצע בארץ.
אבל מה ההיגיון בכך? האם ניתן לשלול סיבות מוות אחרות על סמך טיעון מעין זה? האם היה, לדוגמא, עולה על הדעת להסיק שבארץ בכלל לא מתים משבץ לב, אילו היה מתברר שהגיל הממוצע של התקפי לב קטלניים הוא 82? והאם היה עולה על הדעת להסיק שאיש עדיין לא מת כתוצאה מהחלקה במדרגות, אילו היה מתברר שהגיל הממוצע של נפטרים בתאונות מסוג זה אף הוא 82? ואפשר כמובן להמשיך ולתהות על מידת ההיגיון בהיסקים מעין אלה, כאשר משנים שוב ושוב את סיבת המוות.
יתר על כן, האם ברור שככלל מחלות פוגעות פחות בגילאים צעירים? מן הסתם, לא בהשוואה בין גיל העמידה לגיל הזקנה, אבל אולי כן בהשוואה בין גיל הינקות לגיל הילדות. מכל מקום, אם נחזור עתה לעיין בסוגיית הגורמים המשפיעים על התפשטות מגפת הקורונה, לא יזיק להיות ענווים קצת יותר, בפרט לאור העובדה שלא קיים עדיין מספיק ידע בדוק לגבי הגורמים והמאיצים של התפשטותה. כדי להבין את המסקנה הזאת אין צורך במתמטיקה גבוהה. מספיק הגיון פשוט.
מה אפוא הלקח העיקרי לגבי ההערה המצוטטת לעיל? לפחות זה: גם אם ממוצע הגיל של אותם אנשים שנפטרו ממחלת הקורונה בארץ לפי חישובו של הוגה אותה הערה (לדבריו – כ-82) אינו שונה כמעט מממוצע הגיל של כלל הנפטרים בארץ מכל סיבה שהיא (אף הוא כ-82), לאו נפקא מינה שנגיפי הקורונה אינם משפיעים על שיעור התמותה.
בכל אופן, שנהיה בריאים!
דוד נבון הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה, חתן פרס ישראל בפסיכולוגיה וחבר האקדמיה הלאומית למדעים.
מאמר מצוין.
אפשר להציע הסבר נוסף: בהנחה שהנתון של ממוצע גיל הנפטרים מקורונה שווה ל 82 . זה אומר שתוחלת החיים השיורית שלהם היתה ללא קורונה , שווה לזו של בני 82 שלא נפטרו מקורונה. ואני משער שהיא יותר משנתיים שלוש . זאת אומרת שהקורונה קיצרה את חייהם בכמה שנים. לא זוכר היכן יש טבלה של תוחלת חיים שיורית בישראל. אולי אחד הקוראים ימצא.
לפי הפרסום הזה https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2019/1763/h_print.pdf
של הלמ"ס, תוחלת החיים השיורית לאוכלוסייה בישראל בשנים 2013-2017 עומדת על 7.9 בגברים ו-8.9 בנשים, המשמעות היא שעבור מי שזכה להגיע לגיל 82 נותרו בממוצע כ-8 שנים של חיים.
יורם לס הוא נציג מובהק של האליטה הישנה שהפכה לכזו עפ"י הנוסחה הבדוקה:
הייתה צריך להיוולד למשפחה "הנכונה" כדי שדרכך בחיים תהיה סלולה וסוגה בשושנים אל עבר המשרות התארים והכיבודים, באקדמיה, בכנסת, בתקשורת, בצבא ובממסד של השירות הציבורי… וכל זאת ללא קשר אמיתי ליכולות ולרמת הכישורים האינטלקטואליים.
