מעמד האישה והלהט"ב בעולם האסלאמי: רע, עם סימני שיפור

אמש (05/01) התקיימה ב׳פורום קפה שפירא׳ הרביעית בסדרה של חמש הרצאות שמעביר המזרחן ד״ר מרדכי קידר. שמה של סדרת הרצאות זו, שרחוקה משמירה על כלל ״התקינות הפוליטית״, הוא – “כל מה שאתם צריכים לדעת על המזרח התיכון ולא העזו לספר לכם”. ההרצאות הקודמות שנתן ד״ר קידר במסגרתה עסקו בין השאר בתרבות השבט האסלאמית, בשאלה האם האסלאם היא דת של שלום ואף בשאלת הלאומיות בחברות האסלאמיות במזרח התיכון.

בהתאם להנחיות הקורונה, התכנסו כמדי שבוע עשרות מחברי ׳קפה שפירא׳ אל מול צגי מסכיהם השונים, כשהפעם, עסקה ההרצאה בשאלת היחס לנשים ולקהילת הלהט״ב באסלאם ובמזרח התיכון.

“בעצם”, פתח ד״ר קידר את ההרצאה, “השאלה הבסיסית היא כיצד מתייחס האסלאם לכל מי שאיננו גבר, במלוא מובן המילה. כלומר גבר שהוא סטרייט, פעיל מבחינה מינית ושהכול ״בסדר״ איתו, לשיטתם. התשובה לשאלה זו נובעת מהאופן שבו מתפקדות החברות המזרח-תיכוניות, אשר נמצאות בתהליך של מתח בין עולמות שונים”.

ד״ר קידר ממשיל את המזרח התיכון לעגלה הנמשכת על-ידי שלושה סוסים שונים, המושכים אותה כל אחד. "הראשון הוא תרבות השבט, המסורת החברתית האנתרופולוגית-סוציולוגית של המזרח התיכון כבר מלפני מיליוני שנים, מאז שבני האדם ניסו לחיות באזור זה, שהוא ב-98 אחוזים מדבר גדול. מדובר במורשת חברתית ותיקה מאוד, הרבה יותר ותיקה מכל הדתות שקיימות כיום במזרח התיכון.

“לפני 1,400 שנים הצטרף עוד סוס, או וקטור, שמושך את העגלה לכיוון אחר – הלא הוא הסוס האסלאמי, כלומר המערכת הנורמטיבית האסלאמית שמבוטאת באמצעות השריעה האסאלמית. זה סוס אחר ושונה מתרבות השבט בהרבה מאוד עניינים, כולל באלו הקשורים לנשים.

“הסוס השלישי שפועל במזרח התיכון הוא המדינה המודרנית, או המודרנה כפי שהיא מתבטאת באמצעות המדינה המודרנית וחוקיה, שנוגעים גם הם בחלקם לענייני מעמד האישה וקהילת הלהט״ב”.

לדברי ד״ר קידר, על האדם, המשפחה, היישוב והחברה כולה פועלות בעת ובעונה אחת שלוש מערכות נורמטיביות אלו, שהינן בעלות חוקים וכללים שונים. כך, נדרש כל אחד מהמעגלים הללו להחליט בכל סוגיה, כמו בסוגיית היחס לנשים, לאיזה סוס נותן למשוך אותו יותר – לשבט, לאסלאם או למדינה.

רצח נשים בתוך המשפחה

“למשל, רצח בנות על חילול כבוד המשפחה הוא דבר שמקורו בתרבות השבט, הפועלת על-פי מה שנקרא בערבית ״תרבות הבושה״. ההגדרה של בושה היא ׳כל שמביא בושה לגברים׳, וכל דבר כזה יהיה אסור בתכלית האיסור. ומה שמביא הכי הרבה בושה לגברים זה שבנותיהם, אחיותיהם או נשיהם מתנהגות בחופשיות מינית. במצב כזה הגבר לא יכול ללכת ברחוב, כולם מסתכלים עליו וצוחקים עליו מכיוון שבת משפחתו מתנהגת בחוזר צניעות ומביישת אותו.

