האתגר הטורקי של ג'ו ביידן

מן היום הראשון של המרוץ לנשיאות בארה"ב התקשורת הטורקית הפרו-ארדואנית תמכה בקולניות בנשיא טראמפ המכהן, אפילו שהמדיניות שהוביל במזרח התיכון, כולל הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, עמדה בניגוד למגמה האנטי-ישראלית ופרו-חמאסית של ארדואן.

"הרשע שאתה מכיר" אינו הסבר מספק לתמיכה הזו, במיוחד כאשר רבים בטורקיה הראו בטראמפ גזען אנטי-אסלאמי. מדוע אם כן טורקיה האסלאמיסטית תתמוך בנשיא פרו-ישראלי ולכאורה אסלאמופוב? מכיוון שהיא רואה באפשרות של ממשל ביידן כבעלת פוטנציאל הרסני לממשלת ארדואן.

בשנה שעברה, כאשר היה נראה כי מערכת היחסים בין טורקיה לארה"ב עומדת בפני טלטלה מסוכנת, טראמפ הפתיע ושיבח בחמימות את ארדואן זמן קצר לפני ביקורו בוושינגטון. "הוא ידיד שלי, ואני שמח שאין לנו בעיות מכיוון שהוא מנהיג גדול ואדם קשוח", אמר טראמפ. "הוא אדם חזק והוא עשה את הדבר הנכון. אני מעריך את זה מאוד ואני אעריך את זה בעתיד". סבב הפגישות בוושינגטון עבר באופן מוצלח מן המצופה, למרות כמה סוגיות בעייתיות שנדונו במהלכו. הוא הסתיים בהחלפת מחמאות נוספת שסללה את הדרך להקפאת החוק האמריקני שהיה אמור להטיל סנקציות כלכליות על טורקיה שגם כך נמצאה במצב כלכלי קשה.

החוק עבר קודם לכן בתמיכה רחבה בקונגרס, לאחר שטורקיה התעקשה להפעיל את מערכת ההגנה האווירית המתקדמת שרכשה מרוסיה. בוושינגטון חששו כי הפעלת מערכת ה-S-400 תסכן את הכוחות האוויריים של ארה"ב ונאט"ו על אדמת טורקיה, אך נראה כי הנשיא טראמפ לא חלק את החשש הזה. כפי שהתברר בהמשך, החלטתו שלא להטיל סנקציות על אנקרה הייתה יותר מסתם רוחב לב.

על פי דיווחים שונים, ארדואן דחק בטראמפ במשך חודשים כדי שיבטל חקירה פלילית של גופי אכיפת החוק בארה"ב נגד הבנק הממשלתי הטורקי, חקירה שהייתה יכולה לאיים גם על בני משפחת ארדואן וחברים במפלגתו. 'הלקבנק' נחשד בכך שניסה לעקוף את הסנקציות האמריקניות על איראן, מרכיב מרכזי במדיניות המזרח התיכון של טראמפ. ללא התערבות הנשיא האמריקני הבנק היה עומד בפני סנקציות השוות כמה מיליארדי דולרים, והוא עדיין עשוי לספוג אותן אלמלא ג'ו ביידן יהפוך גם הוא למעריץ של ארדואן מן הרגע בו ייכנס לבית הלבן.

ההיסטוריה האישית בין ביידן ולארדואן מעלה סימנים מעורבים באשר לכיוון עתידי אפשרי בו ינקוט הנשיא האמריקני החדש מול המנהיג הטורקי. בתור סגן נשיא, ג'ו ביידן ערך ארבעה ביקורים רשמיים בטורקיה בין 2011 ל-2016. הדיונים שלו מול ארדואן כללו עיסוק בסוגיות מורכבות כמו סוריה, המאבק בדאע"ש והתמיכה הלוגיסטית שהעניק צבא ארה"ב ללוחמים הכורדים. אך מי שנתן לבסוף לארדואן את האישור לבצע את הפלישה הצבאית לצפון סוריה היה טראמפ באוקטובר 2019. מאז נמצאים כוחות טורקיים בסוריה, סמוך מאוד לאזור בשליטת הכורדים אותם רואים באנקרה כאויבים ובוושינגטון כבני-ברית.

