המציאות מוכיחה: קפיטליזם תמיד עדיף על סוציאליזם

17 תגובות למאמר

1. כלכלה איננה מדע בכלל !
   עובדה עליה מעידים גדולי הכלכלנים
   ולדוגמה :
   "אם אתה מסתכל על מה שקורה בכלכלה, אתה רואה כי למעשה אין את מה שמקובל לחשוב עליו כעל מדע", אומר קין. "אין לך פרדיגמה אחת שלטת שנוצרה כתוצאה משנים רבות של ליטוש בין תיאוריה למבחנים אמפיריים. בכלכלה מעולם לא היתה פרדיגמה שלטת או עיקרית, אלא תמיד זרם אחד דומיננטי מול זרמי מחשבה אחרים, שלא נעלמו. בימינו הכלכלה הניאו־קלאסית שולטת, אבל יש אנשים שקוראים לעצמם כלכלנים פוסט־קיינסיאנים, כלכלנים אבולוציוניים או כלכלנים מרקסיסטיים ויש את הזרם שמכונה כלכלה אוסטרית. כולם קיימים וכולם מבקרים את הזרם המרכזי, ולכן זה דומה יותר למאבק בין דתות, על מיהו האל הנכון".
   https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553334,00.html

   הספר שלי מראה שלאורך רוב ההיסטוריה לא היה קו ברור שמפריד בין תרבות לבין כלכלה 'קרה', והוא מבקש לנסות ולאחד שוב את ההומניות והכלכלה המודרנית. למעשה גם היום ההפרדה אינה טבעית ואינה מוחלטת. קחי דוגמה טיפשית אחת: אנליסט נשאל בטלוויזיה מה היתה האינפלציה באמריקה בחודש יוני. הוא עונה 0.4%. מה השאלה הבאה ? האם זה טוב או רע. וכשיורדים לסוף השאלה, מבינים שבבסיסה היא שאלה מוסרית".
   בספרו סדלצ'ק עומד על האירוניה שבכך שאת השאלות של "טוב" ו"רע", אלה שבעבר הופנו לכוהנים ופילוסופים, מפנים היום לכלכלנים. "גם השאלה 'מה עליי לעשות ?' הכילה בעבר גם את הדילמה האתית. וגם אותה מפנים היום לכלכלנים", הוא אומר.
   https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554457,00.html

   אז מהי כן הכלכלה ?

   הנה תשובה אפשרית – היישר מפי כלכלן :
   "לימודי כלכלה הם אוסף סיפורים ואגדות"
   "באוניברסיטאות מעודדים את האשליה שלימודי כלכלה הם משהו שימושי; כפרופסור לכלכלה אין לי זכות להביע את דעתי יותר מלכל אדם ברחוב
   https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3659168,00.html

   הגב

   1. מסתבר שגם המדע הוא לא תמיד מדע. תסתכל על מדע האקלים ועל כל הפוליטיקה שהשתרבבה לשם. אגב, ע"פ עדותו של אחד הפרופסורים שלי אפילו בפיסיקה, חוקרים יעדיפו תיאוריה של מישהו ידוע ומקובל על פני תיאוריה של מישהו פחות פופולרי. מדהים לא?

   2. יש בכלכלה שני חלקים, אחד מדעי ואחד מוסרי-פוליטי.
      החלק המדעי הוא הניתוח והצפייה של ההשלכות של החלטות כאלו ואחרות בתחום(למשל העלאת הריבית). החלק המוסרי-פוליטי הוא השאלה האם זה טוב או רע.
      האדם הפשוט מעולם לא למד כלכלה(הלוואי שזה היה מקצוע חובה) ולכן רואה רק בעיניים פוליטיות. אך לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. כלכלן שמתראיין צריך לתקן את המראיין ולענות ׳תלוי למי׳.
      אז אובייקטיבית לא ניתן להגדיר האם שיטה כלכלית מוצלחת שהרי זה תלוי במערכת המוסרית בה אתה משתמש. אלא שבמקרה של סוציאליזם-מרקסיזם-קומוניזם, זה תמיד בא ביחד עם תפיסת עולם שמאלנית-ליברלית לכן אפשר לבחון את זה למול המוסר של התומכים בשיטות הללו וכאן המסקנה היא כשלון מוחלט.