העיקר שאתה יכולת להרעים בקולך ולדבר חלק ובכריזמטיות גם אם אתה מדבר שטויות המתחפשות באמצעות תחבולות רטוריות לפניני חכמה…
שימו לב שבכל זאת אולי הגענו בשעה טובה לסוף העידן של מה שהוא מייצג שכן אפילו גיא זוהר בערוץ 11 החליט שהגיע הזמן להפסיק לחוס עליו
תעשה לי טובה. כנצר למשפחת פלמ"חניקים אני יכול לספר לך שלא זכיתי בשום כיבודים. אבל של נעליך מעל רגליך – ה"אליטה" סיכנה את חייה, התכוננה במשך עשרות שנים, והגירה את דמה במלחמת השחרור. אתה נשמע כמו אמריקאי שמאלן שמאשים את האבות המייסדים ב"גזענות לבנה".
לצ'ומפי
ברור שלא כל הפלמ"חניקים זכו לכיבודים. על כך אין וויכוח.
אלא שאם סוקרים את הקידומים למשל בצה"ל ובודקים מי קודם ומי לא היה לו סיכוי גם כשסיכן את חייו לא פחות מאחרים נוכחים לדעת שמי שהשתייכו בעברם לרוויזיוניסטים סומנו ולא רק הם אלא גם בניהם ונכדיהם אלא אם כן הם "חזרו בתשובה" ועברו לשרת את "האדונים הנכונים" כמו השופט שמגר ז"ל למשל. שמגר בערוב ימיו התראיין בערוץ הכנסת על מפעל חייו. משנשאל ע"י המראיין על ימיו באצ"ל הוא סירב לענות. הוא ידע למה.
הלאה, עם הקמת המדינה השופט פרומקין איש הישוב הישן שהיה שופט בימי המנדט הבריטי נבעט אחר כבוד ממשרתו.
מקרה מובהק שמדגים את טענתי הוא היחס המלטף שזכה לו ישראל קסטנר איש הממסד המפא"יניקי לעומת מחיקת פועלו של משה קראוס איש תנועת "המזרחי".
שניהם פעלו בהונגריה. בעוד שקסטנר שפעל להסתיר את דו"ח אושוויץ כדי לא להפריע להצלת כ-1678 ברכבת שלו (זאת לאחר שהעביר מיליוני דולרים לנאצים שהוזרמו אליו דרך הסוכנות), משה קראוס פעל לתת פומבי לדו"ח אושוויץ והצליח להציל כמאה אלף מיהודי הונגריה בלי לבוא במגע עם הנאצים וללא כל תמיכה כספית מצד הממסד. זאת למרות שעמד בראש המשרד הארץ ישראלי בבודפשט שפעל במסגרת ההסתדרות הציונית מטעם הסוכנות.
עד היום ב"יד ושם" נעדר שמו של משה קראוס. מנגד ליד צילום "בית הזכוכית" שהיה מוקד ההצלה שקראוס הקים וארגן מתנוססת דווקא תמונת קסטנר שלא היה לו יד ורגל במפעל הזה.
פועלו של קראוס הודבק גם לראול וואלנברג שפעל בהנחייתו. הסוכנות אף סירבה לשלם לקראוס פנסיה על שנות עבודתו כאיש סוכנות בהונגריה והוא נאלץ לנהל הליכים משפטיים נגדה.
מנגד קסטנר התמנה לדובר משרד המסחר והתעשייה ע"י המפלגה.
ישראל קסטנר סיפק בתום המלחמה תעודות יושר על נייר רשמי של הסוכנות היהודית לפושעים נאצים כמו בכר-שבזז את הרכוש היהודי, יוטנר -שניהל את כל מחנות ההשמדה של הרייך הגרמני, ויסלצני (מכתבו של קסטנר לטובת אייכמן נמצא גם הוא).
היום נכדתו מירב מיכאלי, מתגאה בסבא שלה. שורה של אנשי רוח ישראלים פעלו נמרצות כדי להחליק את התנהלותו של קסטנר לאחר ששופטי בית המשפט העליון בשליחות מטעם מפלגת השלטון הפכו את פסק הדין של השופט בנימין הלוי שקבע שהוא מכר את נפשו לשטן.
