כל העובדות בטור שפרסם הסנאטור הרפובליקני קוטון היו מדויקות ובדוקות, אבל לעיתון שפעם נחשב למוביל בעולם יש אמת משלו
כל אחד זכאי לדעה משלו, אך לא לעובדות משלו"
כמה מוזרה נראית היום האבחנה השנונה הזו מאת דניאל פטריק מויניהאן המנוח, אחד ההוגים החשובים בשמאל האמריקני בחצי השני של המאה העשרים, ולא בגלל הנחת המגדר הפטריארכלית מפי גבר לבן מזדקן; אני מדבר על עצם ההנחה המהפכנית שעובדות אכן קיימות ושישנה מציאות אובייקטיבית שכולנו יכולים להסכים עליה, גם אם אנחנו חלוקים לגבי משמעותה. ולא פחות חשוב מכך – ההבנה שישנה דרך להגיע לעובדות, שפה הגיונית משותפת שמאפשרת לנו לחקור, לתקשר ולהסביר. הסנאטור מויניהאן נפטר בשנת 2003, והוא ודאי לא היה מזהה שרידים לאמירתו במוסד שנחשב כיום להתגלמות הפרוגרסיביזם במאה ה-21, עיתון ה'ניו-יורק טיימס'.
ביום חמישי שעבר, בשיאה של סערה שסחפה את כל מערכת העיתון, ה'טיימס' פרסם התנצלות. מה גרם לזעם קדוש כל כך בקרב העובדים? האם הייתה זו רעידת אדמה? אולי התנקשות? פיגוע המוני או שמא פשוט אזלו עוגיות הקינמון בבית הקפה הסמוך? לא. הזוועה שלא תתואר הייתה טור דעה מאת הסנאטור הרפובליקני טום קוטון, גיבור מלחמה אשר מוצאו ממש במקרה…ניחשתם זאת נכון – מהדרום!
אבל בואו לא נהיה קשים מדי עם מערכת ה'טיימס' שנדרשה ליום שלם של הפחדות ואיומים בטרם הניפה דגל לבן, או כל מונח לא-בינארי ולא מעליב אחר שמשתמשים בו היום כדי לסמל התקפלות מבישה. כעת תושבי צפון מנהטן יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי לא יהיו עוד מאמרים של טום קוטון שיקלקלו את כריך האבוקדו בארוחת הבוקר, ואפשר לחזור בשקט לטורים הקבועים מאת הוגי החמאס ומנהיגי איראן; לא יהיו עוד תזכורות מצמררות לתקנות פדרליות כמו זו המאפשרת להשתמש בצבא בזמן מהומות ומעטרת את ספר החוקים כבר יותר ממאתיים שנה; אל דאגה, עמודי הדעות של העיתון הוותיק יעסקו מעכשיו רק בחוקים שאינם קיימים. האם ידעתם למשל ש"ללא הגנה חוקתית פדופיל אינו יכול להסתכן בחיפוש אחר טיפול מתאים או חשיפת מעמדו בבקשת תמיכה"? (היי היי! מה קורה שוב עם הנחת המגדר הזו!?).
החלק הטוב ביותר בהתנצלות שפרסם ה'טיימס', למעשה קלאסיקה מיידית, הוא זה המתחייב ל"הרחבת מנגנון בדיקת העובדות שלנו". מן הסתם, בעיתון לא מתכוונים לעובדות (או לבדיקות) מן הסוג שאנחנו הקשישים מכירים. כל פסיק במאמר של קוטון נבדק היטב ואושר לפני פרסומו, והמחבר עצמו הוא בוגר מצטיין של אוניברסיטת הרווארד בה היה גם חבר מערכת בעיתון הסטודנטים היוקרתי. הסנאטור קוטון הוא אדם צנוע ובוודאי לא יתפאר בכך, אבל הוא דובר באופן שוטף את שפת ה'טיימס' ולכן אין שום אפשרות שמילה אחת בטורו עוותה או סולפה לאורך תהליך הפרסום הארוך והמתיש מול עורכי העיתון.
ואמנם, למרות שבימינו זו נחשבת להפתעה של ממש, תהליך בדיקת העובדות עבד והטור פורסם, ובדיוק בדרך בה מויניהאן דיבר על עובדות: דברים שהם אמיתיים, בין אם מוצאים חן בעינינו ובין אם לאו. כמובן, אתה זכאי לדעה משלך. אתה יכול להאמין למשל שהצעה להפעיל את "חוק ההתקוממות" משנת 1807 כדי לסייע להשבת הסדר בערי אמריקה היא תחבולה פוליטית המדיפה גזענות ופשיזם. אתה יכול גם להיות אדם נורמלי ובכל זאת לחשוב שמדובר פשוט ברעיון גרוע. כל ההנחות האלו לא משנות את העובדות עליהן הסתמך קוטון בטורו.
