הדרך לדמוקרטיה בהונג קונג עדיין ארוכה

סין מגבירה את הרדיפה נגד פעילים מקומיים אך אנשי האופוזיציה לא מוותרים: "הרוח שלנו בלתי נלאית"

מפגינים בהונג קונג | VOA

כאשר טייקון התקשורת ג'ימי לאי נעצר בהונג קונג בראשית חודש אוגוסט, אנשי הביטחון הצעידו אותו באזיקים  דרך משרדי העיתון שבבעלותו. כמובן שאיש העסקים בן ה-72 לא היווה איום פיזי על אף אחד ובשום מקרה מן העבר הוא לא נאזק כך, אך שליחיה של בייג'ינג בהונג קונג רצו לארגן תמונה שתיזכר.

מעצרו של לאי לא היה אירוע נקודתי. כשבוע לאחר מכן, נעצרו עוד כמה דמויות בולטות בתנועה למען הדמוקרטיה באי, כולל אגנס צא'ו שהובילה בעבר את מפלגת האופוזיציה 'דמוסיסטו', מנהלים בחברה של ג'ימי לאי וכמה מבני משפחתו. יחד עם אירועים אחרים שהתרחשו לאחרונה כמו העיכוב המתמשך בבחירות למועצה המחוקקת ומעצר של עשרות מהמשתתפים בטקס זיכרון לטבח בכיכר טאיננמן, רבים הגיעו למסקנה כי הדמוקרטיה בהונג קונג מתקרבת לקיצה.

כל העצורים שוחררו בסופו של דבר בערבות אך האישומים נגד לאי, צ'או ואחרים עדיין עומדים בעינם. סיבה נוספת לדאגה נרשמה כאשר התובע הראשי בהונג קונג התפטר לאחרונה, אחרי שהביע את חששו מחוסר השקיפות של המערכת בעקבות החוק החדש לביטחון לאומי המציב את האפשרות כי הנאשמים יגורשו לסין כדי להישפט שם גם בניגוד לרצונם.

אז האם התנועה למען הדמוקרטיה בהונג קונג עדיין יכולה להיאחז בתקווה כלשהיא? על פי הפעיל הפוליטי ג'ושוע וונג התשובה היא חיובית. בטור דעה שפרסם ב'ניו-יורק טיימס' לפני מספר שבועות, הוא טוען כי ההספדים לתנועת הדמוקרטיה היו מוקדמים מדי. לדבריו, הרדיפה הסינית נגד הפעילים אולי פגעה קשות במטרה כאשר חיסלה למעשה את האפשרות להיבחר למועצה, אך "הרוח של הונג קונג היא בלתי-נלאית" ותמיד תמצא דרכים חדשות להתנגדות.

כך למשל, למרות המעצר של לאי שהגיע בשל ניסיונו להתנגד לחוק הביטחון הסיני באמצעות התקשורת, התוצאה המעשית למעצר הייתה זינוק של 1200% במניות החברה שלו בתוך יומיים בלבד. מארק סיימון, מנהל בכיר בחברת 'Next Digital' הנמצאת בבעלות לאי, אמר כי התגובה למעצר שלו ושל אחרים בחברה הייתה שילוש כמות העותקים המודפסים של העיתון. למחרת המעצר נמכרו מספר שיא של חצי מיליון עיתונים, וסיימון מספר כי זו עדות נוספת לכך שסין פשוט לא מבינה כיצד הונג קונג המודרנית פועלת. "בכלכלה כמו של הונג קונג כולם הולכים בעקבות המידע. הוא נמצא סביבנו כל הזמן", הוא אומר. "ברגע שאתה מנסה לחסום את זה או לנסות לשבש את זרימת המידע, אז הכל משתנה".

אך ישנה סיבה לכך שוונג חש את הצורך להדגיש את המשך המאבק. התגובה הבינלאומית להשתלטות הסינית הייתה רפה. בסבב הסנקציות האחרון שהוטל בחודש שעבר, המטרה הייתה אחד-עשר בכירים בהונג קונג ובמפלגה הקומוניסטית שהיו מעורבים בחוק הביטחון כמו ראש הרשות המבצעת קארי לם. יחד עם זאת יש עוד מקום רב לשיפור בתמיכה בדמוקרטיה בהונג קונג, עם סנקציות נוספות שיפעילו למשל לחץ על הבנקים הסיניים שעושים עסקים במדינה.

האם אמצעים כאלו יעצרו לחלוטין את הפלישה הסינית? כנראה שלא, אך הם לפחות יגבו ממנה מחיר משמעותי במידה והמערב יחליט לפעול באמת. מבחינת פעילי הדמוקרטיה בהונג קונג עצמה, המאבק יימשך בכל מקום אפשרי. "הרבה מאוד סינים כבר עזבו את סין תחת שלטון שי", סיימון אומר. "וזה גם מה שקורה עכשיו בהונג קונג".


גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. “הרבה מאוד סינים כבר עזבו את סין תחת שלטון שי”
    יש שם 1.4 מליארד סינים.
    כמה זה הרבה ?
    לצערי – כל עוד הכלכלה הסינית יציבה
    כלום לא יעזור כנגד הדיקטטורה הזאת

  2. נו באמת, מה הם יכולים כבר לעשות, ביום בו סין תשלח טנקים ברחובות הונג קונג ?

    הם מזמינים את עצמם להיות "תורמי" האיברים הבאים לילדים המפונקיםם של המפלגה הקומוניסטית.

    במקומם הייתי בורח לאוסטרליה.

  3. “הרבה מאוד סינים כבר עזבו את סין תחת שלטון שי” – איזה שטות, דווקא המצב הפוך, הרבה סינים חוזרים לסין לאור הבלאגן במערב.
    "הפלישה הסינית" – מבחינת החוק הבין לאומי הונג קונג שייכת לסין, כלומר זה יותר טיפשי מלהגיד "הפלישה הישראלית" כשאר מדברים על מזרח ירושלים אשר לפי החוק הבין לאומי אינה שייכת לישראל.
    הקיצר, עוד כתבה חד צדדית כמו שאנחנו רגילים לראות בכל מה שקשור לסין… רק תחליפו את המילה סין בישראל, הונג קונג בפלסטין, ותמצאו בדיוק אותו דבר ב"הארץ".

    1. ואתה כותב את זה כאדם אובייקטיבי מאוד, שאין לו שום עסקים בסין
      🙂