במהלך כהונת אובמה, הנשיא ארדואן נהג להאשים את הממשל האמריקני כמי שמחזק ארגון טרור אחד כדי להביס אחר. הוא התלונן על "אלפי משאיות" עמוסות בנשק אותן סיפקה ארה"ב ללוחמים הכורדים בסוריה שעמדו בקו החזית מול דאע"ש. עם ביידן בחדר הסגלגל, לארדואן תהיה סיבה לדאוג מקשרים קרובים עוד יותר בין אמריקה לכורדים בסוריה.

חזון יווני

במהלך הקריירה הפוליטית שלו, ביידן הראה תמיכה במדינות שנחשבות באופן מסורתי כעוינות לטורקיה. בחודש שעבר, הקמפיין של ביידן פרסם הצהרה רשמית תחת הכותרת "חזון ליוון", בה נכתב בין השאר:

ג'ו הוא מתנגד ותיק לכיבוש הטורקי בצפון קפריסין ותומך בפרשה נרחבת במטרה לאחד מחדש את האי… ב-2014 הוא היה סגן הנשיא הראשון שביקר בקפריסין מזה חמישה עשורים, והוביל את הדיונים המדיניים בבית הלבן בשאלת קפריסין. הוא קרא לאחרונה לממשל טראמפ ללחוץ על הטורקים להימנע מפעולות פרובוקטיביות נוספות באזור נגד יוון, כולל איומים בכוח…

בניגוד לנשיא טרמאפ, ביידן יגנה את ההתנהגות הטורקית הנערכת בניגוד לחוק הבינלאומי או סותרת את ההתחייבות של טורקיה כחברה בנאט"ו"

קו שבר מסורתי נוסף בציר שבין וושינגטון לאנקרה הוא נושא שואת הארמנים. בחודש אפריל השנה, ביידן הכריז כי אם ייבחר לנשיאות הוא יכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני אותו ביצעו הטורקים בשנת 1915, צעד ממנו נמנעו נשיאים קודמים במשך שנים ארוכות. הסוגיה הארמנית תהפוך ככל הנראה להיות המבחן הראשון ביחסים בין שתי המדינות, והפזורה הארמנית בארה"ב בוודאי תזכיר לביידן את התחייבותו לקראת יום השנה לרצח העם שיחול ב-24 באפריל.

שאיפותיו הטריטוריאליות של ארדואן בשטחי האימפריה העותמאנית לשעבר מסוריה ועד לוב, המתיחות הצבאית מול יוון, רכש מערכות נשק רוסיות והנאומים המשלהבים על "שחרור ירושלים והפיכתה לבירת המוסלמים" – כל אלו יציבו אתגרים משמעותיים עבור הנשיא האמריקני החדש אם ירצה לבחור בגישה פרגמטית יותר מול טורקיה. והנקודה הרוסית עשויה להיות משמעותית במיוחד.

הזווית הרוסית

אם פרגמטיזם ודיפלומטיה אכן עדיפים על פעולה מתוך רגש גם בזמנים של יחסים מתוחים, ביידן עשוי לנסות לבנות שיטת פעולה מול ארדואן הגורסת כי למרות האמירות השליליות שנשמעו משני הצדדים, עדיין ניתן לחדש את הקשר.

אך המחויבות העמוקה של ארדואן לנשיא הרוסי פוטין בכל הקשור לעניינים גיאו-אסטרטגיים, כולל ציוד צבאי חיוני כמו מערכת S-400 ומערכות מתקדמות אחרות, המאמץ הרוסי להקים עבור טורקיה תחנת כוח גרעינית ראשונה והתלות הטורקית בגז טבעי רוסי, עשויים להפוך כל שיטה פרגמטית של ביידן למסובכת מאוד לביצוע.