וגם החוק עומד לצידו. "חוק ההתקוממות" מסמיך את הנשיא להשתמש במשמר הלאומי או בכוחות מזוינים אחרים על פי הצורך כדי לדכא התקוממות ואלימות חברתית נרחבת. בהתאם לתיקון הרביעי לחוקה, חלק מן ההוראות בחוק מציבות את התנאי לפיו סמכות הנשיא מוגבלת רק למקרים בהם הממשל המקומי באותה מדינה מבקש אותה, אך לא כולן. אם הנשיא אכן מעריך כי קיים איום גדול מספיק, הוא רשאי גם לפעול באופן חד-צדדי. לשון החוק:
במקרה בו הנשיא סבור כי קיימת הפרעה בלתי-חוקית, התארגנות או כל שילוב של מרד נגד סמכות המדינה שאינו מאפשר לאכוף את החוק בדרך הרגילה של הליך משפטי, הוא רשאי לגייס לשירות את המיליציה של כל מדינה ולהשתמש בכוחות המזוינים האלה באופן הדרוש בעיניו על מנת לאכוף את החוק או לדכא את המרד"
יתרה מכך, פסקה אחרת בחוק מסמיכה את הנשיא להשתמש בכוח חמוש על בסיס שיפוטו האישי אם הצעד הזה "דרוש כדי לדכא התקוממות, אלימות מקומית, התארגנות בלתי-חוקית או קנוניה" המאיימת לגזול מאמריקנים את זכויותיהם.
גם ההנחה לפיה שימוש בחוק ההתקוממות יהיה מנוגד לחוקה או חסר תקדים מדגימה בורות משפטית והיסטורית. אירונית במיוחד היא הטענה שפעולה כזו מצד הנשיא בניגוד לרצון הממשלה המקומית תהיה "גזענית". מבחינה היסטורית, בכל פעם שנשיא אמריקני נאלץ להשתמש בכוח מסוג הזה הוא עשה זאת נגד כוחות גזעניים אותם הממשלות המקומיות לא יכלו לדכא או אף תמכו בהם. כך היה בתגובה לקו קלוקס קלאן לאחר העברת חוק זכויות האזרח ב-1871, וכך היה בשנות החמישים עם אכיפת האיסור על הפרדה גזעית לאחר פסיקה היסטורית של בית המשפט העליון בעניין. במקרים אחרים, נעשה שימוש בחוק כדי לסייע למשטרה להשיב את הסדר אחרי גל מהומות רחב כמו זה שפרץ בדטרויט בשלהי שנות ה-60 או בלוס אנג'לס ב-1992.
בהסתמכו על ההיסטוריה המפורטת הזו ועל הוראות החוק, הסנאטור קוטון הניח כי הצבת כוחות צבא כדי להגן על אזרחים שנפגעו מן המהומות לא תוביל בהכרח למשטר צבאי כלשהו ובוודאי שלא לקץ הדמוקרטיה. זו עובדה, כמו גם טענתו הקשורה כי שימוש כזה בצבא לא יהווה הפרה של חוק ה-'Posse Comitatus' מ-1878 האוסר על הצבא למלא תפקידים של אכיפה אזרחית. גם בחוק הזה קיימים בפירוש כמה יוצאים מן הכלל שמאפשרים לעשות זאת, כולל השימוש בחוק ההתקוממות.
מדורת ההבלים
אז האם אנחנו יכולים להיות באמת כנים? אני כבר לא יודע. הרי כנות (יחד עם תום לב והגינות) רומזת שישנה איפשהו קרקע משותפת לכינון מציאות בסיסית כלשהי. אז אם אכן נניח שניתן להיות כנים, אנחנו יודעים (בדיוק כפי שב'טיימס' ידעו הודות לבדיקות המעמיקות שערכו) כי טום קוטון צדק לגבי העובדות הבסיסיות.
אין בכך כדי לקבוע שהדעה אותה ניסח מתוך העובדות נכונה או צודקת, ובוודאי שאפשר לטעות גם כאשר מתבססים היטב על עובדות. יתכן מאוד, כפי שרבים טוענים בלהט, כי יש לדרוש אישור של הממשל המקומי להתערבות פדרלית, הן על בסיס סעיפים בחוקה והן מתוך העדפה לריבונות המקומית. יתכן גם, כפי שטוענים אחרים, כי שורשי אי-השקט החברתי אותו אנחנו חווים כיום עמוקים כל כך עד שניתן לטפל בהם ביעילות רק על ידי שיתוף פעולה בין הרשויות. עוד יתכן, כפי שמבקריו של טראמפ טוענים, כי פעולה פדרלית חד-צדדית משולבת עם רטוריקה פרובוקטיבית מפי הנשיא רק יחמירו את המשבר. או שיתכן, כפי שחלק מתומכי טראמפ טוענים מנגד, שלאחר עשורים של שלטון מקומי פרוגרסיבי הערים הגדולות האמריקה סוערות בגלל המדיניות הכושלת בה נקטו, ושלא יהיה פתרון ארוך טווח ללא הכרה בכישלון הזה ולקיחת אחריות על ההשלכות ועל התיקון.
