ההסכם עם סודאן הוא חדשות רעות לחמאס ואיראן

תנועת חמאס מודאגת מאוד מההכרזה על נורמליזציה בין סודאן לישראל. סודאן הסונית היוותה במשך שנים רבות כר פעולה נוח לתנועת 'האחים המוסלמים' ולתנועת חמאס ונתיב מרכזי להברחת נשק מאיראן לרצועת עזה בשל מיקומה לאורך הים האדום, והסכם הנורמליזציה בין סודאן לישראל הוא מכה כפולה לאיראן ולחמאס כאחד.

בסוף השבוע פרסם ארגון הטרור הודעת גינוי להסכם הנורמליזציה בין ישראל לסודאן, בה הודיע על כעס ומורת רוח מההסכם וקרא לעם הסודאני “להילחם בכל צורות הנורמליזציה ולא לקבל שום קשר עם האוייב הפושע”. בהודעה של חמאס נאמר כי ההסכם לא יביא ליציבות בסודאן ולא ישפר את מצבה “ויקרע את סודאן עצמה”.

סודאן הייתה מדינת תומכת טרור שאירחה את ארגון אל-קאעידה ואת מנהיגו אוסאמה בן לאדן ואף אימצה לחיקה את תנועת חמאס. את המדיניות הזו הנהיג הגנרל עומר אל-בשיר אשר שלט בסודאן מ-1989 ועד 2019. הוא פיזר את האסיפה הלאומית והנהיג במדינה משטר צבאי שהחיל עליה את חוקי השריעה המוסלמית.

המודיעין הישראלי איתר כבר לפני יותר מעשר שנים כי הצי הסודאני משמש כציר מרכזי להעברת נשק מאיראן לרצועת עזה. על פי מקורות זרים, שאושרו במרוצת השנים גם על ידי מקורות ביטחון ישראלים, חיל האוויר תקף כמה פעמים יעדים בתוך המדינה במסגרת המאבק נגד הברחת נשק איראני דרך סודאן לרצועה עזה.

המגזין 'טיים' פרסם בחודש מרץ 2009 מפי גורמי ביטחון ישראלים כי מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים ביצעו במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' תקיפה בסודאן נגד שיירה שהובילה אמצעי לחימה שהיו מיועדים להברחה לרצועת עזה. המבצע האווירי הישראלי נועד לעצור את אספקת הנשק לרצועת עזה ולשלוח מסר לאיראן על היכולות המודיעיניות והמבצעיות המדויקות של ישראל.

מדובר היה במבצע מורכב של תקיפה במרחק של 2,800 ק”מ מישראל שחייב לתדלק את מטוסי הקרב מסוג F-16 באוויר מעל לים האדום. השיירה שהותקפה הובילה כ-120 טון אמצעי לחימה איראניים ובהם טילים נגד טנקים ורקטות מסוג פאג’ר-3 המסוגלות להגיע למרחק של 40 ק”מ ומצוידות בראש קרב במשקל של 45 ק”ג. בתקיפה נהרגו כמה אזרחים איראנים ומבריחים סודאנים. כמה ימים לפני התקיפה הזהירה ארה”ב את ממשלת סודאן שלא לאפשר הברחות נשק משטחה, אך הממשלה הסודאנית התעלמה מהאזהרה ואז הגיעה התקיפה הישראלית.

אולם למרות ההתקפה הישראלית המוצלחת, הברחות הנשק נמשכו משטח סודאן לרצועה. ראש השב”כ יובל דיסקין גילה בישיבת הממשלה ב-2009 כי מאז מבצע 'עופרת יצוקה' הוברחו לרצועת עזה 22 טונות חומר נפץ תקני, 45 טון חומרי גלם ליצור אמצעי לחימה, עשרות רקטות תקניות, מאות פצצות מרגמה ועשרות טילים נגד מטוסים ונגד טנקים.

מצרים הייתה מודעת לפעולות ההברחה של הנשק מסודאן לרצועת עזה ופעלה אף היא לסכל את ההברחות בתקופת שלטונו של הנשיא חוסני מובארק. בחודש מרץ 2011 הודיעה מצרים כי הצבא עצר חמישה כלי רכב שהובילו כלי נשק מסודאן והיו בדרכם לעבר רצועת עזה. כלי הנשק נתפסו באזור הגבול בין מצרים לרצועה. המשלוח כלל כמויות גדולות של פצצות מרגמה, רימונים וחומרי נפץ שהיו אמורים להיות מוברחים באמצעות המנהרות לתוך רצועת עזה.

