לחץ ומבוכה באיראן משרשרת החבלות, "נזק כבד" למתקן בנתנז

רצף הפיצוצים במתקני הגרעין האיראניים בנתנז ופרצ’ין, באתרים אחרים החשודים בפעילות צבאית ובמתקני אנרגיה כמו תחנת כוח במחוז ח'וזסטאן שהחל לפני כשבועיים, שב ומציף את המתיחות האזורית סביב קידום תכנית הגרעין האיראנית. נכון לעכשיו, הסיכויים לחידוש הדיאלוג בין איראן לבין המדינות החתומות עדיין על הסכם הגרעין נראים קלושים מתמיד.

בעקבות הפיצוצים והשרפות המשטר האיראני פרסם הודעות עמומות בהם טען כי נגרם בהם נזק מועט, בניסיון ברור להמעיט בחומרת הפגיעה שהסבו לתוכנית הגרעין ולתוכניות ביטחוניות אחרות. עוד ניסו האייתוללות להרגיע את הביקורת הנמשכת מבית על מחדליהם הביטחוניים בתחומים שונים, החל מהפלת מטוס הנוסעים האוקראיני, דרך הפגיעות החוזרות ונשנות בתשתיות בסוריה ועד הכישלון באבטחת מתקנים ביטחוניים ותשתיות אזרחיות קריטיות ברחבי איראן.

בהמשך הודה המשטר כי הפיצוץ במתקן הגרעיני בנתנז גרם נזק כבד למתחם על שם אחמדי רושן (מדען גרעין איראני שחוסל ב-2012), כזה שיפגע בפיתוח הצנטריפוגות במקום. בתוך כך, דיווח ה'ניו-יורק טיימס' מפי “איש מודיעין במזרח התיכון המכיר את האירוע מקרוב” כי ישראל היא העומדת מאחורי החבלה במתקן באמצעות “פצצה רבת עוצמה”, אך אינה קשורה לשאר הפיצוצים והתקריות. עוד נמסר כי גם איש משמרות המהפכה שעודכן באירוע הודה כי בחבלה נעשה שימוש בחומרי נפץ.

נזק כבד

על פי בהרוז כמאלונדי, דובר הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, באתר בנתנז אשר ”יועד לטיפול בשלבים האחרונים של הרכבת הצנטריפוגות המתקדמות” נגרם נזק כבד כאשר חלק מהציוד ששימש למדידות הושמד וחלקו האחר ניזוק. עוד אמר כמאלונדי כי גורמי הביטחון באיראן מודעים לסיבת הנזק שנגרם לאתר, אך "לא ידברו על כך מסיבות ביטחוניות”. הדובר הוסיף כי הבניה באתר החלה ב-2013 והוא הושמש ב-6 ביוני 2018, יומיים לאחר שמנהיג איראן ח’אמנאי קרא לסלול את הדרך להעלאת רמת ההעשרה של האורניום בעקבות נסיגת ארה”ב מהסכם הגרעין.

עם זאת, כמאלונדי הבהיר כי הבנייה באתר טרם הסתיימה לאחר שאיראן הפחיתה את פעילותה הגרעינית בעקבות החתימה על הסכם הגרעין ב-2015. לדבריו, דגמים נוספים של צנטריפוגות מתקדמות היו אמורים לעלות על קו הייצור במתקן שניזוק בנתנז ו”יתכן שהאירוע יאט את פיתוחן והרחבתן”. נוכח “שיקולים ביטחוניים” לא ברור אם המתקן החדש ייבנה באותו מקום אך ברור כי “המתקן החדש יהיה גדול יותר ומתקדם יותר מבחינת הציוד”.

בתוך כך, הפרלמנט בטהרן דן עם עלי אכבר צלאחי, יו”ר הסוכנות האיראנית לאנרגיה אטומית, בהיקף ובהשלכות התקרית במתקן בנתנז, ועדכן כי נבחנים מספר תרחישים סביב האירוע אשר תוצאות החקירה לגביו יפורסמו בקרוב. גם צאלחי הדגיש כי בידי איראן מידע על הסיבות לפיצוץ והוא יפורסם "משיקולים ביטחוניים" בזמן המתאים.

