בשיאו של משבר הקורונה מצאו ראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה את המטרה האמיתית להיאבק בה: החלטת מינוי לגיטימית של השר הנבחר
חגיגות ה-14 ביולי בצרפת היו מצומצמות השנה. כיכר הקונקורד ושדרות השאנז אליזה בפריז שבזמנים כתיקונם גדושות בחוגגים היו כמעט ריקות. המצעד הצבאי המפורסם בוטל. מופע הזיקוקים המרהיב מעל מגדל האייפל נערך, אולם ללא קהל. בני מזל יכלו לצפות בו מגג מגדל מונפרנאס, השאר רק בטלוויזיה. מזג האוויר הסגרירי תאם למצב הרוח הכללי ששורר כאן מאז חודש מרץ.
עם זאת בישראל, כך נדמה, מחשבות על נפילת הבסטיליה עוררו רוח קרב בקרב אנשים מסוימים. תנועת "הדגלים השחורים" איימה בפריצה לרחוב בלפור. חבר הכנסת עידן רול יצא בקריאה לא לציית להוראות הממשלה. הגדיל לעשות נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין, במכתב פומפוזי בו הודיע על התפטרותו מראשות ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), אקט מחאתי בתגובה להחלטת השר להשכלה גבוהה זאב אלקין שלא להאריך את מינויה של מיכל נוימן כממלאת מקום מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה.
ובכן, כל הקלישאות נמצאות במכתב הזה ועוד קצת: "אנו נמצאים בתקופה חסרת תקדים ואפלה מאוד", "מתקפה מסוכנת המאיימת על קיומה של הדמוקרטיה בישראל", "סכנה ברורה ומידית", "ישראל צועדת בעיניים עצומות לרווחה". לא אלאה אתכם. כל מי שקרא בעבר מניפסט כזה יכול להשלים את החסר. אך הסיפא של רובין חרגה הפעם מגבולות הז'אנר:
אני תקווה כי בכך אצית את אש המרד בקרב כל הסגל האקדמי בישראל, ציבור הסטודנטים, וכל אדם במדינת ישראל שעתיד הדמוקרטיה, המדע, המחקר, והחופש לחשוב יקרים לליבו. חברות וחברים, חייבים להתעורר – תורכיה זה כאן!"
עד כמה שידוע לי, קריאה למרד היא עדיין עבירה על החוק בישראל, אך נראה כי לפחות החלק הזה של המכתב נעלם מתחת לרדאר. לא הייתי מופתע אם בצרפת אמירה קיצונית כזו נגד שר הייתה גוררת שערורייה רבתי וקריאות להתפטרות מהתפקיד, אבל כרגיל אנחנו מאמצים מצרפת את מה שנוח לאמץ (מהעבר ומההווה) ובישראל, לפחות בינתיים, את האשמות בהמרדה שומרים לאחרים.
האקדמיה, כצפוי, לא נותרה אדישה לקריאת הקרב וחברי האוניברסיטאות צופפו שורות כמו הופליטים מיומנים. המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר פרסמה הודעת תמיכה גורפת ברובין בה קראה "להצטרף למאבק בלתי-מתפשר על עתידה, חירותה, עצמאותה ומעמדה של ההשכלה הגבוהה בארץ". יו"ר ור"ה החדש פרופ' אשר כהן פרסם גם הוא מכתב ברוח דומה. ברשת 'אקדמיה' בה חברים מרבית אנשי הקהילה בישראל נכתב בהודעה שהפיצה את המכתב: "אני לא חושב שתורכיה זה כאן אבל אני חושב שיש כאן יותר מידי ארדואנים, בנטים ומירי רגבים. צריך לעצור אותם."
השר אלקין מצדו גינה את "הגישה הבריונית" של ועד ראשי האוניברסיטאות והצהיר כי הוא "כאן כדי לשנות את זה", אך נראה כי הבליג על ניסיון ההמרדה, אולי כי אינו רוצה להצטייר בימים אלה כמי שיוצא נגד מחאות.
***
למחרת פרסום המכתב נערכה שיחת ועידה מקוונת בהשתתפות חברי סגל ממוסדות שונים ותחת הכותרת " הארדואניזציה של ההשכלה הגבוהה?", בה הרחיב פרופ' רובין על הסיבות להתפטרות. הוא לא חזר בו מהאמירות הקשות ואף הצדיק את הלשון החריפה בקבלת "הד תקשורתי" והשגת נקודות בקרב מול השר אלקין. "אתמול לא היה לו [אלקין] נוח. שיהיה ברור, ממש לא נוח", הסביר נשיא אוניברסיטת חיפה. "אני רוצה ומקווה שאפשר יהיה למצוא פה … לא יודע אם לקרוא לזה עמק השווה אבל איזה דפוס התנהגות שנוכל לחיות עם זה".
בכלל, מומלץ לכל מי שרוצה להבין משהו על מאחורי הקלעים של ההשכלה הגבוהה בישראל להקשיב לשיחה במלואה. אם נתעלם לרגע מהתארים המרשימים ומהז'רגון, בכירי האקדמיה מתגלים כלא יותר מקבוצת אינטרס לכל דבר ועניין. כמו נהגי המונית, עובדי חברת חשמל או מגדלי הביצים, גם הפרופסורים באוניברסיטאות לא מעוניינים לוותר על הפריווילגיות ומוכנים לצאת למאבק עבורן
הוכחה נוספת לסקטוריאליות של המאבק הזה אפשר היה לשמוע בראיון שהעניק רובין בחודש שעבר, עת פיצוץ 'סקנדל הבחינות' ולאחר החלטת השר אלקין לבטל את הבחינות מחשש להדבקת סטודנטים ומרצים. לראשי האוניברסיטאות זה פחות התאים, ורובין הגדיר את הביטול הגורף מבלי להיוועץ כ"סוריאליסטי". אפשר להתווכח על התובנה הרפואית שבאמירה כזו בשיאה של מגפה קטלנית, אבל הרמז היה ברור: לא הקורונה היא הבעיה אלא העובדה שהשר לא שאל לעצת מועצת החכמים. הפרופסורים הנכבדים חוששים למעמדם וכוחם, ואין פלא שרובין הלין על כך ש"כל השרים נלחמו על הציבור שלהם, חוץ מהשר שלנו". פעם נוספת, המסר ברור: השר להשכלה גבוהה הוא השר של חברי האוניברסיטאות. הם ה'ציבור שלו' והוא עובד אצלם.
זו תהיה תמימות לא להבחין שאינטרסים קבוצתיים עומדים גם מאחורי המכתב של פרופ' רובין. השר אלקין, אם ירצו או לא, נבחר בבחירות חופשיות ושוות לכנסת ופעל בהתאם לחוק כאשר לא האריך את כהונת נוימן. זכותו, וחובתו אפילו, לקדם מדיניות שתואמת את רצון בוחריו. אז מה הבעיה כאן בעצם? מי שמכם לשנות את "דפוס ההתנהגות" של השר?