ועוד משהו ממש קטן,
המנכ"לית של "יד ושם" היא דורית נובק ששירתה בחיל החינוך תחת אבנר שלו יו"ר "יד ושם" -מן משחק בכיסאות מוזיקליים, דורית נובק היא אימה של יולי נובק מקימת "שוברים שתיקה"…
חבל מאוד, שלא כותבים במידה על קרקס, הקורונה של משה בר סימנטוב, רגולטור חסר ידע רפואי וביולוגי, שקרקס את המדינה.
צריך לפעול לפי חלק מאמצעי הזהירות בכל מקרה של מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה בעיקר בחורף, חלק מיותר כמו מסכות ותחפושות וחלק מזיק כמו מניעת יצאה למקומות פתוחים בימים חמים עם שמירת מרחק בכל המדינה.
מוכיח בשער, החושף בשאלה אלגנטית אחת את ערוותה של החכמה הקונונציונלית תמיד מנסים להציג אותו כ=CRANK.
הכותב של המאמר, בשר מבשרו של הממסד, של מדינת העומק, של שרות המדינה המנופח – משכורתו דופקת בכל מקרה, גם אם הפראיירים שקמו בשש בבוקר לעבודה במגזר הפרטי (לפני הסגר האידיוטי). איבדו את פט לחמם. אצלהם המשכורת לא דופקת והם לא יכולים TO-CODE כמו שההיפסטרים בבתי הקפה של שד' רוטשילד ושינקין.
גם אם טעון אחד או שניים של יורם לס אינו 100%, הוא מעורר את קן צרעות השמנות של הממסד באומרו את האמת: הנגיף הוא נגיף לא אלים במיוחד, עונתי (הנה בכל העולם יש ירידה עם בוא הקייץ) והרס הכלכלה בגללו היא פשוט דוגמא להיסטריה המונית. אבל מדינת העומק, השמאל האובדני (והבוגדני). האבטיחים (ירוקים כלפי חוץ, אדומים בפנים) גילו את פירצה דרכה הם יכולים לחבל בחופש, בכלכלה ולשלוט יותר חזק ב"נבערים" שמשום מה מסרבים להצביע בשביל הצפת ארצם במהגרי רווחה.
יורם לס, שאגב שונא את נתניהו, הוא הזבוב הטורדני שמפריע לשמאל ולממסד, אבל, המלך הוא כן ערום!
חסכת לי חלק מהתגובה.
כל סיפור הקורונה הוא הזוי לחלוטין. עיוורון אנושי מול כלום – אין שום בסיס נתונים רציני שמצדיק את כל הצעדים הדרקוניים.
זה חלק מתהליך ארוך של ניוון וקיבעון.
את ההתמודדות עם הקורונה יש לחלק לשניים: 1. התמודדות עם התפשטות המחלה 2. התמודדות וטיפול בחולים. אין קשר בין שני המרכיבים. פעולות הסגר והתבהלה של משרד הבריאות התמקדו בחלק הראשון בנסיון למנוע את התפשטות המחלה. מרגע שאותר חולה עם תסמינים, נכנסה לפעולה המערכת הרפואית שהוכיחה את עצמה כאפקטיבית באורח יוצא מהכלל ומכאן שיעור התמותה הנמוך. אין לזה קשר להדבקה ולחלק הראשון של התפשטות המחלה! השאלה היא האם האמצעים הקיצוניים שנקט משרד הבריאות בשלב הראשון של המגיפה אפקטיביים ובאיזו מידה יש מקום להשתמש בהם כיום. איננו יודעים מספיק על מנת להשיב בצורה עניינית ומבוססת נתונים על השאלה הזו. הסיבה העיקרית שגם כיום, יותר משלושה חודשים אחרי התפרצות המגיפה, אין בידינו נתונים מספקים היא שמשרד הביראות מונע בצורה אקטיבית איסוף מידע רלוונטי על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מימדי התפשטות המגיפה. השאלה אם יש טעם בצעדים למניעת הדבקה תלויה בראש וראשונה בשאלה כמה נשאי נגיף הקורונה יש בישראל, לצורך זה צריך היה לעשות סקרים מדגמיים של האוכלוסיה, ואת זה מונע משרד הבריאות בצורה אגרסיבית. אם יש בישראל 100 אלף נשאים יש אולי מקום לנקוט בצעדים לצמצום ההדבקה אבל מה אם יש כבר מיליון נשאים? במקרה כזה אין טעם בסגר או הגבלות תנועה ויש להתמקד באיתור מדביקים והוצאתם לבידוד. נראה שמשרד הבריאות מנסה להגן על החלטותיו הקיצוניות מלפני חודשיים והוא מונע בכוונה כל אפשרות לבדוק את מימדי התפשטות נגיף הקורונה באוכלוסיה על מנת שלא יטענו נגדו שהצעדים שנקט היו מוגזמים ולא מוצדקים.