ישנן ללא ספק גם שלל אפשרויות אחרות. זו המשמעות של דעות או של מדורי דעות בעיתונים, אך זו אינה המשמעות של עובדות. בכל מה שקשור לעובדות, הטור של טום קוטון היה מדויק. קוטון הוא בחור חכם וכך גם עורכי הדעות של ה'טיימס', והטור פורסם לאחר הסכמה הדדית על עובדות היסוד. זו הדרך שמאפשרת לאנשים, גם כאלו שחלוקים בלהט, לקיים דיאלוג ואולי גם להשיג התקדמות.
אז למה מתכוונים כעת ב'טיימס' כשהם מתכננים "להרחיב את מנגנון בדיקת העובדות"? המשמעות היחידה היא שאותו "מנגנון" ישמש לצנזורה (או פשוט לעוד צנזורה) ולהדרה של דעות הסוטות מן הדוֹגְמָה הפרוגרסיבית המקובלת, והדוֹגְמָה הזו מגיעה עם "עובדות" משלה. המחשבה שלכל אדם יש עובדות משל עצמו היא כמובן אבסורדית, אך היא השתקפות המחשבה הפוסט-מודרנית והרמיזות ל"אמת שלי", כאילו שיש יותר מאחת כזו.
וזו הנקודה המטרידה ביותר במה שהייתה בזמן רגיל פשוט עוד אפיזודה קומית מבית ה'טיימס' – בעבר אחד מן המוסדות המפוארים במדינה שכיום מעדיף להשליך את עצמו למדורת ההבלים. התקדמות אמיתית והבנה אמיתית אפשריות רק כאשר חברה מסכימה שישנן עובדות אובייקטיביות ושניתן להגיע אליהן דרך התבונה וההיגיון הפשוט. רק כאשר נסכים על נקודת המוצא הזו, נוכל לנסות ולפתור את המחלוקות בינינו או לפחות להסכים שלא להסכים. אתה לא זכאי לעובדות משלך. פעם כולנו ידענו זאת.
אנדרו מקארתי הוא משפטן ופובליציסט, בעבר שימש כעוזר לתובע הכללי של מדינת ניו-יורק. הטור התפרסם לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו‘.
אז למה מתכוונים כעת ב’טיימס’ כשהם מתכננים “להרחיב את מנגנון בדיקת העובדות”?
הם מתכוונים לבדוק מנגנון, אשר יבטיח שהטיימס לא ירחיב על עבודות.
הדוגמה של המחנה הפרוגרסיבי פרי ההזיה הפוסטמודרניסטית מבוססת על מירמה הונאה נוכלות גנבת הדעת והסתה ולכן היא מובילה בהכרח למעשי נבלה
בעמוד שהמאמר נמצא בו העורכים של העיתון מונים שלל דברים שהם מוצאים לא מדוייקים במאמר, ולאף אחד מהם לא התייחס הכותב של המאמר הנ"ל… נאום על עובדות זה טוב ויפה, אבל גם אתה יכול לספק קצת עובדות ולעבוד בצורה יותר כנה
ה"עובדות" של טיימס, כבר מזמן הופרכו ע"י כל האינטרנט, שמסוגל לחשוב עצמאית.
נתחיל בכך – תגובתה של כתבת בעיתון שכתבה כך על החלטת עיתונה: Tom Cotton’s Fascist Op-Ed. אז תראה, אני יכול לקרוא לך בולשביק רצחני – רק שזה לא נקרא "עובדה". כל טענותיו של הטיימס, הם (עובדי העיתון) סיכמו בעצמם כך – הוא מסכן את האפרו אמריקאים. אז תראה, אני יכול לומר שאתה מסכן את הישראלים עם חבריך בחמאס וכל מה שאתה רוצה, זה לרצוח ישראלים, רק שגם זה, לא "עובדה".