לשאלה מצד ד"ר יעקב ברגמן האם הוא מכיר עוד דוגמה למדינה מערבית (להוציא ישראל) בה מערכת השכלה הגבוהה אוטונומית ומופרדת מניהול הממשלה, בחר רובין להתעלם באלגנטיות אקדמית טיפוסית: "ביומיום לא יכול להיות קשר בין השלטון לאוניברסיטאות", אמר והוסיף: "האנרכיה המאורגנת שלנו ….'הכאוס המאורגן' זה מקור היצירתיות שלנו".
ובכל זאת, נקודה ראויה לציון בשיחת הזום היא כנותו של הנשיא ומי שעמד עד לא מכבר בראש הארגון המשפיע ביותר על התנהלות האוניברסיטאות. לדבריו, ההתנגדות להקמת אוניברסיטת אריאל לא נעשתה רק ממניעים עניינים אלא גם ממניעים אידאולוגיים: "יש לחלק גדול מהציבור שלנו בעיה מאוד גדולה עם קיומו של מוסד ישראלי מעבר לקו הירוק. בשטחים שאינם חלק ממדינת ישראל". אותם מניעים, מתברר, היו גם חלק מההתנגדות לצירוף נציג אוניברסיטת אריאל לוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת).
***
ואולי בכל זאת יש משהו מעט שונה מעובדי רכבת ישראל או אל-על. שכן אלו, גם אם ממש יתאמצו, יתקשו לצייר את עצמם כחומה האחרונה המגינה על הציביליזציה הישראלית מהתדרדרות לברבריות. או כמו שרובין הזהיר: "אסור לנו בשום פנים ואופן לשקוע בבוץ הטובעני שיחזיר אותנו לתקופות בהן אנשים האמינו שכדור הארץ שטוח והשמש סובבת אותו". כאמור, הפריווילגיה הזו שמורה רק לחברי שני מעמדות בישראל: המשפטנים והפרופסורים.
כמו שופטי בג"ץ, גם ראשי האוניברסיטאות התחילו לראות בעצמם כ'שומרי סף' על-פוליטיים שאם חלילה יגבילו את כוחם תדרדר החברה לאנרכיה של מצב הטבע. וגם היומרה בהתאם: "אנו נמצאים במרוץ תמידי מול מדינות העולם, בהן גם מדינות אויב, על ההובלה במדע ובמחקר, שבלעדיהם אין טכנולוגיה מתקדמת, אין פריצות דרך מצילות חיים, אין פיתוחים קריטיים בתחום המזון, אין כלכלה משגשגת, אין עתיד". ואם עתיד האומה כולה תלוי בהם, מגיעות להם כמובן זכויות מיוחדות. "הזעקה קמה", הסביר רובין, בשביל "למנוע, במעטה של שעת חירום, לקחת מאיתנו חירויות שנראות לנו בסיסיות וחיוניות להמשך שגשוג המערכת שלנו". ומה לגבי דעת הציבור? גם כאן היא לא נספרת.
הרבה יותר מההמון הפריזאי של 1789, אם העמדה הזו מזכירה משהו זאת האריסטוקרטיה הצרפתית. בתקופה הפרה-מהפכנית היא ראתה עצמה כשומרת ה'ליברטה' של העם: לא חירות כללית ושווה אלא חירויות שונות למעמדות השונים. בתקופת הפוסט-רסטורציה חלקם ראו באריסטוקרטיה מעמד הכרחי במשטר מוגבל השומר על העם הצרפתי כולו מפני התדרדרות ל'דספוטיזם'. כך או כך, המשותף לאלו היא הדחייה או הביקורת הגלויה על הסנטימנט והמשטר הדמוקרטי.
עם זאת נדמה שבמקרה של הפרופסורים, כמו שופטי בג"ץ, הצידוק לכל פעולה תמיד יהיה 'דמוקרטי', גם אם הקשר בין המעשים לא רק קלוש אלא הפוך לחלוטין ממשמעות המושג. בשם הדמוקרטיה תומכים בעליונות משפטנים על נבחרי ציבור; בשם הדמוקרטיה, מל"ג וור"ה צריכים לקבל עצמאות מלאה מכל התערבות של נבחרי הציבור. בשם הדמוקרטיה, צריך למרוד בנבחרי העם כדי לחזק אותה.
חוסר הכנות הזה כה מורגש במקרה של הפרופסורים שלפעמים נדמה שאולי אם הדברים היו נאמרים בגלוי היו זוכים ליותר תמיכה. אולם לא נראה שזה הכיוון. "הדברור של המאבק שלנו לא מספיק טוב", אמר רובין בשיחה ושוב פנה לתחום יחסי הציבור. "להיות ולהיראות הפכו לשני דברים שונים", כתב רוסו בביקורת על הזיוף והצביעות שאפיינו את החיים בתקופת טרום המהפכה. גם בימינו, חייבים להודות, הצורה בה נתפסים הדברים לא פעם חשובה יותר מהדברים עצמם. ראשי האוניברסיטאות מודעים לכך היטב, אבל גם הציבור, עובדה שאליה נראה כי מנהיגי המאבק האקדמי מודעים פחות. האדם הפשוט אולי לא תמיד מבחין בין קאטו ונירון, אבל הוא כן מרגיש שעושים עליו סיבוב.
בכדי להיות הגון טוב שאומר: לא מן הנמנע שחלק, אולי אפילו חלק לא מבוטל, מתוך חברי האליטה הזו באמת מאמינים שהם מצילים את עם ישראל מעצמו. ייתכן מאוד שרובם המכריע הם לא אגואיסטים גמורים. אני מניח שאצל רובם האינטרסים האישיים והכלליים מעורבבים בלי תאוריה מורכבת מדי. על כל פנים, זה לא ממש משנה. אליטה אינה דבר רע בהכרח. כל חברה יציבה ומשגשגת מבוססת על מיעוט יוצא דופן שדוחף אותה קדימה בפוליטיקה, בעסקים, באמנות ובמדע, והאוניברסיטה המודרנית היא לא מוסד רע מיסודו. אולם השאלה היא לא האם אליטה צריכה להתקיים אלא האם היא לגיטימית. קבוצה לא יכולה לכפות על הרוב את ההנהגה שלה, בוודאי שלא במדינה דמוקרטית. במשטר דמוקרטי מודרני הציבור בוחר את האליטות שלו או לפחות חייב להראות בדרך מסוימת שהוא מכיר בהן ככאלו. בסופו של דבר תארי כבוד ניתנים מלמטה ולא מלמעלה, גם 'דוקטור' ו'פרופסור'.
***
ודבר אחרון המכוון יותר לסטודנטים שאותם מרצים מעוניינים לצרף למאבק. על אף הטענה הנכונה של רובין לפיה האוניברסיטאות צריכות להיות יותר קשובות לסטודנטים, בסופו של דבר יש כאן אינטרסים מתנגשים. אל תהיו תמימים: שיפור באיכות ההוראה ותוכן החומר הנלמד (אם נניח שזהו אינטרס של הסטודנטים) לא באמת עומד בראש סדר העדיפויות של הנהגת האוניברסיטאות. אם כבר, מטרתה היא לשמר את המצב הקיים.