צודק
הסבר נוסף למה הטענה המצוטטת לעיל כ"כ מטופשת:
נניח שרוצח סדרתי בוחר את קורבנותיו כך שממוצע הגילאים שלהם לא ירד מתחת ל-82, יוצא שבממוצע הוא לא רצח אף אחד…
ברור שהוא נקט באמצעי רטורי של הגזמה. הכוונה היא שהקורונה לא גדעה איש באביב נעוריו.
אני חושב שכותב המאמר נתפס בזוטות
מצד אחד, די ברור שכלל האוכלוסיה נדבק בקורונה (כשבצעתי ניתוח מסודר לפני כחודש וחצי היתה התאמה טובה להתפלגות האוכלוסיה עם תיקון לקבוצה שמתחת ל 20 שנובעת ככל הנראה מחוסר בתסמינים).
מצד שני, אם המחלה היתה פוגעת באופן אחיד בכלל החולים, הרי שהתפלגות הנפטרים היתה צריכה להיות לפי התפלגות האוכלוסיה ולא לפי התפלגות התמותה הכללית.
בפועל התפלגות הנפטרים מאד דומה להתפלגות התמותה הכללית, מה שנותן תחושה שהיא אכן פוגעת באוכלוסיה החלשה מבחינה רפואית (קבוצות סיכון שהם כמובן תלויות גיל).
בקבוצות הסיכון הגבוהות, כל שינוי ואפילו קטן במצב הרפואי (כגון שפעת או קורונה) עלול להסתיים במוות.
ברור שהקורונה גרמה לתמותה, אבל די ברור שחלק ניכר מהמתים היו במצב רפואי מאד רגיש יוכלו למות מכל סיבוך.
בשורה התחתונה, הרבה אנשים נפגעו רפואית (דחיית טיפולים, השמנה, דיכאון ועוד) והשאלה היא מהי הנקודה המיטבית. ככל הנראה התגובה הקיצונית והכללית (סגר מלא במקום הגנה על קבוצות הסיכון ובמקביל לפתח חיסון העדר) גרמה להרבה יותר נזק מתועלת.
לצערי, גם עתה האסטרטגיה נראית מובלת לחץ ציבורי ללא התייחסות לגיל הצעיר של אזרחי המדינה וכיצד ניתן למנף זאת לחיסכון העדר שיאפשר התמודדות עם הכל השני
סורי, אבל זה מאמר קשקושי. אחוז התמותה של הקורונה הוא 0.1%. זה לא מצדיק את האמצעים הדרקוניים שננקטו בישראל והחריבו את כלכלתה. בנוסף, אנחנו יודעים שהקורונה פוגעת בעיקר בדמוגרפיה מסויימת – אנשים מבוגרים עם סיבוכים רפואיים – ולכן סגר כללי הוא דבר טפשי ביותר.
מעבר לזה, אנחנו כבר יודעים לפי מדינות שונות בארצות הברית, לפי שוודיה ולפי עוד מקומות שהסירו את סגריהם שאין ממש הבדל סטטיסטי (כשמנטרלים את ההבדלים הדמוגרפיים) בין מדינות שעשו שימוש בסגרים ארוכים לבין מדינות שהסירו את הסגרים או מעולם לא הנהיגו אותם.