רוצה עוד דוגמא? בבקשה – במאמר התגובה של הטיימס, טענו העורכים שדבריו של קוטון שארגון הטרור "אנטיפה" מעורב בהתפרעויות האלימות, אינן נכונות. השקר כמובן, צוטט מיד ע"י אינספור "עיתונאים" אמריקאים – כולם, נחש מאיזה צד של המפה הפוליטית – לפיהם, גורמים עלומים ב-FBI , נאסא והרשות לשלום החזיות הדמוקרטיות בקוסמוס הליברלי, הציגו מסמכים מסווגים לכל העיתונאים (לא ידעת שעיתונאי הסמול הם קציני CIA ולכן יש להם תמיד גישה למסמכי מודיעין מסווגים?), לפיהם – "אנטיפה" בכלל לא מעורבים. אלא מה? התובע הכללי (!!!) של ארה"ב, כבר הודיע שקיימות ראיות הקושרות את "אנטיפה" לפרעות. הוא לא מסתתר מאחורי עיתונאים עלומים ומקורות מסווגים במועצה לשלום החלל הדמוקרטי של מקררים פלורליסטיים. הוא אומר בפנים גלויות שיש ראיות והראיות שיש (נאספו במפתיע דווקא ע"י FBI) – יועברו לרשויות הנבחרות, ע"מ לשקול האם לכלול את "אנטיפה" ברשימת ארגוני הטרור. גם מנהל ה-FBI, אמר זאת בפומבי, תוך התייחסות למספר חקירות ש-FBI מנהל בעת זו. כך לגבי שאר ה"עובדות" של הטיימס.
אז תראה בולשביק רצחני שכמוך (מה קרה? לפתע לכנות אותך בשימות גנאי ע"י מי שלא מסכים איתך, זו כבר לא "עובדה"? נסה להבהיר זאת לעובדי הטיימס) וברצינות – נסה לעבוד עם מילים על כנות ועובדות, על מישהו שלא חושב עצמאית, אלא רק באישור הטיימס או משוקן. לא על מישהו שבודק עובודות עצמאית ולא חושש שעצירת פורעים, זו פגיעה בזכויותיהם של האפרו אמריקאים וגם לא, באלה של נציגי איגוד הסנאים לפלורליזם בקרב חצאיות. כיוון שמצחיק לקרוא שב-June 5 הטיימס כותבים (הבהרה מעל כתבתו של קוטון) שספק אם "אנטיפה" שותפים להתפרעויות, כאשר ב-June 4, הטיימס עצמם פירסמו את הצהרת התובע הכללי של ארה"ב ואת מנהל ה-FBI, לפיהם ראיות ש-FBI אסף, מוכיחות את השתתפות "אנטיפה" ואף הצתת התפרויות על ידם.
אני יודע, אני יודע, הם עשו זאת, רק על מנת שקוטון יוכל לפרסם מאמר דעה ב"עיתון" טיימס ולסכן את עובדיו האפרו אמריקאים, את נציגות ארגון חזיות למען דמוקרטיה במאדים ועובדי טיימס אשר בטוחים שהם סנאי (כי במאמרו הוא חולק על העובדה, שיש להביא להם אגוזים). לא כן, מר פוליטרוק?
:)))
כולה ביקשתי סימוכין לטענות באותה מידה שכותב המאמר ביקש. לא צריך להיות כל כך triggered
כולה תלמד לנמק במקום להמציא סיפורים על מי שמדבר איתך. אל תהיה כזה ridiculous.
אם אני מנתק את הבכיינות שלך מהתוכן של התגובות שלך הן די ראויות.. זה ממש מוזר.
לגופו של עניין – אני אמרתי שבמאמר פה אין ממש תשובות לטענות של הtimes. מה לא נכון בזה? אם יש מאמר שמתיימר לדון באמת ועובדות, אולי כדאי להכניס כמה מהן. אחרי הכול, התעלמות מטענות
זה דבר של שמאלנים
אמת אובייקטיבית?? באתר שתומך בתנועה משיחית? בסדר.
ביום שחובשי כיפות יודו שיהווה לא קיים, ולא שומר עלינו יהיה ניתן להתחיל לדון על מציאות אובייקטיבית. אנשים דתיים חיים במציאות שונה מזו של חילונים, אין מה לעשות.
אחי נראה שהתבלבלת באתר. זה לא אתר דתי ורוב הכותבים פה חילונים
לפי כיפות הדתיים לאומיים שמעורבים במפלגות שאינן בהכרח דתיות לאומיות הייתי אומר שיש לשני המגזרים הרבה יותר במשותף משאתה חושב.
כן אובייקטיבית. כזו שנסמכת על עובדות והנמקה. שני דברים שאתה לא מכיר. לגדף אתה יכול בפמפלט של שוקן. ביום שתבין כיצד מגיבים על הכתוב, במקום לגדף את הכותב – אנחנו (אלה שחושבים עצמאית), נתעניין, מה יש לך ולחמאס לומר, אין מה לעשות.