אנחנו בעיצומה של תקופה של חוסר יציבות, וגם מערכת ההשכלה הגבוהה רגישה אליה. משבר הקורונה חשף הרבה מהבעיות שהצטברו כבר שנים בהקשר לאיכות המחקר וההוראה, כמו גם בעיות טכניות במערכת הלמידה מרחוק. הבעיות הטכנולוגיות יכולות להיפתר, אך בעיה שקשה הרבה יותר לפתור היא תוכן ההרצאות. הסטודנטים מרגישים את זה ולראשי המוסדות זהו בוודאי אינו מצב נוח.
אם מרצה באוניברסיטה אחת מסוגל להעביר סדרת הרצאות מעולה שנגישה לכל בקליק, מדוע שסטודנט ממוסד אחר יקדיש זמן להקשיב להרצאות משמימות? ואם כך, מה הנחיצות במספר רב כל כך של אוניברסיטאות ומרצים? לפחות בתחומים כמו מדעי הרוח והחברה התשובה לא ברורה, ולא מן הנמנע שבסופו של דבר המעבר ללימוד מקוון יפחית את הנחיצות באלפי מרצים ומוסדות שחיים על כספי ציבור ושכר לימוד. האם מישהו מאמין שזה יעבור בצורה חלקה מצד הסגל, בלי "מאבקים" שונים ומשונים לטובת הדמוקרטיה ועתיד המדינה? ואולי, בעצם, זה כבר מה שקורה כעת.
ככל שהזמן חולף והמשבר נמשך, הלחץ על האוניברסיטאות להתייעל ולהשתנות גובר. זהו אינטרס של כל סטודנט (ואזרח) שכך יהיה אולם לא של המערכת. כמו כל ארגון ממסדי ושבע, התייעלות ושיפור אינם דברים משהו שהאוניברסיטאות חושקות בהם. זה מפחיד אותן. בניגוד לדברים של פרופ' רובין, האוניברסיטאות לא באמת מעוניינות במהפכות. ההפך אולי הוא הנכון. נדמה לי שיו"ר ור"ה המתפטר, הרבה יותר מראייתו את עצמו כמהפכן, הוא בעצם ריאקציונר.
הכל סביב חיינו מונע מאופוזיציה. הפגנות נגד נתניהו מונעות בראש וראשונה מפוזיציה. ראשי האוניברסיטאות כמו כל גילדה מקצועית מונעת מאנטרסים לשמר את הפריבלגיות והתנאים שלהם. וכך השופטים והסנדלרים. ביתי לומדת מזה חודשים באופן מקוון ( אין צורך במדעי חברה ורוח בכיתות לימוד פרונטליות) ואף עברה בחינות סמסטר והכל טוב. כדי שהשלטון הנבחר ידע למשול. בדמוקרטיה הציבור בוחר את נבחריו כדי שיישמו מדיניות שלשמה נבחרו. השר בסמכותו לפטר איש מקצוע ולמנות אחר במקומו. אז…שלא יהלכו עלינו אימים. לא הם ולא שופטים, פרקליטים ופקידים במגזר הציבורי. בכל העולם הדמוקרטי ההשכלה הגבוה כפופה לדרג הפוליטי בכל הקשור למינויים מקצועים. עצם התנגדותם של השמאלנים להקמתה של אוניברסיטה באריאל חושפת את מטרתם הפוליטית. זה לא יעבוד. העם אמר את דברו. והעם היום דרך הרשתות החברתיות והאנטרנט הרבה יות מבין ונחשף לשחיתות ואידיאולוגיה שמאחורי השחיתות. הרכבת יצאה מהתחנה לפני שנים ולא ניתן לעצור אותה. אגב, את בג"צ יש לפרק.
מאמר יפה וחשוב.
רק הערה אחת: הפריבילגיה של הטענה שאנשים מסוימים הם שומרי הדמוקרטיה אינה שמורה(בעיניהם) רק לשני המעמדות של המשפטנים והאקדמיה אלא גם למעמד אנשי התקשורת.
נקודה חשובה וחייבת בדיקה שמטרידה אותי הרבה זמן.
תנאי הקבלה עולים כל הזמן, אני חשבתי שהסיבה היא שלא מגדילים את האוניברסיטאות למרות הגידול באוכלוסיה.
לפחות ברפואה זה ככה, כלומר חסר מקומות לימוד בישראל וחלק מהילדים שלנו אחרי שרות צבאי נאלצים לנסוע ללמוד בחו"ל, וגם בגיל מאוחר יותר מהרגיל בעולם.
בנוסף לזה יש העדפות מתקנות רבות יותר ויותר כל הזמן לאכלוסיות שלא משרתות בצבא- לזה כנראה יש מקום..
האם לועדי האוניברסיטאות יש חלק בזה?
זה משהו שצריך להדאיג את מי שמגדל כאן ילדים ומעודד אותם להתגייס. אני לתומי חשבתי למשל שהאוניברסיטאות קיימות בין היתר עבור הילדים שלנו…
יש נתון מעניין באתר לחיילים משוחררים: כתוב שם ש 35 אחוז מהלומדים לתואר ראשון הם חילים משוחררים ושגילם הממוצע 26!!!- אז מי הם שאר הלומדים לתואר ראשון?
עם שאר הדברים אני מסכים.
יש במאמר דברים נכונים ודברים לא נכונים. שני דברים שהכותב לא צודק בהם:
א. ההחלטה להפוך את המבחנים למקוונים היתה איומה. המצב הוא שהציונים הגבוהים הולכים לסטודנטים הצליחו לשכור "פותרי מבחנים" מוכשרים יותר, פשוט אי אפשר לשמור על טוהר בחינות בבחינה מקוונת. היה עדיף שהאוניברסיטאות היו נותנות ציון "עובר" לכל הלומדים מאשר לשחק במשחק הזה.
באותו הקשר, זה תמוה שאת המבחן הפסיכומטרי כן קיימו, וכמובן שלא באופן מקוון. אפשר היה לקבל מחזור סטודנטים על סמך בגרות בלבד, זה לא כזה טוב (הציון פחות משקף ולכן יותר נפלטים מהמערכת אחרי שנה), אבל לא גרוע כמו סמסטר של ציונים מזוייפים.
ב. אין יותר מדי אוניברסיטאות בארץ, למעשה יש פחות מדי. באופן אירוני גם מל"ג תומך בפחות אוניברסיטאות (הם עדיין נלחמים בקולג'ים הפרטיים ובאריאל), הדבר מאפשר להם לשמר את הכוח.
זה בהחלט מוזר שמצאו פתרונות לבגרויות ופסיכומטרי בלי לקח יותר מדי סיכונים להדבקה אבל דווקא במבחנים אקדמים, שנעשים ע"י נבחנים בוגרים ואחראיים יותר, לא הרגישו צורך לשמור על היושר.
יש פתרונות טכנלוגיים למניעת העתקות. לא מעט פתרונות, כולל השגחה מרחוק, ועוד שלל פתרונות. האוניברסיטאות הבטיחו שיעשו בחינות מרחוק, ולא בדקו את הטכנולוגיות האלה כשהם הבטיחו.