   3. אלברט איינשטיין
      האם זה רצוי שאחד שאינו מומחה בכלכלה ונושאים חברתיים יבטא השקפות על הנושא סוציולוגיה ? אני מאמין, ממספר סיבות, שכן.

      בואו נבחן את השאלה מנקודת המבט של הידע המדעי.
      זה אולי נראה שאין הבדלים מתודולוגיים בסיסיים בין אסטרונומיה וכלכלה : מדענים בשני התחומים מנסים לגלות חוקים שמוסכמים על הכול עבור קבוצה מוגבלת של תופעות, על-מנת להפוך את החיבור ההדדי בין התופעות הללו מובן בצורה הברורה ביותר. אבל במציאות הבדלים במתודולוגיות כן מתקיימים. הגילוי של חוקים כלליים בתחום הכלכלה נעשה קשה בנסיבות שבהן תופעות כלכליות נצפות, לרוב מושפעות מגורמים רבים אשר קשה מאוד להעריך בנפרד.
      בנוסף, הניסיון שהצטבר מתחילתה של מה שמכונה התקופה המתורבתת בהיסטוריה האנושית, באופן ניכר – כפי שידוע היטב – הושפע והוגבל ע"י כוחות שבשום פנים לא היו כלכליים באופן בלעדי במהותם.

      שנית, סוציאליזם מכוון אל עבר תכלית חברתית-מוסרית. מדע, מצד שני, לא יכול ליצור תכליות, ואף פחות מכך, להחדירן לתוך אנשים;
      מדע, לכל היותר, יכול לספק את האמצעים שבהם ניתן להשיג תכליות מסוימות. אבל התכליות עצמן נתפשות ע"י אישים בעלי אידיאלים נשגבים מוסרית – ואם התכליות האלה לא נולדות ללא רוח חיים, אלא חיוניות ונמרצות – הן מאומצות ונישאות הלאה ע"י אותם בני-אדם רבים, שבאופן לא-מודע, קובעים את ההתפתחות האיטית של החברה.

      מהסיבות הללו, עלינו להישמר ולא להעריך יתר על המידה את המדע והשיטות המדעיות כשאנו נוגעים בשאלה של בעיות אנוש; ואל לנו להניח שמומחים הם היחידים שיש להם הזכות להביע את עצמם בשאלות הנוגעות במבנה של חברה.
      http://www.emetaheret.org.il/2011/03/03/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99/

      למה סוציאליזם ? (באנגלית : Why Socialism ?) הוא מאמר שכתב אלברט איינשטיין במאי 1949 והופיע בגיליון הראשון של כתב העת הסוציאליסטי Monthly Review
      https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D%3F

   4. מסכים עם אינשטיין לגמרי. הוא לא סותר מילה ממה שאמרתי.

   5. קין בודאי סותר את קביעתך "יש בכלכלה שני חלקים, אחד מדעי…"
      וגם איינשטיין מסכים איתו אבל באופן מעודן יותר [כאופייני לתקופתו]
      -"הגילוי של חוקים כלליים בתחום הכלכלה נעשה קשה בנסיבות שבהן תופעות כלכליות נצפות, לרוב מושפעות מגורמים רבים אשר קשה מאוד להעריך בנפרד.
      בנוסף, הניסיון שהצטבר מתחילתה של מה שמכונה התקופה המתורבתת בהיסטוריה האנושית, באופן ניכר – כפי שידוע היטב – הושפע והוגבל ע”י כוחות שבשום פנים לא היו כלכליים באופן בלעדי במהותם. -"

2. קומוניזם וסוציאליזם מצליחים לייצר מהפכות בגלל שהמסרים שלהם פשוטים וקלים להבנה. הם נכשלים בגלל שהם כנראה נוגדים את הטבע האנושי.
   השיטה הקומוניסטית מחלקת את התאים לרגילים וסרטניים, טוב ורע במובן פשוט וקליט עם מוח שמחליט הכל, בעוד השיטה הקפיטליסטית היא מורכבת ואורגנית. היא עובדת יותר כמו יצור חי שמתקיים באיזון מסויים, לא מושלם כמובן, עם אוטונומיות ומוח שמקבל רק את ההחלטות הגדולות. לאנשים מסויימים זה נשמע כחוסר צדק, אבל בפועל ככה זה כנראה עובד. אלו שמאמינים בסוציאליזם פשוט כופרים בהנחה שיש טבע אנושי ומאמינים שאפשר להנדס את החברה. בפועל, הם פשוט הורסים את האיזון ויוצרים מצב חולני.