על פי מקורות זרים, באוקטובר 2012 תקפו ארבעה מטוסים של חיל האוויר הישראלי בטילים מפעל האיראני “בסודאן שייצר תחמושת ואמצעי לחימה עבור חמאס. על פי דיווחים שונים, איראן הקימה את המפעל כבר בשנת 2008. בתקיפה נהרגו שני בני אדם והושמדו 40 מכולות שהיו במפעל. על פי ההערכות של מומחי מודיעין, בתקיפה הושמד מצבור גדול של רקטות מסוג 'פג’ר 5' שהיה אמור להגיע לידי חמאס ברצועת עזה וייתכן שגם טילים מסוג 'שיהאב 3' שהיו אמורים להיות מוצבים בסודאן ולאיים על ישראל.

אמצעי הלחימה הגיעו בספינות איראניות שעגנו באופן קבוע בפורט סודאן. בחודש מרץ 2014 השתלטו לוחמי שייטת 13 של צה”ל על ספינת נשק איראנית בים האדום שהייתה אמורה הגיע לנמל בסודאן. הם תפסו על הספינה טילים ארוכי טווח של עד 200 ק”מ שהיו אמורים להגיע בסופו של דבר לרצועת עזה.

המפנה האיראני

בשנת 2014 חל מפנה בסודאן כשהשליט עומר אל-בשיר הסתכסך עם איראן על רקע טענתו כי היא פועלת להפיץ את הדת השיעית בסודאן הסונית. אל-בשיר גירש משטחו את הנספח התרבות האיראני וסגר את מרכזי התרבות האיראניים. ההחלטה הסודאנית התקבלה כנראה בעקבות לחץ של סעודיה, אויבתה של טהרן.

למשבר ביחסים בין איראן לסודאן הייתה גם השלכה על הקשרים עם ארגון חמאס. לאחר שהסתכסכה עם איראן, סודאן סגרה את משרדי חמאס בשטחה והחלה בפעילות מעצרים של פעילי התנועה שהקימו תשתיות טרור במדינה.

בעקבות המפגש שנערך באוגנדה בחודש מרץ השנה בין ראש הממשלה נתניהו עם יו”ר המועצה הריבונית הגנרל עבד אלפתאח אל-בורהן, דווח כי ארגון חמאס ניסה להקים בסודאן שלוחה למשימות מודיעין באפריקה. ביולי 2020, האתר 'אינטלי טיימס' דיווח כי שלטונות המדינה עצרו בח’רטום את מוחמד רמאדן עבד אלגפור, ראש שלוחת אפריקה באגף המודיעין של מחלקת הבינוי בזרוע הצבאית של חמאס. מדובר בזרוע העוסקת בבניין הכוח הצבאי של הארגון באמצעות שלוחות של חמאס במלזיה, טורקיה ולבנון.

לפעילי חמאס יש עדיין נוכחות במדינה והם מסתייעים בפעילי “האחים המוסלמים” ובגורמי האופוזיציה לשלטון, אך כעת חוששים מכך שהסכם הנורמליזציה יכלול נספחים של מלחמה משותפת בטרור על רקע הפעילות הענפה של חמאס בשטח סודאן, דבר שיביא להידוק הפיקוח של גורמי הביטחון על פעילי חמאס במדינה.

תהליך הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל הוא בשורה רעה מאוד לארגון חמאס בכל הקשור לפעילות הזרוע הצבאית שלו. מדינות המפרץ מצרות כבר את צעדיו, בסעודיה עומדים לדין 60 פעילי חמאס באשמה כי סייעו להבריח כספים דרך טורקיה לזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה. כעת גם לסודאן יש כעת מוטיבציה להציג את עצמה כלפי העולם כמדינה הנלחמת בנחישות בטרור, לאחר שהנשיא טראמפ הוציא אותה מרשימת המדינות הנותנות חסות לטרור.

ההערכה בחמאס היא כי כל מדינה ערבית או אסלאמית שתצטרף לתהליך הנורמליזציה עם ישראל תצטרך להתחייב בפני  ארה”ב וישראל כי תילחם בטרור, דבר שמשמעותן פגיעה קשה במנגנוני הזרוע הצבאית שלו בחו”ל מעבר לפגיעה המדינית בארגון והגדרתו כארגון טרור.

זה אמור להיות גם המבחן של סודאן במסגרת הסכם השלום עם ישראל. היא תצטרך להתחייב להילחם בארגוני הטרור השיעיים והסונים ולאור ניסיון העבר, ארגון חמאס עומד בראש הרשימה. ישראל וארה”ב לא יוותרו בנושא הזה ולכן ארגון חמאס נמצא תחת לחץ רב.

יוני בן מנחם הוא מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. המאמר התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.