אני גם לא אוהב את הדרך שבה נעשים הבחינות עכשיו, אבל היה לכם זמן לעמוד בהבטחה.
הכל סובב סביב כסף.נוימן עשתה מה שהם רצו.אלקין דורש חלוקה צודקת של הכסף.הכל מתחיל ומסתיים בזה.אם היה נותן הרבה כסף היו קוראים לבניין חדש בנין אלקין.
איזה איש צנוע.
לא מתלהם, לא מאיים, מה היינו עושים בלעדיו?
חיים יותר טוב ויותר נכון.
ומה פירושה של "עצמאות האקדמיה"?
היכולת למנוע מחתן פרס נובל תואר ד"ר של כבוד בגלל השקפותיו הימניות.
היכולת של אונב' תל אביב לקיים טכסי נכבה בגלל חופש הדיבור אך סירוב להציג ציורים של מתרגלי פאלונג לונג נרדפי המשטר הסיני בגלל פחד שאנשי סין יפסיקו להזמינם לטיולים בחו"ל על חשבון מכון קונצפיוס הקיים באונב'.
השמאל הפך את האקדמיה לכנסיה הקתולית של ימי הביניים. אותו זעם קדוש ואותה דיקטטורה מחשבתית.
הכותב שוכח שחלק עקרי של האוניברסיטאות בניגוד למכללות זה מחקר. מדעי הרוח מהווים חלק קטן מהפעילות האוניברסיטאית. מדעים מדויקים,מדעי המחשב, מדעי החיים והרפואה הם עיקר הפעילות של האוניברסיטאות והטכניון. לכל מרצה יש מעבדה פעילה ותלמדי מחקר שאותם חייבים להדריך על בסיס יומי. בלי החלק המחקרי האוניברסיטה הופכת למכללה. רב התקציבים מוקדשים לפעילויות המוזכרות. אז יתכן שבעתיד הלימוד של מדעי הרוח יעשה ברובו מרחוק אבל לא ניתן ללמד מרחוק מעבדות ומדע מתקדם. אז הסתכלות של הכותב ומסקנותיו אינן נכונות כי מוקדשות רק לאספקט אחד של פעילות האוניברסיטאות. החלק הקשור לבתי משפט לא קשור לענין. לפני שתוקפים כדאי לפחות לדעת את העובדות לאשורן. בהצלחה בפריז.
מצחיק שכל פעם הפרופסורים מגייסים את תחומי המדעים המדוייקים לטיעונים שלהם, שבפועל מי שמנהל את הגילדה הזאת הם פרופסורים ממדעי החברה והרוח. אחד הדרישות של אלקין הוא צירוף ייצוג של מדעים מדוייקים.
הקריקטורה הסמולנית, בטוחה שהיא הדמוקרטיה.
טוב, הקריקטורה הסמולנית, היית בטוחה שרצחנותה זה שלום.
לפיכך, להקשיב לבליל המילים הסמולני, זהה להקשבה לחמאסניק מדבר על שלום. בשני המקרים, אין כל קשר בין משמעות המילה, לבין מה שנוכלי הסמול מנסים להכריח אחרים לקנות מהם.
כמו כשאנו אומרים מילואימניק, קיבוצניק, מושבניק וכדומה.
לא ייתכן שתיכתוב חמאסניק. כמו שלא נכון לכתוב החברה מהחמאס כמו שכמה מחבלים תיקשורתיים בישראל כותבים ואומרים ברדיו ובטלביזיה. המטרה שקופה – להפוך את הרוצחים הנתעבים לבני אדם בעיני הקורא או השומע.
אנשי חמאס – אינם חמאסניקים וגם לא כמה חברה מהחמאס. אנשי חמאס גם אינם אנשים כי אם רוצחים נתעבים שמטרתם לרצוח ולהרוס את העם והמדינה היהודית.
אנא אל תשתמש במילה חמאסניק. או החברה מהחמאס. הם מחבלים.
תיקרא להם בשם הנאלח: מחבלי החמאס.
האוניברסיטאות יצרו נזק מתמשך בישראל,
עד שנות ה- 90 מירב הלימודים בישראל לתואר I היו במכללות להכשרת מורות וגננות אל מול לימודי תואר באוניברסיטאות.
בשנות ה-90 האוכלוסיה היהודית גדלה מכ- 4M לכ- 5M בעשור אחד הודות לגל העליה מברה"מ. הבקוש להשכלה גבוהה היה בשיאו. גם אם האם עבדה בניקיון היה ניסיון לשלוח את הילד\ה לאוניברסיטה.
ההצע נותר בעינו אבל הבקוש היה גדול וגדל עוד יותר. בחוגים כמו סטטיסטיקה, כימיה או פיזיקה ניתן היה להתקבל ללמודי תואר I אפילו עם בגרות סבירה ופסיכומטרי 550. מה שאומר שתנאי סף אלו היו מספיקים למקצועות שחומר הלמוד בהם קשה.
לצד זאת, האוניברסיטאות העלו את סף הקבלה ללמודי מדעי המחשב, רפואה והנדסה למספרים אבסורדים.
לצד המחקר, מתן תואר ראשון איכותי היה תפקיד של האוניברסיטאות. מה הם עשו? הם הסלילו דור שלם של ילדי הפריפריה למכללות סוג ב – כשאבא ואמא לא מבינים שהסכוי למצוא עבודה לאחר מכן אפשרי במקצועות שבעבר עשו טכנאים.
איך הגדיר זאת פרופסור בפני – למה שילמדו תואר I מה רע בלמודי טכנאים?
האם גם את ילדיו הוא שלח למכללה סוג ב?
כל מי שלמד באוניברסיטה מצא כי בכל מחזור יש לא גאונים גדולים שאבא-אמא פרנסו שנתיים – שלוש בשביל פסיכומטרי, ובגרות ועוד בחינה ועוד בחינה העיקר להתקבל לתואר איכותי.
השאלה היא למה? באיזו זכות מנהלי האוניברסיטה לדורותיהם לא מגדילים הצע וגורמים לאובדן תל"ג של מאות אלפי שנות אדם שנגשים לבחינות פסיכומטרי שוב ושוב ושוב?
לצד זאת, מגלים שחלק מהערבים נכנסים עם ציונים נמוכים על חשבון אחרים – או כמו שזה מוגדר: "אפליה מתקנת" – רגע? מה לגבי חובת המדינה למי ששרת אותה בחינם 3 שנים ואף סיכן את חייו – האם המקום באוניברסיטה מגיע קודם לילד\ה שבגיל 18 עם פסיכומטרי סביר מינוס ובגרות סבירה נכנס לאוניברסיטה?
האם האוניברסיטה היא פרטית?
מאות אלפי לומדים בזבזו מאות אלפי שנות אדם בהתכוננות לבחינות, מאות אלפים למדו במכללות סוג ב בגלל הצע דל כשהם לא מבינים מה הם עושים ושוק העבודה דוחה אותם, עשרות אלפים עוזבים ללמוד בחו"ל ורבים לא חוזרים.