“ברגע שיוצאות עליה שמועות שהיא עשתה מה שהיא עשתה, הדבר הסטנדרטי הוא שהוא ייקח סכין ויישחט אותה, מה שנקרא בערבית ״שטיפת הבושה״. כלומר שוטפים את הבושה עם הדם שיפרוץ מהצוואר של זו שהביאה אותה, כשיישחטו אותה. לא צריך בשביל זה בית משפט, וגם אין בית משפט, מספיק שמועות שמישהו ראה או שמע, או שיצא עליה שם רע. הגבר יעדיף לעשות את זה ולשבת בכלא מאשר ללכת בכפר עם בושה”.

אך בהמשך למשל הסוסים, כאן נוצר מצב שעם השנים סוס אחד גבר על משנהו. ובמילותיו של ד״ר קידר: “כאן בא האסלאם ואסר להרוג בת, אם או אחות על בסיס שמועות. אם אתה רוצה להעניש אותה, אתה צריך להביא ארבעה עדים שהם גם גברים, גם בוגרים בגילם, גם שפויים בשכלם וגם מקפידים להתפלל את כל התפילות, והללו יוכלו להעיד רק אם ראו את האישה במהלך אקט מיני מלא עם גבר אחר ללא שמיכה או כיסוי, כשל אחד מהם מעיד על כך בנפרד וסיפוריהם יוצאים זהים בכל הפרטים. רק אז ניתן יהיה להעניש את הגברת. כלומר, האסלאם הכניס את רצח הבנות על חילול כבוד המשפחה אל תוך מסגרת עצם איסור הניאוף שבה נמצאת למעשה כל אישה, לא רק קרובת המשפחה. הסכין הוצאה מיד האבא ועברה ליד המוסדות, שתלו אותה בפרוצדורה בבית דין אסלאמי. אך כמובן שלא תמיד זה מה שקורה, ולצערנו עדיין יש מקרים רבים של כאלו שלא מעניין אותם בית הדין ולא כלום.

“לאישה לא נשואה בחברה אסלאמית אין זכות לגור מחוץ לבית כמו לגבר, גם אם היא רווקה בת 60. כל עוד ההורים שלה חיים – היא חייבת לגור איתם, או להתחתן וללכת לגור עם בעלה. באסלאם האישה גם לא בוחרת את הבעל, ההורים בוחרים לה אותו.

“כל סידור החתונה הוא בעצם מעש בין משפחות. ההורים שלו הולכים להורים שלה ומציעים להם את מרכולתם, את בנם, ואז הורי הכלה לוקחים כמה ימים לחשוב על ההצעה. בינתיים הם מבצעים בדיקה על האחים של אב החתן והאחים של אם החתן ובודקים אם הם אנשים הגונים, אם יש כסף, אם הם עוסקים במקצועות הגונים ואם הם לא מעורבים בפשע. הם כמובן מוודאים גם שאין שם בושה, שלא כל מיני אחיות או דודות עשו בלאגנים, ורק אם המשפחה ההיא יוצאת בסדר גמור – מסכימים לחתן את ביתם עימם. במקביל, גם משפחת החתן בודקת את משפחת הכלה. כלומר, החתונה היא מעש פוליטי בין שתי משפחות”.

על מנת להמחיש את האיסור על נשים באסלאם לצאת עם גברים בשלב שלפני החתונה, מספר ד״ר קידר את הסיפור המזעזע הבא: “היה לפני שנה מקרה נורא ואיום בכפר כלשהו על-יד בית לחם. היו בחור ובחורה שעמדו להתחתן, ובערב לפני החתונה, כשכל ההכנות בשיאן, הלכו למסעדה בצומת גוש עציון, כדי לנקות את הראש. מכיוון שכל עוד שהבחור והבחורה אינם נשואים נאסר עליהם לצאת לבד, לא למסעדה ולא לכלום, אחות הכלה הצטרפה אליהם והייתה איתם כל הזמן, גם ברכב וגם במסעדה.