חבר, אתה לא מעודכן. שיעור המוות בשבדיה כבר הגיע לפי עשרה ביחס למדינות השכנות, כל ראשי מערכת הבריאות שם שהחליטו לא להטיל סגר כבר עפו על טיל ובנוסף הכלכלה קורסת.
https://www.worldometers.info/coronavirus/#countries
ללא מעודכן, אתה לא דובר אמת. בקישורית שהבאת, תמותה למיליון סשוודיה שלא סגרה נמוכה יותר מספרד, איטליה, בלגיה ובריטניה. אבל המספרים כל כך לא אחידים (למשל ההגדרה של מוות "עם" קורונה לעומת מוות שבוודעות נגרם בגלל נגיף קורונה) שאפשר לטעון שאין הבדל מהותי בשעור התמותה למיליון תושבים בין שוודיה והמדינות הגדולות האחרות באירופה המערבית. אז למה היה צריך לכרות את הכבד בגלל פיצעון על האף, למה?
די להיות גוגי-דמגוגי. לפי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס שיעור המתים ל-100 אלף איש בשוודיה הוא 38. שיעור המתים בבלגיה לשם השוואה (עם סגר) הוא 80 ובצרפת (עם סגר) הוא 42. במקסיקו (בלי סגר, או עם סגר כאוטי, בכל זאת – מקסיקו), שיעור המתים הוא 5.
כלומר, נראה שסגר אינו משתנה משמעותי. עכשיו, אם אתה ממש רוצה להוכיח שעשית חמש יחידות מתמטיקה, כדאי שתשווה את הנתונים האלה לנתוני שפעת שנתיים. כלומר, האם גם בעונת השפעת שוודיה סובלת יותר מנורווגיה אבל פחות מצרפת?
צ'ומפי, 0.1% תמותה מקורונה על מה אתה מדבר??? הנתון הזה נכון אבל לגבי שפעת…
אחוז התמותה הכללי מקורונה גדול לכל הפחות פי 17 (בארץ) משפעת סטנדרטית, ובמדינות כמו ספרד ואיטליה אף הרבה יותר מזה.
אם נצלול רגע לעומק הנתונים, זה נכון שבקרב אנשים מתחת לגיל 50 או 40 הקורונה מסוכנת כמו שפעת או פחות, אבל בישראל נכון לתחילת יוני לגבי טווח הגילאים 60 עד 69, אחוז התמותה מקורונה עומד על כ-1.6% ובגילאי 70 עד 79 הוא מגיע כבר ל-6%, (ואלה אחוזים נמוכים יחסית, בהרבה מדינות אחרות המצב גרוע בהרבה).
רק להמחשה: מה שזה אומר הוא שאם בכל שנה רגילה מתים מכל המחלות ומכל הסיבות שהן כ- 6,000 אנשים בגילאי 60-69, אז בשנת 2020 אם לא היו עושים שום דבר ובהנחה שבשנה שלמה יידבקו 35% מקבוצת גיל הזו, היו צפויים למות כ-9,000 אנשים, שזה ה-6,000 הרגילים פלוס 3,000 מקורונה.
בקבוצת הגיל 70-79 עם אותן הנחות, עלולים למות מספר כפול מאשר כל שנה רגילה (20,000 במקום 10,000)!!!
שלא לדבר על גילאי 80+ שם אחוז התמותה מקורונה בארץ עד כה הוא כ-18%…
שאלה והערה. הבנתי את העניין של תוחלת החיים השיורית. הקשר לטיעונו של לס קלוש. ברור שמבחינת מי שעבר את גיל שמונים אז ברור שהגיל השיורי שלו יהיה גבוה מהגיל הממוצע. עדיין אם הגיל הממוצע של מתי קורונה זהה כמעט לגיל הממוצע של מתים בכלל אז כנראה שהשפעת הקורונה על התמותה מזערית. דוגמא הפוכה לעומת זאת: אם הגיל הממוצע של מתים בתאונות דרכים נמוך בהרבה מהגיל הממוצע של מתים בכלל, אז אנחנו יודעים באופן ברור שתאונת הדרכים היא גורם משמעותי בקיצור החיים.