האוניברסיטאות הם לא של "הפרופסורים" כל עוד מדובר בתקצוב מאוד מסיבי של קופת המדינה וכשזה כך – בעל המאה הוא גם בעל הדעה – השר חייב לעמוד על שלו ולמנות אנשים שיישמו את המדיניות שלו.
מי שלא מתאים לו מוזמן לשים את המפתחות.
רגע לפני שאתם קופצים על תקנים, אולמות וכיוצ"ב – אפשר ללמד גם בערב וללמד בימי שישי.
רב למודי תואר I מבוססים על ציוד מעבדות בסיסי ועולמות מחשבים שעלותם לא גבוהה דהיום. כל חוג מבוקש ניתן להכפיל את הקיבולת פי 5 אם היו רוצים. לדוגמא: רוצה מדעי המחשב? אין לנו – מה דעתך על ראשי מדעי המחשב ומשני כימיה. או רוצה רפואה? אין לנו מקום אבל יש כיתה יום שישי וביה"ח קצת מרוחק.
הבעיה שהאליטה יודעת שהילדים שלה יקבלו השכלה נאותה – את הילדים של הרב הדומם הם ידXקו מבלי שהם מבינים מה עושים להם.
יש לאמר זאת ביושר – כל עוד האוניברסיטה נהנית מתקצוב גבוהה מאוצר המדינה היא חייבת לשרת אינטרס לאומי כולל בתואר I וראשיה חייבים להיות מנוי של השר וליישם את מדיניות השר.
מי שרוצה אוניברסיטה פרטית שלא יקח את כספי משלם המיסים.
ובואו לא נשכח כי רק לפני כמה שנים – האוניברסיטה העברית כמעט וקרסה ורק קופת המדינה והסדר פנסיות של האוניברסיטה הותיקה בישראל מנעו זאת. האוניברסטאות הצעירות יותר כנראה ויגיעו למשבר דומה בקרוב.
ואגב, מי שמם להחליט שאוניברסיטה באריאל אינה לגיטימית? זו דוגמא שהחלטת ממשלה חייבת לחייב את המערכת ולהדיח כל מי שמסרב לבצע – מדינת ישראל לא תקרוס אם 10-30 או 50 פרופסורים בשלהי הקריירה שלהם יפרשו ויפנו תקנים לחוזרים מפוסט בארה"ב בגילאי ה- 30.
זה לא חדש, ולא רק בישראל.
מאז מלחמת עולם הראשונה ובהמשך
לאורך כל שנות המאבק הבינגושי רוב הממסד האקדמי בעולם תמך בקומניזם.
לא הועילו ההוכחות הברורות והידועות על הגולאגים, ההרעבה ההמונית ושאר הזוועות.
כבר לפני כ 40 שנה שמעתי את פרופסור ליבוביץ המנוח אומר שיש אנשים בעלי תואר פרופסור
שהם די אידיוטים .
בקיצור, השתלטות עויינת של בעלי תפקידים על רכוש ומוסדות ציבוריים, כאילו היה העסק הפרטי שלהם.
חתרנים קומוניסטים.
להרבה מהמחלוקות הקיימות בציבור היהודי בארץ ישראל יש מכנה משותף אחד.
הזהות היהודית.
הדור שהקים את המדינה התכוון להקים מדינה ליהודים ללא יהדות.
מכיוון שהוא הקים את המדינה, ממשיכיו חושבים שהמדינה שייכת להם.
את החרדים רצו בארץ במסגרת של שמורת טבע.
אך העניינים התפתחו אחרת, ועלו לארץ הרבה יהודים מארצות ערב שגם אם חלקם לא הידרו במצוות, אך הזהות היהודית שלהם חזקה.
להוסיף לזה את הריבוי הטיבעי של הציבור הדתי מסורתי בכללותו ואת החזרה בתשובה הרי שבבחירות דמוקרטיות אמיתיות לציבור היהודי המסורתי יש רוב ניכר בקרב הציבור היהודי בארץ.
והממשיכים של דור המייסדים בהיסטריה ובחרדה, גנבו להם את המדינה, עוד מעט יכריחו אותם לשמור שבת.
אז מה עושים, מסתייעים ומסייעים לאוייבי המדינה, אלה שבארץ ואלה שמחוצה לה במאבקם.
משתמשים בדרכם שהם היפך הדמוקרטיה כדי להמשיך ולהשליט את עצמם על כלל הציבור באמצעות בתי המשפט, המשטרה, התקשורת וכסף רב של אוייבי המדינה
לאבי כהן – התגובה שלך חכמה, יפה וממצה את הנושא. ממליץ למגיבים כאן לקרוא את דבריך. הארת יפה כי העולים מארצות ערב באו עם קשר חזק ליהדות. הייתי מוסיף, גם עם גאוה לאומית ועם מנהגים ונמוסים. הדרך להגן על עצמנו אינה לפיס ולהתחנף לאויב ואינה לתת לו את ארץ ישראל כמו שעשה השמאל בהסכם אוסלו ובמסירת רצועת עזה שתהיה בסיס לטילים נגדנו ולמלחמות שפרצו אחרי 'התנתקות' שהיתה התרתכות וקשור . הדרך הנכונה היא להעניש את התוקפן ולגמול טוב למבקשי שלום.
להרבה מהמחלוקות הקיימות בציבור היהודי בארץ ישראל יש מכנה משותף אחד.
הזהות היהודית.
הדור שהקים את המדינה התכוון להקים מדינה ליהודים ללא יהדות.
מכיוון שהוא הקים את המדינה, ממשיכיו חושבים שהמדינה שייכת להם.
את החרדים רצו בארץ במסגרת של שמורת טבע.
אך העניינים התפתחו אחרת, ועלו לארץ הרבה יהודים מארצות ערב שגם אם חלקם לא הידרו במצוות, אך הזהות היהודית שלהם חזקה.
להוסיף לזה את הריבוי הטיבעי של הציבור הדתי מסורתי בכללותו ואת החזרה בתשובה הרי שבבחירות דמוקרטיות אמיתיות לציבור היהודי המסורתי יש רוב ניכר בקרב הציבור היהודי בארץ.
והממשיכים של דור המייסדים בהיסטריה ובחרדה, גנבו להם את המדינה, עוד מעט יכריחו אותם לשמור שבת.
אז מה עושים, מסתייעים ומסייעים לאוייבי המדינה, אלה שבארץ ואלה שמחוצה לה במאבקם.
משתמשים בדרכם שהם היפך הדמוקרטיה כדי להמשיך ולהשליט את עצמם על כלל הציבור באמצעות בתי המשפט, המשטרה, התקשורת וכסף רב של אוייבי המדינה
בכל מקרה בו אני קוראת על מעשיהם של מנהליה המופרעים של אוניברסיטה זו או אחרת,על אנשים חולי נפש המוברגים בעמדות ההוראה שם,שקוראים להחרים את ישראל ואת עם ישראל,שמטיפים רעל באוזני הדור הבא המתקבץ בלית ברירה או מתוך בחירה בכיתותיהם הממומנות על ידינו,כשמי מהם מרשה לעצמו לגרש חייל צה"ל שלנו במדים מהכיתה,מבלי שמנהליהן יעיפו את המעיף מיידית לביתו,אני מאחלת עוד איחול קבורה למוסדות המתחזים האלה, שנחטפו על ידי בוגדים מידינו.