“בתום הארוחה במסעדה, הבחורה לקחה את הטלפון וצילמה סלפי יחד עם הבחור כשהם מחייכים, שהרי למחרת הם מתחתנים. את התמונה היא העלתה לפייסבוק עוד בטרם עזיבתם את המקום. מיד כולם בכפר ובמשפחה ראו את התמונה, בה היא כנראה הייתה קרובה אליו מדי על-פי תפיסות הכפר. מיד התחילו טלפונים למשפחה בסגנון ׳תראו איך הבת שלכם מתנהגת׳, ׳תראו כמה היא קרובה אליו וכמה הכתף שלה נוגעת בכתף שלו׳ וכולי. כשהבחורה חזרה לכפר הרגו אותה במכות. הרגו אותה, פשוטו כמשמעו.

“שכנה שהקליטה בטלפון את הצרחות הנוראות והאיומות שלה בזמן שהרגו אותה, שהרי לקח זמן עד שהיא מתה, העלתה את זה לאינטרנט. הסרט עם הצרחות של המסכנה הזאת השתולל בעולם הערבי. ערבים מכל העולם כתבו לפלסטינים ׳תראו איזה חיות אתם, איך אתם מתנהגים׳. אגב, גם במקומות אחרים ברחבי העולם הערבי עושים זאת, אך רק כאן זה צולם ועלה לאינטרנט”.

חיים תחת מיקרוסקופ

“מהרגע שהיא נולדת על לרגע שבו היא נסחבת על כתפי האנשים, כלומר לקבר, האישה בחברות הללו לא נמצאת תחת זכוכית מגדלת, אלא תחת מיקרוסקופ. בכל רגע נתון בודקים איך היא לבושה, איך היא הולכת, איך היא יושבת, איך היא מדברת, איך היא מסתכלת על אנשים ואיך שפת הגוף שלה נראית. אחרי שהיא מתחתנת, בודקים כמה זמן לוקח לה עד שנכנסת היריון, ואם היא לא נכנסת להיריון מתחילים להיכנס ללחץ שמא היא משתמשת באמצעי מניעה, שזה דבר שאסור בחלק גדול מהאסלאם. הפיקוח, בין אם של ההורים שלה ובין אם של האחים שלה או של האנשים מסביב, הוא תמידי, והיא יודעת שכל רגע מישהו יכול להתקשר לאביה או לאחיה ולספר עליה שמועה שתביא למותה”.

ד״ר קידר מעיד כי כאשר מרצה על נושאים אלו, הסטודנטיות הערביות שלו היושבות בכיתה מספרות כי יודעות בדיוק על מה מדובר, וכי לעיתים המצב חמור עוד הרבה יותר ממה שמתאר. כך, מספר קידר כי הוזמן פעם להרצות באוניברסיטת ׳וושינגטון׳ בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארה״ב. “הרציתי על החיזבאללה, ובסוף ההרצאה, כשכולם כבר יצאו מהאולם ובעודי מקפל את המחשב ואת הכבלים, ניגשה אליי בחורה עם חיג׳אב ומכנסיים, כלומר מוסלמית מודרנית.

“היא דיברה ערבית בניב סעודי והציגה את עצמה כבת למשפחת המלוכה הסעודית. היא אמרה שהיא ראתה באינטרנט הרצאה שלי על שבטיות בעולם הערבי בה דיברתי על מעמד האישה בשבט וכולי, ואמרה שהכול נכון, רק שזה רק ״אפס קצהו״. היא אמרה שהמציאות הרבה יותר גרועה, והביאה את הסיפור שלה כראיה. היא סעודיצ בת 22-23, ההורים שלה נהרגו שניהם יחד בתאונת דרכים, ומאחר והיא הייתה מאוד קשורה אליהם, היא החליטה שבלעדיהם היא לא רוצה לחיות בסעודיה וביקשה לעזוב את המדינה.