   הגב

3. אין ספק, אין כמו הקפיטליזם.
   לעזאזל הסוציאליזם, מעכשיו אין יותר תמיכות לבני ישיבות, לעמותות.

   הגב

   1. בזכות השגשוג שהקפיטליזם יוצר אפשר לתמוך בחלשים

   2. תקופת השגשוג הגדולה היתה כשהעולם היה סוצ-דמוקרטי, ניו דיל, המודל השוודי וכו, דווקא 1929 היא הסיבה שטראמפ מזרים כסף שזה סוציליסטי, וגם עושה מכסי מגן וטראמפ צודק

   3. קפיטליזם הינה שיטה, בה ביקוש והיצע קובעים את מחירו של מוצר.

      הקשר בין כלל פשוט זה, לבין במה רואה הרשות הנבחרת (ודרכה, העם כולו) לנכון להשקיע את כספי המיסים – זהה לקשר בין רצח הישראלים עבור פרסים מאוסלו, לשלום.

      אגב, השקעת הממשלה במשק (כמו ה-new deal או מכסות) – אינה סוציאליזם. סוציאליזם, ללא אבחנה לזרמים, הנו בעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים. השקעת הממשלה במשק, כלל אינה פועלת בכיוון זה. מקור השגיאה כנראה, בנימוק הלועזי לפעילות לשם הטבת החברה – social reasons. למעט השורש (מושג במורפולוגיה/בלשנות) הזהה, אין קשר בין ה-2. אם כי, הם אכן מוכיחים שקפיטליזם (כלכלי), אינו דארויניזם חברתי. הרשות הנבחרת, יכולה לפעול למטרות הנתפשות כחשובות יותר מהיעילות הכלכלית, בדיוק כפי שכתבתי.

   4. לאפרת,
      את מראה בורות רבה.
      1929 היתה שנת שפע למרות שעשור לפני זה היתה מלחמה קשה-בגלל שזה היה עשור מאוד קפיטליסטי! למעשה, הניו-דיל היה נסיון להכניס סוציאליזם למערכת.
      אלא שהניו-דיל היה כשלון מוחלט. בעשור של שנות ה30 האבטלה והאינפלציה בארה״ב הכפילו את עצמן וארה״ב כמעט קרסה. רק שתקשורת מגויסת(שבין השאר הסתירה שהנשיא היה נכה ושהכהון המשפחתי שלו מגיע מסבא סוחר סמים…) פשוט שיקרה בנידון יותר מהתקשורת של היום.
      לגבי המודל השוודי-זו מדינת רווחה קפיטליסטית. למעשה התקופה היחידה בה השמאל השוודי תפס את השלטון וניסה לשנות את זה היתה בשנות ה80 וזה הביא למשבר בסוף אותו עשור. רק בזכות הקצנה מאזנת לצד הקפיטליסטי בשנות ה-90 הצליחה שבדיה לצאת מזה.

4. צפון קוריאה זה קומוניזם, לא סוציאליזם. יש הבדל.

   הגב

   1. אם הכוונה היא לסוציאליזם הקלאסי ולא למשחקי מילים, לפיהם כל מטרה חברתית (=סוציאלית/social בלעז), הנה סוציאליזם (וכך קיבלנו סוציאל דמוקרטים, סוציאל קפיטליסטים, סוציאל נרקומים ועוד כהנה וכהנה) –

      אז ההבדל בין סוציאליזם לקומוניזם, הנו בדרך להשגת מטרה זהה – ללא אלימות / עם אלימות (בסדר זה).

5. מערב גרמניה היתה סוציאלדמוקרטית וגם דרום קוריאה

   הגב

   1. אם כך, אז ארה"ב תמיד היית סוציאל קפיטליסטית.

   2. בארה"ב אין רפואה ציבורית והחינוך הציבורי מוגבל בהיקפו ולא כולל השכלה גבוהה