כמה טוב ונחמד לראות ולשמוע על נפילתן החופשית של אוניברסיטותינו החטופות.
לע
אני שמחה כשאני לומדת לדעת שאוניברסיטת בן גוריון,קן הצפעים הארסי והמרעיל ,הצליחה להתדרדר למקום ה-323 בדירוג העולמי.ושמחתי תיגבר עוד כשמיקומה יירד למיקום ה- 1000 ,אם אכן קיים כזה.
האוניברסיטאות שלנו מוצפות בערבים עויינים ובמורים ערבים מסיתים,שזוממים מזימות נגד קיום המדינה היהודית ,ומפיצים ארס ושקרים נגד ישראל ללא שום חשש ופחד ותוך קבלת גיבוי מלא מהנהלות המוסדות האלה.
שמאל אנרכיסטי קומוניסטי בולשביקי ומלא שינאת יהודים זה מה שיש שם.
אירגונים לא ממשלתיים מתוצרת הקרן לישראל החדשה זה מה שמקנן שם ומטיל ביצים שמהן בוקעים עוד ועוד ציפעונים מסוכנים וממיתים.
אך לשימחתי,כפי שאומר הפתגם החכם,הכורה בור לחברו,נופל בו.
האוניברסיטאות האנטישמיות בישראל כרו בור ליהודים הציוניים בישראל.
מטרתן היתה והינה הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה,והקמת מדינה ערבית נוספת על הרי יהודה ושומרון תוך גניבת שמם של הרים אלה, והפיכתו מיהודה לפלסטין בצורה בלתי הפיכה.
וראו זה פלא.מי הושלך לבור? הנחשים והצפעים בעצמם.אוי!
הבור שכרו לציוניים,שימש עבור הגויים כבור אליו הם משליכים את האוניברסיטאות ה"ישראליות".
בעיני זה נחמד .ואני מאחלת לכל המוסדות החטופים בארץ ריסוק טוטאלי מכל הבחינות.
ריסוק שיבוא על ראשן בצורת חרמות של מוסדות עולמיים שיחרימו אותן עצמן,וריסוק מבחינת הישגיהן האקדמיים.
אין ספק שהישגים גבוהים כפי שהיו להן בעבר אין להן סיכוי לייצר.
אוניברסיטת תל אביב שהיתה בעבר אחת מהראשונות בדירוג העולמי התדרדרה למקום ה 100 בערך,ואוניברסיטת באר שבע מדורגת כאמור במקום ה-323.
באשכול זה תוצג אינפורמציה פרטנית לגבי המוסדות החטופים של העם היהודי בציון ועל חוטפיהם האנטישמיים והאנטי ציוניים,כמו גם על המעשים הפושעים שנעשים בין כותליהן,ההולכים ונחשפים לאור השמש המחטא.
בסופו של תהליך ניקוי האורוות הנדרש באקדמיה הישראלית,תחזור השליטה של העם היהודי על מוסדותיו,לידיו.
אז גם תחזור הרמה הלימודית בהן ותטפס בחזרה במעלה הדירוג העולמי כפי שראוי לה.
השקר שמפיצה האקדמיה כאילו מדובר בפלורליזם מפרה אין לו רגליים.
מדובר בשיטנה ותעמולה נגדנו.
מכאן הכשלון שלה.
אוניברסיטה תפקידה ללמד ולא לעסוק בחתירה פוליטית ובחתרנות נגד המדינה והעם.
הנקמה היא תמיד מתוקה כל כך.
https://rotter.net/forum/gil/20136.shtml
אם את שמחה שאוניברסיטאות ישראליות ירדו בדירוג העולמי, שנאת החינם ושנאת האחים עלתה לך לראש. גם אם יש בעיות של "שמירה על הגילדה" ואפילו הטיה פוליטית באקדמיה, הצלחת האוניברסיטאות היא הצלחת המדינה.
מקארתי צדק בכל מילה- זאת התברר אחרי פתיחת ארכיוני הקג"ב. וראו כמה כסף הועבר מבריה"מ לארגוני שמאל בארה"ב, כדי שיפעלו לטובת רוסיה נגד מדינתם.
אין בישראל חופש אקדמי.מדעי הרוח והחברה הפכו שופר לגלובליזציה.כל עמדה שאינה מקדמת את הגלובליזציה התרבותית – קרי ראייה של הדת כ"פרימיטיבית", ראיית הלאומיות כמיותרת, הבחנה ברורה בין היהדות הנצרות והאיסלאם בעת העתיקה ובימי הבינים, ראיית המשפחה המסורתית (אבא ואמא) כמודל הנכון לגידול ילדים, הבנה כי קיים קשר בין דת ולאום בכל מקום, שמירה על חוקי התאזרחות קשוחים, הכרה בשימושים הלא לגיטימיים והשקריים של השיח האקולוגי (למשל, שאין הרבה "הומניזם" בדיבור על דילול אוכלוסין והתפוצצות אוכלוסין ) ועוד- כל אלו אם מעז מרצה לדבר בעדם הוא מודח מיד ,או אחרי שתופרים לו תיק מן האקדמיה. אין חופש אקדמי בעניינים רבים, הציונות היא רק אחד מהם.
פרופסור אמריטוס:
את עוונותי אני מזכיר היום. כאשר לימדתי והייתי חבר בסגל הבכיר של האוניברסיטה לא הייתי מספיק ער לנעשה בפקולטות למדעי הרוח, החברה והמשפטים, כי אני השתייכתי למדעים אחרים.
אין כל ספק שהשמאל הקיצוני שולט בפקולטות הנ"ל ומי שמעז לפתוח את הפה ולמחות – נפגע. על הדו- פרצופיות של חברי הכנסת , חבל לכתוב . זה ידוע לכל. אבל, איפא, ראשי האוניברסיטאות והתורמים "? מדוע הם מאפשרים שלטון קיצוני כזה? השינוי יבוא רק דרך התורמים ואליהם יש לפנות.
המנהיגות הסמרטוטית של "הימין" בישראל היא זו הנותנת את הכוח לחתרנות של השמאל הקיצוני באקדמיה הישראלית.
שום דבר ממשי לא יקרה. כל הכבוד ל"אם תרצו",אבל הדממה הציבורית העולה מ"הימין" הממסדי,לגבי פעילות התנועה הזו,היא זו המלמדת כי המצב יימשך.
אכן: שוטי הימין הפלסטיני סבורים שלעולם חוסן…גזענים לא יטיפו משנתם המאוסה באוניברסיטאות. אלה הסבורים שליהודים, רק להם מכל העמים, לא מגיעה הגדרה עצמית – מוזמנים לעמוד על ארגז מול לשכת האבטלה לאקדמאים ולהסביר לחבריהם המפוטרים איך בכל הקולוניאליזם אשם.., יחרב ביתהון.
האקדמיה מזכירה את ההסתדרות לפני שפורקה.