האתר 'נור' המקורב למועצה העליונה לביטחון לאומי כתב כי על הקהילה הבינלאומית לגלות דאגה רבה יותר נוכח “חבלות הסייבר” המכוונות נגד תכנית הגרעין, שכן הן יכולות לגרום לזיהום גרעיני רחב היקף ולנזקים סביבתיים בעלי השפעות לא ידועות. על פי הדיווח, בפיצוצים האחרונים לא נגרמה כל דליפה גרעינית, והוא צוטט בהרחבה גם בעיתון 'כיהאן' המשקף את דעת ח'אמנאי. האתר התייחס לפרסומים בכלי התקשורת הבינלאומיים שרמזו כי יתכן ומדובר במתקפת סייבר ישראלית, והבהיר כי למרות מדיניות העמימות שהיא נוקטת, אין ספק כי ישראל היא זו העומדת מאחורי המעשים בהינתן “רקורד העויינות שלה כלפי איראן ותוכנית הגרעין למטרות שלום שהיא מנהלת…רגישותו וחשיבותו של הנושא הופכים ברורים יותר אם מביאים בחשבון את טבעו של המשטר הישראלי ואת פגיעותה של ישראל לתגובת הנגד”.

גם סוכנות הידיעות הרשמית של איראן רמזה כי מאחורי ההתקפה עומדות אויבותיה של איראן, וציינה כי “עד עתה נמנעה איראן מלהרחיב את המשבר וליצור תנאים ומצבים בלתי ניתנים לצפייה, אולם לאור חציית קווים אדומים על ידי מדינות עויינות, ובמיוחד המשטר הציוני וארה"ב, עלולה איראן לבחון מחדש את האסטרטגיה שלה”.

מקורות ביטחון שצוטטו בעיתון 'כיהאן' אמרו כי אם יתברר שישראל או ארה"ב עמדו מאחורי הכוונה לפגוע במתקני ובאתרי הגרעין, התגובה האיראנית תגיע. באתר 'נור' נכתב עוד כי על ישראל לצפות להשלכות קשות אם “תחצה את הקווים האדומים”. בהתייחסות לסדרה הישראלית 'טהרן', נכתב באתר כי "ישראל לא תוכל עוד להתרברב בפעילות חבלה נגד איראן באמצעות סדרת טלוויזיה המשודרת כיום בשטחים הפלסטינים הכבושים”. הסדרה מסוקרת במרבית אמצעי התקשורת באיראן וניתן אף לצפות בחלקים ממנה.

ע’לאם רצ’א ג’לילי ראש תחום ההגנה האזרחית באיראן הזהיר אף הוא כי איראן תגיב ביד קשה נגד כל גורם שינהל מתקפת סייבר: “תגובה למתקפות סייבר היא חלק מיכולות ההגנה של איראן, ואם יוכח כי מדינתנו הותקפה באמצעות התווך הקיברנטי , אנו נגיב”. ג’לילי הודה כי בוצעה “התקפת סייבר מוגבלת מאד” נגד מתקנים איראנים בחודשים האחרונים, ואמר כי “רשתות חברתיות הנשלטות על ידי מדינות זרות משמשו להתקפות ביטחוניות וכלכליות ולזריעת כאוס בקרב מדינות אחרות”.

מחדל בטיחותי וביטחוני

גם התקשורת האיראנית עסקה בהרחבה בנושא החבלה במתקן הגרעין. העיתון הרפורמיסטי 'אעתמאד' העלה ב-4 ביולי שלושה תרחישים אפשריים: פיצוץ כתוצאה מהזנחה, חדירה למתקן מצד גורמים מתוך איראן (מקומיים או כאלה המופעלים על יד גורמי חוץ), או מצד גורמים ממשלתיים בהם כלולות “ארה"ב וישראל להן היסטוריה ארוכה של פעולות חבלה בתוך איראן”.