“מי שקיבל את האחריות על המשפחה והפך לאפוטרופוס שלה היה האח הבכור, אדם עשיר מאוד, שמבוגר ממנה ביותר מ-20 שנה. היא פנתה אליו בבקשה לנסוע ללמוד בארה״ב, ו כששאל אותה איפה, היא אמרה לו את המקום הכי רחוק מסעודיה שהיא הצליחה למצוא – סיאטל. הוא השיב לה שהיא יכולה ללכת ללמוד שם, ושישלם לה על הטיסות ועל דמי הלימוד, אך התנה זאת בכך שיממן לה גם שכר דירה, כדי שתגור בדירה לבד ולא במעונות עם חברה, ובוודאי שלא עם חבר”.

ד״ר קידר מספר כי אחיה הוסיף והזהיר אותה: “״תקשיבי לי טוב, יש לי חברים בסיאטל, גם באוניברסיטה וגם מחוצה לה. אם אני מקבל מהם תמונה אחת שלך מדברת עם גבר, או ברחוב או בקפיטריה, אני אשלח מישהו שיחסל אותך״. אחיה כמובן לא אמר לה מי הם החברים שלו, אם יש לו בכלל כאלה, אך עצם האיום שהיא תיראה עם גבר מונע ממנה את כל הנאות החיים של בחורה סטודנטית. אפילו כוס קפה בקפיטריה היא לא יכולה לשבת לשתות עם חבר מהכיתה, או לדבר עם גבר על השיעורים של מחר, כי אולי מישהו שאח שלה שלח יצלם אותה וישלח לו את זה בווטסאפ ומיד אחרי זה יגיע מישהו ויהרוג אותה.

“היא הסבירה לי עד לאן מגיע המיקרוסקופ שתחתיו אנחנו הנשים נמצאות. הגודל של המיקרוסקופ הוא יותר מ-15 אלף ק״מ, היא נמצאת בסיאטל והמיקרוסקופ מסעודיה עדיין עליה. היא אחרי גיל 20, בוגרת, חופשיה על-פי החוק, אבל פוחדת פחד מוות. התנאים הללו יוצרים מצב שהרבה מאוד נשים מרגישות שהחיים שלהן אינם חיים”.

איראן משלמת על ניתוחי שינוי מין

“נושא הלהט״ב בעייתי בצורה נוראה ואיומה במזרח התיכון”, מסביר ד״ר קידר. “היחס כלפי אלו שאינם הטרוסקסואליים הוא שלילי מאוד, בעיקר בגלל שתי המערכות העיקריות, שהן מערכת השבט ומערכת האסאלם. מערכת השבט רואה בבן ההומוסקסואל לוחם פגום, כי הרי השבט קיים בזכות הלוחמים, והלוחמים תלויים בגבריות על היבטיה השונים – עוצמה גופנית, עוצמה נפשית, אי-רתיעה מדם, יכולת לעזור לחבר וכולי.

“ברגע שבן נמשך אחרי בנים, הם רואים אותו כאחד שהוא לא גבר, כנטול גבריות, כאחד שלא מקיים את התקווה שנטעה בו עם לידתו. הוא נחשב לאכזבה וכישלון, כי מצד אחד הוא לא בת ולא יביא ילדים, כלומר הוא אינו יכול להיות ״רחם מהלך״ כמו הבנות, אבל מצד שני הוא גם לא רוצה בנות ובגלל זה לא יביא ילדים לעולם. התפיסה השבטית לגביו היא שהוא לא לוחם, לא אבא, ולא בת, אז הוא מיותר”.

ד״ר קידר מציין כי היחס ללסביות לא שונה בהרבה. “גם בנות שנמשכות לבנות לא מקיימות את האידאל, כי מצופה מהן לחיות עם גבר ולהביא ילדים לעולם. ממה הן יביאו ילדים, מבת? אישה שנמשכת לבנות יכולה להסתיר זאת ולהתחתן עם בן ולהביא ילדים, היא בוודאי לא תאהב את זה וזה יהיה עליה למשא נפשי כבד וקשה, אבל אם תגיד שאינה נמשכת לבנים – עלולים לרצוח אותה. לכן בדרך כלל הן לא יספרו על כך, והבנות הלסביות הערביות באמת כמעט ולא יוצאות מהארון.