ג'ו ביידן רואה ברוסיה את האיום הגדול ביותר לביטחונה של אמריקה. בעולם אידיאלי, הוא ואנשי הצוות שלו היו רואים בטורקיה בת-ברית אידיאלית ושותפה אינטגרלית בכל ניסיון להיאבק מול מהלכי הוח הרוסיים והאיראניים באזור. אך למרות שמדובר במדינה סונית החברה בנאט"ו, הרגש המוסלמי בטורקיה כיום חזק מדי מכדי שתפעל נגד איראן השיעית, והיא מחויבת מדי לרוסיה בכדי לסייע לאמריקנים בחזית הזו.

https://www.youtube.com/watch?v=bEET5XXYAAs&ab_channel=WarNews

במקום זאת, ביידן עשוי לבחור בגישה אחרת. בחודש דצמבר בשנה שעברה, הכותרות בטורקיה רעשו כאשר ביידן סיפר בראיון כי הוא "מודאג מאוד" מן ההתפתחויות בטורקיה, וקרא ל"גישה אחרת" מול ארדואן על ידי יצירת קשר עם האופוזיציה הטורקית  כפי שעשה בכהונתו כסגן נשיא. "אנחנו יכולים לתמוך בחלקים מהמנהיגות הטורקית שעדיין קיימים ולקבל יותר מהם, ולחזק אותם כדי שיוכלו לנצח את ארדואן", אמר ביידן, "לא על ידי הפיכה אלא באמצעות בחירות".

ואכן, כל גישה בה יבחר הנשיא החדש מול טורקיה תצטרך להביא בחשבון גם את סוגיות זכויות האדם וחירויות האזרח במדינה. מדד החירות של Freedom House לשנת 2020 דירג את טורקיה כמדינה "לא חופשיה" יחד עם ארצות כמו אפגניסטן, אנגולה, בלארוס וגבון. על פי 'פרויקט הצדק העולמי', טורקיה מדורגת במקום ה-107 מתוך 128 מדינות במדד שלטון החוק. ארגון 'עיתונאים ללא גבולות' דירג את חופש העיתונות בטורקיה במקום ה-154 מתוך 180 מדינות, תוצאה גרועה יותר מפקיסטן וקונגו.

עובדות בשטח

לאחר ההצהרות שהשמיע במהלך קמפיין הבחירות, ביידן יהיה כמעט מחויב לנקוט קו נוקשה יותר ביחסים מול טורקיה, אבל הוא לא מתכנן להגיע למצב של קרע מוחלט. ישנן כמה סוגיות שימנעו ממנו להפוך את המצב לגרוע יותר, והראשונה שבהן היא שאלת יחסי הביטחון.

אז האם יהיה מדובר בשילוב של פרגמטיזם וזהירות אידיאולוגית? עדיין מוקדם מדי לדעת, אך הסימנים המוקדמים מראים כי הרטוריקה האנטי-ארדואנית של ביידן שככה מעט, ובמקומה עשויה להתפתח מערכת יחסים סבירה יותר בין המנהיגים. "בחירתו של ביידן לא תשנה את היחסים בין טורקיה לארה"ב", אמר סגן הנשיא הטורקי פואט אוקטאי. "זוהי רק תקופת מעבר".

בשנת 2014, במהלך עוד שפל ביחסי המדינות, סגן הנשיא דאז ביידן התנצל באופן רשמי כלפי ארדואן לאחר שרמז כי טורקיה סייעה לעליית ארגון דאע"ש בסוריה ועיראק, בין השאר באמצעות מתן מעבר לג'יהאדיסטים בגבול. באוגוסט 2016, ארדואן קיבל התנצלות נוספת מסגן הנשיא ביידן לאחר שבחר לא לבקר בטורקיה מיד לאחר ניסיון ההפיכה הכושל. ביידן אמר אז כי אמריקה מעניקה לטורקים "תמיכה מוחלטת ובלתי-מתפשרת".

דיפלומט טורקי בכיר הסכים עם האופן בו החוששים מנשיאות ביידן ראו את שיטות המשא ומתן של טראמפ. "הוא דיבר בידידות ופעל בנחישות, למרות שהתמיכה שלו בארדואן הייתה לפעמים מעבר לידידות", אמר לי בשיחת טלפון. כעת, אנשי ארדואן מודעים לכך שעליהם להתמודד עם מדיניות אמריקנית אחרת תחת ביידן. "כמו שקורה בדרך כלל במרוץ לנשיאות, הרטוריקה משתלטת על המעשה. אבל אחרי שהכל נגמר, אנחנו צריכים להמתין ולראות איך יראו העובדות בשטח", אמר סגן הנשיא הטורקי אוקטאי.

בוראק בקדיל הוא עיתונאי טורקי ועמית במכון Middle East Forum. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.