חברות בקופת חולים כללית או פיטורין.
כשהוקמה המדינה והשמאל שלט ללא מיצרים,הדרך לדיכוי ההמונים ומניעת חופש פעולה ודיבור היתה האיום המתמיד שאם יתגלה שאינך נושא פנקס בולשביקי אדום של מפא"י אתה בגדר מוחרם ונחשל ומודח-אנשים ששנאו את השמאל,והשתייכו לימין האידיאולוגי נאלצו בשל מקום עבודתם או בשל חשש שיתנכלו לילדיהם לעבור לקופת חולים של ההסתדרות,ולהשתייך להסתדרות שהיתה שנואה עליהם.
רשימות שחורות של ממש שימשו את השמאל המתועב בסגנון הקג"ב מעורר האימה.
היום עברה התופעה למוסדות האקדמיה החטופים של ישראל,בה התקבצו בשיטת חבר מביא חבר ששולטת גם בבג"צ,חבורת חצופים,ריקנים,יהירים,וטיפשים גמורים המתחזים לאנשי המחקר.
ההתקבצות היא כמובן בחוגי הרוח והנפיחות, שם איש איש והזיותיו הוא.
לא צריך לחקור ולא צריך נוסחאות.
קצת פלצנות עושה את העבודה,ולא נשכח-הרבה כסף.
גם מאחורי תופעה זו עומדת הקרן המוברגת האמריקאית לישראל חדשה-NIF,ואלה אנשיה הממומנים ע"י אויבינו ומבקשי רעתנו שחטפו את מוסדותינו.
כידוע לכל דבר יש סוף וגם לתופעה מפלצתית זו יהיה סוף.
הסוף כבר מתגלגל ככדור שלג ויצבור תאוצה עד לחיסול התופעה האנטי ציונית הזו!
רוצים חופש אקדמי, סבבה. אבל הם רוצים גם כסף שלנו, והרבה מאוד. אז לפחות מינימום דין וחשבון שאתם חייבים לציבור עם המשכורות המנופחות שלכם, העיקר הציבור טיפש ופשיסט. אם זה היה תלוי בי אוניברסיטת חיפה (האוניברסיטה הערבית פלשתית לישראל) לא הייתה רואה שקל. אוכלי חינם!!
חוקר במכון ויצמן מגייס מענקי מחקר גבוהים פי 8 מחוקר בחיפה
http://www.themarker.com/career/1.595244
פרופ' באוניברסיטת ת"א: מדינת האפרטהייד ישראל מנשלת את הבדואים וגוזלת את רכושם
גדי אלגאזי: "הרס נישול הפקעה ושלילת בעלות של הבדואים בישראל -מקרה אל עראקיב"
פרופ' גדי אלגאזי, הפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב
פרופ' אלגאזי מההחוג להיסטוריה באוניברסיטת ת"א הוא פעיל פוליטי המנצל לרעה את מישרתו האקדמית לצורך הצגת היסטוריה שיקרית ועיוות העובדות והעמדות המדיניות הישראליות במטרה להפיץ את השקר שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד.
טענותיו בנושא אל עראקיב היא דוגמה לכך.
הוא תומך בכך שהבדואים יטענו לבעלות על הקרקע בנגב בצורה רטרואקטיבית מהתקופה העותומאנית.
אך הניתוח הדקדקני של המבנה המסובך של החוק העותומאני שערך פרופ' חיים סנדברג מבהיר את גודל ההטעייה בהאשמותיו של גדי אלגאזי.
בתקופה העותומנית רק חלקים זעירים ממרחבי הנגב סווגו כראויים להתיישבות אדם, ולכן לא עלתה כלל סוגיית רכישת ובעלות פרטית על קרקע כלשהי ברוב שטחו. המנדט הבריטי שהעניק מסמכי בעלות עשה זאת רק באיזור מצומצם ביותר של הנגב.
אין ספק שהקמתה של מדינת ישראל סיבכה את התהליך, היות והמדינה הצעירה היתה חייבת לשקול את זכויות הבדואים כחלק ממכלול הצרכים של האוכלוסיה כולה.
כפי שמציין פרופ' סנדברג בצדק, על הרשויות בישראל היתה מוטלת החובה, כמו על מדינות אחרות בהן מתקיימת אוכלוסיה נוודית שסגנון החיים שלה הוא התפשטות והשתלטות על שטחים נרחבים ביותר, לשים סייגים לבדואים ולהגביל את חופש הנוודות וההתפרשות שלהם על פני שטחים כה עצומים. מאבק זה מתנהל עשורים רבים ולא בהצלחה.
נאומו של אלגאזי מאוניברסיטת תל אביב אינו מעלה אף אחת מהסוגיות הקשורות לבעייה זו.
הוא מתאים את העובדות לטענת האפרטהייד שלו.
מן הראוי של שאירגון אמנסטי, ואירגוני זכויות האדם בברלין – המממנים ומשיקים את האירוע בו הוא הוזמן לנאום – יבחרו להם אדם ש"מומחיותו" אינה דעות קדומות ואג'נדה מוטה.
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=225223
לצפייה בוידיאו:
Click to watch video
http://publicsolidarity.de/2011/10/31/gadi-algazi-am-29-oktober-2011-in-berlin
http://www.Israel-Academia-Monitor.com
Tel:+972-54-4283749
e-mail@israel-academia-monitor.com
תיסגרנה כל הפקולטות הפסאודו אקדמיות!
הגיע הזמן להעיף אל מחוץ לאקדמיה את הפקולטות הפסאודו מדעיות, המסוות את עצם הטעות שבקיומן באקדמיה בשם השקרי "מדעי" הרוח והחברה.
אל תקנו את השקר הזה – אין שום דבר מדעי בלימודים בפקולטות הללו, וכל ה"דוקטורים" וה"פרופסורים" המסתובבים בהן הם "דוקטורים / פרופסורים" מזוייפים, שמעולם לא חקרו דבר ברצינות, בצורה מדעית אמיתית.
מדובר בדיסיפלינות שכולן מבוססות על חילופי דעות.
כאלו הם ה"מחקרים" וכאלו הם הלימודים ב"פקולטות" הללו, וכאלו הם ה"דוקטורים / פרופסורים" שבהן.
כל העיסוק במקומות הללו הוא בדעות, ובדעות שכנגד.
כל ה"מחקרים" באים לחזק או להתעמת עם דעה X באמצעות העלאת דעה אחרת, Y.
אין שום עבודה מדעית אמיתית, מחקרית או אחרת.
(גם בחוג הכביכול מדעי, המתקרא פסיכולוגיה, או "מדעי" ההתנהגות, מדובר בפסאודו מדע, בהקשר הזה שההוכחה לתיזה מסויימת היא הוכחה העושה שימוש בסטטיסטיקה כגושפנקא מדעית. הסטטיסטיקה היא אמנם ענף של מדע המתימטיקה המוצהר והאמיתי, אך הפסיכולוגיה משתמשת בכלי מדעי זה ע"מ "להוכיח" תיזה, שלה אין כל ביסוס תיאורטי או מדעי משל עצמה. כלומר, מדובר בירייה באפילה, שתוכח או תישלל באמצעות סטטיסטיקה. כך אינו פועל מדע אמיתי. אפשר להשתמש בניסוי וטעייה כדרך הנדסית לפתרון בעיות – אך לא כעצם הביסוס של תיאוריה או מודל מדעי).
