טורקיה וקטאר: סיפור אהבה יקר

אנשי קטאר שנלחמו ב-1915 נגד הכובשים העות'מאניים כדי לזכות בעצמאות לאחר 44 שנים של שלטון טורקי בחצי-האי, כנראה שלא היו מדמיינים לעולם שנכדיהם יהפכו להיות בעלי הברית האסטרטגיים הקרובים ביותר של טורקיה המודרנית.

חוקת המדינה הזעירה והעשירה מבוססת על חוקי השריעה הדתיים, בעוד חוקתה של טורקיה היא חילונית לפחות באופן רשמי; בקטאר, הלקאות וסקילה הן צורות חוקיות של עונש, דבר שלא היה מתקבל על הדעת בטורקיה; בקטאר, כפירה באסלאם היא עבירה שדינה מוות, ובטורקיה זו אינה עבירה כלל. אך למרות כל ההבדלים, הקרבה האידיאולוגית בין שתי המדינות הסוניות המבוססת  בעיקר על תמיכה נלהבת בתנועות כמו 'האחים המוסלמים' וחמאס יחד עם שנאה דתית לישראל, יצרה קשר המאיים על האינטרסים של המערב.

לפני כשש שנים, טורקיה וקטאר חתמו על הסכם ביטחון אסטרטגי שהעניק לאנקרה בסיס צבאי על גדות המפרץ הפרסי, לא רחוק מהבסיס האמריקני באל-עודייד הנחשב לגדול ביותר במזרח התיכון. כיום מוצבים בקטאר כ-3,000 חיילים טורקים, בנוסף ליחידות אוויר וים, יועצים צבאיים וכוחות מיוחדים. בשנת 2017, במסגרת המאבק בין הכוחות הסוניים במפרץ, קואליציה בהובלה סעודית הטילה מצור על קטאר והאשימה אותה בתמיכה בטרור ובחיזוק הקשרים עם איראן השיעית. טורקיה נלחצה מיד לעזרת הקטארים, ושלחה ספינות ומאות מטוסים עמוסים במזון ומצרכים חיוניים כדי לשבור את המצור. אנקרה גם חיזקה את כוחה הצבאי המוצב בקטאר, במחווה המרמזת כי היא מוכנה להגן על המדינה גם מבחינה צבאית.

כמה חודשים לאחר מכן, הגיע זמן התשלום. כאשר טורקיה עמדה בעיצומו של משבר כלכלי, פיחות רחב במטבע ואיום של סנקציות אמריקניות, קטאר התחייבה להשקעות בסך 15 מיליארד דולר בבנקים טורקיים ובשוקי ההון. במילים אחרות, אחת מבנות-הברית האמריקניות במזרח התיכון סייעה לבת-ברית אחרת להתחמק מסנקציות אמריקניות. בנוסף, מנהיג קטאר השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני העניק לנשיא הטורקי ארדואן מתנה יקרה בדמות מטוס בואינג 747-8, שמחירו מוערך ב-400 מיליון דולר.

סיפור האהבה הטורקי-קטארי נמשך גם עם שיתופי פעולה בתעשיית הביטחון. קרן השקעות קטארית רכשה 50 אחוזים ממניות חברת BMC, יצרנית טורקית של רכבים משוריינים, שחלק מראשיה ידועים כמקורבי ארדואן. שלא במפתיע, BMC זכתה במכרז ענק לייצור יותר מאלף דגמים של טנק ה'אלטאי' האמור להוות אחד הנשקים המרכזיים של צבא טורקיה, ואף קיבלה לידיה בסיס צבאי מידי הממשלה. Havelsan , חברה ממשלתית טורקית הפועלת בתחום החומרה הצבאית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת אחזקות קטארית, להקמת יוזמה משותפת המתמחה בפתרונות אבטחה וסייבר עבור קטאר.

עד כאן סיפור האהבה יפה ופורח, אך הבעיות הכלכליות בטורקיה נמשכות וצפויות להעמיק עוד יותר בעידן שאחרי משבר הקורונה. שיעור האבטלה צפוי לטפס עד ליותר מ-17 אחוזים בסוף השנה הנוכחית, ושערי המטבע צנחו שוב לשפל של השנה שעברה: באמצע חודש מאי, דולר אמריקני אחד נסחר תמורת 7.26 לירות טורקיות. חובות מטבע החוץ של טורקיה תפחו ל-300 מיליארד דולר, וכל ניסיון להציל את הלירה רק שרף עוד עשרות מיליארדים ממאגרי הבנק המרכזי.

במאמץ לעצור את קריסת המטבע ולהעניק לבנקים נזילות נדרשת, הבנק המרכזי בטורקיה תר נואשות אחר הסכמים להחלפת מטבע עם כלכלות חזקות כמו יפן או בריטניה, אך ללא הואיל, וכל הבעיות הכלכליות האלה מגיעות בתקופה בה איום הסנקציות האמריקניות עדיין תלוי ועומד.

הבית הלבן הזהיר את טורקיה ממהלך של הטלת סנקציות בעקבות רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית מדגם S-400, והן יכנסו לתוקף ברגע בו המערכת תהפוך למבצעית. בנוסף, בית המשפט בארה"ב מאיים להטיל סנקציות נוספות בגובה מיליארדי דולרים על חברת ההשקעות הטורקית Halkbank בשל ניסיונה לעקוף את הסנקציות האמריקניות על איראן. אם גם מגבלות אלה יכנסו לתוקף בקרוב, בעיות הכלכלה בטורקיה עשויות להפוך במהרה למשבר קיומי שיאיים של המשך שלטון ארדואן.

וארדואן ידע בדיוק למי לפנות בעת צרה. ב-20 במאי, הבנק המרכזי הטורקי הודיע כי הוא משלש את שיעורי החלפות המטבע עם קטאר עד לרמה של 15 מיליארד דולר, מהלך שמשמעותו הבטחת מטבע זר חיוני למימון הכלכלה הטורקית. פעם נוספת, בת-ברית של ארה"ב נחלצה להציל בת-ברית אחרת מאימת הסנקציות האמריקניות, בדיוק כפי שקרה ב-2018. אולי הגיעה העת שגם בוושינגטון ישקלו מחדש את מפת הבריתות במזרח התיכון.

בוראק בקדיל הוא עיתונאי טורקי ועמית במכון Middle East Forum. הטור התפרסם במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.