המדידה אמורה למדוד את השינוי שחל בתמותה עם הופעת המחלה או עם העלמותה. לדוגמא: נניח שהייתה נמצאת תרופה לסרטן שהייתה מבריאה כל מי שלקה במחלה. הדעת נותנת שמרגע זה תוחלת החיים הממוצעת הייתה עולה. משמע הסרטן הוא גורם משמעותי בתמותה. אין לנו אפשרות להשוות את המצב של תמותה מסרטן היום למצב לפני שהופיעה מחלת הסרטן כי המחלה קיימת מקדמת דנא. לעומת זאת אנחנו בהלט יכולים להשוות את התמותה מקורונה לתמותה שהייתה לפני הופעת הקורונה שזה היה לגמרי לא מזמן.
במספר מדינות אירופאיות ערכו השוואה בין שיעור התמותה החודשי בממוצע רב שנתי לבין שיעור התמותה בשיא הקורונה.
הממצאים הראו עלייה של עד 120% !!!
משמע, בתקופת שיא הקורונה התמותה העודפת גדולה מכל מקרי המוות ממחלות + מקרי המוות מתאונות + התמותה הטבעית.
אכן הפרופלור יורבולבול גס, מוכיח שגפ פרופסורים יכולים להיות טמבלים מדופלמים!
חוץ מהעניין הבסיסי שמספר הנפטרים בארץ הוא בתנאי סגר. בשוודיה ששם נקטו בשיטה של לס יש הרבה ביקורת פנימית על המהלך.
איך אדם רודף פרסום, שאין לו הווה ועתיד מקצועיים כלשהם, שסובל משעמום פתולוגי וחי בעבר הרחוק מאוד, ושנהנה משיתוף הפעולה של ערוצי תקשורת שמטרתם היחידה היא למלא שעות שידור = פרנסה, מייצר אדוות נוצתיות על פני הביצה הדלוחה של מי האפסיים שכולנו משכשכים בהם, במקום שילדיו ירשמו אותו לבית הקשיש או למועדון ברידג' סמוך… הבושה היא של כולנו….
עובדתית: פתחו את המדינה, כולם בלי מסכות או מסכות על הסנטר, יש פי 16 בדיקות לעומת לפני שבוע ו… אין עליה במאושפזים, במונשמים או המתים. אפילו לא אצל הזקנים. כלום!
אין גל שני שמציף את סין. כמעט שלא מתו שם, במונחים סיניים בייס לגודל האוכלוסיה.
בארה״ב נותנים לבתי חולים אלפי דולרים על כל מת מקורונה, אז רושמים כל מת כאילו מת מקורונה. אפילו לא עושים בדיקת דם למתים בהרבה מהמקומות.
הסגר אולי היה רלוונטי בהתחלת פברואר, אבל כעובדה המוטציה של הוירוס לא עשתה המון- עובדה שבבני ברק שם מעריך משרד הבריאות שנדבקה שליש מהאוכלוסיה כמעט לא היו מתים מקורונה. לא היו!
אדון יקר,
יש לי שאלה אליך –
בוא נניח שממוצע גיל הנפטרים מקורונה הוא 81, ונניח שתוחלת החיים הממוצעת בארץ היא 82.
עכשיו בוא נניח שנמצא חיסון לקורונה + נמצאה תרופה לקורונה, שמצליחה להציל את כל אותם מתים פוטנציאלים.
מה תהיה תוחלת החיים עכשיו של אותה קבוצה שהוצלה ? לפי מיטב הבנתי – 82. אנא עדכן אם הבנתי משהו לא נכון.
תודה