עם כל הכבוד – אני מכבד מאד דעות של אנשים, אבל לאקדמיה אין קשר עם דעות – אלא עם עובדות בלבד, ומכאן שאין מקום לפקולטות המזוייפות של "מדעי" הרוח והחברה באוניברסיטאות.
בשביל דעות- יש חוגי בית!!!
הכתוב לעיל נכון לכל המקצועות הנלמדים בפקולטות הללו למעט כלכלה, היסטוריה, ארכיאולוגיה וכנראה גם גיאוגרפיה, שהם מקצועות מדעיים אמיתיים, או לפחות כאלו שצורת המחקר בהן היא מדעית אמיתית.
*************************
ועדה בינלאומית: לסגור המחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון
לימודים בנושאי חברה אינם בגדר מדע ויש להפסיק לכנותם מדעי חברה. אלה בסך הכל חוגים להצגת דעות שונות של אנשים שונים, שלמרבה הזוועה הפכו בישראל לחוגים להצגת עמדותיו של המרצה השמאלן הקיצוני האנטי ציוני והאנטי יהודי, השואף ואף פועל לחיסולה של מדינה יהודית לטובת מדינת כל אזרחיה!
המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הקימה ועדת מומחים ובה ארבעה פרופסורים מהעולם ושלושה מישראל.
בדוח שהגישה הוועדה היא קיבלה את ממצאינו אודות המתרחש במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ומתחה ביקורת גם על המתרחש בכמה מהאוניברסיטאות האחרות.
הוועדה קבעה כי רמת המחקר וההוראה במחלקה לפוליטיקה וממשל ירודה וכי קיימת הטיה פוליטית חריפה ובלתי ראויה בתוכני הלימוד ובשיעורים. הוועדה קבעה רשמית: חלקים מהאקדמיה הישראלית הפכו ממקום שאמור לקדם פתיחות מחשבתית, ביקורתיות ורצון להגיע לחקר האמת, למקום שבו מועברת אינדוקטרינציה כוחנית שאין בה מקום להטלת ספקות.
מאנשים האמורים להגן על חופש המחשבה הפכו חברי המחלקה, ואלה שחיפו עליהם, לאנשים המטפחים קונפורמיזם קיצוני תוך השתקה של מי שמעז להטיל בהם ספק. בדומה לכנסייה הקתולית, פיתחה האקדמיה שלנו רגישות חריפה לביקורת. החופש האקדמי מקנה לפרופסורים שלנו את החובה הקדושה לבקר כל גורם מחוץ לאקדמיה, אך כל ניסיון לבקר את המתרחש באוניברסיטאות יזכה לכינוי המפחיד "פגיעה בחופש האקדמי".
התגובה לדוח שהוגש למל"ג היתה צפויה – וחצופה.
שוב יצאו אנשי המחלקה לפוליטיקה וממשל והשמיצו את כותבי הדוח – פרופסורים בעלי שם עולמי. תגובה אופיינית למחלקה שפתיחותה לביקורת פחותה מזו של הכנסייה הקתולית.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/310/682.html?hp=1&cat=479&loc=8
הרבה שחיתות ישנה באקדמיה. היום האקדמיה כבר לא רלוונטית . התעשיה יודעת לבחור לעצמה את האנשים המוכשרים. מסתבר שישנם המון כאלה ללא תואר. היום התואר הוא פיקציה וכבוד.
יש גבול דק מאד בין גאונות לטיפשות .
לפרופ' יהלום. אני מעריך שלא מעט ממה שמתקרא 'מחקר' בפקולטות למדעי החברה והרוח בסכנה גם הוא בגלל הירידה הצפויה במורים. המחקר בתחומים אלו, שלא פעם הוא עמדה פוליטית ומוסרית במסווה מדע, הוא תוצר של עלייה במסםר מוסודות הלימוד בתחומים הללו. הדגש על המחקר בתחומים אלו, כך נדמה לי לא פעם, הוא הצדקה בכדי לקבל משרת הוראה. שמספר גדול יותר של סטודנטים יתרכז במספר מצומצם יותר של מוסדות כך (לדעתי) נראה פחות מחקר מזויף מן הסוג הזה.
אמת, ההוראה היא מקצוע שהצורך בו ילך ויצטמצם. יחד עם זאת לאור הגידול העצום בכמות הידע הצורך במלומדים וחוקרים ילך ויגדל. בסופו של דבר הצורך באוניברסיטאות כמוסדות מחקר ולאו דווקא מוסדות הוראה יתעצם ולא יקטן כפי שמציע המחבר.
מאמר בוחן היטב מה עומד מתחת לסיסמות של האגוד המקצועי של הפרופסורים.
שם המשפחה של המחבר יואל מטרני. יש רב גדול אשר כנויו מטרני, כלומר מן העיר טרני. האם הכותב הוא מאותה משפחה?
ישבתו??. חחחח אפשר בקלות לתת העדפה למכללות הפרטיות , לתת להם תקציבים , להפוך אותם ליוקטיות והנה לכם תחרות אמיתית וביטול השלטר. מספיק עם הרס המדינה. אסור לתת לאף ארגון או גוף שיכתיב לנו את ערכינו ואת סדר בהיום הכללי.
אני ממליץ שכל פעם שרוצים לדבר על הדבר השחור המונף על מקל מטאטא נקרא לילד בשמו.
זו התפרעות של אנשי הסמרטוט השחור.
כך אני מכנה זאת בכל מקום בו אני מגיב.
אני קורא לכולם לקרא לילד בשמו. זה יעקר את ה״מחאה״ ויהפוך אותה למה שהיא באמת.
התפרעות של אספסוף.
נמצאים במידרון חלקלק לקראת אנרכייה.
אם הממשלה לא תגיב בעוצמה ובנחרצות כנגד תופעות כאלה נגיע מהר מאד למחוזות שאף אחד לא היה רוצה להיות בהן.
אסור לפחד להתנגש עם המפגינים והקוראים למרד.
מגיעה הרגע שהדמוקרטייה צריכה לדכא את התופעות המסוכנות האלה
ואגב, שמתם לב כמה פרסי נובל קיבלו בני עם קטן, העם היהודי, וכמה קיבלו 150 מיליון ערבים ומוסלמים?? כן, יש פלסטינאי שנולד בכלל במצרים שזכה בפרס נובל. לשלום. זה יאסר עראפאת.
ועוד אגב: הנושא הנידון שייך גם לאמנים, שחקני תיאטרון, חרזנים (כבר אין צורך ביכולת חריזה או משקל או שימוש חכם באוצר מילים), עיתונאים, רשתות שידור – האם יש צורך למדינה לפרנס את כולם? מי שרוצה להתבטא – בבקשה, בכספו שלו. את התמיכה יקבלו ישירות מן הצרכנים.