“התפיסה הזו מייצרת גם עיוותים מודרניסטיים למיניהם. למשל איראן, מדינה הנשלטת על-ידי האייתוללות, מממנת כיום ניתוחי שינוי מין, כלומר טרנסג׳נדרים. התשובה לשאלה כיצד מדינה אסלאמית משלמת עבור פרוצדורות רפואיות שנועדו להפוך גברים לנשים או נשים לגברים היא מאוד פשוטה, וההיגיון הוא כזה: אם גבר מרגיש שהוא אישה, אז הוא ירצה לחיות עם גבר, כלומר שני גברים יגורו ביחד, וזה רע מבחינתם. אז המדינה מוכנה לשלם לו ללכת לבית החולים ולעשות את הפרוצדורה כדי שהוא יראה כמו אישה. כך לפחות כלפי חוץ הם ייראו כזוג נורמטיבי של גבר ואישה.

“ואותו הדבר נכון עם בחורה. אם בחורה מרגישה כמו גבר ולכן רוצה לחיות עם אישה, איראן תשלם לאחת מהן לבצע ניתוח החלפת מין כך שתיראה כמו גבר, ואז כשתחיה עם אישה זה יראה כמו זוג רגיל הטרוסקסואלי ולא כמו ושתי נשים שחיות יחד, שזה דבר אסור. כלומר חוסר הרצון  שלהם לראות זוגות חד-מיניים חזק עד כדי כך שהם מממנים פעולות כירורגיות טרנסג׳נדריות”.

שינויים ותמורות

לדברי ד״ר קידר, המצב נמצא כיום במגמת שינוי חיובית. “בעקבות חדירת רעיונות מערביים לחברות האסלאמיות אנחנו רואים שמתחילים לקבל גם את הגבר ההומוסקסואל וגם את האישה הלסבית, וראינו את זה עם אותו רקדן ערבי שטבע בים לפני כמה חודשים. חיבקו אותו ואמרו שזה בסדר שהוא היה הומוסקסואל. צריך לזכור שמצד שני ראינו גם, ובעיקר ברשתות החברתיות, אנשים שכתבו לו ״ברוך שפטרנו״ בגלל שהיה הומוסקסואל, אך עצם העובדה שנשמעו קולות לכאן ולכאן מעידה על מגמת השינוי. בנוסף, יש בצפון בכפר יאסיף מרכז של ארגון לסביות-ערביות שנקרא ׳אסוואת׳, או בעברית ׳קולות׳. זו התחלה, אך כנראה שעדיין לא נראה פה בזמן הקרוב מצעד גאווה ערבי.

“בדרך כלל בארץ, ערבים וערביות שנמשכים לבני מינם עוברים לתל-אביב. ראינו לפני בערך שנה וחצי את המקרה של רצח הבחור ההומוסקסואל הערבי שישב במסעדה, ובא רכב מהכפר שלו וירה בו ברחוב, כי הוא הביא עליהם בושות. אגב, למי שלא יודע, תל-אביב היא עיר המקלט להומוסקסואליים מהרשות הפלסטינית. גם שם, ואפילו יותר, רואים אותם באור שלילי לחלוטין ולכן הם עוברים לישראל וחיים פה. המשטרה מכירה את זה ובדרך כלל נותנים להם להישאר בתל-אביב לא מחזירים אותם לשם, אפילו אם הם שב״חים, מכיוון שיודעים מה יקרה להם ברשות הפלסטינית. הסיכוי שלהם להרצח על-ידי קרובי משפחתם גבוה מאוד.

"יש שינויים במדינות שנחשבות למערביות יותר בעולם הערבי כמו לבנון וכוויית, בהן יש ארגוני להט״בים. הארגונים הללו לרוב נרדפים, ואם יש להם מועדונים מדי פעם אז זה בעיקר במחתרת, אך זה משהו שבכלל לא תמיד היה קיים".