עוד נכתב כי העובדה שהפיצוץ לא ארע באזור בו מוחזקים חומרים גרעיניים מנעה נזק רב כתוצאה מקרינה לאנשים ולסביבה, והובעה דאגה כי דאגה רבה מהפרצה הביטחונית וההזנחה שאפשרה את האירוע. בעיתון קראו למצות את הדין עם האחראים ולחדד את אמצעי הביטחון במתקנים אחרים ברחבי המדינה, וכן להגביר את רמת הבטיחות לצד הגברת רמת האבטחה. 'אעתמאד' דחק גם בסכונות הבינ"ל לאנרגיה אטומית לבדוק את נסיבות האירוע והשלכותיו בתחום בטיחות הטיפול בחומרים גרעיניים.

בד בבד, כלי תקשורת מקומיים דיווחו על מעצרו של מחמד סעידי, חבר לשעבר בצוות המו”מ בנושא גרעין באשמת קבלת שוחד של 4 מיליון דולר, תוך הדגשה כי המעצר קשור למעורבותו בשחיתות בחברת הספנות של איראן. סעידי מונה לסגן יו”ר הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן בזמן כהונתו של הנשיא אחמדינז’אד, ובהמשך מונה על ידי הנשיא רוחאני לראש חברת הספנות IRISL.

לחץ גובר

סדרת התקריות באיראן מתרחשת בשיאו של משבר הקורונה ובעיצומן של הסנקציות האמריקניות המסבות נזקים כלכליים קשים. בין היתר הוביל המשבר הכלכלי לקיצוץ בתקציב המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, וככל הנראה גם לשחיקת הסיוע לגורמים אחרים, יחד עם קשיים גוברים מבית.

גם אם מדובר בתקריות שאינן קשורות זו לזו, הרי שסמיכותן וחומרתן יוצרות תחושת מבוכה וחוסר ביטחון בתוך המשטר האיראני, ומעמיקות את אי-האמון בו בקרב העם. במקביל, מתמודד הנשיא רוחאני גם עם ביקורת גוברת על דבקותו בתוכנית הגרעין מבלי שאיראן זכתה עד כה לכל תמורה ומצבה אף החמיר.

Listen to Iran's Foreign Minister, @JZarif defending himself in parliament today while being berated by lawmakers.
Zarif: I coordinated everything with Soleimani/the Supreme Leader knew about my lies/"We are all on the same boat".

– And this boat is going to sink very soon. pic.twitter.com/CXICdzw3qu

— Iran News Wire (@IranNW) July 5, 2020

שר החוץ זריף זכה למקלחת צוננת מצד חברי פרלמנט שהטיחו בו כי הוא “שקרן”, נוכח הבטחותיו לנסות ולעקוף את הסנקציות במסגרת דיאלוג עם אירופה וסין ונוכח המשך צניחת המטבע מול הדולר בו איראן אינה יכולה לסחור נוכח הסנקציות. חברי מג’לס אחרים הדגישו, ברוח המוטו של המנהיג ח’אמנאי, כי איראן נתונה במלחמה כלכלית ועליה לאחד כוחות. באופק נמצאת גם סוגיית המגעים מול מועצת הביטחון בנושא הסנקציות, והחשש מהטלת מגבלות נוספות.

למרות הלחצים מבית ומחוץ, איראן מעוניינת להישאר עם הראש מעל המים עד לפחות לבחירות בארה"ב ומקווה שהנשיא טראמפ לא יזכה בכהונה נוספת, מה שישיב את ארה"ב להסכם הגרעין, כפי שרמז המועמד הדמוקרטי ביידן.

איראן מפנה אצבע מאשימה כלפי ארה"ב וישראל, אך תזהר שלא לנקוט בחלון הזמנים שנותר עד לסוף כהונת טראמפ מהלך שיוביל לתגובה ישראלית או אמריקנית חריפה נגד המשטר ותכנית הגרעין. איראן יכולה עדיין להפעיל את בני החסות שלה בעיראק, סוריה לבנון ותימן כדי לפגוע באינטרסים ישראלים ואמריקנים, אולם נראה כי המשבר הכלכלי הנמשך באיראן (ובלבנון) מתחיל לתת אותותיו גם על כלי משחק איראניים אלה.

סא”ל (במיל’) מיכאל סגל הוא חוקר בכיר ומומחה לנושאים אסטרטגיים, ושירת בצה”ל בחטיבת המחקר של אמ”ן בתחומי איראן והפלסטינים. הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.